מחשבות ואפשרויות
האלבום השני של יוני רכטר ועלי מוהר. לאלבום צורף קטע בונוס, ובנוסף הופיעה מהדורת CD שכללה ראיונות עם גידי גוב, מזי כהן, יהודית רביץ, אילן סאלם, יוני רכטר ועלי מוהר.
"באלבום השתתפו הרבה מאד אורחים, מכיוון שבתהליך העבודה עם עלי ראינו שהרבה
מהשירים 'מזמינים' קולות נוספים. בשיר 'די עם הבולשיט' מגיעה מגמה זו
לשיאה כשיהודית רביץ היא 'אחת', דני סנדרסון, אלון אולארצ'יק ואפרים שמיר
מגלמים את שוברט, מוצארט וברהמס, גידי גוב הוא טכנאי זעפן ואריק איינשטיין
הוא (איך לא?) אלוהים!
מחשבות ואפשרויות כשמו כן הוא, בוחן כיוונים חדשים בתכנים המוזיקליים והמילוליים: "אני יושב וחושב לי כך: האם כדאי להיות אדם אחר? ומה כדאי לי להיות או לא להיות" (מתוך השיר 'מחשבות ואפשרויות'). סגנון השירים מגוון וכולל בלוז והשפעות מברזיל, רוק וגם ציטוטים ממוזיקה קלאסית.
"באלבום זה שיתפתי פעולה עם הגיטריסט יוסי לוי שנוכחותו משמעותית ובעלת ייחוד רב".
אהובתי היחידה (מילים: עלי מוהר)
"נתתי לעלי את המנגינה המתאפיינת במשפטים קצרים ובחזרתיות, והוא כתב דואט: דו-שיח בין גבר לאשה שאינם רואים זה את זו. שמחתי לשתף פעולה שוב עם מזי כהן, איתה שרתי דואט באלבום הקודם.
במהלך העבודה הרגשתי שחסר משהו שישלים את השיר. החלק השלישי הולחן בשלב מאוד מאוחר של העבודה על השיר: באתי לעלי ואמרתי לו שאני רוצה קו נוסף. מתוך האילוץ תמיד צומח משהו טוב, וגם במקרה הזה: עלי כתב טקסט לדמות של מעין משקיף, המתאר את סיטואציה הזוגית, אותו מגלם גידי גוב". כתבתי קו מלודי ארוך שהשתלב מבחינת הקונטרפונקט עם המלודיה הבסיסית ובמקביל הלך נגדה מבחינה קצבית. כשהמלודיה מורכבת מקווים קצרים ואתה מציב מולם קו ארוך, נוצר ניגוד שמאחד בין החלקים השונים של הלחן."
שוב ושוב (מילים: עלי מוהר)
"זה שיר בו קדמו המילים ללחן. בתהליך ההלחנה עלתה בי באופן אסוציטיבי פיסקה מוזיקלית מאטיוד של שופן שעבדתי עליו בעבר, ובמסגרת המחשבות והאפשרויות שילבתי אותה בשיר. מוזיקה היא לעיתים כמו באר עמוקה שבתחתיתה רוחשים דברים ופתאום משהו צץ, אינך יודע מאיפה זה בא לך לאצבעות. כל מיני אסוציאציות, צלילים נסתרים שפתאום מזכירים לך משהו, אקורדים, זה עולם רוחש ומפתיע."
כל עוד (מילים: עלי מוהר)
"פעם, בילדותי בתל-אביב, היתה שמועה שבשכונה שלנו מסתובב חוטף ילדים. על רקע זכרון זה כתבתי כמה שורות על ילד שרץ ברחוב, נתתי לעלי את המנגינה הזאת עם הרעיון הראשוני והוא כתב לפי זה את 'כל עוד'. את השיר אני שר עם אבנר קנר, שותפי ל'ארבע-עשרה אוקטבות', שאת קולו המיוחד, הבלתי צפוי אפילו, אני אוהב מאוד. ברקע מזמרות כמה בנות מ'מקהלת העפרוני' את אותיות האלף בית, תוספת מאוחרת לשיר. המבנה של השיר מתאפיין בחזרתיות, מבחינה הרמונית ומלודית, וההתפתחות והשינויים בתוכו מתרחשים במישור העיבוד והדינמיקה. שלא כצפוי בסוף השיר מופיע קטע אילתור של יוסי לוי, שנועד לפרק את המתח שנצבר לאורכו".