לדלג לתוכן

נינה הלוי

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-11-02 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 2.11.2026).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 2.11.2026).
נינה הלוי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 16 באוגוסט 1958 (בת 68)
חיפה
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת מייסדת רשת המאפיות לחמנינה
ידועה בשל נציגת הציבור הראשונה בוועדה להתאמה מגדרית של משרד הבריאות

נינה הלוי (נולדה ב-16 באוגוסט 1958) היא יזמית ופעילה חברתית ישראלית, ממייסדות רשת המאפיות ובתי הקפה לחמנינה,[1] ומן הפעילות הבולטות למען זכויות הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל. מאז 2014 היא משמשת נציגת הציבור הראשונה בוועדה להתאמה מגדרית של משרד הבריאות,[2] וב-2016 הוענק לה אות יקירת הקהילה הגאה.[3]

ראשית חייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בחיפה בשם עופר, בן בכור להוריה[4]. בילדותה התגוררה עם בני משפחתה בניו יורק ולאחר מספר שנים חזרו לישראל לכפר שמריהו ואת לימודי התיכון שלה סיימה בגימנסיה הרצליה. התגייסה לצה"ל כחובשת קרבית בצנחנים, ולאחר שחרורה למדה אמנות פלסטית בבצלאל ושימשה כעוזרת של נחום טבת. ב-1995 נישאה לדגנית וב-1999 נולדה בתן המשותפת נועה. ב-2003 יצאה מהארון לראשונה כטרנסג'נדרית.[5] את הניתוח להתאמה מגדרית שלה עברה בשנת 2014 בתאילנד.[6][7]

הלוי עבדה ככתבת טכנית בחברות הייטק מאז שנת 1993, אך בעקבות המשבר הכלכלי של 2008 החליטה לעזוב את התחום.

בשלהי שנות האלפיים נהגה הלוי לאפות לחמים במטבח ביתה שבביצרון בתל אביב ולחלקם למכרים, ובמשך כשנתיים וחצי התנהלה האפייה כעסק ביתי.[8] בספטמבר 2011, לאחר שרוני קדר ומזלי דוש הצטרפו כשותפות לבנות הזוג, נפתח ברחוב קרמניצקי בשכונה בית הקפה והמאפייה הראשון של לחמנינה.[8][9]

בינואר 2014 מכרו נינה ודגנית הלוי את חלקן בעסק לשתי השותפות, שהמשיכו להרחיבו.[8][10] בהמשך נפתחו סניף ברחוב מרמורק סמוך לכיכר הבימה, דוכן בשוק צפון שברמת החייל ומאפיית ייצור בחולון ולצידה חנות מפעל, ובמותג הועסקו כ-70 עובדים.[8] נכון ל-2026 מונה הרשת שמונה סניפים בגוש דן ובסביבתו.[11] מוצר הדגל של הרשת, לחם "נלסון", זוהה עימה לאורך השנים ונחשב לאחד הלחמים המוכרים בשוק מאפיות הבוטיק בישראל.[8]

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז יציאתה הפומבית מהארון פעלה הלוי לקידום זכויות הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל. לדבריה, החלה בפעילות לאחר שפגשה בתאילנד טרנסג'נדריות שעסקו בזנות כדי לקיים את עצמן ולחסוך כסף לניתוח להתאמה מגדרית, ושימשה עבורן כמתרגמת ומקשרת בינן לבין הצוות הרפואי.[6] עם שובה לארץ החלה הלוי להתנדב בעלם ובפרויקט גילה להעצמה טרנסית, ייצגה את הקהילה בדיוני ועדות הכנסת, פעלה למען הוצאת נשים טרנסג'נדריות ממעגל הזנות, והשתתפה במחקרים שבחנו את יחס המשטרה לקהילה הטרנסג'נדרית. בשנת 2014 נכנסה לתפקידה כנציגת הציבור בוועדה להתאמה מגדרית של משרד הבריאות, שהוקמה באותה שנה בחוזר מינהל הרפואה 16/2014 ופועלת במרכז הרפואי שיבא.[2] הלוי היא החברה היחידה בוועדה שאינה אשת מקצוע רפואי או טיפולי, וכניסתה לתפקיד באה בעקבות מאבק של הקהילה הטרנסג'נדרית לשינוי נוהלי עבודת הוועדה כפי שנקבעו בשנת 1986.

ב-2016 קיבלה את אות יקירת הקהילה הגאה על פעילותה למען הקהילה הטרנסג'נדרית בישראל בכלל ובתחום הרפואה בפרט מידי השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל.[3]

הלוי משמשת כרכזת הכשרות ו"טרנס-דולה" בפרויקט גילה,[12] ומדריכה נשים וגברים טרנסג'נדרים בהליך ההתאמה המגדרית.[13][14]

ב-2023 נעצרה לאחר שהשתתפה בהפגנה נגד הרפורמה המשפטית.[15]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הלוי נשארה נשואה לדגנית גם לאחר תהליך ההתאמה המגדרית שעברה, והשתיים המשיכו לגדל ביחד את בתן המשותפת. את סיפור ההתמודדות של בנות הזוג תיעדה דגנית בבלוג "בעלי שנהיה אשתי שנהייתה אופה".[16][17]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ↑ עלינו - לחמנינה, ‏2020-11-23
  2. 1 2 ועדה להתאמה מגדרית, באתר מעברים
  3. 1 2 גאיה פולת, אות יקירת הקהילה יוענק לנינה הלוי, באתר wdg.co.il, ‏2016-05-24
  4. ↑ ערוץ 13 (2017-11-26), "נפל לי האסימון והבנתי מי אני"
  5. ↑ גלי וולוצקי, לא על הלחם לבדו, באתר כלכליסט, 3 בנובמבר 2011
  6. 1 2 זנות, סמים וחיים ברחוב: הצד האפל של הקהילה, באתר mako, ‏2014-06-10
  7. ↑ מעברים לקשת הטרנסית (2024-05-30), נינה הלוי - ניתוח תחתון (וגינופלסטי): איך להגיע אליו מוכנה ולצאת ממנו שלמה? (תרגום לשפת הסימנים)
  8. 1 2 3 4 5 קמח תופח, באתר כלכליסט, ‏פברואר 2016
  9. ↑ גלי וולוצקי, לא על הלחם לבדו, באתר כלכליסט, 3 בנובמבר 2011
  10. ↑ נופר וחש, ‏נדידת האופות, באתר "Time Out ישראל", 13 בפברואר 2014
  11. ↑ עלינו, באתר לחמנינה
  12. ↑ הצוות שלנו | פרויקט גילה, באתר Gila Project
  13. ↑ ליהי יונה ועידו קטרי, "אחותי את לא פה לבד": חוויות של שונות מגדרית במערכת הענישה הפלילית, באתר הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב
  14. ↑ תמר בן דוד, טרנסית פלסטינית התאבדה בישראל. "סולקה ממסגרת כי 'היא לא מספיק נשית'", באתר "שיחה מקומית", 17 באוקטובר 2021
  15. ↑ נינה הלוי, מאושיות הקהילה הטרנסית ונציגת הציבור בועדה להתאמה מגדרית - נעצרה במחאות על הדמוקרטיה בישראל, בעמוד הפייסבוק של פרויקט גילה להעצמה טרנסית, 3 במרץ 2023
  16. ↑ נינה הלוי, פודקאסט בספוטיפיי, ‏4 באוגוסט 2024
  17. ↑ ריקי כהן, הלחם שעשה אותן, באתר סלונה, ‏19 בנובמבר 2012