לדלג לתוכן

לא תיתני ענוה דאיכא אנא

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-03-30 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
הדיון וההצבעה לגבי המחיקה מתקיימים כעת. לפני ההצבעה מומלץ לקרוא את מדיניות המחיקה. נא לא להוריד הודעה זו, ולא לרוקן את העמוד מתוכן בזמן שההצבעה נערכת. עם זאת, אתם מוזמנים לשפר דף זה.
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
הדיון וההצבעה לגבי המחיקה מתקיימים כעת. לפני ההצבעה מומלץ לקרוא את מדיניות המחיקה. נא לא להוריד הודעה זו, ולא לרוקן את העמוד מתוכן בזמן שההצבעה נערכת. עם זאת, אתם מוזמנים לשפר דף זה.
הגמרא מש"ס ונציה

לא תיתני ענוה דאיכא אנא היא אמירה של האמורא רב יוסף בתגובה למשפט "משמת רבי בטלה ענווה". הפירוש הפשוט של המשפט הוא שלא בטלה ענווה מכיוון שהוא עדיין חי. אמירה זו מביעה לכאורה גאווה ולפיכך נוגדת את דבריה עצמה על ענוותנותו. קושי זה שעולה מן המשפט עורר דיון נרחב על פרשנותו ועל משמעותו.

המשנה בסוף מסכת סוטה מונה את שבחי רבי יהודה הנשיא ואומרת "משמת רבי בטלה ענוה ויראת חטא", על כך נכתב בגמרא:[1]

"אמר ליה רב יוסף לתנא, לא תיתני ענוה דאיכא אנא, אמר ליה רב נחמן לתנא לא תיתני יראת חטא דאיכא אנא"

רש"י בפירושו על דברי הגמרא מבאר[2] שרב נחמן ורב יוסף מורים לתנא לא לשנות את המעלות "ענווה" ו"יראת חטא", מפני שמעלות אלו לא בטלו והם אוחזים במידה זו.

  • לא סביר שרב יוסף יאמר על עצמו שהוא עניו כמו רבי יהודה הנשיא.
  • מהותו של משפט זה סותר לכאורה את מושג הענווה.
  • קיימת בעיה בדיבור של גאווה גם כאשר הוא לא מבטא גאווה.[3]
  • מהנראה מסוגיות הגמרא לא נראה כביכול שרב יוסף היה עניו.[4]

הסברים הנותנים פרשנות שונה למשפט

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביאור הגר"א

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכמה ספרים[5] כתבו בשם הגר"א יישוב מחודש לדברי הגמרא: כוונת האמוראים לאמורא אשר שמו אנא. מספר חוקרים כתבו על דבריו שלגודל ענוותנותו של אמורא זה לא נמצא לו זכר בתלמוד. המהרי"ל דיסקין פקפק בשמועה זו וטען שלא יצאה מפי הגר"א.[6] יעקב שמואל שפיגל טען אף הוא כן.[7]

בעקבות פירושו של הגר"א מספר אחרונים ביארו עם דבריו סוגיות נוספות:

  • בספר אוצר יד החיים[8] ביאר כך את דברי רב נחמן האומר על עצמו שהוא ראוי להיות משיח[9] ושהוא מומחה לדיני בכורות.[10]
  • בספר פרי שלמה[11] ביאר כך את דברי רב חסדא ורב ששת המונים את עצמם לכאורה ברשימת תלמידי חכמים.

מספר זיהויים נמצאו בספרות לרבי אנא, רב אינא או רב איניא המוזכר בירושלמי מספר פעמים.[12] או רבי איניא בר סיסי.[13] יש שזיהו את אנא בסיפור המוזכר בירושלמי חלה (א ג) שרבי יונה שאל אלמוני שאלה ונענה "אף אנא סובר כן" ומפני חיסרונו של השואל יש שהסיקו שהוא אנא, רב יצחק לנדא בספרו לשמוע בלמודים[14] זיהה אותו כרב עינא המוזכר בחולין (פד:) כאדם שלא משיב על חרפתו.

הסברים נוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב ראובן מרגליות טען שהמילה אנא בארמית (בחיריק) משמשת גם ל"הוא" וכמו שניתן להגיד "האנשים ההם" במילה "אינהו". לדבריו, רב נחמן אמר שרב יוסף עניו ורב יוסף אמר שרב נחמן עניו.[15]

הרב בצלאל זאב שפרן,[16] ביאר שטענו שרבי יהודה הנשיא לא היה עניו מפני שאומר במשנה, "אומר אני", וזה לא דרך ענווה. הרב חיים ברלין ביאר[17] שאמרו לשונה המשנה שהם יודעים שהוא עניו ועל כן לא ישנה כך במשנה.

