המאבק ליישוב ישראלים מחדש ברצועת עזה
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-06-30 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
ישראל פינתה את ההתנחלויות ברצועת עזה במסגרת תוכנית ההתנתקות שהייתה נסיגה חד-צדדית מהאזור ב-2005, לאחר 38 שנים של מגורי מתנחלים ברצועת עזה.
לאחר ההתנתקות עלו קריאות לחידוש היישוב היהודי ברצועת עזה, שהתחזקו במהלך מלחמת חרבות ברזל, בה כבשה ישראל אזורים נרחבים ברצועת עזה.
ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו טען כי "לישראל אין כוונה לכבוש לצמיתות את עזה או לעקור את אוכלוסייתה האזרחית" וכי "ישראל נלחמת במחבלי חמאס, לא באוכלוסייה הפלסטינית, ואנו עושים זאת תוך ציות מלא לדין הבינלאומי".[1][2] בהקשר של מלחמת חרבות ברזל, הציעו ישראלים מסוימים גירוש או יצירת תנאים שיובילו לבריחתם של פלסטינים מהאזור ולגל חדש של יישוב מחדש ברצועת עזה.[3][4]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה].jpg)
 |
ראו גם – גוש קטיף, היישוב היהודי בעזה, התנחלות, תוכנית ההתנתקות |
יישוב יהודי התקיים בעיר עזה לסירוגין מהמאה השנייה לפנה"ס עד המאה ה־20. הקהילה היהודית נפגעה מגירושה מהעיר בידי העות'מאנים במהלך המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה, אך קהילה יהודית קטנה התקיימה בעיר עד מלחמת העצמאות ב־1948.
ב־1946 הוקם כפר דרום, היישוב היהודי הראשון במה שבעתיד יקרא רצועת עזה. המקום ננטש אף הוא במלחמת העצמאות.
לאחר מלחמת ששת הימים ב־1967 נמצאה רצועת עזה תחת ממשל צבאי ישראלי. בראשית שנות השבעים החלה הקמת יישובים ישראלים ברצועה. ב־1994 במסגרת הסכם קהיר הועברה מרבית רצועת עזה לשלטון עצמי פלסטיני במסגרת הרשות הפלסטינית.
ב־2003 הציג ראש הממשלה אריאל שרון את תוכנית ההתנתקות לפינוי היישובים הישראלים ברצועת עזה. התוכנית אושרה על ידי הכנסת ב-2005.[5] היא יושמה באוגוסט 2005, כאשר הוצעו חבילות פיצויים לאלו שיעזבו את בתיהם מרצון, אך אחרים פונו בכוח על ידי כוחות צה"ל.[6]
הקהילה הבין-לאומית רואה בהקמת התנחלויות ישראליות בשטחים הפלסטיניים כבלתי חוקית על בסיס אחת משתי טענות: שהן מפרות את סעיף 49 של אמנת ז'נבה הרביעית, או שהן מהוות הפרה של הצהרות בין-לאומיות. האומות המאוחדות, ארגוני זכויות אדם בין-לאומיים וחוקרי משפט רבים רואים ברצועת עזה כנמצאת עדיין תחת כיבוש צבאי על ידי ישראל, בעוד שישראל חולקת על כך בטענה שהיא הייתה עצמאית תחת שלטון חמאס שנבחר בבחירות דמוקרטיות ברצועת עזה וחולקת גבול משותף עם מצרים.[7]
הפגנות, התכנסויות ותנועות נגד ההתנתקות ופינוי המתנחלים החלו זמן קצר לאחר ההכרזה על ההתנתקות ונמשכו לאורך השנים. באוקטובר 2004 צעדו 100,000 ישראלים בערים ברחבי ישראל כדי למחות על התוכנית תחת הסיסמה "100 ערים תומכות בגוש קטיף והשומרון". ב-2014, פעילים הקימו קבוצת פייסבוק בשם "חוזרים לגוש קטיף" קבוצה ששמה שונה כעת ל"הביתה - חוזרים לחבל עזה".[8] עד דצמבר 2023 היו לה יותר מ-10,000 חברים.[9]
במקביל לפינוי חבל עזה, בתוכנית ההתנתקות נעקרו גם ארבעה יישובים בצפון השומרון. הכנסת העשרים וחמש תיקנה ב־2023 את חוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה וביטלה את האיסור על שהיית ישראלים בצפון השומרון, ובמהך 2025 אישרה הממשלה את הקמתם מחדש של יישובים אלו.
בסיסים צבאיים מוצעים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוף ינואר 2024, קצין צה"ל אנונימי דיווח כי נתניהו ואחרים בממשלה ביקשו מגורמים בצה"ל להתחיל להקים "בסיסי קבע" ברצועת עזה.[10] לפי הדיווח, הפקודות ניתנו בעל פה ובאופן אישי למספר מצומצם של אנשים.[11] מספר גורמים צבאיים התבטאו בעילום שם נגד הרעיון, בטענה שהם יהוו מטרות קלות ("ברווזים במטווח") ויידרשו שותפות ביטחונית צמודה עם הרשות הפלסטינית.[12]
כנסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד נובמבר 2023, קמפיין בשם "חוזרים הביתה" כבר החל לפעול. ב-22 בנובמבר התקיים כנס באשדוד בו התכנסו ארגוני שטח שונים.[13] האירוע כלל נאומים מחברי הכנסת אריאל קלנר וטלי גוטליב מהליכוד ולימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית. סון הר-מלך הצהירה כי "אין מנוס מחזרה ושליטה מלאה ברצועת עזה" וכי שליטה מלאה משמעותה "התיישבות רחבה ופורחת" בניגוד להתנחלויות גוש קטיף שהיו מרוכזות. גוטליב קראה להקמת חומה ומגדל בחלק הצפוני של עזה באופן מיידי.[14] דובר אחר היה ראש מועצה אזורית שומרון יוסי דגן, המוביל לובי רב-השפעה במרכז הליכוד.[9]
בנובמבר 2023, 11 ארגוני ימין מובילים השיקו את "קואליציית הארגונים לשיבה לחבל עזה ולכל יישובי צפון השומרון" בסדרת פגישות חשאיות.[15] הקואליציה החדשה מתכננת לקרוא לישראלים להצטרף לגרעיני התיישבות שיבנו מחדש את הקהילות היהודיות לשעבר של גוש קטיף, החל מצפון רצועת עזה וצפון השומרון.
