רונן ראובני
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-01-05 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 | |
| לידה |
29 בדצמבר 1964 (גיל: 61) רמת גן, ישראל |
|---|---|
| מקום מגורים | ראש העין |
| השכלה | תואר שני (MSc) בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, תואר שלישי (PhD) בבית הספר למדעי הספורט באוניברסיטת דבלין, אירלנד |
| התמחות | פיזיולוגיית מאמץ קלינית ושיקום במחלות ריאה ולב כרוניות |
| עיסוק | מומחה לפיזיולוגיה של המאמץ, חוקר במכון למחלות ריאה במרכז רפואי שיבא תל השומר, מרצה בפקולטות לפיזיותרפיה ולרפואה |
| ילדים | 4 |
רונן ראובני (נולד ב-29 בדצמבר 1964) הוא חוקר במכון למחלות ריאה במרכז הרפואי שיבא תל השומר[1] ומרצה בפקולטות לפיזיותרפיה ולרפואה[2] במוסדות האקדמיים המובילים בישראל.
ד"ר ראובני עוסק למעלה מ-20 שנה בתחום הקליני של פיזיולוגיית המאמץ[3] בהיבטים מחקריים, טיפוליים וניהוליים, בכלל זה מעורבות בהקמת מעבדות מאמץ. תוצאות עבודותיו הוצגו בכנסים בין-לאומיים רבים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ילדותו ושירותו הצבאי
רונן ראובני נולד ברמת גן ב-1964 כאחד משלישייה יחד עם שתי אחיותיו התאומות, להוריו שעלו לארץ מעיראק בראשית שנות ה-50.
את לימודיו התיכוניים סיים בבית הספר אהל שם בעיר. ב-1983 התגייס לצה"ל, וב-1984, במהלך שירותו ביהודה ושומרון, נפצע מהשלכת בקבוק תבערה, סבל מכוויות נרחבות ועבר תקופת שיקום ארוכה שבסיומה הוכר כנכה צה"ל. את שירות החובה שלו סיים כמתנדב.
תארים אקדמיים
בשנת 1997 סיים את לימודי התואר הראשון בחינוך גופני (Bed) במכללת זינמן לחינוך גופני וספורט במכון וינגייט, עם התמחות בשיקום לב-ריאה.
בשנת 2001 סיים את לימודי התואר השני (MSc) בפיזיולוגיה של המאמץ בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
בשנים 2007–2011 התגורר עם משפחתו בדבלין שבאירלנד, שם עשה מסלול לדוקטורט בבית הספר למדעי הספורט באוניברסיטת דבלין סיטי, וסיים את לימודיו עם תואר PhD.
תחומי עיסוק מקצועיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראובני מחלק את זמנו בין עיסוקיו כפיזיולוג וחוקר במכון למחלות ריאה, לבין הוראה והדרכת סטודנטים לפיזיותרפיה, פיזיולוגיה ורפואה במוסדות אקדמיים מהשורה הראשונה בארץ.
תחומי התמחותו המרכזיים
- פיזיולוגיית מאמץ קלינית ושיקום במחלות ריאה ולב כרוניות.
- פיזיולוגיה של הנשימה ושל המערכת הקרדיווסקולרית.
- הערכת מגבלות פיזיולוגיות במאמץ.
- פענוח וניתוח של מבחני מאמץ לב-ריאה (CPET) במטופלים עם מחלות ריאה כרוניות, בחולי אי-ספיקת לב[4] ובפצועים הסובלים משאיפת עשן ופגיעות הדף בריאות.
- בירור הסיבה לקוצר נשימה במאמץ בחולים כרוניים, בבריאים ובספורטאים[5].
ניסיון מקצועי
- בשנים 1995–2003 עבד כפיזיולוג מאמץ במכון לשיקום לב קרדיוסטייל בתל אביב.
- בשנים 1998–2006 ניהל את המכון לשיקום חולי ריאה במרכז הרפואי שיבא תל השומר.
- בשנים 2011–2013 עבד כפיזיולוג מאמץ קליני במכון הריאות וביחידה למומי לב מולדים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, וניהל את המעבדה למבחני מאמץ לב-ריאה במטופלים עם מומי לב מולדים.
- בשנים 2013–2014 סייע בהקמת מעבדת מאמץ חדשה במרכז הרפואי רמב"ם, שתשרת את בית החולים לילדים.
