מבצע עיט
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-07-17 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
| ערך זה נמצא בתהליך עבודה מתמשך. הערך פתוח לעריכה. | |
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| מערכה: זירת לבנון במבצע שאגת הארי, זירת לבנון במלחמת חרבות ברזל | |||||
| מלחמה: מלחמת חרבות ברזל | |||||
| סוג העימות | מבצע צבאי | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| תאריך | 16 באפריל 2026 | ||||
| קרב לפני | קרב אל-ח'יאם (2026) | ||||
| מקום | רכס הכריסטופני | ||||
| תוצאה | תפיסת רכס הכריסטופני בידי צה"ל | ||||
| שינויים בטריטוריות | צה"ל כבש את רכס הכריסטופני ושבעא | ||||
| |||||
מבצע עיט היה מבצע צבאי של יחידת שלדג, שעות לפני כניסת הפסקת האש מול חזבאללה לאחר הקרבות במסגרת מבצע שאגת הארי, לתפיסת רכס הכריסטופני, גבעה ממוקמת כ-12 קילומטרים מצפון לחרמון הישראלי ולמרגלות החרמון הסורי.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]קרבות קודמים
[עריכת קוד מקור | עריכה]"הקרב על המיוערת" ברכס הכריסטופני, ב-9 ביוני 1982, הגזרה המזרחית במבצע שלום הגליל, התחולל בין צה"ל לבין הצבא הסורי בצמוד לקצהו הצפוני של רכס שאראת כריסטופני.
מבצע שאגת הארי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפתיחת המערכה, ב-28 בפברואר 2026, ישראל חיסלה בסיכול ממוקד את המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי. לאחר אישור מותו על ידי איראן ב-1 במרץ, הבטיח מזכ"ל חזבאללה, נעים קאסם, לנקום ו"למלא את חובתנו בעימות עם התוקפנות", בהצהירו כי חזבאללה לא יעזוב את "שדה הכבוד וההתנגדות".
ב-2 במרץ שיגר חזבאללה מספר רקטות קרקע-קרקע לעבר צפון ישראל, תקיפה ראשונה מסוגה מאז הפסקת האש בשנת 2024, שכוונה לאתר הגנה אווירית ליד חיפה. הארגון תיאר את התקיפה כ"פעולת הגנה" שנועדה לאלץ את ישראל להפסיק את פעולותיה בלבנון ולסגת מאזורים כבושים, וטען כי אין לה קשר למלחמה באיראן. בתגובה, ביצעה ישראל תקיפות אוויריות ליליות בביירות וברחבי דרום לבנון, והוציאה צווי פינוי לעשרות יישובים.
בעקבות זאת העמיק צה"ל את פעילותו הקרקעית בדרום לבנון. ב־3 במרץ נכנסו כוחות אוגדה 91 למרחב במטרה לעבות את ההגנה הקדמית.[1][2] במקביל כוחות צה"ל התקדמו אל תוך אל-ח'יאם שם התחיל קרב שנמשך עד 16 במרץ.[3] לאחר כניסת הפסקת האש בזירת איראן של המבצע, ממשלת ישראל הורתה לצה"ל להרחיב את שליטתו על החרמון הלבנוני.[4]
המבצע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-16 באפריל שעות ספורות לפני כניסת הפסקת אש זמנית בלבנון, נחתו כוחות של יחידת שלדג על רכס הכריסטופני,[5] הכוחות השתלטו על עמדות וביססו שליטה במרחב.[6]
על המבצע פיקדו מפקד חיל האוויר אלוף תומר בר, ומפקד פיקוד הצפון, אלוף רפי מילוא.[7]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ כוחות צה"ל נכנסו קרקעית לדרום לבנון במספר נקודות, באתר זמן ישראל, 3 במרץ 2026
- ↑
פיקוד הצפון מעמיק את ההגנה בגזרה הצפונית: תיעוד ראשון מנקודות האחיזה של צה"ל במרחב דרום לבנון, באתר צה"ל, 4 במרץ 2026 - ↑ אור גואטה, אוגדה שישית מצטרפת לזירה הצפונית; דיווחים: צה"ל מתמרן בארבעה צירים בעומק לבנון, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 22 במרץ 2026
- ↑ https://syria.liveuamap.com/en/2026/15-april-18-netanyahu-i-have-ordered-the-reinforcement-of
- ↑ צה"ל חושף: כך פעלו כוחות צה"ל בעומק לבנון - רגע לפני הפסקת האש, באתר חדשות 13, 17 באפריל 2026
- ↑ חיים טוויל, במבצע קומנדו דקות לפני הפסקת האש: צה"ל השתלט על הרכס הקריטי בדרום לבנון, באתר חרדים10, 2026-04-18
- ↑ נחשף מבצע "עיט": כוחות מיחידה מיוחדת נחתו בלבנון דקות ספורות לפני הפסקת האש, באתר חיל האוויר הישראלי, 17 באפריל 2026
