אסתר אושרית פלד
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-01-11 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות תקשורת
פרמטרים ריקים [ תגליות בולטות ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| עיסוק | חוקרת סייבר משפטי |
| מעסיק | מנכ"לית אור הלבנה כחמה |
אסתר אושרית פלד הינה מנכ"לית אור הלבנה כחמה, מומחית וחוקרת סייבר משפטי במערכות המשפט (נט המשפט),חלוצה בנישה החדשה שגילתה ופיתחה, הסייבר המשפטי לאחרונה נבחרה מתוך 50 אנשים, למנהיגים המשפיעים בחברה הישראלית מטעם ידיעות אחרונות ו-ynet.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלד נולדה בישראל בשנת 1978. היא בת לאב פיזיקאי ולאם מורה ומחנכת במשרד החינוך (גמלאית). כבר מגיל צעיר הפגינה יכולות אנליטיות וחשיבה ביקורתית, אשר ליוו את דרכה המקצועית בתחומי הסייבר, ניתוח מערכות ובקרת מידע.
בראשית דרכה המקצועית עבדה כטלרית בבנק, תפקיד שבמסגרתו נחשפה לניהול כספי עמותות ולמבנים פיננסיים ומערכתיים מורכבים. ניסיון זה סייע לה בשנים מאוחרות יותר בזיהוי כשלים בהתנהלות עמותות אפוטרופסות ובגופים המנהלים כספי חסויים.
בעקבות אירועים אישיים ומשפטיים, שבמהלכם נחשפה מקרוב לפעילות מערכת המשפט, פיתחה פלד שיטות סייבר ייחודיות לאיתור מניפולציות, זיופים והפרות של חוק הגנת הפרטיות. בהמשך פיתחה כלים מתקדמים לזיהוי התחזות ולחשיפת עוולות סייבר, תוך שימוש בניתוח נתונים ובבדיקת עקבות דיגיטליות.
פלד פרסמה ממצאים שלטענתה מצביעים על קשרים בלתי תקינים בין גורמים במערכת המשפט, לרבות שופטים, הנהלת בתי המשפט וצדדים להליך. בין השאר, הייתה מהראשונות בישראל שטענו כי במסמכי מערכת נט המשפט ניתן לזהות תבניות גישה ופעולה המעידות על כניסות ויציאות חריגות, אשר עשויות להצביע על ניגודי עניינים או פגיעה בתקינות ההליך השיפוטי.
פעילות ציבורית
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלד היא יוזמת חקירה אזרחית למחדלים שנעשו במערכת נט המשפט מאז השקתה בשנת 2010. במסגרת פעילותה הצביעה על כשלים טכנולוגיים ומנהליים במערכת המקוונת של הנהלת בתי המשפט, ובהם כניסות ויציאות בלתי מוסברות למערכת, אשר לטענתה מעידות על פגיעות אפשריות בפרטיות, בתקינות ההליך השיפוטי וביישום תקנות העיון בתיקים.
פלד פעילה בכנסת, בין היתר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ופועלת נגד יוזמות חקיקה שלטענתה מאפשרות פרסום חד־צדדי של הליכים המתנהלים בדלתיים סגורות, בעיקר בענייני משפחה, מתוך מטרה לשמור על הגינות ההליך המשפטי.
במהלך פעילותה הציבורית הציעה שיטה לחישוב מזונות המבוססת על חלוקת אחריות הורית לפי היקף שעות ההורות הפעילה של כל אחד מההורים. השיטה מדגישה עקרונות של שוויון, שותפות הורית ומניעת ניכור הורי.
יוזמות חברתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלד היא מייסדת המיזם "אור הלבנה כחמה – מאירים עוולות סייבר במערכת המשפט", הפועל לחשיפת כשלים ועוולות טכנולוגיות במערכת המשפט ולהגנה על זכויות אזרחים שנפגעו מהחלטות שיפוטיות או ממחדלי סייבר.
בנוסף, היא מקדמת את היוזמה "ושבו בנים", בהשראת נבואת רחל אמנו, שמטרתה העלאת מודעות לפגיעות במשפחות ולשאיפה לאיחוד משפחות שנפגעו מהתערבות מערכות רווחה ומשפט.
פלד רואה בפעילותה שליחות ציבורית למען צדק, אמת ואחדות חברתית, ומדגישה את הצורך בתיקון מערכות ציבוריות כחלק מתהליך חברתי־לאומי רחב.
