דיאנה מן
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-07-06 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 | |
| לידה |
16 באפריל 1950 ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 2017 (בגיל 66) |
| מקום קבורה |
בית העלמין ירקון |
| מדינה |
ישראל |
| שפות היצירה |
אנגלית, עברית |
  | |
דיאנה מן (16 באפריל 1950 – 16 במרץ 2017) הייתה משוררת, סופרת, מתקשרת ומרפאה אלטרנטיבית ישראלית ילידת ארצות הברית. כתבה שירה באנגלית ובעברית, והתפרסמה הן בחוגי השירה והן בקהילות העוסקות בתקשור ובאמונה בקשר עם ישויות חוץ־ארציות[1].
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מן נולדה בארצות הברית למשה וליליאן. בשלב מסוים עלתה לישראל, ולאחר שהחלה את דרכה הספרותית בכתיבה באנגלית, למדה עברית, ברמה שאפשרה לה לכתוב גם שירה עברית.
היא השתלבה בחוגי השירה בישראל והייתה מקורבת למשורר פסח מילין, שנחשב למטפח משוררים צעירים[2]. יצירותיה פורסמו בכתבי עת ספרותיים שונים[3] ובהם "פסיפס" ו"גג".
מן נפטרה ב-16 במרץ 2017 לאחר מחלה קשה, בגיל 66[4], והובאה לקבורה בבית הקברות ירקון[5]. דבר מחלתה לא היה ידוע לרבים מחבריה בקהילה הספרותית, מאחר שבחודשים שקדמו למותה התרחקה מחלק ממכריה[1].
יצירה ספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספר השירה היחיד שפרסמה היה "פטריית הכעס"[6], שראה אור בשנת 1991 בהוצאתו של ירון גולן. על הספר זכתה ב"פרס רחל נגב לשירה", המוענק במקביל לפרס הרי הרשון.
שיריה עסקו במגוון נושאים, ובהם חוויות אישיות, מיסטיקה, מוות ולידה מחדש. חלק מיצירתה הוקדש לנושאים של מדע בדיוני ומיתולוגיות חוץ־ארציות. במיוחד התפרסמה בסדרת שירים שעסקה בכוכב הלכת ניבירו ובישויות חוץ־ארציות הקשורות אליו, בהשראת רעיונותיו של זכריה סיטשין[7].
בנוסף לשירה פרסמה מאמרי ביקורת ומסות על יוצרים שונים, ובהם המשוררים יואב עזרא[8] ופסח מילין[9] והסופר אשר קרביץ.
פעילות בתחום התקשור
[עריכת קוד מקור | עריכה]מן הייתה מעורבת במשך שנים בפעילות של קבוצות שעסקו בתקשור ובטיפולים רוחניים באמצעות ישויות חוץ־ארציות. היא פעלה לצד אדריאן דביר וחיה לוי, שטענו לקשר עם חוצנים המסייעים בריפוי בני אדם.
לפי עדויות חברי הקבוצה, נחשבה מן לאחת הדמויות המרכזיות בה, והייתה ידועה בטענתה כי היא מסוגלת לראות ולשמוע ישויות חוץ־ארציות במהלך התקשור. היא הרצתה ופרסמה מסרים רוחניים שייחסו לחוצנים, אשר עסקו בין היתר באחדות האנושות ובהפחתת סכסוכים בין עמים ודתות[10].
מורשת
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר מותה פורסמו מאמרי זיכרון וסקירות על יצירתה ועל פעילותה בתחום התקשור. דמותה נזכרת הן כחלק מהקהילה הספרותית הישראלית של שנות התשעים והאלפיים, והן כחלק מהתופעה הישראלית של קבוצות תקשור ואמונה במגע עם ישויות חוץ־ארציות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אלי אשד, "המשוררת החוצנית – שלום לך, דיאנה מן", באתר "יקום תרבות", 2017.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- סיפורה של מאכילת החתולים -סיפור מאת דיאנה מאן, אתר "בננות".
- שירי כוכב הנפילים, 2008
- ד"ר אלי אשד, שירי כוכב הלכת ניבירו., באתר "יקום תרבות", 14 ביולי 2011
- דיאנה מן, הצרה עם הסדנאות: רשימה פולמוסית, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 20 ביולי 2008
- ביקורת של דיאנה מן על "קלמן קימרלינג חוקר פרטי בעזרת השם"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 ד"ר אלי אשד, המשוררת החוצנית - שלום לך, דיאנה מן, באתר "יקום תרבות", 12 ביולי 2017
- ↑ אלי אשד, יום הולדת שמח פסח מילין, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 8 בינואר 2009
- ↑ דיאנה מן, "במקום", במגזין גלקסיה של פואטרנס, כרמל, ירושלים, תשנ"ח / 1998
- ↑ דיאנה מן ז"ל, באתר אבלים
- ↑ דיאנה מן, באתר GRAVEZ.
- ↑ הספרים של דיאנה מן, באתר "סימניה"
- ↑ דיאנה מן, שירים, דבר, 21 בדצמבר 1984
- ↑ דיאנה מן, משורר בין שני עולמות :על יואב עזרא, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 2 ביולי 2010
- ↑ דיאנה מן, קריאת התגר על המוות: על פסח מילין, באתר "המולטי יקום של אלי אשד", 9 בפברואר 2010
- ↑
דיאנה מן, תיקשור מחוצנים, סרטון באתר יוטיוב
