לדלג לתוכן

נפתלי אופנהיימר

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-05-01 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 1.05.2025).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 1.05.2025).
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סגנון לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: סגנון לא אנציקלופדי.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
נפתלי אופנהיימר

נפתלי אופנהיימר (נולד בכ"ד חשוון תשנ"ה, 28 באוקטובר 1994) הוא פעיל חברתי וסביבתי, מרצה ומלמד, סופר והוגה ישראלי. הקים או היה שותף להקמתם של כמה בתי מדרש ותנועות לקיימות ושמירת הסביבה. כתב ספרי הגות ופרוזה ומנהל את הוצאתם לאור של סדרת ספרים וחוברות בתחום ההלכה הישראלית.

נולד בשנת תשנ"ה באפרת למשפחה ציונית דתית. אמו, אורה, היא מורה לאומנות ואביו, משה (מוקי), הוא מנכ"ל מכון "אתיקה" העוסק בפיתוח מנהיגות והטמעת ערכים בתרבות ארגונית,[1] ומכותבי מסמך רוח צה"ל.[2] בתקופת לימודי התיכון, בישיבת אור תורה נווה שמואל, התקבל לתוכנית המנהיגות של עמיתי ברונפמן.[3]

למד במדרשת השילוב בנטור, ואחר כך במסלול השילוב בישיבת הקיבוץ הדתי מעלה גלבוע. במסגרת מסלול זה שירת בסיירת הנח"ל.

ב-2023 סיים תואר ראשון במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה הפתוחה, כמצטיין דיקן.[דרוש מקור] אחר כך[דרושה הבהרה] השלים תואר שני בתוכנית מנהלים למדיניות ציבורית, באוניברסיטה העברית.[4]

בשנת 2020 אופנהיימר יזם והקים את בית המדרש העברי בירושלים, בו הוביל את חזון בית המדרש, הפיתוח הארגוני והניהול הלוגיסטי. במסגרת פעילות בית המדרש העביר סדרות שיעורים על הספר קול הנבואה של הרב הנזיר, וכן פירושים אישיים מקוריים למגילת אסתר ולמגילת רות.

באותה שנה ייסד את תנועת הצעירים "בר-קיימא", תנועת צעירים כלל ישראלית המחברת בין יהדות וסביבה. כעבור שנה אוחדה תנועת בר קיימא עם עמותת טבע עברי, והוא מכהן כמנכ"ל העמותה.[5] התנועה הכניסה את תחום הקיימות לעולם המכינות, ליוותה תנועות נוער, והקימה כ-20 מיזמים קהילתיים ברחבי הארץ.

בשנת 2023 היה שותף להקמת בית המדרש "למעשה", בית מדרש להלכה ישראלית - "כולל" הלכה יחיד מסוגו בישראל בו לומדים ויוצרים דתיים, מסורתיים חילונים וחרדים יחד.[6] אופנהיימר מנהל את התכנית ואחראי על הוצאה לאור של תוצרי העמיתים. בין הספרים שיצאו לאור : "זיכרון ישראלי - הלכות הצעות וביאור בעקבות מאורעות שבעה באוקטובר" בתוספת נספח הצעות לטקס זיכרון, ו"מעורבים זה בזה "- מפת דרכים לזוגות מעורבים.

החל מ-2023 הוא חבר הוועד המנהל של פורום ארגוני ההתחדשות היהודית רשות הרבים, והחל מ-2024 של חיים וסביבה, ארגון הגג של ארגוני הסביבה בישראל.[7]

בסוף שנת 2024 הוביל אופנהיימר את הקמתה של מפלגה חדשה בשם "התנועה העברית צור ישראל". המפלגה נרשמה ברשות התאגידים ב-4 במרץ 2025,[8] ומטרותיה הרשמיות הן[9]:

  1. להנחיל זהות עברית הרואה ברכה במסורת היהודית ובמגוון הישראלי, חותרת לאחדות, ומחויבת לכלל המגזרים והמיעוטים בישראל.
  2. להוות בית פוליטי, רעיוני וחברתי לציבור הממלכתי והפרגמטי בישראל.
  3. לקדם מדיניות המעדיפה הכרעות שיטיבו עם ישראל בטווח הארוך, ומתחשבת בצרכי כל המגזרים בישראל.
  4. לטפח מנהיגות עניינית ומגוונת, הפועלת בשותפות ובניקיון כפיים.

יצירה והגות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגותו של אופנהיימר עוסקת בזהות עברית תוך התייחסות למקורות היהודיים מצד אחד ולישראליות ולתרבות המודרנית מצד שני. לחיבור המרכיבים הזה הוא קורא 'עבריות'. אופנהיימר טוען שעבריות היא זהות של מי שחווה מעבר - מעבדות לחירות, מגלות לגאולה. הוא עוסק בשאלות ערכיות ועקרוניות בסיסיות לצד הצעות חברתיות ותרבותיות מעשיות.

