How to Master English as a Multilingual
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-08-03 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
![]() |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |

How to Master English as a Multilingual הוא ספרו השלישי של פרופסור שי דותן (אנ'). הספר מכיל עצות רבות איך אדם המכיר את השפה האנגלית, אך זו אינה שפת האם שלו, יכול לשפר את ידיעת השפה, ובעיקר את יכולת הכתיבה בדרכים שונות.
בספר 42 פרקים קצרים, שכל אחד מהם מדגים נקודה חשובה.
נקודות מרכזיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כדי להפוך לדובר וכותב אנגלית מעולה, במיוחד אם אתה רב-לשוני, עליך לכתוב כל יום, לא לפחד מטעויות, ולהתייחס לטקסטים כאל אימון ולא תוצאה סופית.
- הדחיינות נובעת מפחד מדומיין, כמו במקרה הרפואי שבו המחבר חשש מאוד מטיפול רפואי – אך לבסוף גילה שהחלק שציפה שיהיה הכי כואב, בכלל לא כאב. כך גם בכתיבה – הדמיון של הקושי גרוע מהעבודה עצמה.
- אל תחשוב שאתה נכשל כשאתה משכתב. תבין שאתה עכשיו באמת כותב. כל יצירה טובה נולדת דרך שכתוב – לא דרך שלמות בטיוטה הראשונה.
- הכתיבה שלך היא תוצר של מה שאתה קורא. אם תזין את עצמך בטקסטים שטוחים – תכתוב שטוח. אם תזין את עצמך בספרות עשירה – תכתוב בשפה עשירה.
- הדרך לשלוט באנגלית עוברת דרך כנות אישית עמוקה. לא השפה היא זו שמונעת ממך – אלא אתה בעצמך.
- אל תתחבא מאחורי מילים מפוצצות או משפטים מסורבלים. כתוב כמו שאתה מדבר – ותשמע כמו בן אדם, לא כמו מנוע תרגום.
- אל תנסה להרשים את הקוראים – נסה להאיר להם. כתיבה אמיתית היא לא תחרות סגנונית, אלא כלי לחשיבה ולהבנה.
- דוברי שפת אם הם לא מודלים אליהם אתה צריך לשאוף – הם מקורות מהם אתה צריך לגנוב. זו לא בושה ללמוד מהם – אלא אסטרטגיה חכמה להפוך למשתמש שפה אמיתי.
- אל תלמד אנגלית כאילו אתה צריך לסמן וי. תתאהב בה. תתמכר אליה. תחיה אותה.
- רהיטות אינה כישרון – אלא תוצאה של חשיפה אינטנסיבית ובלתי פוסקת. אתה לא צריך לחכות לשיעור. אתה יכול ליצור רהיטות בעצמך – דרך החיים עצמם.
- שפה היא לא רק כלי – היא בית רגשי. ברגע שתיתן לאנגלית מקום לרגש שלך, תפסיק להרגיש בה זר – ותחיל להיות אתה.
- כאשר אתה כותב דרך הכאב – אתה לא רק לומד אנגלית. אתה גם מגלה את עצמך. הכאב לא חוסם את הכתיבה. הוא פותח אותה.
- המטרה היא לא להישמע כמו מישהו אחר – אלא להישמע כמוך, באנגלית. אל תשאף להיות "native speaker". תשאף להיות עצמך - בצורה שוטפת.
- אל תנסה לשלוט באנגלית אחת. תלמד להשתמש באנגלית שמתאימה לך, לקול שלך, ולמצב. אין אנגלית אחת – ויש לך מקום בתוך ריבוי האפשרויות.
לאלף את הלשון ולייצר שירים גרועים
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרק זה פותח בסיפור על ויקטור הוגו, שמתאר כיצד הפך למשורר דגול – באמצעות תרגול יומיומי אינטנסיבי בכתיבה, גם כשלא הרגיש השראה. המסר המרכזי הוא שכדי לשלוט בשפה באמת, יש צורך בכתיבה יומיומית, עקבית, גם אם חלק מהכתיבה יהיה גרוע.
