שלומית שיחור רייכמן

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2023-07-08 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 8.07.2023).
שלומית שיחור רייכמן
לידה 16 באפריל 1973 (בת 50)
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק עורכת דין
רשמת האגודות השיתופיות ה־6
2020–2023
(כ־3 שנים)
תחת שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן
עמיר פרץ
אורנה ברביבאי
ניר ברקת
→ מירון הכהן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שלומית שיחור רייכמן (נולדה ב-16 באפריל 1973) היא עורכת דין ישראלית המתמודדת לראשות מועצה אזורית עמק יזרעאל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחור נולדה בחיפה, בת יחידה להוריה, שניהם שורדי שואה. בגיל 12 הלך אביה לעולמו, אימה התחתנה עם אורי עמית, שכיהן כראש עיריית רמת גן, והן עברו לגור בעיר. היא סיימה את לימודיה בתיכון בליך בשנת 1991.

שיחור היא בעלת תואר ראשון בהצטיינות ותואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב.

את שירותה הצבאי החלה בעתודה האקדמית, ומיד עם סיום לימודיה החלה לשרת בפרקליטות הצבאית, במסגרתה שימשה בין השאר תובעת צבאית בפיקוד הדרום ובזרוע היבשה וכמדריכה ראשית בבית הספר למשפט צבאי, בו הייתה אמונה על כלל מערך ההדרכה, ההכשרה וההסמכה. בין השנים 2003–2006 שימשה כפרקליטת אוגדת אזור יהודה ושומרון ואוגדת עזה. תחת פיקודה טיפלה היחידה בלמעלה מחמשת אלפים תיקים ביטחוניים, פליליים ומינהליים בשנה, והיא עבדה בצורה רציפה מול היועץ המשפטי לממשלה, שירות הביטחון הכללי, משטרת ישראל ופרקליטות המדינה. בתפקידה האחרון שימשה כראש ענף נהלים ופקודות באגף תכנון ובניין כוח רב-זרועי, והייתה אחראית על גיבוש עמדת צה"ל בהצעות חקיקה הקשורות לצבא. היא השתחררה בשנת 2007 בדרגת סגן-אלוף.

עם שחרורה פנתה לשוק האזרחי ופתחה משרד עריכת דין עצמאי שהתמחה בירושות, צוואות ומקרקעין. במסגרת עבודתה עבדה רבות עם תושבי מושבים, קיבוצים וישובים קהילתיים והכירה מקרוב את עולם האגודות השיתופיות. במקביל התנדבה כחברה בהנהלת האגודה השיתופית והוועד המקומי בתמרת ובהמשך כחברת מליאה והנהלת מועצה אזורית עמק יזרעאל.

לאחר מכן החלה שיחור בניהול יישובים. בשנים 2017–2018 היא ניהלה את הוועד המקומי של היישוב נופית במועצה אזורית זבולון, ובין השנים 2018–2020 ניהלה את האגודה השיתופית והוועד המקומי של היישוב שמשית שבעמק יזרעאל.

רשמת האגודות השיתופיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2021 נבחרה שיחור לתפקיד רשמת האגודות השיתופיות ומנהלת האגף לאיגוד שיתופי במשרד הכלכלה והתעשייה,[1] והייתה לאישה הראשונה בתפקיד זה.[2]

פוליטיקה מקומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2023 הודיעה שיחור על פרישתה מתפקידה כרשמת האגודות השיתופיות ועל כוונתה להתמודד על תפקיד ראשת המועצה אזורית עמק יזרעאל בבחירות לרשויות המקומיות, שתתקיימנה ב-31 באוקטובר באותה שנה.[3] עם הודעתה על ההתמודדות הכריזו סגניו של ראש המועצה אייל בצר, דליה אייל ואבי סמוביץ', על תמיכתם במועמדותה.

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין השנים 2010–2013 שימשה שיחור כחברת הנהלת היישוב תמרת בו היא מתגוררת. לאחר מכן, בין 2013 ל-2015, שימשה כחברת מליאה והנהלת המועצה אזורית עמק יזרעאל. בשנים 2015–2017 שימשה כיו"ר האגודה השיתופית והוועד המקומי בתמרת. בשנת 2020 שימשה כדירקטורית בקרן ברל כצנלסון.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחור נשואה להרן ואם לשני ילדים. מתגוררת ביישוב תמרת.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]