לדלג לתוכן

שאול ברזם

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-04-11 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 12.04.2026).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 12.04.2026).
שאול ברזם
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1926 עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1964 (בגיל 38 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הרב שאול ברזם (1926-1964) היה תלמיד חכם ליטאי, מגיד שיעור, חתנו של הסייפלער ומקרוב לחזון איש.

נולד בהולנד בשנת ה'תרפ"ו (1926) למשה ברזם. משפחתו מיוחסת לרבי זכריה מנדל בן אריה לייב מחבר ה"באר היטב".

בתקופת מלחמת העולם השנייה נמלט לצרפת ומשם לשווייץ. לאחר המלחמה עלה לארץ ישראל בח' בתמוז ה'תש"ה (1945), באותה אוניה עלו הרב שטיימן ואשתו תמר[1]. לימים סיפר הרב שטיימן כי בעודם באוניה ניגש באופן תדיר לשאול בענייני כשרות על האוכל שהוגש באוניה, ובעניינים נוספים, כשהרב שטיימן עונה לו ומדריך אותו. הרב שטיימן שראה שהבחור ירא שמים, דיבר עמו על חשיבות הלימוד בישיבה, ואכן כשהגיעו ארצה הוא החל את לימודיו בישיבת חברון, בהשתדלות רבנים שונים, בהם הרב שלמה זלמן אוירבך.

שירות בצעירותו כחייל בהגנה מסגרת חי"ש. הוא נקרא להשתתף בהפצצת המפקד הערבית בכניסה לשכונת רוממה, אך מאחר שזו נקבעה לשבת, התייעץ עם הרב צבי פסח פרנק בנוגע לכך, ונענה שהדבר נחשב כמצווה גדולה, ואילו איחר הפעולה ייחשב כשפיכות דמים, ואכן הפעולה בוצעה ביום השבת, ובעקבותיה נסו הערבים מהשכונה, שהפכה מיני אז לשכונה יהודית[2].

בהמשך החל להתקרב לרבנים שונים, ובהם החזון איש, שאף הכיר בגדלותו בתורה, והציע לו את אחיינתו, בתו של הבתו של הרב יעקב ישראל קניבסקי,"הסטייפלר", ואכן בשנת 1950 (תש"י) נישא הרב שאול ברזם לאסתר-יוספה קניבסקי[3]. לאחר נישואיו החל לכהן כמגיד שיעור בישיבת ויז'ניץ בבני־ברק, עד סילוקו כחלק מפרשת הנידחים.

חלה במחלת הסרטן בגיל צעיר, בעקבות כך נסע לטיפול בחו"ל. לאחר מכן שב לארץ ונפטר בליל שבת ו'באייר ה'תשכ"ד (18 אפריל 1964) בגיל כ-38.

בכתבה שהתפרסמה ב־הצופה ב־26 אפריל 1964, נכתב על פטירתו כי[2]:

עם הסתלקותו הפתאומית של הרב שאול ברזם ז״ל במיטב שנותיו, נלקחה מאתנו אישיות זוהרת המפיצה קרני אורה של תורה…

הרב ברזם נחשב לדמות חשובה בעולם ההלכה לאחר מלחמת העולם השנייה. חידושיו בכתב ידו שמורים בספרייה הלאומית של ישראל. לאחר פטירתו לערכו חלקים מהם והוצאו לאור על ידי משפחתו בספר 'זיכרון שאול' - על סדר זרעים, מועד ואורח חיים, והוא כולל שלושה קונטרסים: קהלת יעקב (ציונים והערות), זיכרון שאול (מכתבים וחדו"ת), ו'אמרות משה' (ביאורים של בנו).

השאיר אחריו בן יחיד ושבע בנות:

  • בנו הרב משה
  • בתו, נישאה לרב חיים קלופט בנו של רבי יואל קלופט
  • בתו, נישאה לרב טוביה יעקובזון
  • בתו, נישאה לרבי נפתלי זקס
  • בתו, נישאה לרבי צבי יהודה אדלשטיין בנו של רבי גרשון.
  • בתו, נישאה לרבי יעקב איינזשטיין בנו של רבי צבי.
  • בתו יוכבד, נישאה לחיים יוזו'ק בנו של רבי שמעון יוזו'ק.
  • בתו, נישאה לרבי דוד קסלר בנו של רבי שמחה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. יוסף גליק, נחשף המסמך ההיסטורי של הגעת הגראי"ל שטיינמן ורעייתו לארץ, באתר בחדרי חרדים, 8 באוגוסט 2017
  2. 1 2 זכרון להולכים, הצופה, גיליון 26 אפריל 1964, עמ’ 3.
  3. תעודת נישאיו התפרסה באתר קדם.