כותבים גדולים מייצרים אלפי טיוטות לא מושלמות – ורק לעיתים נדירות נולדים שירים מצוינים. זו הדרך ללמוד, במיוחד עבור רב-לשוניים, שמנסים לבטא את עצמם בשפה שלא גדלו עליה. דותן מתאר את האתגר כ"ערבוב גנטי" – הכנסת גנים של מדוזה לכלב, במשל צבעוני במיוחד.
שלושה סוגי כתיבה מומלצים לתרגול
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאמרים קצרים – רעיונות שעולים מקריאה, גם אם אינם ראויים לפרסום. תרגול מצוין לפיתוח חשיבה וכתיבה.
מכתבים אישיים – מכתבים ארוכים, אישיים, לאנשים משמעותיים. משפרים את היכולת הלשונית, מחזקים קשרים חברתיים ותורמים לקריירה.
סיפורים אוטוביוגרפיים קצרים – כתיבת אנקדוטות מחיים אמיתיים, תוך שינוי פרטים כדי לא לחשוף אחרים. דרך להרחיב את אוצר המילים בתחומים יומיומיים.
מסר עיקרי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הדרך לשלוט בשפה אנגלית עוברת בכתיבה מרובה, גם אם היא גרועה. הכתיבה הגרועה היא שדה האימונים שלך. ניתן ללמוד המון גם מכתיבה לא מוצלחת – במיוחד כשחוזרים אליה לעריכה.
דותן מדגיש את הכוח שבעריכה – לעיתים קל יותר לערוך טקסט גרוע מאשר לשפר טקסט כמעט מושלם. תהליך העריכה דורש רמה שונה של ריכוז ומיומנות ומפתח את הכותב לא פחות מהכתיבה עצמה.
להתחיל לעבוד. עכשיו.
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרק זה עוסק בבעיה אוניברסלית – דחיינות, ובמיוחד דחיינות של כתיבה, ובדרכים פרקטיות להתגבר עליה, במיוחד אצל אנשים רב-לשוניים.
דותן מספר כיצד הוא נלחם בכל יום בעצמו כדי להתחיל לעבוד, תוך השוואה בין מאבק נפשי זה לבין אימונים גופניים מאומצים, כמו סקוואטים ודדליפט. לדבריו, המאבק להתחיל לכתוב דומה למאבק בלהתחיל סט כבד במכון כושר – צריך להתגבר על תחושת כישלון, פחד וכאב עתידי, ולבצע את הפעולה בלי לחכות למוטיבציה.
עקרונות מרכזיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ההתחלה היא המכשול הגדול ביותר - כל דקה שאתה מהסס להתחיל כותשת את הביטחון העצמי. דחיינות פוגעת ביכולת לעבוד ובדימוי העצמי שלך יותר מהכישלון עצמו.
- כתיבה (כמו אימון) היא הרגל שצריך לקנות - כמו שמפתחים כוח פיזי באימונים קבועים – כך גם משמעת כתיבה. מי שמתחיל לכתוב כל יום, גם אם בתחילה כותב גרוע, יגלה שעם הזמן קל לו יותר לכתוב טוב.
- טריקים פסיכולוגיים לעקיפת הדחיינות :
- קביעת "נקודת התחלה" – למשל, "אתחיל לכתוב בשעה עגולה" או "בעוד 10 דקות".
- חזון הסיום – לחשוב על הרגע שבו העבודה תיגמר כתגמול מנטלי שמניע לפעולה.
- שימוש בטיימר – לראות את השניות נעלמות ממריץ אותך לא לבזבז את הזמן.
טיפ לכותב
[עריכת קוד מקור | עריכה]אם יש לך שני פרויקטים לכתוב – התחל בזה שהכי קשה לך או הכי פחות מושך אותך. לאחר חצי שעה, אם תצליח להמשיך – מעולה. אם לא, תוכל לעבור למשימה הקלה עם תחושת הקלה שתדחוף אותך לעבוד.
שכתוב הוא הכתיבה האמיתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרק הזה דותן מסביר את אחת התובנות החשובות ביותר לכל מי שרוצה לכתוב באנגלית: הטקסט הראשוני שאתה כותב – הוא רק חומר הגלם. הכתיבה האמיתית קורית בשלב העריכה והשכתוב.
