עליזה עמירכאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-10-31 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק. חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

ד"ר עליזה עמיר (נולדה בנובמבר 1962) היא חוקרת וחברת סגל אקדמי, מומחית בתחום הוראת השפה העברית והאוריינות. היא מרצה בכירה ומשמשת כראשת המחלקה לחינוך במכללה האקדמית אחוה. כמו כן, היא ממונה ארצית על פיתוח מקצועי של מורי העברית בעל-יסודי ועל הוראת שפת אם יסודי ועל-יסודי במחוז מרכז במשרד החינוך.

עמיר מוכרת בין היתר בעקבות פיתוח מושג החוסן האורייני, המחבר בין אוריינות לשונית לבין למידה בוויסות עצמי. וכן במחקריה על יישומים של בינה מלאכותית בחינוך ובהוראת שפה.

עמיר פעילה בפורומים ובאגודות מחקר בין-לאומיות. בין היתר, היא חברה באגודה הבין-לאומית למחקר בחינוך בשפה ראשונה (ARLE), באגודה האירופית למחקר על למידה והוראה (EARLI) ובקבוצת המחקר לכתיבה (SIG Writing) כמו כן, היא חברה בוועדת המקצוע להוראת העברית בפיקוח על הוראת העברית בעל-יסודי, וחברה באגודה הישראלית לבלשנות יישומית (איל"ש) וחברת הנהלה באגודה הישראלית לאוריינות ושפה.

ביוגרפיה

נולדה בחיפה וגדלה בה עד כיתה ו'. בכיתה ז' עברה עם משפחתה לקריית ביאליק, שם סיימה את לימודיה בתיכון אורט ביאליק. בנעוריה הייתה חברה בתנועת מחנות העולים.

את דרכה האקדמית החלה באוניברסיטת חיפה, שם השלימה תואר ראשון בלשון ובהיסטוריה ותואר שני בלשון ובחינוך. בשנת 2005 סיימה את הלימודים לתואר דוקטור בלשון עברית באוניברסיטת בר-אילן, בהנחיית פרופ' אלדעה ויצמן. עבודת הדוקטורט שלה עסקה במיצובו השיחתי והעצמי של המראיין בריאיון החדשותי ברדיו.

קריירה

המכללה האקדמית אחוה

עמיר משמשת כראשת המחלקה לחינוך במכללה האקדמית אחוה משנת 2024.. בשנים 2015–2024 כיהנה כראש החוג ללשון עברית, ובמסגרת תפקידה הייתה אחראית על הכשרת מורים לעברית בתוכניות היסודי והעל-יסודי, על הוראת עברית כשפה נוספת ועל לימודי היסוד בשפה בבית הספר לחינוך.

משרד החינוך

עמיר ממלאת שורה של תפקידי מפתח במשרד החינוך המשפיעים על עיצוב מדיניות הוראת העברית בישראל. משנת 2006 היא חברה בוועדת המקצוע להוראת העברית ואחראית על הפיתוח המקצועי של מורי העברית בחטיבת הביניים והתיכון. משנת 2010 מנהלת את שלהב"ת (שילוב הבנה והבעה בכתב ובעל פה בתחומי דעת).

תפיסת עולם מחקרית וחינוכית

תפיסת עולמה המחקרית-חינוכית של עמיר מבוססת על שתי הנחות יסוד, שמהן נגזרת פעילותה המחקרית והחינוכית, תוך חיבור מתמשך בין המחקר האקדמי לבין השדה החינוכי. ההנחה הראשונה היא שכל אינטראקציה לימודית היא גם אינטראקציה אוריינית, המשלבת מיומנויות של קריאה, כתיבה, האזנה ודיבור. ההנחה השנייה היא שתהליכי למידה כוללים היבטים של למידה בוויסות עצמי (Self-Regulated Learning), כלומר יכולתו של הלומד לכוון את מחשבותיו, רגשותיו והתנהגותו במהלך הלמידה כדי להשיג את מטרותיו הלימודיות.

תפיסה זו באה לידי ביטוי בכמה מצירי עבודתה המחקרית והפדגוגית. עמיר פיתחה את המושג "חוסן אורייני", (Literacy Resilience) המתאר את הקשר בין מיומנויות אורייניות לבין תהליכים של למידה בוויסות עצמי. במחקריה בתחום הוראת הכתיבה היא עסקה גם בשילוב גישת הלמידה מצפייה (Observational Learning), המדגישה למידה באמצעות התבוננות בתהליכי כתיבה וקריאה. לצד המחקר התאורטי עוסקת עמיר בפיתוח ובהטמעה של סביבות וכלים דיגיטליים להוראת שפה. במסגרת זו הובילה את הפיתוח הפדגוגי של שבעה ספרי לימוד דיגיטליים במסגרת "קיוון העברית", המיועדים להוראת עברית כשפה ראשונה. מחקריה והמשגתה בתחום החוסן האורייני שימשו גם תשתית תאורטית ופדגוגית למחולל המשימות Milgo לשיפור החוסן האורייני, כלי מבוסס בינה מלאכותית המסייע ביצירת משימות אורייניות ומספק למורים נתונים לצורך קבלת החלטות פדגוגיות. הכלי Milgo פותח על ידי חברת קיימא. תשתית מחקרית זו עומדת גם בבסיס הפיתוח הפדגוגי של הצ'אטבוט החינוכי "מילי". פיתוחים אלה משמשים במסגרות חינוכיות ובהכשרת מורים.