אופנהיימר קורא ליצירת הלכה ישראלית, שתיתן ביטוי לאורחות החיים של קהילות שונות בישראל, מתוך דיאלוג וכבוד הדדי. הוא מציג תפיסה של ההלכה ככלי דינמי, המסוגל לתת מענה לאתגרים של החיים המודרניים. בניגוד לחוק, ההלכה צריכה להישאר וולנטרית, וכך תוכל להשתנות ולהתעצב בצורה שונה ומגוונת בין מגזרים שונים. לצד ההלכה נדרש גם "מדרש עברי" - המצע המשותף של כלל היצירה החדשה בארץ ישראל על כל גווניה (בתורה, באומנות, במאכלים, בהגות וכל תחום תרבותי שהוא), ואוגד את הידע הצבור במורשת ישראל, יחד עם חידושי היהדות, הישראליות והטכנולוגיה. מדרש עברי אמיתי מבוסס על עומק ללא הכתבה מראש. בכל מפעליו של אופנהיימר הוא יצר במות בהן יוצרים ממגזרים שונים מפתחים אומנות והגות מגוונת שאינה מחייבת נאמנות לדוקטרינה מוגדרת מראש.

הוא רואה ב"גר", המהגר הפליט, דמות מפתח בסיפור הישראלי משורשיו המקראיים ועד היום. הוא מציע לכונן "מוסר גרים" המבוסס על חוויית הזרות והשחרור ומשלב אלמנטים שמרניים ופרוגרסיבים כאחד. לטענתו מוסר הגרים הוא התפיסה הערכית שכיוונה יהודים לאורך ההיסטוריה בכל הדילמות בהן נתקלו, והוא שמבדל את עם ישראל מעמים ותרבויות אחרות. ערך בסיסי במחשבתו הוא כנות - הקשבה פעילה למשמעות שאני נותן לחוויה. הכנות שואפת לדיוק פנימי, ואיתו לאמת ולשלום. אופנהיימר מציע את הכנות כאמת המידה היחידה שנמצאת ברשות האדם על מנת להכיר את תודעתו, את המציאות, המוסר וההתגלות.

בהתאם לתפיסות הערכיות שהוזכרו, אופנהיימר מציג חזון של המדינה כארגון גג המאפשר תחרות ושגשוג של קהילות שונות. הוא מציע מודל של "ממשל מתקהל", המבוסס על עקרונות של אוטונומיה, שיתוף פעולה ואחריות הדדית. יש לדעתו חשיבות גדולה למסד הממלכתי המשותף שצריך להיות חזק משמעותית מהשבטים השונים שפועלים תחתיו, אך הכרחי כי המסד הממלכתי הזה יהיה רזה ויימנע ככל יכולתו מלהכתיב לשבטים כיצד לנהל את ענייניהם. במודל זה יינתנו סמכויות וייצוג פוליטי לפי גודלן היחסי של הקהילות והשבטים אליהם אנשים בוחרים להצטרף. זאת תוך הקפדה על כך שאזרחים יוכלו לנוע בין קהילות באופן חופשי כך שתהיה תחרות בריאה בין קהילות שונות. לצורך כך תוקם רשות רביעית בשם "רשות המפקד" שתהיה אמונה על רישום אזרחים בקהילות ושבטים בהתאם לרצונם בכל זמן.

הסודרא שנפתלי מתעטף בה, עם פתילי הציצית

נושא חשוב בפעילותו של אופנהיימר הוא קיימות עברית,[10] והוא גם חלק חשוב בהגותו - ראיית הארץ ומשאבי הטבע כמתנה שיש לשמור עליה עבור הדורות הבאים. וקריאה לאימוץ אורח חיים מקיים, המבוסס על ערכים של צניעות, אחריות וערבות. הוא מעניק משמעות חברתית-תרבותית לעקרונות האקולוגיים שמנחים להתחבר למקומי ולשורשי, ומסיק מכך כי מי שרואה עצמו כשותף לשמירה על הסביבה צריך לחפש חיבור למסורת. בעיניו, קיימות היא אתגר לאומי בסדר גודל היסטורי ועל החברה בישראל להירתם אליו כמשימה חלוצית-לאומית ואף חלק מהשליחות המיוחדת של עם ישראל בעולם. לתפיסת היחס בין האדם לטבע במורשת ישראל, יש מה לתרום עבור "תיקון עולם" גם בתחום זה.

כביטוי של תפיסת העבריות שלו, אופנהיימר נוהג לעטות טלית קטן ייחודית, סודרא בצבעי כחול לבן ועליה ציצית עם פתיל תכלת. הוא רואה בכך סמל לזהות העברית, שמקורה בנוודים מן המזרח התיכון, כפי שהיו בני ישראל בימי קדם.