בדצמבר 2023 התכנסו מאות פעילי התיישבות במרכז הארץ לכנס נוסף שכותרתו "היערכות מעשית לחזרה לעזה".[9]
כנס "התיישבות מביאה ביטחון", ינואר 2024
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-28 בינואר 2024 נערך בירושלים כנס בשם "התיישבות מביאה ביטחון – חוזרים לחבל עזה וצפון השומרון", בחסות ארגון נחלה. בעיצומה של המלחמה ברצועת עזה, השתתפו בכנס שנים-עשר שרים בממשלת ישראל, כולל כמה ממפלגת הליכוד.[16] יו"ר נחלה, דניאלה וייס, התייחסה לטבח שבעה באוקטובר ולמלחמה המתמשכת כסיבה לצורך בכנס וביישוב מחדש, באומרה לכתבים: "זהו הסוף לנוכחות הערבים בעזה. זה הסוף... במקומם, יחזרו המון המון יהודים להתנחלויות, שיבנו התנחלויות חדשות."[2] בתגובה לאמירתו של השר לביטחון לאומי מהימין הרדיקלי איתמר בן גביר כי על הפלסטינים החיים בעזה "ללכת מכאן", צעקו חלק מהנוכחים "רק טרנספר!"[17]
הכנס קרא לבניית התנחלויות ישראליות חדשות בעזה ולעידוד עקירת הפלסטינים החיים שם.[13][18][19] כ-5,000 ישראלים, רובם דתיים, השתתפו בכנס, כולל נוכחות גדולה של ילדים ובני נוער.[20]
השתתפות שרי הקבינט והשלכותיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]11 מתוך 37 שרי הממשלה המכהנים השתתפו בכנס, בהם השרים שלמה קרעי, חיים כץ, עידית סילמן, מאי גולן ועמיחי שיקלי מהליכוד, איתמר בן גביר, יצחק וסרלאוף ועמיחי אליהו מעוצמה יהודית, בצלאל סמוטריץ' ואורית סטרוק מהציונות הדתית ויצחק גולדקנופף מיהדות התורה. בנוסף השתתפו 15 חברי כנסת מהקואליציה.[20][21] נוכחותם של חברים כה רבים בממשלה סימנה את עליית תנועת ההתיישבות מחדש משולי הפוליטיקה לקדמת הבמה.[22]
מפת ההתנחלויות המוצעות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אולם הכנס היה מקושט במפת ענק שהציגה התנחלויות עתידיות במקומן של עיירות וערים פלסטיניות קיימות[23] וכן 15 התנחלויות שפונו במסגרת תוכנית ההתנתקות ב-2005. 6 היו חדשות, כולל התנחלויות גדולות ליהודים-ישראלים בלבד שנועדו להיבנות על האתרים הנוכחיים של שתי הערים הגדולות ברצועה: עזה וח'אן יונס, בנוסף לרפיח.[24][25]
ההתנחלויות החדשות ששמותיהן צוינו היו:[24]
- גרעין העיר עזה
- ישי – בפאתי הריסות בית חאנון שבצפון הרצועה
- שערי חבל עזה – התנחלות בח'אן יונס
- חסד לאלפים – דרומית לרפיח, מיועדת להתיישבות חרדית
- מעוז – בחוף הדרומי של עזה
המפה הציגה מגיני דוד במרכזי 3 הערים הגדולות הללו וכינתה את הנעצים המצביעים על הכוכבים כ"גרעינים", אך המפה עצמה לא פירטה האם האזור הירוק הבהיר המקיף את ה"גרעינים" היהודיים-ישראליים יאוכלס על ידי פלסטינים או לא, אם כי שרי קבינט קידמו תדיר את הצורך לכפות על הפלסטינים לעזוב את ארצם.
מפת העיר עזה העברית
[עריכת קוד מקור | עריכה]המארגנים הציגו גם מפה[26] של עיר עזה החדשה, שפורסמה גם בוול סטריט ג'ורנל,[27] עם שמות עבריים חדשים לשכונות ומשמעות השמות החדשים. הטבלה הבאה מסכמת את החומר שהוצג באותה מפה:
| כפי שמופיע במפה | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| שם עברי "חדש" | שם ערבי "קודם" | |||||
| עברית | משמעות | תעתיק לעברית | ערבית | משמעות | ||
| אגריפיון | "הורדוס העניק למקום שם זה כאשר ייסד אותו."[דרושה הבהרה] | א-שאטי | الشاطئ | "החוף" (מחנה החוף) | ||
| נצח ישראל | נצח ישראל לא ישקר | אל-עוודה | العودة | "השיבה" (כמו ב"זכות השיבה") | ||
| גביש | על שם אלוף פיקוד הדרום במלחמת ששת הימים, ישעיהו גביש | א-נאצר | النصر | על שם גמאל עבד אל נאצר | ||
| נג'ארה | על שם רבי ישראל נג'ארה שהתגורר בעיר | שיח' רדואן | الشيخ رضوان | לא ידוע מיהו שייח' רדואן ויש מסורות שונות למוסלמים ולנוצרים. | ||
| דוד המלך | מיקום בית הכנסת העתיק בעזה, בו נמצא פסיפס של דוד המלך | א-רימאל | الرمال | החולות | ||
| דרג | הייתה במקום קהילה יהודית במאה ה-19 | א-דרג' | الدرج | על שם המדרגות הרבות בשכונה | ||
| הגדוד העברי | בשכונה מצוי בית קברות צבאי בריטי בו קבורים חללי הגדודים העבריים שנפלו בכיבוש עזה | א-תופאח | التفاح | 'התפוח', נקראת על שם עצי
התפוח שצמחו בשכונה | ||
| סעדי עזה | גיבורי עזה, לוחמי צה"ל שלחמו בעיר. | שג'אעייה | الشجاعية | 'אומץ', כלומר 'שכונת האמיצים', על שם הלוחמים מוסלמים שלחמו בצלבנים ליד עזה. | ||
| צבר | צבר מצוי; גם יהודי יליד ישראל. תרגום של השם הערבי | סברה | لصبرة | סברס | ||
| העיר העתיקה | البلدة القديمة | |||||
| עגלה | שייח' עג'לין | الشيخ عجلين | ||||
| תל אל-הווא | تل الهوا | |||||
| שיבת ציון | שיבת ציון | זייתון | الزيتون | על שם עצי הזית | ||
| שערי עזה | על פי המסורת לכאן הסיע שמשון את שערי עזה | א-תורכמאן | التركمان | הטורקמנים. נקראת על שם הלוחמים הטורקמנים שלחמו בצלבנים בעזה. | ||
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]כפיית "הגירה מרצון" או טיהור אתני
[עריכת קוד מקור | עריכה]בראיון מחוץ לכנס ובראיון נוסף למחרת ב-i24NEWS,[28] קראה דניאלה וייס, יו"ר תנועת נחלה ומנהיגת מתנחלים ביהודה ושומרון, למנוע עוד יותר משלוחי מזון וסיוע הומניטרי אחר לרצועת עזה, כך שהפלסטינים שם יעזבו או "ירצו" לעזוב.[24][29][30]
אווירת הכנס הייתה חגיגית, דמוית קרנבל, ולעיתים הפכה לעצרת שכללה קריאות "עם ישראל חי", אך גם שירה. בן-גביר ואחרים צולמו רוקדים. החגיגיות בזמן מלחמה וסביב נושא הכרוך בצורך לכפות על פלסטינים יציאה המונית מארצם, שחלק מאפיינים כקריאה דה פקטו לטיהור אתני, גררה ביקורת נרחבת.[31]
משפחות החטופים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בני משפחות של החטופים במלחמת חרבות ברזל מתחו ביקורת חריפה על הכנס, הן על האווירה החגיגית שבו, הן על כך שהתנועה נתפסת כמכשול לשחרור החטופים.[32]
גיל דיקמן, שבת דודתו כרמל גת הוחזקה כחטופה על ידי חמאס, הביע את כעסו בכנסת וציין: "בבוקר אתם זורקים בוץ אחד על השני, ובערב אתם רוקדים באירוע שרק פוגע בנו. בעזה החטופים לא רוקדים." בן משפחה אחר אמר על משתתפי הכנס: "אתם רוקדים על הדם שלהם".[32]
בישיבת ועדת העלייה והקליטה ביום שני, אמרה מירב לשם-גונן, אמה של החטופה רומי גונן:[32]
"כל הדיבורים האלה על טרנספר גרמו לי לרעוד. הטרנספר שאתם מדברים עליו מתייחס לקשרים אתניים ודתיים לקבוצה מסוימת. האם זה לא מה שנעשה לנו באירופה? אנחנו אומרים שאנחנו רוצים להיות טובים מזה, אבל אנחנו מוכנים לעשות את אותו הדבר לעם אחר."