מאז שנת 2014 הוא עוסק במחקר במכון למחלות ריאה במרכז הרפואי שיבא תל השומר, מרצה במסגרות שונות ומנחה סטודנטים לתואר שני בפיזיולוגיה.
הוראה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראובני מכהן כמרצה בכיר במסלול קליני בבית הספר לרפואה באוניברסיטת רייכמן (מאז 2024)[6], ומשמש כמרצה (עמית הוראה) לפיזיולוגיה של המאמץ בחמישה מוסדות:
- בחוג לפיזיותרפיה (תואר שני) באוניברסיטת חיפה (מאז שנת 2011).[7]
- בבית הספר לחינוך גופני במכון וינגייט (מ-2014 עד 2025).[8][9]
- בחוג לפיזיולוגיה של המאמץ (תואר שני) בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב (מאז 2021).[10]
- בחוג לפיזיותרפיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב (מאז 2022).[11]
- בחוג לפיזיותרפיה (תואר ראשון) באוניברסיטת תל אביב (מאז 2024).[12]
במהלך השנים עיצב והעביר מגוון קורסים לתואר ראשון ושני בפיזיותרפיה, שהתמקדו בפיזיולוגיה ובפתופיזיולוגיה של מערכת הנשימה והמערכת הקרדיווסקולרית בבריאים ובחולים במחלות שונות, בהבנה של המערכות הפיזיולוגיות במאמץ ובהיבטים הבריאותיים של אימון גופני ושיקום בכלל האוכלוסיות.
במסגרת עבודתו במכון הריאות בשיבא הוא מלמד ומדריך סטודנטים לרפואה ותלמידי תואר שני בפענוח בדיקת ה-CPET[1] (מבחן לב ריאה במאמץ) ובדיקת תפקודי ריאות, ובהבנת חשיבותן של הבדיקות הללו בעולם הרפואה.
עשייה מחקרית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עבודות מאסטר ודוקטורט
בשנת 2001 פרסם ראובני את מחקרו הראשון כחלק מעבודת המאסטר שלו. במסגרת לימודי התואר השני בפיזיולוגיה בבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב הוא חקר שיטות לשיפור אפקט האימון הגופני ויכולת השיקום בקרב חולי COPD בדרגת חומרה קשה. עבודת התזה שלו הראתה כי הנשמה בלחץ חיובי משפרת את השפעת האימון בקרב מטופלים עם COPD בדרגת חומרה קשה.[13][דרוש מקור]
בעבודת הדוקטורט שלו, שנעשתה בבית הספר למדעי הספורט באוניברסיטת דבלין (School of Health and Human Performance, Dublin City University) בשילוב עם בית הספר לרפואה RCSI בדבלין, חקר ד"ר ראובני את יכולת המאמץ בחולי סיסטיק פיברוזיס (CF) בדרגות חומרה שונות תוך התמקדות במגבלות המאמץ, קינטיקה של צריכת חמצן (VO₂), רמות לקטט בדם, ביצועי סבולת ותגובה לאימון גופני עם אוויר מעושר בחמצן.[14][דרוש מקור]
במכון הריאות בשיבא
מאז שנת 2014, ראובני עובד כחוקר במשרה מלאה במחלקה לפיזיולוגיה ובמכון למחלות ריאה במרכז הרפואי שיבא תל השומר. עבודתו המחקרית במכון מתמקדת בהבנת מנגנונים התורמים למגבלה במאמץ במחלות שונות, ובמציאת דרכים לשיפור תגובות פיזיולוגיות שונות במהלך המאמץ, תוך הבנת המכניקה של מערכת הנשימה כגורם מגביל במחלות ריאה כמו סיסטיק פיברוזיס (CF) ו-COPD[15].[דרוש מקור]
יחד עם עמיתיו, רופאי הריאות ד"ר מיכאל (מייק) סגל וד"ר ענבל שפרן מהמרכז הרפואי שיבא, הוא חוקר את תגובת הגוף למאמץ במחלות שונות. כמו כן, במשך השנים השתתף במספר מחקרים שהתמקדו באימון גופני בקרב חולים במחלות לב מולדות.