דותן מתאר את תהליך הכתיבה בשני שלבים:
שלב ראשון – כתיבה חופשית:
המטרה היא רק לכתוב משהו על הדף, בלי לדאוג לדקדוק, ניסוח או בהירות. חשוב לא לשפוט את עצמך בשלב זה – זהו שלב של זרימה חופשית של רעיונות.
שלב שני – שכתוב:
כאן מתבצע הפיתוח האמיתי של הסגנון, הבהירות והדיוק. השכתוב מאפשר להוסיף עומק, להסיר רעש וללטש ניסוחים. דותן טוען שזהו החלק שבו אתה באמת הופך לכותב טוב – לא בכך שכתבת טיוטה, אלא בכך שערכת אותה שוב ושוב.
שכתוב טוב דורש ריחוק רגשי מהטיוטה הראשונה. אל תתאהב במילים שכתבת – היה מוכן למחוק ולשנות. עריכה חוזרת תביא אותך לדיוק, לעומק ולסגנון אישי. השכתוב חשוב במיוחד לרב-לשוניים – כי רק דרכו ניתן להתאים את האנגלית כך שתשמע טבעית, ולא "מתורגמת".
לקרוא כדי לכתוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרק זה דותן מסביר את הקשר החיוני בין קריאה איכותית לבין כתיבה טובה, במיוחד עבור לומדים רב-לשוניים. הוא מציג את הקריאה כמעבדה שבה אתה סופג את הקצב, התחביר, הסגנון והניואנסים של השפה.
עקרונות מרכזיים:
1. קריאה פעילה כבסיס לשכתוב - דותן מדגיש שכותבים טובים הם קודם כול קוראים טובים. הקריאה עוזרת לרכוש תחושה אינטואיטיבית למה "נשמע נכון" בשפה. ככל שאתה קורא יותר טקסטים איכותיים – כך אתה סופג סגנון וביטויים שתוכל אחר כך לשלב בשכתוב שלך.
2. לא לקרוא כמתרגם - אחת הבעיות של רב-לשוניים היא קריאה "כמתורגמנים" – תרגום פנימי לכל מילה. המחבר ממליץ לקרוא אנגלית באנגלית, כלומר – לשקוע בטקסט מבלי לפרק כל מילה. זה מה שבונה הבנה עמוקה יותר של השפה ולא רק ידע תרגומי.
3. איך לקרוא כדי לשפר כתיבה - לקרוא בקול (לפעמים) כדי לקלוט את המוזיקה של המשפטים. לסמן משפטים שאהבת – לנתח את המבנה, לאמץ ניסוחים, לחקות סגנון. לקרוא מחוץ לאזור הנוחות שלך – תחומים שונים, סגנונות שונים, דיאלקטים מגוונים.
המלצות פרקטיות:
- אם אתה רוצה לכתוב מאמרים – קרא מאמרים.
- אם אתה רוצה לכתוב סיפורים – קרא סיפורים.
- אם אתה רוצה לדבר כמו דוברי אנגלית כשפת אם – קרא טקסטים שנכתבו על ידי דוברי אנגלית כשפת אם.
אתה הבעיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרק זה דותן מטפל בשורש רגשי עמוק שמונע מרבים להתקדם באנגלית: תחושת בושה, חוסר ביטחון, והנטייה להאשים את הסביבה או את השפה עצמה במקום לקחת אחריות אישית.
1. הבעיה היא פנימית, לא חיצונית - לומדים רבים מאשימים את מערכת החינוך, את המבטא שלהם, את הדקדוק האנגלי או את העובדה שהם "לא טובים בשפות". דותן טוען: זוהי בריחה מאחריות – כשבפועל, המכשול האמיתי הוא העמדות הפנימיות שלך.
2. הזהות שלך מפריעה לך ללמוד - הרבה רב-לשוניים מרגישים שכתיבה או דיבור באנגלית "לא מייצגת את מי שהם באמת". תחושת זרות זו גורמת לחסימה, עצירה ביצירתיות, ובמקרים רבים – דחייה של השפה. דותן מציע לשחרר את ההיצמדות לזהות הלשונית המקורית ולתת לעצמך רשות "להיות מישהו אחר לרגע" – לכתוב ולחשוב באנגלית באופן טבעי.