— מירב לשם-גונן, אמה של החטופה רומי גונן בכנסת, 30 בינואר 2024
מממשלות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארצות הברית אמרה כי עזה חייבת להמשיך להיות מנוהלת על ידי פלסטינים לאחר המלחמה וכי חייבים להיות מהלכים רציניים לקראת הקמת מדינה פלסטינית.[33]
משרד החוץ של קנדה פרסם הצהרה האומרת כי "קנדה דוחה כל הצעה הקוראת לעקירה כפויה של פלסטינים מעזה ולהקמת התנחלויות נוספות. רטוריקה מסיתה כזו מערערת את הסיכויים לשלום בר-קיימא."[34]
משרד החוץ של הרשות הפלסטינית גינה את הכנס ואת השתתפותם של שרים בו, באומרו כי הוא "אישר בגלוי ובפומבי רצח עם, פשעי מלחמה והגירה בכפייה של העם הפלסטיני."[33][34]
"נערכים להתיישבות בעזה", אוקטובר 2024
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסוכות תשפ"ה, ב-20 וב-21 באוקטובר 2024, התקיים אירוע בשם "נערכים להתיישבות בעזה" שאורגן על ידי תנועת נחלה וקבוצות ימין נוספות ליד גבול רצועת עזה.[35][36] האירוע תואר כפסטיבל וכלל עיר אוהלים (סוכות), סיור ב"נקודות תצפית" לתוך רצועת עזה, והכנות לוגיסטיות להתיישבות בעזה.[37] לקראת הפסטיבל, הפיצו השרה מאי גולן מהליכוד, תשעה חברי כנסת מהליכוד ושישה יושבי ראש סניפים הזמנה לאירוע שאורגן ליומו השני של הפסטיבל. אירוע הליכוד נועד לכלול סיור בקיבוץ נירים. אולם, ימים ספורים לפני המועד המתוכנן, פרסם הקיבוץ הודעה כי לא התייעצו עמם, אין להם עניין בסיור והוא לא יתקיים; הסיור בוטל.[38]
רבים מהמשתתפים קישטו את סוכותיהם בשלטים המצהירים כי הם מתכוננים לביתם הקבוע בעזה או טוענים לבעלות על האדמה. אחרים, כמו בנצי גופשטיין, מכרו מדבקות הקוראות לנקמה יהודית, ויו"ר נחלה דניאלה וייס הצהירה כי "ערביי עזה איבדו את זכותם להיות כאן."[39] חברת הכנסת לימור סון הר-מלך מעוצמה יהודית הצהירה: "עזה היא רכוש אבותינו מאז ומעולם, לא נשקוט עד שניישב אותה מחדש".[40]
פעולות מתנחלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-29 בפברואר 2024 פרצו עשרות פעילי ימין קיצוני את מעבר ארז ונכנסו לרצועה עזה.[41] חלק מאלו שחצו את המחסום הקימו במשך מספר שעות מבנים ארעיים מעץ ופלסטיק בתוך שטח ישראלי מעבר לחומות מעבר ארז. הפעילים כינו את המבנים "התנחלות" וקראו לה "ניסנית החדשה", על שם ניסנית שפונתה ב-2005.[41][42] דווח כי הם היו חלק מקבוצה שהתאספה בשדרות לפני שיצרה שיירה למעבר ארז כדי לדחוף לבנייה מחדש של התנחלויות ישראליות בעזה.[43] חלק מאלו שנעצרו על ידי המשטרה וכוחות צה"ל עוכבו, ותשעה נעצרו בגין הפרת צו צבאי והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.[41] ארגון נחלה חגג את מעשי המעורבים, ופרסם ברשתות החברתיות תמונות של המבנים והפעילים, כולל קביעת מזוזה למבנה.[44]
חבר בתנועת "השיבה" אמר לסוכנות אנאדולו כי 500 משפחות התנדבו ליישב מחדש את רצועת עזה, בטענה שישראל תהיה בטוחה רק לאחר הקמת "התנחלויות וערים יהודיות" ברצועת עזה. כאשר הוזהר מפני אזהרות הקהילה הבין-לאומית לגבי התנחלויות ישראליות בלתי חוקיות בעזה, דווח כי החבר הגיב: "אנחנו מדינה ריבונית. זו (עזה) האדמה שלנו... אני לא מבין. זה דומה לדרישה שגרמניה תיתן חלק משטחה למבנה אחר. למה שארצות הברית תיתן חלק מטקסס למקסיקו?"[43] שני צעירים בני שמונה-עשרה השתמשו בתיאורים דתיים כשדיברו על כניסתם ופינוים מעזה ועל השתתפותם בניסיון ההתיישבות. אחד הצהיר לגבי היעדר פחד בעזה: "לא היה פחד להיות בתוך [עזה], הקדוש ברוך הוא איתנו וצה"ל כאן עוזר לנו... באנו לכאן [כי] רצינו ללכת הביתה. אני גר בקהילה של מגורשים מגוש קטיף, ורצינו לחזור." בעוד האחר טען כי "באנו לייצג את כל הציבור, את העם היהודי. אנחנו רוצים לחזור לכל ארץ ישראל, לכל חלקי ארצנו הקדושה. אין 'שתי מדינות לשני עמים' – זה לא נכון. עם ישראל שייך לארץ ישראל."[42]
במרץ 2024 דווח כי באמצעות קבוצות וואטסאפ והודעות, נערכו מפגשי מידע לחידוש ההתיישבות הישראלית בעזה בבתים פרטיים בישראל, כאשר דניאלה וייס מקדמת את חזון ההתיישבות. רוב המידע דומה לזה שהוצג בכנס היישוב מחדש שנערך בינואר 2024. וייס ציינה בפני כתבי CNN כי כ-500 משפחות כבר נרשמו ליישוב מחדש דרך ארגון נחלה, שהוא אחד מתוך יותר מתריסר ארגוני יישוב מחדש.[45] באוקטובר 2024, גורמים ישראלים בכירים הצהירו כי ממשלת ישראל שואפת בסופו של דבר לסיפוח חלקים נרחבים מרצועת עזה.[46]
הצעת היישוב מחדש של טראמפ
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה
בדצמבר 2023, היועץ לביטחון לאומי לשעבר של דונלד טראמפ, ג'ון בולטון, הציע ליישב מחדש פלסטינים מעזה.[47]