נושאי מחקר נוכחיים
- חקר הסיבות הפיזיולוגיות לירידה ביכולת המאמץ אצל פצועי צה"ל שנפגעו משאיפת עשן, ובקרב חיילים הסובלים מפגיעות הדף בריאותיהם וחוברו למכשיר ה-ECMO. במחקר הנערך בימים אלה בשיבא, נבדקו עד כה כ-15 חיילים שנפצעו במלחמה בעזה משאיפת עשן, וחלקם חוברו ל-ECMO. ממצאי ביניים של המחקר הוצגו באוקטובר 2025 על ידי ראובני בכנס השנתי של איגוד רופאי הריאה בישראל.[16]
- חקר מנגנוני המגבלה במאמץ בחולי אי-ספיקת לב כרונית עם שמירה או הפחתה בתפקוד הלב, באמצעות מתן אוויר מועשר בחמצן. המחקר מתמקד כיום בקינטיקת צריכת החמצן (VO₂) בשלב 1 ובשלב 2, במטרה להבחין בין מגבלה מרכזית או היקפית (עורקית או ורידית). המחקר מתבצע בשיתוף עם פרופ' אנדרו (אנדי) ג'ונס ממחלקת מדעי הספורט והבריאות באוניברסיטת אקסטר שבאנגליה, מומחה בעל שם עולמי בפיזיולוגיה של המאמץ ובקינטיקה של צריכת החמצן בספורטאים.
- חקר ההשפעה של אימון אינטרוולים מול אימון רציף על קינטיקת VO₂ בעומס גבוה ועל תפקוד השריר ומדדי עייפות אצל טריאתלטים מאומנים. המחקר נערך בשיתוף עם פרופ' אנדרו ג'ונס ממחלקת מדעי הספורט והבריאות באוניברסיטת אקסטר שבאנגליה, ובשיתוף פרופ' עינת קודש מהחוג לפיזיותרפיה באוניברסיטת חיפה.
- חקר תגובות פיזיולוגיות במהלך מאמץ גופני אצל חולי COPD – השפעתן של תגובות פיזיולוגיות על איכות החיים ומדדי קוצר נשימה בקרב מטופלים אלה.
- שיתוף פעולה עם בית הספר להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת תל אביב, לצורך שיפור המודל המתמטי הבודק את הקינטיקה של צריכת החמצן ולהשגת מודל שישמש בהבנת המנגנונים הפיזיולוגיים במחלות כרוניות ובאתלטים.
- בדיקת השפעתו של אוויר מועשר בחמצן בחולי אי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור ובחולים עם מקטע פליטה ירוד – שני מחקרים הנעשים בשיתוף פעולה עם היחידה לאי-ספיקת לב בשיבא.
מאמרים ופרסומים מדעיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך השנים פורסמו בעיתונות המקצועית העולמית כ-20 מאמרים של ד"ר רונן ראובני ועמיתיו למחקר. להלן כמה ממאמריו הבולטים:
- תגובות פיזיולוגיות למאמץ עם אוויר מעושר בחמצן במחלת ריאות אינטרסטיציאלית פיברוטית (2024).[17]
- חיזוי מגבלה נשימתית במאמץ על סמך בדיקות תפקודי ריאות (2023).[18]
- תפקיד המכניקה של הנשימה באבחון מגבלה אוורורית במאמץ בחולי סיסטיק פיברוזיס (2022).[19]
- קינטיקת צריכת החמצן במהלך מאמץ חושפת מגבלות מרכזיות והיקפיות בקרב מטופלים עם חסימה ורידית איליו-פמורלית (2022).[20]
- אימון אינטרוולים בעצימות גבוהה מאיץ את קינטיקת קליטת החמצן ומשפר את סבילות המאמץ בקרב נבדקים עם סיסטיק פיברוזיס (2020).[21]
הצגות בכנסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ד"ר רונן ראובני מציג את עבודותיו בכנסים מקצועיים ברחבי העולם מאז שנת 2001. בחודש אוקטובר 2025 הרצה בכנס איגוד רופאי הריאה בישראל שנערך בים המלח[22]. בשנים 2016–2023 הציג את מחקריו בשבעה כנסים שנתיים של ECSS – האיגוד האירופי למדעי הספורט[23], שנערכו בערים שונות באירופה.
בשנים 2001 ו-2004 הרצה בכנסים הבין-לאומיים של האיגוד האמריקני לרפואת ריאות (ATS) בפלורידה ובסן פרנסיסקו. כמו כן הרצה בכנס האיגוד האירופי למניעה ושיקום קרדיווסקולרי (2006), בכנס הצפון-אמריקני לסיסטיק פיברוזיס (מיניאפוליס, 2009) ובכנס האיגוד האמריקני למדעי הספורט (בולטימור, 2010).