3. כנות עצמית כבסיס ללמידה - במקום לומר "אני לא יכול" – שאל את עצמך: למה אני עוצר את עצמי? המפתח הוא לזהות את ההרגלים, הפחדים, והתגובות הרגשיות שמונעים ממך לפעול. רק כשאתה לוקח אחריות מלאה על תהליך הלמידה – תוכל לשבור את התקרה.
עצה: כתוב באנגלית יומן שבו אתה מתוודה על הפחדים שלך מהשפה – המבטא, השיפוטיות, חוסר הביטחון. תן לעצמך רשות לבטא את החששות – ובכך להתחיל להתגבר עליהם.
דבר כמו בן אדם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרק זה דותן מתמודד עם אחת הבעיות הנפוצות בקרב כותבים ולומדים רב-לשוניים: הנטייה לכתוב ולדבר אנגלית בשפה מתוכנתת, רשמית, ולעיתים נוקשה מדי, במקום להשתמש בשפה טבעית, אנושית וחיה – כפי שבן אדם מדבר באמת.
1. אנשים כותבים כמו רובוטים – ולא כמו שהם מדברים - רבים מהכותבים משתמשים בשפה מורכבת, פסיבית, או מתוחכמת יתר על המידה מתוך רצון להישמע חכמים או "נכונים". התוצאה היא טקסט שמרגיש קר, לא זורם, ולעיתים קשה לקריאה.
2. הפתרון: לדבר אל הקורא – לא לכתוב לו - כתיבה טובה באנגלית מתחילה משאלה פשוטה: איך היית אומר את זה לחבר שלך? המטרה היא להפוך את הטקסט לנגיש, קריא, וכזה ש"מדבר" עם הקורא, לא "מרצה" לו.
3. גם כתיבה מקצועית יכולה להיות אנושית - אפילו בתחומים אקדמיים, משפטיים או טכניים – אפשר וכדאי לכתוב באופן שמכבד את הקורא ומדבר אליו בגובה העיניים. הסגנון האנושי, הישיר והכן מעביר מסר ברור יותר – ומשפיע יותר.
תרגול מומלץ:
לאחר כתיבת טיוטה ראשונה – קרא את הטקסט שלך בקול. אם זה לא נשמע כמו משהו שהיית אומר – שכתב את זה. שאל את עצמך: "האם הייתי אומר את זה כך בשיחה רגילה?"
תפסיק לשחק עם המילים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרק זה דותן מזהיר מפני השקעת יתר באסתטיקה לשונית על חשבון בהירות, ומעודד את הקורא להתרכז במסר ובמחשבה – לא בליטוש סגנוני מלאכותי או ניסיונות להרשים.
1. שפה מרשימה ≠ מסר חכם - רבים מהכותבים, במיוחד רב-לשוניים, נמשכים לרעיון של כתיבה "מרשימה" – שימוש במילים גבוהות, מבנים מתוחכמים וניסוחים פיוטיים אך התוצאה לעיתים קרובות היא טשטוש הרעיון המרכזי או גרימת בלבול לקורא.
2. המטרה: בהירות, לא הרושם - כתיבה טובה באנגלית צריכה להעביר רעיון ברור, מדויק, אמיתי – לא רק "להישמע טוב". אם אתה משקיע את כל האנרגיה בבחירת מילים נוצצות – אתה עלול לאבד את החשיבה המקורית שלך בדרך.
3. כתיבה היא חשיבה, לא הצגה - דותן טוען שהכתיבה היא בעצם תהליך של חשיבה עמוקה. לכן, המילים הן כלי – לא מטרה. במקום "לשחק" עם מילים – צריך לחשוב דרך הכתיבה ולתת לרעיונות לדבר.
תרגול מומלץ:
כתוב טיוטה ראשונה בלי לדאוג לסגנון בכלל. חזור לטיוטה ונסה להפוך כל משפט לעוד יותר ברור – גם אם זה אומר להשתמש במילים פשוטות יותר. שאל את עצמך: "האם הקורא יבין את הרעיון הזה מיד?"
