זה

סיום

יש אדם רואה הכל באור ורוד ורוד
זה לא טוב אומרים כולם אפילו רע מאוד
יש אדם רואה הכל באפלה קודרת
זו אותה המחלה רק בצורה אחרת

אל תרכיבו משקפיים
לא קודרות ולא שמחות
הסתכלו נא בעיניים
בעיניים פקוחות

אל תאמרו אנחנו עוד בארץ רק מיעוט
דווקא פה אולי מוצדקת האופטימיות
אל תאמרו ציון רקדי ומזמורים הנעימי
דווקא פה מוצדק מעט הרגש הפסימי

אל תרכיבו משקפיים
לא קודרות ולא שמחות
הסתכלו נא בעיניים
בעיניים פקוחות

ידיעות והסברות קבל מן העתון
אך אצלנו בוא קבל זריקה של מבסוטון
את הרע צריך לראות כדי להלחם בו
על הטוב צריך לשמור בכדי להתנחם בו

אל תרכיבו משקפיים
לא קודרות ולא שמחות
הסתכלו נא בעיניים
בעיניים פקוחות

(מילים: נתן אלתרמן)

היטלר (2)

אתה יודע מה? אם מישהו יבוא לפגוע בי או במשפחה שלי, אני אנסה למנוע את זה ממנו, כולל להרוג אותו.

אבל עד שזה יקרה, אני רוצה להרגיש חמלה כלפי אשתי האהובה - גם ברגעים הקשים.

חמלה כלפי החבר הטוב שרוצה לעבור לגור בהתנחלות.

חמלה כלפי הבוס או כלפי שותף לעבודה.

חמלה כלפי המניאק שהתעלם מהאיתות שלי ולא נתן לי להשתלב בתנועה.

היטלר

כשאתה שואל אותי שאלת קצה, אתה רוצה להבין או להתריס?

למה אני שואל?

כי התרסות משעממות אותי.

לחיות כל רגע במלואו

ממערב וממזרח מטיפים לנו שאנחנו צריכים לחיות כל רגע במלואו.

לא רוצה.

מה תעשו לי?

קרדיט

אחד ממושאי התשוקה המכבידים ביותר.

האמת הנאצלה השניה

כתבתי בציבור משהו שמישהי אמרה לי באופן פרטי.

לא ציינתי את השם שלה.

השתמשתי במה שהיא אמרה לי כדי להוכיח נקודה.

היא קראה וכעסה עלי.

הבעתי צער והסברתי.

המשכתי לעבוד. ניסיתי לתכנת משהו.

שמתי באזניות את השיחה האחרונה של Buddhist Geeks

Interpersonal Meditation - Awakening as Relational Beings

ובתוך הנסיונות הכושלים להבין איך לעבוד עם chmod שמעתי (שוב) והבנתי (שוב).

"מקור הסבל הוא הצמא למושאי התשוקות."

במקרה הזה, התשוקה להיות צודק ולקבל הכרה בצדקתי.

עוד למידה.

ועכשיו, ללמוד את  chmod.

"אם רק"

כמה מחמם לב לעסוק ב"אם רק".

אם רק הייתי אומר את זה ואת זה.

אם רק הייתי עושה את זה ואת זה.

איך היה לי טוב.

איך הייתי נראה טוב.

איך לא הייתי סובל עכשיו.

הבודהא לא עוסק ב"אם רק".

הבודהא תמיד כאן ועכשיו.

הבודהא לא זקוק לנחמה של "אם רק".

אם רק הייתי בודהא.

חצי חיים

מאיזה שהוא חור הוציא הבן שלי את דיסק ההתקנה של משחק המחשב Half Life.

אחרי שנים שלא שיחקתי, חזרתי קצת למשחק.

שכחתי את הכיף, את האדרנלין ואת ההתמכרות לאדרנלין, אבל גם הבחנתי לראשונה בפלסטיקיות של האדרנלין הזה.

כמו אדרנלין של פורנו.

(מצד שני - אני נזכר במה שאמר לי פעם סטודנט לעיצוב תעשייתי: "גם פלסטיק הוא חומר אמיתי".)

זה לא אישי

זה לא שהוא לא מאמין לי.

הוא לא מאמין לאף אחד.

אין טעם לשדר לו את הפגיעה כי זה לא ישנה לו.

אין טעם להוכיח לו שהוא טועה כי זה לא ישנה אותו.

צריך לעבד את הפגיעה מבפנים.

צריך להבדיל מתי זה לכולם וגם אני בנפגעים ומתי זה באמת אישי, ואז יש טעם לנסות לעשות משהו בעניין.

שינה טובה

עוד מעט אכנס למיטה החמה.

כשאקום כבר תהיה שנת 2008.

החלומות שחלמתי ואולי אזכור לא יסמלו שום דבר.

הם יהיו פשוט חלומות.

המספר המתחלף בתאריך לא יסמל שום דבר.

הוא פשוט מספר.

החום והחיבוק יהיו חום וחיבוק.

בכלל לא פשוט.