בינואר 2025, במהלך כהונתו השנייה כנשיא, דווח כי נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ ביקש מעבדאללה השני, מלך ירדן, ומנשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי לקלוט פלסטינים מעזה. טראמפ המשיך לכנות את עזה אתר הריסות ואמר כי "אנחנו פשוט מנקים את כל הדבר הזה" וכי פינוי העזתים יהיה זמני או ארוך טווח.[48] בעוד פלסטינים ומדינות אחרות גינו את טראמפ על דבריו, השר לביטחון לאומי לשעבר איתמר בן גביר שיבח את טראמפ, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי ההגירה תאפשר הקמה מחדש של התנחלויות יהודיות.[48][49]
בתחילת פברואר 2025 עורר טראמפ זעם כששוחח עם נתניהו והעיר כי ארצות הברית יכולה "להשתלט" ו"להחזיק בבעלות" על עזה, וכי עזה תיושב על ידי "אנשי העולם". בעוד נתניהו הביע נכונות לבחון את הרעיון, בעלות ברית רבות של ארצות הברית ומדינות ערב דחו את הרעיון על הסף.[50] הצעתו של טראמפ ליישב מחדש פלסטינים מעזה נתמכה על ידי נתניהו, שר הביטחון ישראל כ"ץ, ראש האופוזיציה יאיר לפיד, ורוב הציבור הישראלי.[51][52]
ב-21 בפברואר 2025, לאחר התנגדות מצד ארצות ערב, אמר טראמפ כי הוא "ימליץ", אך "לא יכפה", את תוכניתו להשתלטות ארצות הברית על עזה וליישוב מחדש של האוכלוסייה הפלסטינית.[53][54]
לקראת סוף פברואר 2025, פרסם טראמפ סרטון שנוצר בבינה מלאכותית בפלטפורמת המדיה החברתית שלו Truth Social ובאינסטגרם, שהציג עזה מדומיינת מחדש ששמה שונה ל"טראמפ עזה". הסרטון כלל ילדים רצים מתוך הריסות לעולם של בנייני יוקרה, פסל מוזהב נישא של טראמפ, טראמפ נהנה מרקדנית בטן, מספר צילומים של אדם הדומה לאילון מאסק, ותיאורים של טראמפ ונתניהו משתזפים על חוף בעזה. הסרטון גרר תגובות נגד וגינויים מצד פלסטינים, משתמשי Truth Social ואינסטגרם ואחרים, ובהמשך דווח כי מקורו ברשת של חשבונות מדיה חברתית פרו-ישראליים שפורסם לראשונה בתחילת פברואר.[55][56]
ב-12 במרץ 2025 אמר טראמפ כי "אף אחד לא מגרש פלסטינים" מעזה, מה שסימן שינוי מעמדתו הקודמת.[57] על פי "שלושה מקורות המעורים במאמץ", ישראל וארצות הברית היו מעוניינות ליישב מחדש עזתים בסוריה, סודאן, מרוקו, או באזורים הסומליים הבדלניים פונטלנד וסומלילנד.[58][59] סומליה וסודאן דחו את ההצעה,[60] בעוד פונטלנד וסומלילנד הביעו נכונות להיכנס לדיונים בנושא בתמורה להכרה דיפלומטית.[61][59] במאי 2025, עלו דיווחים כי ממשל טראמפ עובד על תוכנית להעברה קבועה של מיליון עזתים ללוב.[62]
בדצמבר 2025 פורסם כי היוזמה לפנות את תושבי הרצועה למדינות אחרות ירדה מהפרק בשל סירוב עולמי וכיוון שטראמפ נסוג מהרעיון אחרי ביקורת קשה שספג.[63]
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]טיהור אתני
[עריכת קוד מקור | עריכה]
העיתון הארץ כתב כי רעיונות בתנועת ההתיישבות מחדש שקולים למעשה להגירה בכפייה, טיהור אתני, כמו דרישתו של בן-גביר שישראל תיצור תנאים כך שהפלסטינים בעזה "ירצו" לעזוב את ארצם, וקביעתו של שלמה קרעי כי "'מרצון' זה לפעמים מצב שאתה כופה עד שיאמר רוצה אני".[64] במאמר אחר, השווה הארץ את הקריאות, לעיתים בקושי מוסוות, לעקירה כפויה של פלסטינים מארצם כ"טיהור אתני בשם האל".[65]
טענות ל"גירוש מבתים ועקירה המונית" של פלסטינים בעזה צוטטו בסעיף 43(3) של תלונת דרום אפריקה נגד ישראל בגין רצח עם כראיה תומכת לכך שישראל מבצעת מעשים של רצח עם.[66] הבקשה מזכירה גם בסעיף 101 את דבריו של חבר הקבינט הביטחוני ושר החקלאות אבי דיכטר (הליכוד) ב-11 בנובמבר 2023, "אנחנו מוציאים לפועל עכשיו את הנכבה של עזה".[66][67]
באופן כללי יותר, "פשעים הכרוכים ברדיפה... כולל אלה המביאים לגירוש או הגירה בכפייה, במישרין או בעקיפין, של האוכלוסייה הפלסטינית, אכלוס מחדש של שטחים 'מטוהרים' במתנחלים ישראלים והשתלטות בלתי חוקית על אדמות ורכוש פלסטיניים" עשויים להוות פשעים לפי חוקת רומא.[68]
סכסוך עם מדינות אחרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]חסרונות נוספים של יישוב מחדש של עזה עשויים לכלול:[69]
- סכסוך עם ערב הסעודית ומדינות ערב סוניות אחרות
- העמקת הסכסוך עם הקהילה הבין-לאומית
משאבי ביטחון וצבא
[עריכת קוד מקור | עריכה]התנחלויות חדשות ידרשו משאבי ביטחון משמעותיים, מה שעלול להסיט כוחות צבאיים ישראליים ממשימות אחרות.[69]
טווח הדעות בישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לתמיכה הספציפית שהובעה על ידי אנשים וקבוצות בכנס ינואר 2024, דעת הקהל הישראלית חלוקה בנושא יישוב מחדש של עזה.