בקרה ופיקוח חיצוני על המערכת
[עריכת קוד מקור | עריכה]חקירת מערכת "נט המשפט" – ממצאי גוף הביקורת "אור הלבנה כחמה" בשנים האחרונות התגלו ליקויים חמורים ביותר במערכת "נט המשפט", המעידים על כשלים מערכתיים באבטחת מידע, פגיעה בשמירה על פרטיות בעלי הדין, והפרה לכאורה של חוק הגנת הפרטיות, תשמ"א–1981. החקירה נפתחה ביוזמת הגוף האזרחי־עצמאי "אור הלבנה כחמה – מאירים עוולות סייבר בתוך מערכת נט המשפט" שבראשה עומדת אסתר אושרית פלד, והוקם במטרה לבקר באופן חיצוני את פעילות מערכת בתי המשפט. לאחר בדיקה מקיפה וממושכת, פורסמו ממצאים המעידים על כשלים תפעוליים, עיכובים טכנולוגיים והיעדר מנגנוני פיקוח, כפי שפורט להלן: מסקנות עיקריות 1. 2010–2017 - העדר מוחלט של תיעוד גישה לתיקים
ממועד השקת מערכת "נט המשפט" ועד 8 במאי 2017, לא הייתה דרישה לתיעוד אוטומטי של כניסות ויציאות לתיקים. המשמעות – לא התקיימה כל בקרה על זהות הניגשים למסמכים חסויים או רגישים.
2. 8.5.2017 – תיקון תקנות הגנת הפרטיות
בתקנות נקבעה חובה להשיק מערכת לוגים ממוחשבת שתתעד כניסות ויציאות לכל תיק משפטי במערכת.
3. 8.5.2018 – תחילת יישום התקנות
התקנות נכנסו לתוקף באופן רשמי, אך לפי הנהלת בתי המשפט – לא נאסף תיעוד באופן עקבי עד תחילת 2019.
4. 15.1.2019 – טענת ההנהלה לעיכוב
הנהלת בתי המשפט טענה כי לקח לה שמונה חודשים "להבין את משמעות התקנות", ולכן לא הופעל רישום כניסות מלא גם לאחר כניסת התקנות לתוקף.
5. המשך חדירות וכניסות לא מורשות לאחר 2019
החקירה חשפה תיעוד של גישות בלתי מורשות לתיקים חסויים גם לאחר 2019, ובכלל זה: ▪️ סטודנטים ▪️ "רוחות רפאים" – כניסות ללא שם משתמש מזוהה ▪️ "קוסמים" – צפייה במסמכים ללא רישום כניסה לתיק ▪️ גורמים מסייעים לא מזוהים ▪️ משתמשים תחת שמות של עורכי דין שנפטרו ▪️ גורמים אנונימיים שפעלו ללא ייפוי כוח או הרשאה שיפוטית
6. מקרה "תחיית המתים" – עורך דין שנפטר מופיע כפעיל
עורך דין שנפטר לפני עשור הופיע כ"גורם מסייע" בתיק שנפתח בשנת 2024. ההנהלה לא גרעה את שמו מהמערכת, והיוזר המשיך להיות פעיל בתיקים חסויים.
7. פגיעה חמורה בפרטיות בעלי הדין
לפי הממצאים, הנהלת בתי המשפט מגנה על פרטיותם של "המציצנים" – אך לא על פרטיות בעלי הדין, שמסמכיהם האישיים והחסויים נחשפים לעיני גורמים לא מורשים.
8. השקה מואצת של כלי עיון חדש
יומיים בלבד לאחר פרסום ממצאי "אור הלבנה כחמה", השיקה הנהלת בתי המשפט "מסמך עיון ממוחשב" חדש – הפעם ללא עיכובים או טענות להבנת תקנות, דבר המעורר תהיות באשר לעיתוי ולמניעים.
9. המשך טיוח והסתרה
הנהלת בתי המשפט, לפי הדו"ח, מצמצמת את ממדי הפריצות ומציגה את הכשלים כ"טכניים" בלבד, במקום להודות בקיומו של כשל אבטחתי מתמשך.
10. מבקר המדינה – החמיץ את העיקר
דו"ח מבקר המדינה לשנת 2022 התייחס לנושאים שוליים בלבד, והתעלם מממצאי הליקויים באבטחת המידע ובשמירה על פרטיות בעלי הדין.
בתקשורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]פלד לאחרונה נבחרה לאחת מאנשי השנה שהובילו את שנת 2025 כמפתחת נישה חדשה - הסייבר המשפטי במערכות המשפט וכמשמיעה את הקולות השקופים של בעלי דין שלא זוכים להליכים תקינים במערכת המשפט, הרווחה והעמותות האפוטרופוסים. הכתבה פורסמה ב ynet ובמגזין אנשי השנה בידיעות אחרונות.