חברויות באיגודים מקצועיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חבר באיגוד הישראלי לרפואת ריאות
- חבר האיגוד האירופי למדעי הספורט
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רונן ראובני נשוי לקייט, כתבת טכנית בענף ההיי-טק, ילידת בריטניה. הם הורים לבת ולשלושה בנים ומתגוררים בראש העין.
רונן ראובני הוא מדריך צלילה מוסמך, שייט בעל תעודת סקיפר, וספורטאי חובב העוסק בין היתר בגלישת רוח, ריצה למרחקים ארוכים וטרקים אתגריים.
בנו, תום ראובני, חבר נבחרת ישראל בגלישת רוח, הוא זוכה מדליית הזהב האולימפית באולימפיאדת פריז 2024.[24][25]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 Exercise ventilatory limitation may be present despite normal breathing reserve in CF, Healio, 28 בדצמבר 2021
- ^ חברי סגל הפקולטה לרפואה, באתר חברי הסגל – הפקולטה למדעי הרפואה והבריאות ע"ש גריי, אוניברסיטת תל אביב
- ^ Ronen Reuveny’s research, ResearchGate
- ^ רונן ראובני, מיכאל סגל, דב פריימרק, מיכאל ארד, מרק גיידס ויששכר בן-דב, נשימה מחזורית מסוג Cheyne-Stokes כסמן לירידה עודפת בסיבולת המאמץ בחולים עם אי-ספיקת לב, באתר הרפואה, ההסתדרות הרפואית בישראל, פברואר 2012
- ^ כנס ראשון ריצה למרחקים, באתר מרכז רפואי צפון ע"ש ברוך פדה (פוריה)
- ^ מבנה תוכנית הלימודים בתואר ד"ר לרפואה (.M.D), באתר בית ספר דינה רקנאטי לרפואה, אוניברסיטת רייכמן
- ^ ד"ר איתי גולדפרב, החוג לפיזיותרפיה ולפיזיולוגיה של המאמץ באוניברסיטת חיפה, פוסט, באתר פייסבוק, 11 בספטמבר 2025
- ^ ד"ר רונן ראובני, באתר המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט
- ^ המגמה לפעילות גופנית לשיקום חולי לב, באתר המרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט (קמפוס וינגייט)
- ^ חברי סגל ומרצים, באתר החוג לפיזיולוגיה של המאמץ; בית הספר לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה – אוניברסיטת תל אביב
- ^ ד"ר רונן ראובני, באתר אוניברסיטת בן גוריון בנגב
- ^ מרצים, באתר החוג לפיזיותרפיה, אוניברסיטת תל אביב
- ^ ד"ר ענבל שפרן, אימון עם COPD, באתר פייסבוק, 30 ביוני 2025
- ^ Reuveny, Ronen (2011), PhD thesis, Dublin City University, DORAS | DCU Research Repository, 2011
- ^ ד"ר ענבל שפרן, dr.inbal.shafran, אינסטגרם, 22 באפריל 2025
- ^ מערכת דוקטורס אונלי - מצגות ותמונות מכנס איגוד הריאות השנתי, everely reduced peak VO2 in young male survivors of prolonged veno-venous ECMO after blast injury may be related to abnormal muscle oxygen extraction Ronen Reuveny, Sheba MC, דוקטורס אונלי, 7 בדצמבר 2025
- ^ Effect of Supplemental Oxygen on Physiological Responses to Exercise in Fibrotic Interstitial Lung Disease, אוניברסיטת תל אביב
- ^ Prediction of exercise respiratory limitation from pulmonary function tests, NIH - National Library of Medicine
- ^ The role of inspiratory capacity and tidal flow in diagnosing exercise ventilatory limitation in Cystic Fibrosis, respiratory MEDICINE
- ^ Oxygen uptake kinetics during exercise reveal central and peripheral limitation in patients with iliofemoral venous obstruction, sciencedirect
- ^ High-intensity interval training accelerates oxygen uptake kinetics and improves exercise tolerance for individuals with cystic fibrosis, RCSI
- ^ פוסט של האיגוד הישראלי לרפואת ריאות, באתר פייסבוק, 24 בנובמבר 2025
- ^ European College of Sport Science
- ^ פוסט של המרכז הרפואי שיבא תל השומר, באתר פייסבוק, 3 באוגוסט 2024
- ^ אריאל ימיני, ביה"ח תל השומר חוגג 2 מדליות: הקשר לזהב של ראובני ולארד של פלצ'יק, באתר רמת גן גבעתיים ניוז, 4 באוגוסט 2024