ממשלת ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראש הממשלה בנימין נתניהו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נתניהו אמר שוב ושוב כי אין זו מדיניות הממשלה או תוכניתה ליישב מחדש את עזה ביהודים, אולם הוא תלוי במידה רבה בתומכי ההתיישבות לתמיכה פוליטית, ולפי האטלנטיק, "נתניהו עשוי לנסות לעשות זאת בכל מקרה".[69]
שרים וח"כים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנובמבר 2023, חברי כנסת, רובם ממפלגת הליכוד, הציעו לבטל את האיסור בחוק ההתנתקות והפיצויים לנפגעיה על אזרחים ישראלים להיכנס לעזה, אך ההצעה לא קודמה.[70] לקראת סוף 2023, הצהיר השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר: "חייבים לקדם פתרון לעידוד הגירת תושבי עזה".[71] לאחר שחבר הכנסת משה סעדה טען שמעולם לא שמע קריאות כאלה בעבר ואמר שברור שצריך להשמיד את כל העזתים, הוושינגטון פוסט טען כי "הקריאות הישראליות לטיהור אתני רק הולכות וגוברות."[72]
בינואר 2024, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הצהיר כי ישראל תשלוט בעזה, וכי כדי לשלוט בעזה לטווח הארוך חייבת להיות נוכחות אזרחית ישראלית. צבי סוכות, חבר הכנסת מהציונות הדתית, הצהיר במהלך דיון בוועדה כי "אנחנו צריכים קודם כל לכבוש, לספח, להרוס את כל הבתים שם, לבנות שכונות שם".[73]
תמיכת הציבור
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסקר מאמצע נובמבר 2023, רוב הישראלים תמכו בחידוש ההתיישבות הישראלית ברצועת עזה.[74] עם זאת, סקר של האוניברסיטה העברית מדצמבר 2023 מצא את ההפך, שישראלים מתנגדים ליישוב מחדש של עזה ביחס של 56 מול 33 אחוזים.[69] בינואר 2024, מומחית סקרים ועיתונאית מהארץ, ששוחחה עם כתבים, הצהירה כי דעת הקהל בנוגע לחידוש ההתנחלויות בעזה משתנה במידה ניכרת. היא ציינה כי הטווח הכללי נע בין כ-25% לכ-40% תמיכה בהקמת התנחלויות יהודיות ישראליות בעזה.[73] סקר מפברואר 2024 של המכון הישראלי לדמוקרטיה מצא כי 22.5% מהיהודים הישראלים תמכו ביישוב מחדש של עזה.[75] סקר ממאי 2025 קובע כי 82% מהיהודים בישראל תומכים ביישוב עזה מחדש.[76] סקר מאוגוסט 2025 של ישראל היום מצא כי 52% מהישראלים תמכו ביישוב מחדש של עזה.[77]
צה"ל
[עריכת קוד מקור | עריכה]מתנחלים רבים ותומכיהם טענו כי לוחמי צה"ל שכבר נמצאים בעזה ונלחמים בזירת רצועת עזה במלחמת חרבות ברזל לאחר טבח השבעה באוקטובר יסייעו למאמציהם ליישוב מחדש. מספר חיילים בצה"ל פרסמו סרטונים בעזה המביעים לכאורה תמיכה ביישוב מחדש, כאשר רב צבאי הוקלט אומר: "זו הארץ שלנו, כולה... גם עזה... כל הארץ המובטחת."[70]
בסרטון מוקלט אחר נראים חיילי צה"ל עומדים מול בניין הרוס בעזה עם רובים ביד. אחד הגברים מצהיר שהחיילים "...כובשים, מגרשים ומיישבים. כובשים, מגרשים ומיישבים, שמעת את זה ביבי? כובשים, מגרשים ומיישבים." תמונות של חיילים ישראלים מחזיקים דגלי ישראל ומנופפים כרזות כתומות המסמלות את המחאה נגד פינוי המתנחלים מעזה, עם ביטויים כמו "חוזרים הביתה" ו"רק התיישבות תיחשב ניצחון!" מודפסים עליהן בעברית.[73]
תמיכת המתנחלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]עד סוף ינואר 2024, מאות משפחות כבר הקימו גרעיני התיישבות עבור ההתנחלויות החדשות המוצעות. בכנס בינואר 2024, עשרות משפחות עלו לבמה כשהן נושאות דגלים עם סמלי ההתנחלויות החדשות המוצעות.[74] עבור רבים שפונו מעזה ב-2005, הרצון לחזור לעזה חזק. תומכי התיישבות אחרים הורו לילדיהם לפרוץ את הקווים הצבאיים כדי לשחק בתוך אזור החיץ ליד גדר המערכת סביב רצועת עזה, בעוד כ-100 אחרים ניסו בתחילת פברואר 2024 לחצות לתוך עזה לפני שנהדפו.[70] במוזיאון גוש קטיף בירושלים, מתנחלים לשעבר הדפיסו חולצות כתומות בהירות, ועליהן הכיתוב "הביתה, חוזרים לגוש קטיף".[73]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביאורים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ 'Israel has no intention of permanently occupying Gaza,' Netanyahu says, NBC News, 2024-01-11 (באנגלית)
- 1 2 Da Silva, Chantal (29 בינואר 2024). "Right-wing Israeli ministers join thousands at event calling for the resettlement of Gaza". NBC News (באנגלית).
- ↑
Rachel Fink, 'You're Dancing on Their Blood': Israeli Hostage Families Outraged Over Resettlement Conference, Haaretz , January 29, 2024 - ↑ Tharoor, Ishaan (5 בינואר 2024). "Analysis | Israeli calls for Gaza's ethnic cleansing are only getting louder". Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286.
- ↑ Gaza Disengagement Plan: Knesset Approves Disengagement Implementation Law, Jewish Virtual Library
- ↑ "Jewish Settlers Receive Hundreds of Thousands in Compensation for Leaving Gaza". Democracy Now. 16 באוגוסט 2005. אורכב מ-המקור ב-9 במאי 2007.
- ↑ Sanger, Andrew (2011). "The Contemporary Law of Blockade and the Gaza Freedom Flotilla". In M.N. Schmitt; Louise Arimatsu; Tim McCormack (eds.). Yearbook of International Humanitarian Law - 2010. Vol. 13. Springer Science & Business Media. p. 429. doi:10.1007/978-90-6704-811-8_14. ISBN 978-90-6704-811-8.
Israel claims it no longer occupies the Gaza Strip, maintaining that it is neither a State nor a territory occupied or controlled by Israel, but rather it has 'sui generis' status. Pursuant to the Disengagement Plan, Israel dismantled all military institutions and settlements in Gaza and there is no longer a permanent Israeli military or civilian presence in the territory. However, the Plan also provided that Israel will guard and monitor the external land perimeter of the Gaza Strip, will continue to maintain exclusive authority in Gaza air space, and will continue to exercise security activity in the sea off the coast of the Gaza Strip as well as maintaining an Israeli military presence on the Egyptian-Gaza border, and reserving the right to reenter Gaza at will. Israel continues to control six of Gaza's seven land crossings, its maritime borders and airspace and the movement of goods and persons in and out of the territory. Egypt controls one of Gaza's land crossings. Gaza is also dependent on Israel for water, electricity, telecommunications and other utilities, currency, issuing IDs, and permits to enter and leave the territory. Israel also has sole control of the Palestinian Population Registry through which the Israeli Army regulates who is classified as a Palestinian and who is a Gazan or West Banker. Since 2000 aside from a limited number of exceptions Israel has refused to add people to the Palestinian Population Registry. It is this direct external control over Gaza and indirect control over life within Gaza that has led the United Nations, the UN General Assembly, the UN Fact Finding Mission to Gaza, International human rights organisations, US Government websites, the UK Foreign and Commonwealth Office and a significant number of legal commentators, to reject the argument that Gaza is no longer occupied.