איך לגנוב מדוברים כשפת אם אנגלית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרק זה דותן מציע גישה פרקטית ואמיצה ללמידת כתיבה ודיבור באנגלית: לחקות (ולגנוב) מהטובים ביותר, כלומר – מדוברי אנגלית כשפת אם שכותבים או מדברים היטב. לא מתוך חיקוי עיוור, אלא כהשראה שיטתית.
- "לגנוב" = ללמוד כמו אמן - כמו שציירים לומדים מציוריהם של גדולים מהם, כך גם כותב יכול לנתח, לפרק ולחקות משפטים, סגנון וביטויים של דוברי שפת אם. אין הכוונה להעתקה פיזית – אלא ללמידת מבנים, טון, בחירות לשוניות וסדרי מחשבה.
- לחקות את הקול, לא רק את המילים - חשוב לא רק לאסוף מילים חדשות, אלא לשים לב איך דובר כשפת אם מביע רעיון, איך הוא בונה טיעון, מתי הוא משתמש בהומור, איך הוא שובר ציפיות וכדומה.
- ממש ליצור "מאגר גניבות" - דותן ממליץ להחזיק תיקייה, קובץ או מחברת עם ביטויים, משפטים ודוגמאות שאתה אוסף מקריאה או צפייה בדוברי אנגלית. לאחר מכן אפשר לנסות לכתוב מחדש טקסטים בהשראתם, תוך שימוש באותם מבנים וסגנונות.
תרגול מומלץ:
מצא פסקה שאתה אוהב מתוך טקסט שנכתב על ידי דובר אנגלית כשפת אם. שכתב אותה באותם מבנים אבל עם רעיון משלך. נסה להבין למה הפסקה הזו מרשימה אותך – ואיך תוכל "לגנוב" את המנגנון הפנימי שלה.
תתמכר
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרק זה דותן מעודד את הקוראים לאמץ גישה אובססיבית ללמידת אנגלית, אבל לא אובססיה פתולוגית – אלא תשוקה טוטאלית, שקיעה עמוקה בתוך עולם השפה, מתוך חיבור רגשי, סקרנות, וחוויית משמעות.
- שליטה בשפה נובעת מאובססיה חיובית - מי שלומד שפה רק כחובה או מטלה, לעולם לא יגיע לשליטה אמיתית. לעומת זאת, מי שמתמכר לסדרה באנגלית, שומע פודקאסטים כל הזמן, כותב לעצמו כל יום באנגלית מתוך הנאה – יתקדם מהר ועמוק יותר.
- ההבדל בין חובבן למקצוען – הוא ההשקעה הרגשית - שחקני שחמט, מוזיקאים, כותבים – כולם "אובססיביים" למקצוע שלהם. אותו עיקרון תקף גם ללימוד שפה: מי ש"נאכל מבפנים" מהצורך להבין, לבטא, לשחק עם השפה – הוא זה שמתקדם באמת.
- אובססיה לשפה מפתחת גם את הזהות שלך - דרך ההתעמקות באנגלית אתה מגלה צדדים חדשים בעצמך. אתה לא רק לומד מילים – אתה מפתח קול חדש, זהות נוספת, הרחבה של האישיות שלך.
תרגול מומלץ: הפוך כל דבר שאתה אוהב – לסביבה ללימוד אנגלית:
- אוהב כדורגל? קרא ניתוחים באנגלית.
- אוהב פילוסופיה? הקשב לפודקאסטים עמוקים באנגלית.
- אוהב לכתוב? פתח יומן באנגלית בלבד.
איך להפוך לרהוט במהירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרק זה דותן מתמודד עם השאלה שכולנו שואלים: איך אפשר באמת להפוך לדובר אנגלית רהוט – ובמהירות? דותן מציע תשובה כנה אך לא פשוטה: הדרך לרהיטות מהירה אינה קסם – אלא תהליך מרוכז, עקבי, ואינטנסיבי, שדורש שינוי בגישה וביומיום.
