אברהם יונה שוורץ
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-07-22 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
| |
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לשים בצד שיש למחוק הערך, לבינתיים יש לערוך אותו באופן משמעותי (הסרת מידע לא רלוונטי, עריכה לשונית, עריכת פסקאות, הסרת תיאורים לא אובייקטיביים).
| |
הרב אברהם יונה שוורץ (נולד בשנת 1948) הוא רב ופוסק הלכה, מכהן כרב בקהילה חרדית בווינה בירת אוסטריה ועומד בראש גוף הכשרות באוסטריה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אברהם יונה שוורץ נולד בבודפשט בשם אברהם יונה פרקאש לרבי יקותיאל זלמן זאב פארקאש, שכיהן כרב בעיירה נאדאודוואר ולאחר מכן שירת כמורה צדק בעיר בודפשט.[1] שורשי משפחתו מחצרות חסידיות שונות: חסידות ספינקה, וחסידות בלז. אביו של שוורץ נפטר בשנת 1954 שהיה בן 28 ששוורץ היה בן שש. האב היה ניצול שואה ממחנה הריכז מאוטהאוזן. שנתיים לאחר מכן המשפחה הגיעה לישראל והאפ התחתנה בשנית והילדים לקחו את שמו של אביהם החורג, שוורץ, ולאחר מכן עברו איתה לבריטניה.
לימודים
בבריטניה למד בישיבת בית יוסף גייטסהד והיה תלמיד אצל הרב ליב גורביץ ז"ל והרב ליב לופיאן ז"ל, ואף סיים כל הש"ס בימי בחרותו.
נשוי בלונדון לבת הרב יעקב פיקסלער ז"ל, ולאחר נישואיו למד בכולל של דודו הרב שלום שניצלר אב"ד טשאבא. הוסמך להוראה על ארבעת חלקי השולחן ערוך על ידי הרב חנוך דב פאדווא[2] רבה הראשי של התאחדות קהלות החרדים, ושימש בתור פוסק בלונדון תחת רבו. גם הוסמך להוראה על ידי הרב יצחק יעקב ווייס רבה של העדה החרדית (תשל"ט - תשמ"ט), הרב משה פיינשטיין מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, והרב משה אריה פריינד רבה של העדה החרדית (תשמ"ט - תשנ"ו).
הרב שוורץ הוא חסידם של האדמו"רים רבי אהרן רוקח מבעלזא, רבי יואל טייטלבוים מסאטמר ורבי מרדכי הגר מוויז'ניץ מונסי.
כהונתו כרב בווינה
בשנת 1982 הגיע הרב שוורץ לוינה, ומונה לשמש כרב קהילת 'אהל משה'. בשנת 2000 חזר ללונדון, אך חזר לאחר שישה חודשים למנותו כרב הקהילה בקהילת קהל ישראל, וגם הקים בית המדרש חסידי קהל חסידים.
תקופתו ברבנות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1982 כשהקימו את קהילת אהל משה בוינה, והביאו את הרב שוורץ לוינה,לשמש כרב הקהילה. בשנת 2000 בגין סכסוכים בתוך הקהילה התפטר הרב שוורץ וחזר ללונדון, אך חזר לאחר שישה חודשים עקב בחירות בקהילת קהל ישראל שבחרי למנותו כרב הקהילה, וגם הקים בית המדרש חסידי קהל חסידים על ידי חלק מחברי קהילת אוהל משה שפרשו ממנה. בית מדרשו ממוקם בשיפגאסה 8[3] על שטח בית הכנסת המפורסם של הקהילה החרדית שנחרב בשואה, השיף שוהל, שם מתאספים חסידיו, אורח חייהם חסידי־שמרני.
פעמים בשנה -כפי שנהוג אצל רבנים אשכנזים- הוא נושא דרשות מרכזיות בעניני הזמן בבית מדרשו, שם מתאספים ציבור גדול מבני העיר.
הרב שוורץ מוסר מספר שיעורים, ומפקח על רשימת הכשרות[4] השנתית עבור קהילת וינה. הוא מפקח על מסעדות, שירותי קייטרינג, מלונות בהרי אוסטריה, וועד כשרות זו ידוע ברחבי תבל והוכר כהשגחה מהודרת גם על ידי הרבנות הראשית לישראל.