עמיר מדגישה את החשיבות של הנגשת ממצאי מחקריה למנהלים פדגוגיים ולקובעי מדיניות חינוכית, מתוך אמונה כי המחקר האקדמי חייב לשרת את השדה החינוכי. תפיסתה היא שהבנת המרכיבים התאורטיים והמעשיים של הנחות יסוד אלה, חיונית לקבלת החלטות מושכלת בדרג הניהולי והמערכתי. מחקריה משמשים בסיס לפיתוח תוכניות התערבות מערכתיות ולעיצוב מדיניות חינוכית המקדמת אוריינות בראייה רחבה ומערכתית.

כלים, גישות ומיזמים מבוססי מחקר שפיתחה

• 2006 – שלהב"ת (שילוב אוריינות בתחומי דעת), הכוללת עקרונות מרכזיים, יחידות פיתוח והוראה, כגון יחידת פיתוח להוראת מיזוג מידע, יחידות הוראה " ים המלח ותופעת הבולענים; התנדבות בקרב בני נוער
• 2009 – פרופיל מטלה: כלי פדגוגי לניתוח שיטתי של מטלות לימודיות, הבוחן את מאפייני המטלה ואת הדרישות שהיא מציבה בפני הלומד, ובהן דרישות לשוניות, אורייניות וקוגניטיביות. הכלי נועד לסייע למורים בתכנון מטלות, בהתאמתן למטרות ההוראה ובהערכת רמת המורכבות שלהן.
• 2012 – השאלה כטקסט: מתווה דידקטי ופדגוגי המתייחס לשאלה לימודית כאל טקסט שיש לקרוא, להבין, לפרש ולמפות באופן שיטתי. המתווה מבוסס על שישה שלבים לניתוח השאלה, ומסייע ללומדים לזהות את דרישותיה, להבין את מרכיביה, לתכנן את דרך המענה ולבקר את תהליך הביצוע. במקביל, הוא משמש מורים בתכנון שאלות ומטלות, בהדרכת תלמידים, בהערכה ובמתן משוב מקדם. מטרתו היא לחזק עצמאות בלמידה ולטפח חוסן אורייני
• קיוון העברית: שבעה ספרי לימוד דיגיטליים להוראת עברית כשפה ראשונה בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה. הספרים משלבים הוראה של הבנת הנקרא, כתיבה, לשון ומיזוג מידע, לצד משימות אינטראקטיביות, הערכה חלופית ותהליכי למידה עצמאית. הפיתוח נשען על עקרונות פדגוגיים ומחקריים בתחום האוריינות, המטה-קוגניציה והלמידה בוויסות עצמי, ומשלב בין הוראת השפה לבין למידה בסביבה דיגיטלית
• 2022 – חוסן אורייני (Literacy Resilience): מושג ומסגרת תאורטית שפיתחה עמיר, המחברים בין מיומנויות אורייניות לבין למידה בוויסות עצמי, ומתמקדים ביכולתו של הלומד להתמודד באופן עצמאי ומתמשך עם משימות אורייניות
• 2024 – המתווה הפסיכו-פדגוגי לטיפוח חוסן אורייני: כלי פדגוגי למורים לתכנון שיעורים ויחידות הוראה המשלבים פיתוח מיומנויות אורייניות עם תהליכים של למידה בוויסות עצמי, מטה-קוגניציה ורפלקציה. המתווה מתרגם את התשתית התאורטית של החוסן האורייני לעקרונות פעולה בהוראה, ומסייע למורים לתכנן תהליכי תיווך, ביצוע והערכה המקדמים עצמאות בלמידה.
• 2025 – מחולל משימות מבוסס בינה מלאכותית לטיפוח חוסן אורייני: כלי שפותח בשיתוף קיימא- מילגו והשקפה, על בסיס התשתית התאורטית והפדגוגית שפיתחה עמיר בתחום החוסן האורייני. הכלי מאפשר יצירת משימות אורייניות המשלבות עקרונות של חוסן אורייני ושיח חקרני, ומספק למורים מידע לצורך קבלת החלטות פדגוגיות.

