אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 17.06.2025).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 17.06.2025).
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
תסביך סופרמן (באנגלית: Superman Complex) הוא מונח פסיכולוגי לא רשמי, שאינו מהווה אבחנה קלינית במדריכים כמו ה-DSM. הוא מתאר דפוס התנהגות שבו אדם חש צורך עז, לעיתים כפייתי, להיות מושלם, בלתי מנוצח, ולהחזיק ביכולות על-אנושיות, בדומה לדמותו של סופרמן. תסביך סופרמן הוא לא מונח רשמי ומתאר תחושת אחריות לא בריאה כמו אמונה כי לאנשים אחרים חסרה היכולת לבצע בהצלחה משימות מסוימות. אדם בעל תסביך זה עלול לחוש צורך מתמיד 'להציל' אחרים, ובתוך כך לקחת על עצמו עומס עבודה רב. זהו למעשה וריאציה או היבט אחר לתסביכים אחרים כמו "תסביך המושיע" או פרפקציוניזם, אך עם דגש חזק על הציפייה מעצמו ליכולות והישגים בלתי רגילים.[1][2]
המונח "תסביך סופרמן" מיוחס לראשונה לפסיכיאטר הגרמני-אמריקאי פרדריק ורתהם, אשר השתמש בו בספרו "Seduction of the Innocent" משנת 1954 ובעדותו בפני ועדת המשנה של הסנאט לעבריינות נוער. ורתהאם טען כי ילדים הקוראים ספרי קומיקס של סופרמן נחשפים ל"פנטזיות של שמחה סדיסטית בצפייה באחרים נענשים שוב ושוב, בעוד אתה עצמך נשאר חסין". בניגוד לפרשנות המודרנית המקשרת את התסביך לצורך להציל אחרים, ורתהאם התמקד בנטייה של אנשים ליהנות מצפייה באלימות כלפי אחרים בעודם נשארים ללא פגע. ורתהאם אף ייחס לספרי קומיקס בעיות חברתיות נוספות, כולל הומוסקסואליות וקומוניזם.[3][4]
פרפקציוניזם קיצוני: האדם שואף לשלמות בלתי מתפשרת בכל תחומי החיים – בעבודה, ביחסים, במראה החיצוני, בתחביבים וכו'. כל טעות או פגם נתפסים ככישלון חמור.
צורך לשלוט בכל: רצון עז לשלוט בכל המצבים והגורמים בסביבה, מתוך אמונה שהוא היחיד שיכול לבצע דברים בצורה מושלמת ונכונה.
התעלמות ממגבלות אישיות: קושי להכיר במגבלות פיזיות, נפשיות או זמן. האדם עלול לדחוק את עצמו עד קצה גבול היכולת, ליטול על עצמו יותר מדי משימות ואחריות, ולהתעלם מסימני עייפות או שחיקה.
פחד מכישלון וביקורת: חשש עמוק מכישלון, אשר נתפס כאישור לחוסר ערך. ביקורת, גם בונה, נתפסת כאיום קיומי.
תחושת אחריות מוגזמת: נטייה לקחת על עצמו אחריות מוגזמת כלפי אחרים, כאילו הוא היחיד שיכול להציל את המצב או לפתור בעיות.
קושי לבקש עזרה: תחושה שביקוש עזרה הוא סימן לחולשה או לכישלון. אדם כזה יעדיף להתמודד לבד עם קשיים, גם במחיר של סבל אישי.
דימוי עצמי תלוי הישגים: הערך העצמי של האדם מושתת כמעט אך ורק על הישגים, הצלחות ויכולת לבצע דברים באופן מושלם.
קושי להרפות ולהאציל סמכויות: חוסר אמון ביכולתם של אחרים לבצע משימות ברמה מספקת, מה שגורם להם לבצע הכל בעצמם.
חוויות ילדות, כהורים תובעניים או ביקורתיים: ציפיות גבוהות ובלתי ריאליות מהילד, או ביקורת מתמדת על חוסר שלמות, יכולות להוביל לתחושה שרק על ידי הצטיינות והיות מושלם יזכה לאהבה וקבלה.
תחושת חוסר ביטחון: ילדים שחשו חסרי אונים או חסרי שליטה בסביבתם עשויים לפתח מנגנון הגנה שבו הם מנסים להשיג שליטה מוחלטת באמצעות פרפקציוניזם ורצון להיות "חזקים".
צורך באישור ואהבה: תפיסה שרק דרך הישגים בלתי רגילים ומושלמות יזכה האדם לאהבה, הערכה וקבלה מצד הסביבה.
לחץ חברתי ותרבותי: תרבויות המדגישות הצלחה, תחרותיות ודימוי של "חיים מושלמים" (למשל, כפי שמשתקף לעיתים ברשתות חברתיות) יכולות לתרום להתפתחות התסביך.
תכונות אישיותיות: נטייה טבעית לפרפקציוניזם, אחריותיות יתר, וצורך בשליטה.
טראומה: במקרים מסוימים, טראומות עבר שבהן האדם חש חוסר אונים, יכולות לגרום לפיתוח דפוס של חיפוש אחר שליטה מוחלטת והימנעות מכל סכנה של כישלון או פגיעות.
שחיקה: המרדף הבלתי פוסק אחר שלמות והצורך להחזיק הכל לבד גורמים לעומס פיזי ונפשי עצום, המוביל לשחיקה, עייפות כרונית, תשישות ואף מחלות פיזיות.
מתח וחרדה: הרצון להיות מושלם מלווה ברמות גבוהות של מתח, לחץ וחרדה מכישלון או מאי עמידה בסטנדרטים הבלתי אפשריים שהוצבו לעצמו.
דיכאון: כאשר האדם אינו מצליח לעמוד בציפיות העצמיות הבלתי ריאליות, הוא עלול לחוות תסכול, אכזבה ודיכאון.
בדידות ובידוד חברתי: הקושי לבקש עזרה, חוסר האמון באחרים והצורך בשליטה עלולים להרחיק אנשים ולגרום לבדידות. יחסים עלולים להיות שטחיים או תלותיים, מכיוון שהאדם לא מאפשר לעצמו להיות פגיע.
פגיעה בבריאות הנפשית והפיזית: לחץ כרוני, חוסר שינה, ותזונה לקויה הם תופעות נפוצות, אשר לאורך זמן פוגעות בבריאות.
חוסר הנאה מהישגים: גם כשהאדם משיג הצלחות מרשימות, הוא מתקשה ליהנות מהן מכיוון שהוא כבר מתמקד בפגם הבא או במטרה הבאה.
