דבורה ווגנר
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-01-26 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
![]() |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
![]() | |
לידה |
29 באפריל 1969 (גיל: 55) י"א באייר ה'תשכ"ט |
---|---|
תחום כתיבה | ספרות |
סוגה | פרוזה ריאליסטית |
בן זוג | מתיו ווגנר |
פרסים והוקרה |
|
דבורה ווגנר (לבית גולרן; נולדה ב-29 באפריל 1969) היא עורכת ספרות, מגיהה, לקטורית. כלת פרס סופרים בראשית דרכם לשנת 2024 (משרד התרבות והספורט).
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דבורה ווגנר גדלה במילנו, איטליה. אביה, אליהו (אליאס) גולרן (נפטר ב-2017) היה בן לקהילת אנוסי משהד והתגורר רוב חייו במילנו. אימה, צביה גולרן, היא בת הישוב הישן בירושלים. השפות שהקיפו את דבורה לאורך ילדותה ונעוריה היו איטלקית, עברית ופרסית-יהודית. באוגוסט 1980 עלתה לישראל. למדה באולפנת צביה בירושלים. בתום לימודי התיכון שירתה שנתיים בשירות לאומי בבית החולים הפסיכיאטרי לילדים שבתל השומר, ובעמותת יד שרה.
ב-1992 נישאה למתיו ווגנר, עיתונאי, מוזיקאי ורב שעלה לישראל מסן דייגו, קליפורניה. הם חיו בתל אביב, בשכונת הר נוף בירושלים, ובשנת 2000 קבעו את ביתם במצפה נבו שבמעלה אדומים. הם הורים לשמונה וסבים לנכדים.
בשנת 1989 החלה לימודי תואר ראשון בפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב. לאורך השנים עבדה במסגרות שונות בתחום הקוגניציה והתפיסה החזותית. בשנת 2003 סיימה את לימודי ההסמכה בהנחיית הורים במדרשת אמונה בירושלים. עסקה בהנחיית הורים פרטנית ובקבוצות. כתבה תוכניות הדרכה להורים עבור מחלקת החינוך של עיריית ירושלים ועבור קופת חולים מכבי. בשנת 2008, לאחר לידת בנה השמיני, חזרה לספסל הלימודים באוניברסיטת בר-אילן, השלימה תואר שני ותואר שלישי, במהלכם עסקה במחקר סוציולוגי על מוסד המשפחה. נושא הדיסרטציה שלה היה אבהותם של אברכי כולל חרדים.
במקביל ללימודים, בין השנים 2012–2013 עבדה כעוזרת מחקר בפרויקט מקיף על כתובות שעל מצבות בבית הקברות היהודי בפאדובה, איטליה, אשר התפרסם במונוגרפיה "שירי שיש". בין השנים 2012–2015 הייתה רכזת של כתב העת הפסיכואנליטי מארג בהוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית בירושלים. בשנת 2018, בעקבות פנייתה לקרן פולברייט, הוזמנה על ידי אוניברסיטת בריגהאם יאנג, יוטה, ארצות הברית (Brigham Young University) לשתף פעולה במחקר על צעירים, דת ויציאה בשאלה. לאחר כתיבת הצעת המחקר ושלביו הראשונים של יישומו, החליטה לוותר על הנסיעה, מסיבות אישיות. בעקבות החלטה זו, בתקופת משבר הקורונה, החלה לעבד את ממצאי המחקר על אבהות וגבריות חרדית לכדי ספר פרוזה. מהלך זה הוביל אותה לכתיבת ספרה הראשון האברך יענקי וייסברג, בהוצאת קינמון. הרומן המשפחתי מציג את עולמו של אברך כולל חרדי הנתמך כלכלית על ידי אשתו. הספר מעלה סוגיות כגון בניית זהות לנוכח המציאות המשתנה בחברה החרדית בישראל, יחסי הורים וילדים, יציאה בשאלה, יחסי אחים, מעמדות, תפקידי מגדר בתוך המשפחה ועוד. ב-2022 השלימה קורס בעריכת ספרות והחלה לעבוד בתחום ההגהה והעריכה באופן פרטני ופרילנס. החל מ-2023 היא עובדת בכנרת זמורה דביר בתפקיד לקטורית באיטלקית ובאנגלית. ב-2024 הצטרפה לגלריית המקלט כחברת מערכת של כתב העת קול.שירה.אישה.
כתיבה ספרותית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ספרה הראשון
[עריכת קוד מקור | עריכה]האברך יענקי וייסברג. רומן משפחתי המציג את סיפורו של אברך כולל חרדי ותלאותיו בדרך לבניית זהות שלמה. הספר מציף סוגיות מורכבות כגון יחסיה של החברה החרדית עם העולם החילוני הסובב אותה, קשרים בין הורים וילדים אשר בחרו בדרך שונה, תפקידי מגדר בתוך המשפחה ומחוצה לה, יחסים בין אחים, זוגיות וייצוגים של מודל הפסיפס בחברה הישראלית.
פרסומים ספרותיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'מנוחה' בתוך דבורה ווגנר בתוך: אנתולוגיה "חלומות וסדקים", חלומות וסדקים, קינמון, 2023
- 'קריעה' בתוך דבורה ווגנר, קריעה, באתר צריף / אוניברסיטת בן גוריון, 15 בפברואר, 2024
מחקרים ופרסומים אקדמיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אבי מורי, בעל הבית אבהות חרדית בישראל: פרקטיקה, שינויים, חידושים ותמורות (בר-אילן, 2018)
- Concealed Parental Involvement: Haredi Fatherhood Gender, Families and Transmission in Contemporary Jewish Context, London: Cambridge Scholar Publishing, 2017, עמ' 25-38
- אבות אברכים: זהויות ותפקידים במשפחה החרדית בישראל, באתר מכון ירושלים לחקר מדיניות, 2015
- אמא. טובה. אימהות בראי ספרות ההדרכה (בר-אילן, 2011)
פרסים והוקרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 2025 מועמדות לפרס ספיר בקטגוריית ספרי ביכורים
- 2024 זוכת פרס משרד התרבות והספורט לסופרים בראשית דרכם
- 2016 מלגת שופף
- 2013-2017 מלגת נשיא לדוקטורנטים מצטיינים, אוניברסיטת בר אילן
- 2014 מלגת קרן ניצוצות שחר לדוקטורנטים מצטיינים
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תחיה פרץ, מגזין פנימה
- שרון רוטר, שביעי
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תחיה ברק, מה קורה במשפחה חרדית שאמא מפרנסת, ואבא לומד תורה ובצהריים מבשל ומחתל?, באתר YNET, 05.10.2023
- ריקי רט, מהפכה בבית החרדי, באתר מקור ראשון, 11.08.2023
- יענקי גולדברג, הגרסה החרדית של הגבר החדש, באתר התקופה
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]