הסברים שונים למילה ענווה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצי"ב טען שרב יוסף התכוון להתנהגות שלא בגסות.[18] הרב שמעון לפיד ביאר שבאומרו ענווה התכוון לוויתור על מעמד מה שרב יוסף עשה כשוויתר על ראשות הישיבה.[19] השפת אמת[14] ביאר שהתכוון להגיד שהם אוחזים במידה זו וודאי שיש עוד רבים כמותם, בדרך זו ביאר גם הרב אהרון היימן.[20] הרב יהודה יודיל אפשטיין סבר שענוה פירושה סובלנות.[21] פירוש רווח הוא שאין זו גאווה אלא הכרה בערך עצמו,[22] הרב אהרון הירץ ביאר שסבר שלא בטלה הענווה, והראיה שיש הרבה אנשים המעריכים אותו וזה מוכרח להיות מפני שהם ענווים.[23] הראי"ה קוק סבר שזהו השמינית שבשמינית של גאווה שתלמיד חכם מחויב בה,[24] פירושים רבים אחרים ניתנו למימרא זו בספרי המפרשים.[25]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ תלמוד בבלי, מסכת סוטה, דף מ"ט, עמוד ב'
  2. ^ דאיכא אנא – שאני ענוותן
  3. ^ ראו הראי"ה קוק, מוסר אביך, פרק ג סעיף ד
  4. ^ לדוגמה, מימרתו בפסחים סח: "אִי לָאו הָאי יוֹמָא דְקָא גָרִים כַּמָּה יוֹסֵף אִיכָּא בְשׁוּקָא" ועוד. כן הקשה בספר "ילקוט החנוכי" אשר נדפס בראש שו"ת הרב"ז לרבי בצלאל זאב שפרן
  5. ^ רבי אשר לוינזון, ליקוטי שושנים, וילנא תרל"ה, כפתור ב עמ' ט:, דברי אליהו סוטה מט: ועוד
  6. ^ ש.מ. וולך, מעילו של שמואל, פרק כח עמ' קצב
  7. ^ יעקב שמואל שפיגל, "אמר אליהו" (ב), ישורון, ז, עמ' תשכד-תשכה.
  8. ^ לבוב תרצ"ד, אות תקל
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף צ"ח, עמוד ב'
  10. ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף ל"ז, עמוד א', רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו ישראל קדושים אות ז אכן הקשה על דברי הגמרא כן
  11. ^ ברכות מז.
  12. ^ הוריות ג ב, יבמות ח ה, גיטין א ה
  13. ^ ירושלמי מעשר שני ד ג
  14. ^ 1 2 סוטה מט:
  15. ^ הרב ראובן מרגליות, לחקר שמות וכינויים בתלמוד, אות ה הערה ד, מוסד הרב קוק, ירושלים תש"ך, עמ' לג
  16. ^ בצלאל זאב שפרן, שאלות ותשובות הרב"ז, ילקוט החנוכי, תשובה ב, באתר היברובוקס
  17. ^ שו"ת נשמת חיים, מהדורת קוסובסקי, בני ברק תשנ"ב, סימן ר
  18. ^ הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, מרומי שדה, מסכת סוטה, מט:
  19. ^ הרב שמעון לפיד, "לא תיתני ענווה דאיכא אנא", כתב העת, אורות עציון, כה, תשנ"ה, 150-151, כך ביאר גם הרב דוד כוכב בפורטל הדף היומי
  20. ^ תולדות תנאים ואמוראים, קריה נאמנה, תשכ"ד, ירושלים, עמ' 929–930, מובא אצל חיים חמיאל
  21. ^ רבי יהודה יודיל אפשטין, מנחת יהודה, באתר היברובוקס
  22. ^ ענווה והכרת הערך העצמי, באתר ערוץ מאיר - אתר היהדות הגדול בעולם, ‏3 בundefined 2021
  23. ^ הרב אהרן שמואל הירץ הכהן, וצוה הכהן, באתר היברובוקס
  24. ^ הרב אברהם יצחק הכהן קוק, אורות הקודש, חלק ד, אות טו, עמ' תפג
  25. ^ ליקוטים הובאו כאן בפורום אוצר החכמה וכאן באתר הלכה ברורה
  26. ^ נדפס לראשונה בשם: "לזהותו הנעלמת של האמורא אנא", נזר התורה ט, כסלו–טבת תשס"ה, עמ' קעא–קעז (להורדה).