- Scobbie, Iain (2012). Elizabeth Wilmshurst (ed.). International Law and the Classification of Conflicts. Oxford University Press. p. 295. ISBN 978-0-19-965775-9.
Even after the accession to power of Hamas, Israel's claim that it no longer occupies Gaza has not been accepted by UN bodies, most States, nor the majority of academic commentators because of its exclusive control of its border with Gaza and crossing points including the effective control it exerted over the Rafah crossing until at least May 2011, its control of Gaza's maritime zones and airspace which constitute what Aronson terms the 'security envelope' around Gaza, as well as its ability to intervene forcibly at will in Gaza.
- Gawerc, Michelle (2012). Prefiguring Peace: Israeli-Palestinian Peacebuilding Partnerships. Lexington Books. p. 44. ISBN 9780739166109.
While Israel withdrew from the immediate territory, it remained in control of all access to and from Gaza through the border crossings, as well as through the coastline and the airspace. In addition, Gaza was dependent upon Israel for water, electricity sewage communication networks and for its trade (Gisha 2007. Dowty 2008). In other words, while Israel maintained that its occupation of Gaza ended with its unilateral disengagement Palestinians – as well as many human rights organizations and international bodies – argued that Gaza was by all intents and purposes still occupied.
- Scobbie, Iain (2012). Elizabeth Wilmshurst (ed.). International Law and the Classification of Conflicts. Oxford University Press. p. 295. ISBN 978-0-19-965775-9.
- ↑ הביתה - חוזרים לחבל עזה. "הביתה - חוזרים לחבל עזה" [Home - Returning to the Gaza Strip]. Facebook.
- 1 2 3 Rosenberg, Yair (22 בדצמבר 2023). "The Right-Wing Israeli Campaign to Resettle Gaza". The Atlantic (באנגלית).
- ↑ Israel planning 'permanent army stations' in Gaza, Middle East Eye (באנגלית)
- ↑ Israel planning to establish permanent military outposts in Gaza, officer reveals, Middle East Monitor, 2024-01-25
- ↑ "As some Israeli troops leave Gaza, a long-term strategy remains elusive". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). 2024-01-23. ISSN 0190-8286.
- 1 2 Wagner, Mati (2023-12-03). "Return to Gush Katif: A determined movement emerges to resettle Israelis in Gaza". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909.
- ↑ "Otzma Yehudit MK calls for control of Gaza Strip". The Jerusalem Post (באנגלית). 24 בנובמבר 2023. ISSN 0792-822X.
- ↑ Israel, David (17 בנובמבר 2023). "New Coalition of Jewish Groups Calling for Return to Gaza". Jewish Press.
- ↑ Sharon, Jeremy (28 בינואר 2024). "At Jerusalem conference, settler activists call for return to Jewish settlements in Gaza". The Jerusalem Post. ISSN 0792-822X.
- ↑ Odenheimer, Natan (9 בפברואר 2024). "Israeli Settlers Left Gaza in 2005. They Now See a Chance to Return". The New York Times.
- ↑ Sharon, Jeremy (28 בינואר 2024). "At Jerusalem conference, settler activists call for return to Jewish settlements in Gaza". The Times of Israel. ISSN 0040-7909.
- ↑ Yalom, Yori (29 בינואר 2024). "Map of would-be Gaza settlements presented at controversial right-wing conference: Under the program showcased at the event, several settlements would be established in the Gaza Strip: Yishai "will be built on the outskirts of the devastated town of Beit Hanoun," Maoz on the southern Gaza coast, and the "Gates of Gaza" on "the destroyed city of Khan Yunis." There would also be a dedicated area of Haredi settlement called "Hessed La'alafim" south of Rafah". Israel Ha Yom.
- 1 2 David Isaac, Settlement mega-event calls for Jewish return to Gaza, JNS.org, 2024-01-29 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Sharon, Jeremy. "Cabinet members call to resettle Gaza, encourage Gazans to leave, at jubilant conference". The Times of Israel. ISSN 0040-7909.
- ↑ Alon Pinkas, An orgy of Jewish supremacy and antidemocratic euphoria, encouraged by Netanyahu, Haaretz , January 29, 2024
- ↑ "Israeli cabinet ministers call for post-war settlements in Gaza". Telegraph. 29 בינואר 2024.
{{cite news}}: תחזוקה - ציטוט: url-status (link) - 1 2 3 Map of would-be Gaza settlements presented at controversial right-wing conference – www.israelhayom.com, 2024-01-29 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ How Israel pushed over a million Palestinians into a tiny corner of Gaza, Washington Post (באנגלית)
- ↑ Oren Ziv (30 בינואר 2024). "Turning Zeitoun into Shivat Zion: Israeli summit envisions Gaza resettlement". +972 Magazine.
There was a booth corresponding to each settlement where you could register as an interested settler, and the booth for where Gaza City stands today even suggested new names for all of the city’s neighborhoods: “Zeitoun” will become “Shivat Zion”; Shuja’iya will become “Gibor Oz.”
- ↑ Margherita Stancati and Anat Peled, Israel’s Far Right Plots a ‘New Gaza’ Without Palestinians, The Wall Street Journal, 2024-01-30 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ i24NEWS English (2024-01-29), Government ministers among speakers at 'resettle Gaza' rally
- ↑ Israel, David (29 בינואר 2024). "Thousands, including Ministers & MKs, Gather to Declare Oslo and the Gush Katif Expulsion Dead". Jewish Press.
- ↑ "Video interview: Daniella Weiss affirms that Palestinians will have to move to re-establish settlements in Gaza". Middle East Eye (באנגלית).
- ↑ Israeli cabinet ministers call for post-war settlements in Gaza, www.msn.com
- 1 2 3 Rachel Fink, 'You're Dancing on Their Blood': Israeli Hostage Families Outraged Over Resettlement Conference, Haaretz , January 29, 2024
- 1 2 "Israeli ministers join ultranationalist conference urging Gaza resettlement". Reuters. 29 בינואר 2024.
- 1 2 Brown, Chris (30 בינואר 2024). "In the absence of an official Israeli postwar plan, settlers push their goal of a Jewish Gaza". CBC News.
- ↑ Breuer, Eliav (16 באוקטובר 2024). "Likud to Hold Event in Support of Resettling Gaza". The Jerusalem Post.
- ↑ Sharon, Jeremy; Staff, ToI (2024-10-16). "'It is doable': 10 Likud MKs to attend conference calling for 'resettling Gaza'". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909.
- ↑ Sukkot built near Gaza border as part of Gaza settlement festival, The Jerusalem Post, 2024-10-20 (באנגלית)
- ↑ Chaim Levinson, Who are you, really, Benny Gantz?, Haaretz , October 29, 2024
- ↑ Estrin, Daniel (2024-10-25). "Israeli settlers in Gaza? Netanyahu's allies lay out a strategy". NPR (באנגלית).