- רהיטות נובעת מהיחשפות עמוקה ורחבה - הדרך להפוך לרהוט היא להפציץ את עצמך באנגלית מכל כיוון – אודיו, וידאו, טקסט, כתיבה, דיבור, מחשבה. ככל שתיחשף ליותר הקשרים אמיתיים של השפה – כך תתחיל לחשוב ולדבר בה באופן טבעי.
- לצאת מאזור הנוחות – ולהשתמש באנגלית גם כשזה לא קל - לא לחכות שתבין כל מילה. לא לפחד לטעות. להשתמש באנגלית גם כשזה "מרגיש מוזר", גם אם התוצאה לא מושלמת – זה בדיוק מה שמוביל לרהיטות.
- המוח שלך מסתגל לפי מה שאתה חושף אותו אליו - אם תצרוך אנגלית כל יום – תחשוב באנגלית. אם תדבר אנגלית עם עצמך או עם אחרים – תשתפר מהר יותר. אם תכתוב מחשבות, יומן, שאלות באנגלית – המוח יאמץ את זה כשפת תפעול.
שיטות מעשיות שהפרק מציע: תדבר לעצמך באנגלית – כשאתה לבד, במטבח, ברחוב. תכתוב באנגלית כל בוקר – אפילו שלושה משפטים. תשתמש באנגלית במדיה החברתית – תגיב, תכתוב פוסטים. תקשיב לאנגלית ברקע כל הזמן – גם אם אתה לא מבין הכול.
הפוך את האנגלית לשפה הרגשית שלך
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרק זה דותן מציע לשבור את המחסום הפסיכולוגי האחרון והעמוק ביותר של לומדי אנגלית: הקשר הרגשי שלהם לשפה. לטענתו, הדרך להגיע לשליטה אותנטית באנגלית עוברת ביכולת לחוות ולהביע רגשות בשפה הזו – לא רק עובדות, דעות או מידע.
- לרובנו יש שפה אחת שבה אנו מרגישים באמת - אצל רב-לשוניים, האנגלית היא לעיתים קרובות שפה שנייה, שלישית או רביעית, לכן, הרגשות העמוקים ביותר עדיין "קשורים" לשפת האם. כשכותבים או מדברים באנגלית, הרגש לפעמים נשמע מרוחק או מתורגם – וזה יוצר תחושת זרות.
- כדי לשלוט באמת באנגלית – צריך להרגיש בה. דותן מציע ללמוד איך להתאבל, לשמוח, להתרגש, להתווכח, לאהוב ולכעוס באנגלית. כלומר: לא רק לשלוט במילים – אלא לאפשר לעצמך לחוות בהן.
- השפה הרגשית שלך משפיעה על איך אתה חושב וכותב - כשאנגלית היא רק שפת תפקוד – אתה תישמע קר, מקצועי, שטוח. כשאתה מתחיל לחשוב, לכתוב ולדבר מהלב באנגלית – אתה מתחיל להישמע אמיתי, חי.
תרגול מומלץ: כתוב באנגלית על זיכרון שמח או כואב. נסה לכתוב מכתב שלא תשלח – באנגלית – לאדם שעיצבן אותך או ריגש אותך. הקשב לשירים באנגלית שמזיזים לך משהו בפנים – וכתוב מה הם עוררו בך.
כתוב דרך הכאב
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרק זה דותן מדבר על אחד המחסומים העמוקים והכואבים ביותר לכתיבה – הקושי הרגשי: תחושת חוסר ערך, בושה, ספק עצמי או כאב ממשי. הוא טוען שלרוב האנשים יש בתוכם "צנזור פנימי" שמדכא את הקול היצירתי דווקא כשיש להם הכי הרבה מה לומר.
המסר המרכזי של הפרק: הדרך היחידה להשתחרר מהכאב – היא לכתוב דרכו.
- אל תחכה שתהיה במצב רגשי טוב כדי לכתוב. לרוב, הרגעים שבהם אנחנו לא במיטבנו – הם אלה שמניבים את הטקסטים הכי חזקים. דווקא הכאב, הבדידות, הספק או הפחד – הם חומרים ספרותיים עמוקים ואותנטיים.