עמד בראש בהקמת העירוב בשנת 2012, אחר 16 שנה עובדים עסקנים שונים.
מארגן אמצעי תמיכה לנזקקים מכל החוגי הקהילה היהודית. הקים קמחא דפסחא בשנת 1987. הקים חברת תומכי שבת בשנת 2002. וגם הוא משמש בתור רב תורני באירגון הצלה -שהקימה בשנת 2012-, להורות להם ההלכה בשאלות רפואיות.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב אברהם יונה שוורץ נשוי לבת הרב יעקב פיקסלער ז"ל מלונדון, אב לשנים עשר ילדים - שש בנות ושש בנים. בניו וחתניו:
- חתנו הרב יעקב יחזקיהו אלחנן סופר, בן רבי משה סופר - אב"ד פאפא בירושלים,[5] ר"מ בבית מדרש קהל חסידים וינה.
- חתנו הרב משה גרינבערגער, מגי"ש בישיבת פאפא ארה"ב.
- חתנו הרב ברוך הגר, רב קהל יראים באשדוד ובן הרב מנחם דוד הגר האדמו"ר משאץ-ויז'ניץ.
- בנו הרב יקותיאל זלמן שלמה, דיין וראש כולל בקהילת ויז'ניץ בורו פארק.[6]
- בנו הרב שמעון שאול יחזקאל, דיין בקהלת דעברעצין בארצות הברית (מחבר סדרת ספרים פסקי באר משה (פסקים של סב אשתו רבי משה שטרן רבה של דעברעצין, בשילוב ספר באר יחזקאל), ספר סמא דחיי ו'באר יחזקאל' העוסק בקידום מוות, הפלת העובר, ומניעה בהלכה).[7]
- בנו הרב יוסף מאיר מרבני קהילת מישקולץ בארצות הברית[8]
- חתנו הרב יהושע העשיל פינטער.
- בנו הרב שלום ברוך.
- בתו מרת יונגר.
- בנו הרב שרגא שמואל חתן הרב שלמה גשטטנר.
- בנו הרב חיים גדליה רב דקהל יראים בשכונת צ'סנט ריץ' במונסי, ארצות הברית.[9]
- חתנו הרב אליעזר יואל אייכנשטיין. בן רבי חיים יהושע אייכנשטיין האדמו"ר מזידיטשוב בורו פארק.
ספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אבני ברזל, ניו יורק תשנח, באתר היברובוקס
- אבני ברזל חלק ב, וינה תשסח, באתר היברובוקס
- שו"ת אבני ברזל חלק ג'
- הליכות חנוך (עובדות והנהגות בד' חלקי שולחן ערוך שנשמעו מפי רבי חנוך דוב פדווא אב"ד לונדון שנרשמו על ידי הרב שוורץ), באתר הספרייה הלאומית.
- יד יקותיאל - (ביאורים על הספר 'ברכות מהר"ם' למהר"ם מרוטנבורג, י"ל על ידי מכון ירושלים), באתר הספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ אבני ברזל, באתר היברובוקס
- ^ המוסף התורני של עתון המבשר, המבשר תורני - 0348 (ואתחנן), 0348 (ואתחנן), באתר אוצר החכמה
- ^ http://david.juden.at/kulturzeitschrift/57-60/57-schiffschul.htm
- ^ מדריך הכשרות באתר kosherwien.com.
- ^ פינקלר, חיים מאיר בן יצחק, מנחת יהודה <מהדורה חדשה>, באתר אוצר החכמה
- ^ קובץ, אור ישראל <מאנסי> - נו (שנה יד ד), נו (שנה יד ד), באתר אוצר החכמה
- ^ שטרן, משה בן אברהם, פסקי באר משה - נדה, נדה, באתר אוצר החכמה
- ^ זאב בלוי, מַזָּל טוֹב • שמחת בית זוויעהל מאנסי – מישקאלץ – גאב"ד ווינה, באתר JDN, 16 בינואר 2018
- ^ הודעה על מינוי הרב חיים גדליה שווארץ לדיין בבית המדרש יראים