לקראת יוריסטוקרטיה: מקורותיה והשלכותיה של החוקתיות החדשהכאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-11-13 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

לקראת יוריסטוקרטיה: מקורותיה והשלכותיה של החוקתיות החדשה (באנגלית: Towards Juristocracy: The Origins and Consequences of the New Constitutionalism) הוא ספר שנכתב על ידי פרופ' רן הירשל ופורסם בשנת 2004 בהוצאת אוניברסיטת הרווארד. הספר עוסק בתהליך המכונה "יוריסטוקרטיה" (Juristocracy) – מעבר סמכויות ממוסדות נבחרים למערכות המשפט, כחלק ממגמת "החוקתיות החדשה". מדובר באחד הספרים המרכזיים בתחום המשפט החוקתי והפוליטיקה ההשוואתית, שזכה להשפעה ניכרת בדיון האקדמי והציבורי על תפקידם של בתי המשפט במדינות דמוקרטיות.

רקע ומטרה

הספר מנתח תופעה שבה בתי משפט חוקתיים במדינות שונות זוכים לסמכות פוליטית רחבה, המאפשרת להם להכריע בסוגיות מדיניות, לעיתים קרובות על חשבון הפרלמנטים הנבחרים. הירשל טוען כי תהליך זה אינו מקרי אלא נובע משילוב בין לחצים פוליטיים, היסטוריים וחברתיים, בהם השימוש במערכת המשפט ככלי להבטחת אינטרסים של אליטות פוליטיות. מטרת הספר היא לבחון את הגורמים לתופעה זו ולהשלכותיה על עקרון הפרדת הרשויות, הריבונות העממית ותפקודה של הדמוקרטיה.

תוכן הספר

יוריסטוקרטיה

המונח "יוריסטוקרטיה" מתאר מצב שבו מוסדות משפטיים, ובפרט בתי משפט חוקתיים, מקבלים כוח רב לעצב מדיניות ציבורית ולפתור מחלוקות פוליטיות. הירשל מסביר כי האליטות השלטוניות הן אלו שמעודדות מגמה זו, מתוך רצון לקבע את סדרי הכוח ולהבטיח את האינטרסים שלהן, במיוחד במצבים של אי־ודאות פוליטית. מצב זה, טוען הירשל, יוצר פער בין תהליכי קבלת ההחלטות הציבוריים לבין האזרחים, שכן השופטים אינם נבחרי ציבור ואינם מייצגים את רצון הבוחר.

החוקתיות החדשה

הספר דן במגמה רחבה יותר המכונה "החוקתיות החדשה" (New Constitutionalism), שבה מדינות רבות עוברות לכתיבת חוקה פורמלית או לחיזוק מעמדן של מערכות המשפט העצמאיות. על פי הירשל, תהליכים אלו משקפים שאיפה לשמר יציבות פוליטית ולמנוע שינויי מדיניות דרמטיים, אך במקביל הם מעוררים שאלות על גבולות כוחם של בתי המשפט והשלכותיהם על ריבונות הפרלמנט.

מקרי מבחן

הירשל מציג ניתוח השוואתי של מדינות שונות, בהן התפתחה יוריסטוקרטיה:

• ישראל – מאז המהפכה החוקתית של שנות ה־90, בית המשפט העליון בראשות אהרן ברק הרחיב את סמכויותיו באמצעות פרשנות חוקי היסוד כדי לפסול חקיקה של הכנסת. מהלך זה עורר ביקורת על כך שהרחיב את סמכויות בג"ץ מעבר למקובל במדינות דמוקרטיות אחרות.
• דרום אפריקה – המעבר לדמוקרטיה לאחר האפרטהייד כלל יצירת חוקה חדשה והענקת סמכויות רחבות לבית המשפט החוקתי להבטחת זכויות מיעוטים ולפיקוח על השלטון. הירשל מדגיש את המתחים שנוצרו בשל כך בין בית המשפט לפרלמנט.
• קנדה – בעקבות חקיקת Canadian Charter of Rights and Freedoms בשנת 1982, בתי המשפט קיבלו סמכויות לפסול חקיקה המנוגדת לזכויות האדם. המהלך נתקל בביקורת על כך שהוא מעניק לשופטים כוח להשפיע על מדיניות ציבורית, לעיתים בניגוד לעמדות הנבחרים.

תהליכים היסטוריים ופוליטיים

הירשל מדגיש כי תופעת היוריסטוקרטיה מתרחשת לעיתים קרובות בתגובה למצבים של משברים פוליטיים, מעבר מדיקטטורה לדמוקרטיה, או בתהליכי דמוקרטיזציה בהם האליטות מבקשות להגן על כוחן. לדבריו, היוריסטוקרטיה אינה תהליך נייטרלי, שכן היא עשויה לשמש כלי לשימור סדרי כוח קיימים על חשבון ייצוג ציבורי אמיתי.

תגובות וביקורת

תגובות חיוביות

הספר זכה לשבחים על המסגרת התאורטית החדשנית שהוא מציע ועל הניתוח ההשוואתי המקיף. חוקרים רבים ציינו כי הוא שופך אור על תהליכים מורכבים ומשמעותיים בתחום המשפט החוקתי והפוליטיקה העולמית, ומעלה שאלות חשובות על מקומם של בתי המשפט במדינה דמוקרטית.

ביקורת

עם זאת, הספר עורר גם ביקורת:

• המונח "יוריסטוקרטיה" – מבקרים טוענים כי המונח יוצר קונוטציה שלילית העלולה לשוות לספר גוון ביקורתי, אף שהירשל שואף לשמור על גישה אובייקטיבית.
• פשטנות – חלק מהמבקרים טוענים כי התזה של הירשל מצמצמת את התהליכים המורכבים לכדי נרטיב אחד וממעיטה בחשיבות התפקיד החיובי של בתי המשפט בשמירה על זכויות אדם.
• השפעה על הדמוקרטיה – ישנן דעות חלוקות לגבי השאלה האם ריכוז סמכויות בבתי המשפט מחזק או מחליש את עקרונות הדמוקרטיה והריבונות העממית. עם זאת, רבים סבורים שהספר מצליח להראות את הסיכונים שבהתרחבות סמכויות השופטים.

השפעה

השפעה אקדמית

הספר הפך לטקסט מרכזי בחקר המשפט החוקתי והפוליטיקה ההשוואתית. חוקרים רבים עושים בו שימוש כדי להבין את מקומם של בתי המשפט במערכות הפוליטיות הדמוקרטיות, ולעיתים מצטטים אותו כדי לבקר אקטיביזם שיפוטי המוביל לערעור על ריבונות המחוקק.

השפעה ציבורית

בישראל, הספר עורר עניין רב בדיונים ציבוריים על מעמד בג"ץ, מהפכה חוקתית ואקטיביזם שיפוטי, במיוחד בהקשר למאבקים הפוליטיים סביב סמכויות הרשות השופטת והיחס בין המחוקק לרשות המבצעת.

מידע טכני

שם הספר: Towards Juristocracy: The Origins and Consequences of the New Constitutionalism שנת הוצאה: 2004 הוצאה לאור: Harvard University Press מספר עמודים: 307 ISBN: 978-0674013138

קישורים חיצוניים

• אתר הספר בהוצאת אוניברסיטת הרווארד
• מאמר ביקורת על הספר ב־JSTOR

ראו גם

• יוריסטוקרטיה
• אקטיביזם שיפוטי
• משפט חוקתי
• הפרדת רשויות