- כתיבה כדרך לריפוי - כתיבה לא חייבת להוביל לפרסום. היא יכולה להיות אקט של קתרזיס, שחרור רגשי, עיבוד פנימי. כשאתה כותב על הכאב שלך באנגלית – אתה גם מתאמן בשפה, וגם מעניק משמעות לסבל.
- כאב אינו אויב הכתיבה – הוא הדלק שלה - הכותבים הגדולים ביותר לא חיכו להיות "בסדר". הם כתבו דווקא כשהיו הכי לא בסדר. לכן, אם אתה מרגיש תקוע, עצוב, מבולבל – זה בדיוק הזמן לפתוח דף חדש ולכתוב.
תרגול מומלץ: כתוב באנגלית על תחושה של כישלון – אמיתי או מדומיין. תיאר חוויה שהכאיבה לך, ונסה לתאר אותה דרך עיני מישהו אחר. כתוב לעצמך מכתב של חמלה, באנגלית, על מצב שאתה עובר.
אל תנסה להיות דובר אנגלית כשפת אם
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרק זה, דותן קורא תיגר על אחד מהמיתוסים השכיחים ביותר בקרב לומדי שפות: הרצון להיות "כמו דובר שפת אם". הוא טוען שזהו אידיאל לא רק מיותר, אלא גם מזיק – משום שהוא מבוסס על השוואה בלתי אפשרית, מעקרת ומגבילה.
- אין צורך לחקות דובר שפת אם– אתה לא כזה. אתה לומד אנגלית כמבוגר, עם זהות רב-לשונית, ניסיון חיים, וסגנון אישי. לנסות להיות "כמו דובר שפת אם" זה למחוק את מי שאתה, וזה גם יעד שאין לו תכלית אמיתית.
- יש לך יתרונות שאין לדוברי שפת אם - אתה מכיר יותר ממערכת לשונית אחת – ולכן גם יודע לחשוב על שפה בצורה מודעת, לא אינטואיטיבית בלבד. יש לך מבט ייחודי – ראייה "מבחוץ" של השפה – שיכולה להוליד סגנון, חידוש, יצירתיות.
- המטרה היא להיות ברור, מדויק, ונאמן לעצמך - אתה לא צריך לדעת כל סלנג אמריקאי, כל מבטא, או כל הבדל תרבותי – אלא לדעת איך לבטא את עצמך באנגלית שלך, באופן אותנטי ובהיר.
תרגול זהות: כתוב טקסט קצר באנגלית שבו אתה מסביר מי אתה – דווקא כמי שאינו דובר שפת אם. נסה לנסח באנגלית משפטים שבהם אתה משלב את הזהות הרב-לשונית שלך, במקום להסתיר אותה.
אין דבר כזה 'אנגלית'
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרק זה מציג דותן טענה מהפכנית: "אנגלית" אינה דבר אחד, אלא אשליה של אחידות. בפועל קיימות גרסאות רבות של אנגלית – מדוברת, כתובה, פורמלית, אינטרנטית, אמריקאית, בריטית, מקצועית, יומיומית ועוד – וכולן תקפות בדרכן.
- המונח 'אנגלית' הוא הפשטה - אין גרסה אחת "נכונה" של אנגלית. אפילו דוברי שפת אם מדברים וכותבים אחרת זה מזה. ההנחה שיש סטנדרט מוחלט יוצרת חרדה מיותרת אצל לומדים.
- אנחנו משתמשים באנגלית אחרת מול חבר, אחרת במייל מקצועי, אחרת בטוויטר. לכן, השאלה אינה "מהי אנגלית נכונה?" אלא: "מהי האנגלית הנכונה למצב הזה?"
- כבעל זהות רב-לשונית – יש לך חופש - אתה לא צריך להתאים את עצמך לגרסה אחת של אנגלית. אתה יכול ליצור שילוב ייחודי משלך, שמתאים למטרות שלך, לקול שלך, ולעולם שאתה פועל בו.
תרגול: נסה לכתוב את אותו רעיון בשלושה סגנונות שונים: פוסט בפייסבוק, מייל פורמלי, הודעה קולית לחבר. נתח את ההבדלים, והחשוב יותר – קבל את כולם כ"אנגלית אמיתית".