רעות ענבר
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-09-29 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
רעות ענבר (נולדה ב-14 ביולי 1989) היא פרשנית פוליטית עצמאית, פעילה חברתית ואשת תקשורת ישראלית.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ענבר נולדה ב-1989 וגדלה ברמת גן במשפחה של 4 ילדים. אימה היא דורית ענבר, מנכ"לית הקרן החדשה לקולנוע וטלוויזיה ובעברה יו"ר המועצה לשידורי כבלים ולוויין, מנכ"לית טלעד, והמשנה ליו"ר רשות השידור.
בגיל 12 עברה ללמוד בחטיבת ביניים בתל אביב,[1] ובגיל 14 נסעה עם הוריה ואחיה לטיול של חצי שנה במזרח הרחוק וניו זילנד.[2] את שירותה הצבאי עשתה ענבר כעורכת ומפיקה בגלי צה"ל, ובין היתר שימשה כמפיקה הראשית של התוכנית "קולה של אמא".[3]
היא בעלת תואר ראשון במדעי הרוח מאוניברסיטת תל אביב, וכן למדה במשך שנתיים בבית הספר רימון,[4] ובשנת 2013 השתתפה בתחרות הזמר של בית הספר "שירימון".[5]
קריירה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2012 החלה לכתוב טורי אופנה במוסף התרבות היומי "ז'ורנל" של מעריב,[6][7][8] שנסגר לאחר 9 חודשי פעילות בלבד, ובשנים 2017–2022 כתבה טורי דעה לידיעות אחרונות.[9]
בשנת 2014, לאחר מבצע "צוק איתן" במהלכו השתתפה בהפגנות נגד כניסה קרקעית של צה"ל לרצועת עזה, חוותה התעוררות פוליטית, לדבריה,[1] ולקראת הבחירות לכנסת ה-20 התקבלה לעבוד בקמפיין של מפלגת מרצ. לאחר הבחירות החלה לעבוד בלשכתה של יו"ר מרצ זהבה גלאון כדוברת.[10]
בשנת 2021 עשתה הסבה לתחום ההייטק תחילה כמנהלת תפעול תוכן בחברת הסטארט אפ StuffThatWorks ולאחר מכן כמנהלת תחום תוכן בחברת Ritual.[1]
ב-2023 הלחינה וכתבה את המיני-אלבום Room to Grow במסגרת ההרכב LEUS.[11]
לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הצטרפה לגוף התוכן "יאללה תקווה" שהקים רן הר נבו, והחלה ליצור ולהפיץ סרטונים ופרשנויות פוליטיות ברשתות החברתיות, בנושאים כמו הקשר בין מלחמה ומגדר, פמיניזם, ופיתוח צריכת תקשורת ביקורתית.[12] ב-2025 הקימה עם יוני חיימוביץ' את האתר "יום יום ח"כ",[13][14] שמאפשר שליחת הודעות כתובות מראש במגוון נושאים ישירות לווטסאפ האישי של חברי הכנסת.[15]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ענבר מתגוררת ביפו.[4] מאז 2013 היא חברה בוועדת הביקורת של ארגון נוער גאה.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רעות ענבר, ברשת החברתית אינסטגרם
רעות ענבר, ביישום טיקטוק
רעות ענבר, ברשת החברתית פייסבוק
רעות ענבר, ברשת החברתית LinkedIn
שומעת רגע | פרק 19: פוליטיקה עכשיו! אורחת: רעות ענבר, סרטון בערוץ "רלוונט", באתר יוטיוב, 8 ביולי 2024- היום שאחרי 6 - רעות ענבר: איך לזהות נרטיב מהונדס?, סרטון בערוץ "התנועה לאיכות השלטון", באתר יוטיוב, 22 ביולי 2025
- לעצור את המדינה, לנצח את הבחירות: איך נראה שמאל שלא מתנצל? | המנגנון, סרטון בערוץ "כאן חדשות – תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב, 14 באוגוסט 2025
הפרק צאו לנו מהרחם! למה הממשל האמריקאי העביר את ההחלטה למדינות ואיך זה משפיע עלינו? פותחות הכל, בשירות הזרמת המוזיקה "ספוטיפיי"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 לך תחפש | יוסי מרשק מארח את רעות ענבר | #6, סרטון בערוץ "All•in הבית של הפודקסטים", באתר יוטיוב, 19 בספטמבר 2024
- ^ קרי רובינשטיין, הסרט של דורית ענבר, באתר ynet, 24 בספטמבר 2015
- ^ רעות ענבר, באתר www.ishim.co.il
- ^ 1 2
ינאי יחיאל ושי פוגלמן, רעות ענבר, באתר הארץ, 17 ביולי 2025
- ^ גמר שירימון 2013 - רעות ענבר - שלכת, סרטון בערוץ "רימון בית ספר למוזיקה", באתר יוטיוב, 20 במאי 2013
- ^ רעות ענבר, אישה יפה, הבגדים פחות: הסטייל של ג'וליה רוברטס, באתר NRG, 11 באפריל 2012
- ^ רעות ענבר, ברבי בשר ודם: מה נסגר עם הסטייל של בר רפאלי?, באתר NRG, 31 במאי 2012
- ^ רעות ענבר, נער שוליים: הסטייל של ג'וני דפ, באתר NRG, 5 במרץ 2012
- ^ רעות ענבר, לצעוד, כדי שלבת שלך זה לא יקרה, באתר ynet, 1 ביוני 2020
- ^ איתמר קציר, המשפיענים השמאלנים באינסטגרם מפחדים, אבל מפחיד יותר לשתוק, באתר הארץ, 30 ביולי 2025
- ^ סרטונים בערוץ של LEUS, באתר יוטיוב
- ^ רעות ענבר, הכיכר עם הנוף לים והכיכר שמפריכה את הבולשיט. העיר של רעות ענבר, באתר "Time Out ישראל", 10 בינואר 2025
- ^ יום יום ח״כ, באתר yom-yom.net
- ^
ציוץ של Yoni Haimovich ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- ^ תומי שטוקמן, משפיעניות אמיתיות: 6 נשים שאתן באמת חייבות לעקוב אחריהן, באתר "את", 6 במרץ 2025