- ↑ Lyndal Rowlands,Umut Uras,Alma Milisic,Virginia Pietromarchi, Updates: Israel launches new wave of air strikes on southern Beirut, Al Jazeera (באנגלית)
- 1 2 3 Sharon, Jeremy (29 בפברואר 2024). "Far-right activists break into Gaza, try to reestablish Israeli settlement". The Times of Israel.
- 1 2 Reiff, Ben (1 במרץ 2024). "Israeli settlers cross into Gaza, build 'symbolic' outpost". +972 Magazine (באנגלית אמריקאית).
- 1 2 "Israeli far-right 'break into Gaza' to build settlement". The New Arab (באנגלית). 1 במרץ 2024.
- ↑ Sharon, Jeremy (2024-02-29). "Radical activists 'violently' breach IDF checkpoint near Erez, enter Gaza before being stopped". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909.
- ↑ Clarissa Ward, Brent Swails, Scott McWhinnie, Benjamin Brown, The grandmother who wants to lead Israelis back to a Gaza without Palestinians, CNN, 2024-03-20 (באנגלית)
- ↑ Yaniv Kubovich, Israeli Defense Officials: Gov't Pushing Aside Hostage Deal, Eyeing Gaza Annexation, Haaretz , October 13, 2024
- ↑ "John Bolton advises resettlement for Gazans as long-term solution". NewsNation (באנגלית אמריקאית). 2023-12-03.
- 1 2 Cuddy, Alice; Donnison, Jon (26 בינואר 2025). "Trump wants neighbours to take in Palestinians to 'clean out' Gaza". www.bbc.com (באנגלית בריטית).
- ↑ Nadeen Ebrahim, Trump wants to ‘clean out’ Gaza. Here’s what this could mean for the Middle East, CNN, 2025-01-27 (באנגלית)
- ↑ Why does Donald Trump want to take over Gaza and could he do it?, www.bbc.com, 2025-02-11 (באנגלית בריטית)
- ↑ Graham-Harrison, Emma (2025-02-07). "Israel tells army to prepare plans for Palestinians 'who wish to leave' Gaza". The Guardian (באנגלית בריטית). ISSN 0261-3077.
- ↑ Thomson Reuters, Israel's defence minister orders army to prepare for Gaza residents' departure, CBC, February 6, 2025
- ↑ Shear, Michael D. (2025-02-21). "With No Buy-in From Egypt or Jordan, Trump Appears to Back Away From His Gaza Plan". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
- ↑ Trump says he will ‘recommend’ rather than force Gaza expulsion plan, Al Jazeera (באנגלית)
- ↑ ‘Trump Gaza’ video shared by president originated from pro-Israel accounts that have embraced AI, NBC News, 2025-02-26 (באנגלית)
- ↑ McCammon, Sarah (2025-02-26). "Trump's social media video garners pushback from Arabs and Muslims in U.S. and Gaza". NPR (באנגלית).
- ↑ Trump remark about not "expelling any Palestinians" from Gaza welcomed by America's Arab partners in Mideast - CBS News, www.cbsnews.com, 2025-03-13 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ Berman, Lazar (2025-03-17). "US, Israel see Syria as possible home for relocated Gazans, says report". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). ISSN 0040-7909.
- 1 2 "Reports: Morocco, 2 disputed Somalia regions considered as destinations for Gazans". The Times of Israel (באנגלית אמריקאית). 7 בפברואר 2025. ISSN 0040-7909.
- ↑ Somalia and Somaliland say no talks on resettling Palestinians from Gaza, Reuters, March 14, 2025
- ↑ Somaliland does not rule out absorption of Gazan residents, The Jerusalem Post, 2025-03-19 (באנגלית)
- ↑ "Trump administration working on plan to move 1 million Palestinians to Libya". NBC News (באנגלית). 2025-05-16.
- ↑ חלום "ההגירה מרצון" שבק חיים: תוכניות הדגל של הימין מתרסקות על קרקע המציאות המדינית, באתר זמן ישראל, 2025-12-26
- ↑ Nir Hasson, 'The People of Israel Will Settle Gaza': Netanyahu's Ministers at Far-right Conference Endorse Expulsion of Palestinians, Haaretz , January 29, 2024
- ↑ Anshel Pfeffer, Ethnic cleansing in God's name: The only Israelis with a plan for the 'day after' in Gaza, Haaretz , January 29, 2024
- 1 2 "Application of the Convention on the Prevention and Punishment of the Crime of Genocide in the Gaza Strip (South Africa v. Israel): Application instituting proceedings and request for the indication of provisional measures" (PDF). International Court of Justice. 29 בדצמבר 2023. p. 30.
- ↑ Michael Hauser Tov, 'We're Rolling Out Nakba 2023,' Israeli Minister Says on Northern Gaza Strip Evacuation, Haaretz , November 12, 2023
- ↑ "Section 12(iv) in "Referral by the State of Palestine Pursuant to Articlesl3(a) and 14 of the Rome Statute"" (PDF). International Criminal Court. 15 במאי 2018. p. 7.
- 1 2 3 4 Yair Rosenberg, The Right-Wing Israeli Campaign to Resettle Gaza, The Atlantic, 2023-12-22 (באנגלית)
- 1 2 3 Odenheimer, Natan (2024-02-09). "Israeli Settlers Left Gaza in 2005. They Now See a Chance to Return". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331.
- ↑ Mick Krever, Jomana Karadsheh, Israel’s far-right wants to move Palestinians out of Gaza. Its ideas are gaining attention, CNN, 2024-01-17 (באנגלית)
- ↑ Ishaan Tharoor, Israeli calls for Gaza’s ethnic cleansing are only getting louder, The Washington Post, January 5, 2024
- 1 2 3 4 Krever, Mick; Karadsheh, Jomana; Kaufman, Ami; Salman, Abeer (17 בינואר 2024). "Israel's far-right wants to move Palestinians out of Gaza. Its ideas are gaining attention". CNN (באנגלית).
- 1 2 Isaac, David (29 בינואר 2024). "Settlement mega-event calls for Jewish return to Gaza". Jewish News Syndicate.
- ↑ Linda Dayan, Less Than Quarter of Israeli Jews in Favor of Renewed Settlement in Gaza, Poll Finds, Haaretz , April 22, 2024
- ↑ שי חזקני, תמיר שורק, כן לטרנספר: 82% מהיהודים בישראל בעד גירוש תושבי עזה, באתר הארץ, 22 במאי 2025
- ↑ Hanan Greenwood, 52% of Israelis want Gaza settlements back, Israel Hayom, 07-31-2025
ביבליוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Barak-Erez, Daphne (1 ביולי 2006). "Israel: The security barrier—between international law, constitutional law, and domestic judicial review". International Journal of Constitutional Law. 4 (3): 540–552. doi:10.1093/icon/mol021.
- Drew, Catriona J. (1997). "Self-Determination, Population Transfer and the Middle East Peace Accords". In Bowen, Stephen (ed.). Human Rights, Self-Determination and Political Change in the Occupied Palestinian Territories. Martinus Nijhoff Publishers. pp. 119–167. ISBN 978-9-041-10502-8.
