לדלג לתוכן

ישראקוין

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-06-25 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 26.06.2024).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 26.06.2024).

ישראקוין הוא מטבע מבוזר ישראלי שנוצר על ידי קבוצה של יזמים ישראלים במטרה להקל על המסחר ולהפחית את התלות במערכת הבנקאית המסורתית.

המטבע מבוסס על טכנולוגיית הבלוקצ'יין שהיא מערכת מבוזרת לניהול מטבעות דיגיטליים. המטבעות נוצרים באמצעות תהליך הנקרא "כרייה דיגיטלית", שבו מחשבים מבצעים חישובים מתמטיים מורכבים לייצור מטבעות חדשים. סך כל ההיצע של ישראקוין מוגבל ל-4.8 מיליארד מטבעות, ולא ניתן לעבור סף זה. [1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המטבע הושק רשמית במרץ 2024 עם חלוקת 100 מטבעות ישראקוין לכל אזרח ישראלי שהצטרף לפרויקט, ול-50,000 העסקים הראשונים שהצטרפו חולקו 500 מטבעות ישראקוין כל אחד. מטרת המיזם הייתה להפחית את העמלות הגבוהות הנגבות על ידי הבנקים ולאפשר מסחר חופשי ודיסקרטי בין אנשים.

מסחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לניהול המטבעות נדרשת תוכנה הנקראת ארנק דיגיטלי, המשמשת לאחסון המטבעות ולהעברת כספים באופן אנונימי. כל ארנק מקבל קוד מזהה ייחודי, המאפשר העברות כספים בין המשתמשים ללא צורך בזיהוי אישי.

ישראקוין נסחר בבורסה בשם "Bittrex", שם ניתן להמיר את המטבעות למטבעות דיגיטליים אחרים או לכסף אמיתי.[1]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעוד שמטבעות דיגיטליים מציעים יתרונות כמו הפחתת עמלות והעברות כספים מהירות ודיסקרטיות, ישנם סיכונים רבים הקשורים בהם. בנק ישראל הזהיר מפני הסיכונים הנלווים למטבעות וירטואליים, כגון העדר פיקוח ממשלתי, תנודתיות גבוהה ושימוש פוטנציאלי על ידי גורמים עברייניים וארגוני טרור.[1]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 3 חיים אבני, אחרי הביטקוין: הכירו את המטבע הד.., באתר כיכר השבת, ‏2014-06-10