מענקי מחקר

• 2016–2017 שימוש בכלי תקשוב בהוראת השפה העברית בקרב מורים בבתי ספר יסודיים – השלכות על הכשרה ופיתוח מקצועי של מורים, בשיתוף פרופ' אורית אבידב-אונגר, מכון מופ"ת.
• 2017–2019 שפת הבית ושפת בית הספר. שותפים: ד"ר עינת גוברמן ותומר בוזמן, מכון מופת.
• 2021–2023 התנסות מעשית במרחב ההיברידי בקרב פרחי הוראה, באמצעות שימוש בפלטפורמה פיזיטלית חדשנית לבניית ידע ומיומנויות – מחקר ופיתוח. שותפות: פרופ' אורית אבידב-אונגר, פרופ' אינה בלאו, ד"ר תמר שמיר-ענבל. לשכת המדען הראשי, משרד החינוך.
• 2022–2025 פיתוח מקצועי של מורים בקהילה מקצועית לומדת דיגיטלית במרחב חדשני של עולמות וירטואליים לבניית ידע ומיומנויות – מחקר ופיתוח. שותפות: פרופ' אורית אבידב-אונגר, ד"ר תמר שמיר-ענבל, פרופ' אינה בלאו. לשכת המדען הראשי, משרד החינוך.

פרסים והוקרה

• 2021 – עובדת מצטיינת מחוזית, משרד החינוך
• 2017 – מרצה מצטיינת, המכללה האקדמית אחוה
• 2013 – עובדת מצטיינת מחוזית, משרד החינוך
• 2012 – מרצה מצטיינת, המכללה האקדמית אחוה

חיים אישיים

נשואה לעופר ואם לשני בנים. מתגוררת בתל אביב.

מאמרים ופיתוח מחקרי

פרסום מאמרים בכתבי עת מקצועיים העוסקים בחוסן אורייני, טכנולוגיה בחינוך, ודידקטיקה של הוראת העברית.

מאמרים בולטים

• עמיר, ע' והייזמן, א' (2022). תפיסות מורים לגבי חוסן אורייני וחשיבותו. אוריינות ושפה, 9, 81–96.
• אבידב אונגר, א' ועמיר, ע', (2021). מה מעכב את שילוב הטכנולוגיה בהוראה? המקרה של הוראת שפת .אם - משמעויות להכשרה ולפיתוח מקצועי של מורים, דפים 73 עמ' 143–163.גולן, ר' ועמיר ע', (2017). טיפוח כשירות תקשורתית וכשירות אוריינית בהוראת עברית כשפה שנייה כאמצעי לשילוב חברתי של תלמידים עולים בבית הספר היסודי. עיונים בשפה וחברה. גיליון 10, 77 – 101.
• עמיר ע', גולן ר' ורוטנשטיין, ע', (2017). התמודדותן של מחנכות לתלמידים עולים בית הספר היסודי עם הוראת עברית כשפה שנייה. הד האולפן החדש, גיליון 106, 79–91.
• עמיר, ע' ואתקין, ה', (2016). אמצעים לשוניים מפורשים להבעת דיאלוגיות בכתיבתם של תלמידי בית הספר התיכון – מחקר משווה. חלקת לשון, 49, 146–173.
• עמיר ע' ואתקין, ה', (2012). צייני עמדה בכתיבת טיעון של תלמידי בית הספר התיכון. בתוך: השכל-שחם, בורשטיין , עמיר ואתקין (עורכות). מזמרת הלשון. ירושלים: משרד החינוך, המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין והאגודה הישראלית לחקר שפה וחברה
• עמיר, ע' ואתקין, ה', (2010). מה בין דיון לוויכוח?. חלקת לשון, כתב עת של האגודה הישראלית לבלשנות. בתוך: בלשנות עברית, גיליון 64.
• עמיר ע' ומישר מ', (2007). הדיאלוג עם הטקסט הלימודי. קריאת ביניים 10.
• עמיר ע' ושיניאק מ', (2006). מדענים טוענים כי סביר להניח ש... -תפיסת הנמען בשיח המדעי, קריאת ביניים 8.
• עמיר ע', (2005).הוראת תחביר בהקשר טקסטואלי. אגרת מידע למורה, משרד החינוך.

• Amir, A. (2024). The Power of Personalization: A New Paradigm for ICT Integration and Literacy Resilience in Teaching. In: Avidov-Ungar (Editor) Personalization in Pedagogical Landscapes in the Digital Age - A Global Perspective. IntechOpen. DOI: 10.5772/intechopen.1006751
• Amir, A. (2023). A Holistic Model for Disciplinary Professional Development—Overcoming the Disciplinary Barriers to Implementing ICT in Teaching. Education Sciences, 13(11), 1093. https://www.mdpi.com/2227-7102/13/11/1093
• Amir, A., Atkin, H. & Rijlaarsdam, G. (2021). The case of' Yummy Yummy': A replication of an intervention program. L1- .Educational Studies in Language and Literature, 21, 1-36. https://doi.org/10.17239/L1ESLL-2021.21.01.16 (Q1)

קישורים חיצוניים

• עבודת הדוקטורט: הבניית דפוסי שליטה ומערבות של המראיין בראיון החדשותי ברדיו
• עליזה עמיר, ברשת החברתית LinkedIn
• Constructing interviewers' control and involvement in radio news interviews
• ראש החוג לחינוך