- "International Labour Conference, 93rd Session. Report of the Director-General, Appendix: The situation of workers of the occupied Arab territories" (PDF). Geneva: International Labour Organization. 2005.
- Pertile, Marco (2005). Conforti, Benedetto; Bravo, Luigi (eds.). ""Legal Consequences of the Construction of a Wall in the OPT": A Missed Opportunity for the Development of International Humanitarian Law?". Italian Yearbook of International Law. 14: 121–161. doi:10.1163/221161304X00064. ISBN 978-90-04-15027-0.
- Roberts, Adam (בינואר 1990). "Prolonged Military Occupation: The Israeli-Occupied Territories Since 1967". American Journal of International Law. 84 (1): 44–103. doi:10.2307/2203016. JSTOR 2203016.
| זירות מלחמת חרבות ברזל | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| זירת עזה | טבח שבעה באוקטובר • פינוי צפון הרצועה • קרב בית חאנון • קרב ג'באליה הראשון • קרב עזה • מסדרון נצרים (כביש 749) • הסכם חמאס–ישראל (2023) • קרב ח'אן יונס • קרב שג'אעייה • הקרב במחנות המרכז • מבצע עוז וניר • התקיפה נגד כוח צה"ל באל-מע'אזי • מבצע יד זהב • מבצע כתר המערב • מבצע ניתוח מקומי • קרב רפיח • קרב שג'אעייה (2024) • קרב ג'באליה השני • ההתנקשות במוחמד דף • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • קרב ג'באליה השלישי • הריגת יחיא סינוואר • הסכם חמאס–ישראל (ינואר 2025) • תוכנית טראמפ לפינוי רצועת עזה • מבצע עוז וחרב (קרב רפיח • ציר מורג • ציר מגן עוז) • מבצע מרכבות גדעון (קרב צפון רצועת עזה • קרב ח'אן יונס • קרב רפיח • קרב עזה • קרב מרכז רצועת עזה) • מבצע מרכבות גדעון ב' • הסכם חמאס–ישראל (אוקטובר 2025) • הקו הצהוב • המשבר ההומניטרי (הרעב ברצועת עזה • הריגת הינד רג'ב • אסון הסיוע ההומניטרי • הריגת עובדי המטבח המרכזי העולמי • האסון בתל א-סולטאן • התקיפה בבית הספר אלעודה • התקיפה בבית לאהיא) • הסיוע ההומניטרי | ||||||||
| זירת לבנון | ההתנקשות בסאלח אל-עארורי • פגיעת הרקטה במג'דל שמס • ההתנקשות בפואד שוכר • מבצע זה הרגע • התפוצצות זימוניות חזבאללה • מבצע חיצי הצפון • ההתנקשות באבראהים עקיל • מבצע סדר חדש • התמרון הקרקעי בלבנון (נפת צור • נפת בינת ג'בייל • נפת מרג' עיון • נפת חאצביא • חטיפת עמאד אמהז) • פגיעת הכטב"ם בבא"ח גולני • הסכם ישראל–לבנון 2024 • זירת לבנון במבצע שאגת הארי | ||||||||
| זירת סוריה | התקיפה בנמל התעופה חלב • מבצע רבות הדרכים • חטיפת עלי סולימאן אל-עאסי • מבצע חץ הבשן • העימותים בדרום סוריה (אפריל–מאי • יולי • אוגוסט) | ||||||||
| זירת איראן | ההתנקשות במוחמד רזא זאהדי • ההשתלטות האיראנית על אוניית המכולות MCS Aries • המתקפה האיראנית על ישראל (אפריל 2024) • התקיפה הישראלית באיראן (אפריל 2024) • ההתנקשות באסמאעיל הנייה • המתקפה האיראנית על ישראל (אוקטובר 2024) • מבצע ימי תשובה • מבצע עם כלביא (המתקפה האיראנית על ישראל (יוני 2025) • המתקפה האמריקאית) • מבצע שאגת הארי • גיוס ישראלים בידי איראן | ||||||||
| זירת תימן | מבצע שומר השגשוג • מצור החות'ים על ים סוף • מבצע יד ארוכה • מבצע העיר הלבנה • מבצע צלילי הכרם • התקיפה הישראלית בתימן (ינואר 2025) • מבצע עיר נמלים • מבצע עמידת ראש • מבצע שקיעות אדומות • מבצע נווה צדק • מבצע טיפת מזל | ||||||||
| זירת יהודה ושומרון | מבצע מחנות קיץ • מבצע חומת ברזל | ||||||||
| פיגועים |
| ||||||||
| מערכת דעת הקהל העולמית |
| ||||||||
| זירות נוספות | זירת עיראק • מבצע פסגת האש • העורף הישראלי (מחאות בישראל על רקע מלחמת חרבות ברזל • חסימת משאיות הסיוע לרצועת עזה) • התקפות על בסיסי ארצות הברית | ||||||||
| הלחימה ברצועת עזה במאה ה-21 | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| גורמים מעורבים |
|
   | ||||
| אזורי הלחימה | רצועת עזה • ציר פילדלפי • גדר המערכת סביב רצועת עזה • עוטף עזה • שדרות • סיני | |||||
| עימותים מרכזיים | האינתיפאדה השנייה (2000–2005) • אסון הנגמ"שים ומבצע קשת בענן (2004) • מההתנתקות עד עופרת יצוקה (2005–2009) • מבצע גשמי קיץ (2006) • מבצע עופרת יצוקה (2008–2009) • בין עופרת יצוקה לעמוד ענן (2009–2012) • מתקפת הטרור בדרום ישראל (2011) • מבצע הד חוזר (2012) • מתקפת הטרור במפגש הגבולות ישראל–מצרים–רצועת עזה (2012) • מבצע עמוד ענן (2012) • בין עמוד ענן לצוק איתן (2012–2014) • מבצע צוק איתן (2014) (החדירה לחוף זיקים • קרב שג'אעייה • אירועי מבצע צוק איתן) • הלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע צוק איתן (2014–2018) • פיצוץ מנהרת הטרור ליד כיסופים (2017) • העימותים בגבול ישראל-רצועת עזה (2018–2021) (אירועים) • מבצע חגורה שחורה (2019) • מבצע שומר החומות (2021) • הלחימה ברצועת עזה בין מבצע שומר החומות למלחמת חרבות ברזל (2021–2023) • מבצע עלות השחר (2022) • מבצע מגן וחץ (2023) • טבח שבעה באוקטובר (2023) • מלחמת חרבות ברזל (2023–) | |||||
| מונחים ומושגים | גוש קטיף • סיכול ממוקד • ציר פילדלפי • תוכנית ההתנתקות • גדר המערכת סביב רצועת עזה • שיגורי רקטות מרצועת עזה לישראל • שיגורים כושלים מרצועת עזה • הסגר על רצועת עזה • ציר ה-ח' | |||||
| לוחמת מנהרות |
| |||||
| אמצעי לחימה |
| |||||
| ארטילריה רקטית פלסטינית |
| |||||
