אגדה בחולות – 1979
פנטסיה כוראוגרפית על תולדות תל-אביב בביצוע
תיאטרון מחול ענבל (כוראוגרפיה: רינה שרת במאי: יוסף מילוא).
פס הקול של המופע הופיע על גבי תקליט, אך לא הועבר לפורמט דיגיטלי. רוב
המוזיקה היתה אינסטרומנטלית אך בנוסף היו בערב ובאלבום שלושה שירים, שהושרו
על ידי חברי הלהקה: 'נמה יפו', 'ילדי ההפקר' ו'הילד ניסים', שהוקלט מאוחר
יותר על-ידי אריק אינשטיין.
מתוך דבריו של רכטר בתכניית המופע: "אתגר מיוחד היוותה עבורי כתיבת המוזיקה
ל'אגדה בחולות' מכיוון שזו הפעם הראשונה שאני מתבקש לכתוב מוזיקה לפי
הזמנה.
העבודה התנהלה בשני מישורים: האחד אולפן החזרות בו קלטתי תמונות ריקודיות
והשני אולפן ההקלטות בו תורגמו תמונות אילו לצלילים. המפגש עם תיאטרון
'ענבל' וכל האנשים הקשורים בהפקה זו, היה עבורי חוויה יוצאת דופן ולהם
התודה."
ההיסטוריה של ירושלים - סרט אנימציה - 1987
במוזיאון מגדל דוד
בירושלים ישנו סרט אנימציה המספר את ההיסטוריה של ירושלים, באורך של כ-14
דקות. את הסרט יצר האמן האיטלקי עמנואל לוצאטי והטקסט הנלווה נכתב בידי
מאיר שלו ומלווה בקריינות של יוסי בנאי.
"אורי אברמסון, האוצר הראשון של המוזיאון, פנה אלי להלחין מוזיקת רקע לסרט
האנימציה המרתק הזה. עבדתי על המוזיקה מספר חודשים בביתי מול התמונה. שיטת
העבודה היתה מיושנת בהתחשב באפשרויות הקיימות היום, באולפן יצרנו ערוץ קליק
עם השינויים בטמפו ועליו נינגתי בתחילה בבית את המוזיקה ובהמשך הקלטתי
באולפן את הכלים. השתמשתי די הרבה במוטיבים רפיטטיביים, בעקבות השפעות של
המלחינים האמריקנים בני זמננו סטיב רייך ופיליפ גלאס".
העיקר זה הרומנטיקה - 1990
מופע של שירים וקטעים מאת יוני רכטר שהועלה בפסטיבל ישראל.
לאלבום
לזמן אקשיבה - 1991
נכתב לסולנים מקהלה ותזמורת והועלה בפסטיבל ישראל.
פרידה משנסון - 1992
יצירה שנכתבה ל-מוסיקה נובה.
כחומר ביד היוצר - 1993
מחזור שירים שנכתב למקהלת ה"עפרוני" ובוצע בפסטיבל אבו-גוש.
מחשבות על יש אי-שם - 1996
נכתב ל-60 כינורות ופסנתר - קשת אילון.
בקצה מערב - 1997
קונצ'רטו לסנטור ותזמורת - אלי ששון וסימפונט רעננה.
פנטסיה לפסנתר ותזמורת - 1998
בביצוע המלחין והתזמורת הפילהרמונית הישראלית.
בכל פעם שאני מנגן - 1998
קונצרט מיצירות ושירי יוני רכטר בלווי התזמורת הפילהרמונית במסגרת הסידרה 'קלאסיקה אחרת' מנצח: ארתור פוסט.
"הקמתי מעין מערכת עם שלום וינשטיין וגורי אגמון ויחד הרכבנו תכנית לערב.
התהליך היה מאד לא פשוט, ולמרות שעבדנו על הפרויקט כשנה לא כל הקצוות בו
התחברו. יחד עם זאת היה זה עבורי מסע מאד מעניין מלמד ומעשיר בהבטים רבים
ובייחוד היכרות מעמיקה עם ההרכב הסימפוני".
'היו לילות' אסתר עופרים בלווי התזמורת הפילהרמונית - 1998
במסגרת הסידרה 'קלאסיקה אחרת' מנצח: רפי קדישזון.
"אחד הלקחים מהמופע שלי עם התזמורת היה שלא תמיד עיבוד סימפוני מתאים ושיש
לנצל את עוצמת התזמורת בתבונה. הצעתי לאסתר לבנות את המופע משתי חטיבות
האחת הרכב קאמרי והשני – סימפוני. כך, עיבדתי את חציו הראשון של הערב להרכב
בן 12 נגנים, ובחצי השני נטלה חלק התזמורת במלואה בעיבודים של אילן מוכיח,
רפי קדישזון ומשה זורמן."
מיצב בבית הפלמ"ח - 1999
התצוגה בבית הפלמ"ח מלווה במוזיקה מקורית שהלחין יוני רכטר.
"תהליך העבודה היה מאד מורכב. התצוגה מתחלקת לשניים בחלק הראשון: 'מסע
הפלמ"ח' הקהל (תמיד בקבוצות) עובר במספר תחנות שכל אחת מהן מבטאת נושא אחר
מההיסטוריה של הפלמ"ח. החלק השני: 'מלחמת העצמאות' מוצג בחלל עגול בו יושב
הקהל וצופה בשישה מסכים ענקיים שמספרים את סיפור מלחמת העצמאות.
ההחלטה האמנותית שלי היתה שהחלק הראשון יהיה קאמרי והשני סימפוני. עבדתי על
המוזיקה בבית מול סרטי הוידאו. חשוב לציין שבסוף שנות ה-90 המחשב עדיין לא
היה כה דומיננטי בעבודתי.
אח"כ העליתי את המוזיקה באולפן ו"הלבשתי" עליה כלי נגינה, וכך שמרנו על
הסינכרון. ההקלטה הסימפונית נעשתה בצורה דומה כשהמנצח דורון סלומון עובד עם
אזניות ותזמורת 'סימפונט' רעננה מנגנת מול התמונה. את המיקסים עשינו בבית
הפלמ"ח כשהטכנאי גיא יפה שלום וינשטיין (שהיה יועץ מוזיקלי) ואני עוברים
מחלל לחלל ועובדים על הבאלאנס בין הדיבורים למוזיקה בשיטת ה'סראונד'".