לדלג לתוכן

ישראל בונדהיים

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-01-03 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
הדיון וההצבעה לגבי המחיקה מתקיימים כעת. לפני ההצבעה מומלץ לקרוא את מדיניות המחיקה. נא לא להוריד הודעה זו, ולא לרוקן את העמוד מתוכן בזמן שההצבעה נערכת. עם זאת, אתם מוזמנים לשפר דף זה.
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה
הדיון וההצבעה לגבי המחיקה מתקיימים כעת. לפני ההצבעה מומלץ לקרוא את מדיניות המחיקה. נא לא להוריד הודעה זו, ולא לרוקן את העמוד מתוכן בזמן שההצבעה נערכת. עם זאת, אתם מוזמנים לשפר דף זה.
ישראל בונדהיים
לידה 2 באפריל 1926
י"ט בניסן ה'תרפ"ו
רפובליקת ויימאררפובליקת ויימאר המבורג, רפובליקת ויימאר עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 3 באוגוסט 2014 (בגיל 88)
ז' באב ה'תשע"ד
ישראלישראל ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה הר המנוחות
תאריך עלייה אלול ה'תש"ה
מקום מגורים בית וגן, ירושלים
השכלה ישיבת קול תורה
השתייכות חרדים-ליטאים, יקים
בת זוג נחמה בונדהיים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב ישראל בונדהיים (י"ט בניסן ה'תרפ"ו, 2 באפריל 1926ז' באב ה'תשע"ד, 3 באוגוסט 2014) היה מחנך חרדי-ליטאי. כיהן כר"מ בישיבת קול תורה לצעירים בירושלים במשך עשרות שנים.

קורות חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בהמבורג שבגרמניה לאלעזר שהיה חייל במלחמת העולם הראשונה, ולהנה, בתו של הרב משה גליקשטדט, שהיה מפרנסי בית הכנסת הגדול בהמבורג. בשנת תרצ"ט (1939) חווה את ליל הבדולח ולמחרת נלקח אביו על ידי הגסטאפו למחנה הריכוז בוכנוואלד. כעבור חודש במסגרת הקינדר-טרנספורט נשלח ישראל מגרמניה לבריסל שבבלגיה לבית דודו הרב ראובן גליקשטדט, לשם הצטרפו אביו ואמו בהמשך. כעבור זמן קצר כבשו הנאצים את בריסל והאב ובנו הבכור נתן נשלחו למחנה המעצר סן סיפריאן שבדרום צרפת.

האם, שנותרה עם שאר ילדיה, נמלטה אל קרובי משפחה בעיר לימוז', במטרה לחצות את הגבול לצרפת החופשית. במהלך מבצע הברחת הגבול נעצרה המשפחה על ידי המשטרה הצרפתית ולאחר שהייה של שבוע בכפר סנט מרסל הועברה למחנה המעצר גירס. במחנה זה התאחדו עם האב שהועבר לשם מבוכנוואלד. בתקופה זו אף חלה ישראל הצעיר בטיפוס הבטן.

בעקבות פעילות ארגון אוז"ה שוחרר ישראל מהמחנה בט' בתמוז תש"ב (1942) יחד עם אחיותיו תרצה ונועה, כאשר הוריו ואחיו יוסף נותרו מאחור. בתקופה שלאחר השחרור שהה בשווייץ במחנה בוריגנון, שם משכו אותו לאסיפות של בח"ד ושם גם פגש את מר שושני עליו התבטא שייתכן שהוא יותר חכם מאלברט איינשטיין והמפגש עמו עורר בו את הרצון ללמוד.[1][2]

בסוף שנת תש"ה (1945) עלה לפלשתינה (א"י) ובעצתו של הרב יוסף שלמה כהנמן נכנס ללמוד בישיבת קול תורה בירושלים והיה מראשוני תלמידיה. בסוף שנת תשי"ב (1952) הופרדו התלמידים הצעירים למסגרת נפרדת ולבקשת הרב ברוך קונשטט הצטרף לניהול הישיבה לצעירים יחד עם הרב יוסף יהודה ריינר בתוך חדר שהוקצה לישיבה הקטנה, ומאז ועד לפטירתו שימש כר"מ לבני שיעור א'. כעבור שנתיים באלול תשט"ו (1955) נשא את נחמה.[3][4][5]

בשנת תשל"ח (1978) ישב בסמוך למטען שהתפוצץ באוטובוס בפיגוע בקו 12 בשכונת בית וגן ומלבד פגיעה בשמיעה לא קרה לו כלום.

באדר תשע"ד חלה והפסיק למסור שיעורים. נפטר בז' באב תשע"ד ונטמן לצד רעייתו בהר המנוחות.[6]

פעילות ציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקים קופת צדקה בשם "צדקת יוסף אשר" ונהג לאסוף תרומות בבתי כנסת בשכונתו בימי תענית, כדברי הגמרא במסכת ברכות: "אגרא דתעניתא – צדקתא".

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • שילה שיאון (עורך), הרב בונדהיים – מקול ענות מלחמה לקול תורה, פלדהיים 2012

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ אהרן ברינקמן, מכתבו של הרה"ג ר' ישראל בונדהיים שליט"א, בשבילי אהרן, בני ברק, תשנ"ז, באתר אוצר החכמה
  2. ^ הרב ישראל בונדהיים מדבר על מר שושני, באתר שושני, ‏14 באוקטובר 2014
  3. ^ הרב ישראל בונדהיים, קול התורה, ירושלים: ישיבת קול תורה, תשס"ז, עמ' קט, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  4. ^ הרב ישראל בונדהיים, קול התורה, ירושלים: ישיבת קול תורה, תשס"ג, עמ' עז, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
  5. ^ ירושתנו, בני ברק: מכון מורשת אשכנז, תשע"ה, עמ' קפט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
  6. ^ ישראל כהן, ‏תיעוד: הלווית הגר"י בונדהיים זצ"ל, באתר כיכר השבת, 3 באוגוסט 2014