לדלג לתוכן

יוני בן בשט

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-07-10 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 11.07.2026).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 11.07.2026).
יוני בן בשט
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 ביוני 1983 (בן 43)
מדינה ישראל
מקום מגורים פלך
השכלה אוניברסיטת חיפה, אוניברסיטת תל אביב
עיסוק כלכלן, חוקר מדיניות ציבורית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוני בן בשט הוא כלכלן וחוקר מדיניות ציבורית ישראלי. בן בשט עוסק בשוק העבודה, אי שוויון, שכר, שעות עבודה, מדיניות רווחה, שירותים ציבוריים וקואופרציה. הוא משמש מנהל מחלקת המחקר בפורום ארלוזורוב, ומזוהה עם מחקר וכתיבה בתחומי כלכלה חברתית ומדיניות ציבורית בישראל.[1]

בן בשט מתגורר בקיבוץ פלך עם בת זוגו יוני, והוא אב לשיר וזוהר.

בן בשט למד לתואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת חיפה, ולתואר שני בכלכלה באוניברסיטת תל אביב. עבודת התזה שלו נכתבה בהנחיית פרופ' מנואל טרכטנברג.[2] נכון ל-2026 הוא דוקטורנט באוניברסיטת חיפה, ועבודתו המחקרית עוסקת באי שוויון ובשוק העבודה.[דרוש מקור]

פעילות מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן בשט פועל כחוקר מדיניות כלכלית חברתית בפורום ארלוזורוב, מכון מחקר לעיצוב מדיניות כלכלית חברתית בישראל מבית ההסתדרות. במסגרת עבודתו פרסם מחקרים, סקירות וניירות מדיניות בנושאי שוק העבודה, שעות עבודה, שכר, אי שוויון, השקעה אזרחית ושירותים ציבוריים.[3]

לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל היה בן בשט שותף לפרויקט היום שאחרי של פורום ארלוזורוב. יחד עם עמית בן צור פרסם את הסקירה מבט מאקרו כלכלי: השירותים האזרחיים ומדיניות הממשלה, שעסקה בהשקעה האזרחית בישראל, בתת-תקצוב השירותים הציבוריים ובצורך בהרחבת אחריות המדינה לאזרחיה.[4]

בן בשט פרסם גם מחקר במכון יסודות בנושא הקואופרציה כאמצעי לפיתוח הפריפריה[5] בו הוא מציע שימוש בקואופרטיבים ככלי לפיתוח אזורי ולצמצום פערים בין מרכז לפריפריה.[6]

תחומי מחקר וכתיבה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחומי הכתיבה והמחקר המרכזיים של בן בשט כוללים:

  • שעות עבודה וקיצור שבוע העבודה
  • פערי שכר ואי שוויון
  • פערי שכר מגדריים
  • מדיניות רווחה ושירותים ציבוריים
  • השקעה אזרחית ומדיניות פיסקלית
  • קואופרציה ופיתוח הפריפריה
  • כוח הקנייה של השכר בישראל
  • השוואות כלכליות בין ישראל למדינות ה-OECD

הופעות ופרסומים בתקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בן בשט פרסם מאמרי דעה, צוטט והתראיין בכלי תקשורת שונים בנושאי כלכלה חברתית, שוק העבודה, תקציב המדינה, שירותים ציבוריים ואי שוויון. בין היתר הופיע או הוזכר בכלכליסט, דבר, זמן ישראל, N12, וואלה! ורדיוס 100FM.[1][6][7]

בזמן ישראל סוקר מחקר שבו היה מעורב בן בשט על התרחבות פערי השכר ואי השוויון בתקופת המלחמה.[7] ב-N12 צוטט בהקשר של תקציב 2024 והשלכות המלחמה על המדיניות הכלכלית.[8] בוואלה! כסף פורסמה כתבה על פרויקט היום שאחרי של פורום ארלוזורוב, שעסק בהרחבת השירותים האזרחיים ובהגדלת ההשקעה הציבורית.[9]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 יוני בן בשט, דוח ה-OECD מתעלם מדבר אחד עיקרי – אזרחי ישראל, באתר כלכליסט, 3 באפריל 2025
  2. בן בשט, יוני (2020). ., Social Capital and the Shadow Economy, עבודת תזה לתואר מ.א. בכלכלה, אוניברסיטת תל אביב., 2020
  3. מחקר, באתר פורום ארלוזורוב
  4. פרויקט היום שאחרי: מבט מאקרו כלכלי – השירותים האזרחיים ומדיניות הממשלה, באתר פורום ארלוזורוב, 7 בדצמבר 2023
  5. הקואופרציה כאמצעי לפיתוח הפריפריה, באתר מכון יסודות, 9 בנובמבר 2021
  6. 1 2 ניצן צבי כהן, ‏מחקר חדש: השקעה בקואופרטיבים יכולה להיות המפתח להצמחת הפריפריה, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 ביוני 2022
  7. 1 2 יוני בן בשט, באתר זמן ישראל
  8. ליאור באקאלו, "הממשלה מסתירה את הביזה": המלחמה על תקציב 2024, באתר מאקו, 29 בדצמבר 2023
  9. ליאת רון, "ישראל צריכה 171 מיליארד שקל בשנה כדי לסגור את הפער עם המערב", באתר וואלה, 21 בדצמבר 2023