בדרך העברית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת תשפ"ב פרסם תחת שם העט "בית האורחי" את ספר ההגות "בדרך העברית", המציע שיטה הגותית מקורית המשלבת שאלות כלל אנושיות עם שאלות מקומיות יהודיות-ישראליות למסכת אחת. הצעת היסוד בשיטה היא זהות "עברית" המיוסדת על הנחות מחשבתיות כלל אנושיות אך מחויבת למורשת ישראל. הספר כולל ארבעה חיבורים העוסקים בהכרה משמעות ואמונה, לאומיות ועבריות, חברה חוק ומוסר ויחסי ממשל-חברה. החל מ-2024 החלו לצאת ארבעת החיבורים בעריכה מחודשת כספרים נפרדים[11]:

  • דרכו של אדם / דרכה של נשמה - הגות קיומית עם שימוש במושגים קבליים. בספר נדונות שאלות של הכרה ואמונה, משמעות וגורל, והוא עוסק בפילוסופיה של השפה, ביסודות המוסר ובאפשרות של התגלות ונבואה.[דרוש מקור]
  • דרכו של סיפור / דרכה של זהות - משלב מחקר מדעי והיסטורי עם פרשנות מסורתית אודות תולדות עם ישראל וסיפורי בראשית. דרך ההיסטוריה היהודית נחשפת "חווית יסוד עברית", חווית "גרות", שהיא המחוללת את תולדות ישראל ומורשת ישראל. מתוך כך נוצר "מוסר הגרים" ותפיסת "עם-שבטים" שהם לטענת אופנהיימר יסוד שליחותו של עם ישראל.[דרוש מקור]
  • דרכו של חוק / דרכה של קהילה - משלב תיאור התפתחותי של חברה אנושית, תרבות ומוסר עם הגות יהודית. מבט על הקהילה וההלכה היהודית כתוצר תרבותי של קבוצה אנושית המבקשת לבטא במציאות את ערכיה. מתוך כך מוצע בסיס ל"הלכה ישראלית", בה הפרט והקהילה יוצרים לעצמם מסגרת חיים ערכית ומחייבת, אך באופן וולונטרי.[דרוש מקור]
  • דרכו של עם / דרכה של מלכות - חזון מדיני אוטופי של ממשל פוסט-דמוקרטי בשם "ממשל מתקהל". בספר מוצג מבנה ממשל הפועל על סמך בחירות מתמשכות של אזרחים להצטרף לקהילה ולנהל באופן חופשי ככל הניתן את חייהם. על בסיס רעיון "ההלכה הישראלית" נטען כי במידת האפשר עדיף להצמיח הלכה וולנטרית על פני חקיקת חוק שנאכף באלימות.[דרוש מקור]
  • בדרך העברית: מסע בעקבות כנות, סיפור, קהילה וחזון - הוצאה עצמית, ירושלים תשפ"ב.[דרוש מקור]
  • דרכו של אדם / דרכה של נשמה (סדרת בדרך העברית, חלק ראשון, עריכה מחודשת) - הוצאת ארמון, ירושלים 2024.[דרוש מקור]
  • פרויקט גן עדן - ספרי ניב, 2024. רומן הגותי המתאר את קורותיו של דוד, יוצא בשאלה שנחשף לבינה מלאכותית המאמינה כי היא מלאך שנשלח לגאול בני אדם. הספר עוסק בשאלות שבין טכנולוגיה לאמונה.[דרוש מקור]
  • מגילת רות עם פירוש עברי חדש - הופץ כקובץ דיגיטלי, ונמצא בעריכה להדפסה.[דרוש מקור]

כמו כן הוא מנהל את תהליך ההוצאה לאור של ספרים וחוברות מבית מדרש "למעשה", בתחום ההלכה הישראלית. ביניהם יצאו:[דרוש מקור]

  • . זיכרון ישראלי: הלכות, הצעות וביאור בעקבות מאורעות שבעה באוקטובר - קובץ מאמרים של עמיתי בית מדרש "למעשה", 2024, עם נספח הצעות לטקס זיכרון לציון מאורעות שבעה באוקטובר.[דרוש מקור]
  • מעורבים זה בזה - קובץ מאמרים של עמיתי בית מדרש "למעשה", 2024[דרוש מקור]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ הכירו את אתיקה, באתר אתיקה
  2. ^ אביבה רוזן, במשפט אחד: מה החזון שלך, באתר גלובס, ‏25/1/2000
  3. ^ Naftali Oppenheimer ’11, עמיתי ברונפמן
  4. ^ בוגרי מחזור ו, באתר בית ספר פדרמן למדיניות ציבורית וממשל
  5. ^ צוות בר קיימא, באתר בר קיימא - תנועה לקיימות עברית
  6. ^ למעשה, באתר למעשה
  7. ^ נפתלי אופנהיימר, באתר רשות הרבים
  8. ^ הודעה על רישום מפלגת: התנועה העברית צור ישראל, באתר רשות התאגידים, ‏13/3/25
  9. ^ שולי אבני-שהם, רשמת המפלגות, הודעה על הגשת בקשה לרישום מפלגה בפנקס המפלגות, באתר רשות התאגידים, ‏7 בינואר 2025
  10. ^ בתאל קולמן, האנשים שמתעקשים: האקלים לא צריך להדאיג רק שמאלנים, באתר מקור ראשון, ‏25/1/21
  11. ^ נכון ל-2025 החלק הראשון יצא בהוצאה מחודשת, והחלקים הבאים טרם יצאו מחדש.