הסכם ישראל–קזחסטן
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-01-03 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 |
ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד
| |
| ערך זה עוסק באירוע שצפוי להתרחש בעתיד | |
| נושא | הסכם מדיני |
|---|---|
| חותמים |
 קאסים-ג'ומארט טוקאייב  בנימין נתניהו |
| מתווכים |
 דונלד טראמפ |
הסכם ישראל–קזחסטן הוא הסכם בין מדינת ישראל למדינת קזחסטן בתיווך ארצות הברית, שצפוי להיחתם. על ההסכם הצפוי הכריז נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ב-6 בנובמבר 2025. ההסכם הוא חלק מהסכמי אברהם.[1]
עוד טרם ההסכם ישראל וקזחסטן מקיימות קשרים דיפלומטיים מלאים כולל נציגות של שגרירויות הדדיות בשתי המדינות.[2]
נכון ל-2025, קזחסטן היא המדינה התשיעית בגודל שטחה בעולם, עשירה במשאבי טבע כגז ונפט.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – יחסי ישראל–קזחסטן
יחסי ישראל–קזחסטן החלו רשמית ב-10 באפריל 1992, זמן קצר לאחר פירוק ברית המועצות ועצמאותה של קזחסטן. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים מלאים זמן לא רב לאחר מכן. שגרירות ישראל באלמטי (אז בירת קזחסטן) הוקמה כבר באוגוסט 1992, ושגרירות קזחסטן בתל אביב הוקמה במאי 1996.[1]
לאורך השנים התקיימו קשרי מסחר, בעיקר בתחומי הגנה ומודיעין, וכן בחקלאות, בריאות, טכנולוגיה, מים ואנרגיה.[3]
בינואר 2017, החליטה קזחסטן על ביטול הצורך בוויזה לתיירים ישראליים.[4]
ההכרזה על ההסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-6 בנובמבר 2025 הודיע נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ כי קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם. לדברי טראמפ מדובר על מדינה "ראשונה מבין רבות" שצפויות להצטרף להסכמי אברהם במהלך הקדנציה השנייה שלו.[5]
משמעות ההסכם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההכרזה על ההצטרפות צפויה להוביל לחתימה רשמית על הסכם מסגרת מפורט. להסכם זה צפויים להתלוות הסכמים נוספים שיחזקו את שיתוף הפעולה בתחומים כגון הגדלת קווי הטיסה הישירים בין אסטנה ונתב"ג וגידול היקף התיירות בין המדינות; עידוד השקעות הדדיות במיזמי תשתיות ואנרגיה; והסכמי שיתוף פעולה במחקר ופיתוח, במיוחד בתחום הסייבר ובטכנולוגיות ירוקות. כמו כן ההסכם עשוי לדרבן מדינות מוסלמיות נוספות להצטרף להסכמי אברהם.[6][7][8]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 מאיה בר, סוכנויות הידיעות, טראמפ: "קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם" | כל מה שצריך לדעת, באתר ynet, 7 בנובמבר 2025
- ^ גילי כהן, מסר לאיראן, אצבע בעין לפוטין ומאבק על נרטיב: על הצטרפות קזחסטן להסכמי אברהם, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 7 בנובמבר 2025
- ^ ברק בטש, למרות שיש יחסים עם ישראל: קזחסטן תצטרף להסכמי אברהם, i24NEWS, 7 בנובמבר 2025
- ^ איתמר אייכנר, קזחסטן ביטלה את הצורך בוויזה לישראלים, באתר ynet, 5 בינואר 2017
- ^ אור שקד, שליח "ישראל היום" בארה"ב, טראמפ בתום שיחה משולשת עם נתניהו: "קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם", באתר ישראל היום, 7 בנובמבר 2025
- ^ אריאל בולשטיין, שתי התפתחויות - כבר בתקופה הקרובה: משמעות צירוף קזחסטן להסכמי אברהם, באתר ישראל היום, 6 בנובמבר 2025
- ^ דניאל ארזי, הענק הנסתר: קזחסטן מצטרפת להסכמי אברהם – אבל הישראלים בקושי מכירים אותה, באתר מאקו, 6 בנובמבר 2025
- ^ אנה ברסקי, ארה"ב הודיעה: ידידתה הטובה של ישראל מצטרפת להסכמי אברהם, באתר מעריב אונליין, 6 בנובמבר 2025