אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 11.04.2025).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 11.04.2025).
ערך זה עוסק בראשי תיבות. אם התכוונתם לשנה עברית, ראו ה'ס"ט.
שער ספר בתי כהונה מאת הרב האשכנזי רבי יצחק הכהן רפפורט בו הוא חותם ס"ט.
ס"ט הם ראשי תיבות המשמשים לחתימה מליצית. לס"ט מספר פענוחים, בהם ברכת החיים "סופו טוב"; כן נפוץ הפענוח "ספרדי טהור", אך פענוח זה ככל הנראה שגוי. השימוש בראשי התיבות, כלפי עצמם או כלפי אנשים אחרים, נעשה בעיקר אצל יהדות ספרד[1].
אחד הפירושים המקובלים הוא "סופו טוב", או "סיפיה טב", כלומר איחולי כל טוב[2], או "סימנא טבא", שהוא סימן או דבר טוב. קיימות גם ההטיות של סי"ט או סליט"א. רבי יהודה כלץ למשל חתם "ס"ט אכי"ר" (ס"ט אמן כן יהי רצון).
שלמה גרינבוים הציע לפענח "סין טין"[3] – רפש וטיט[4] – ביטוי של ענווה והתבטלות בפני האל, זאת לפי הסכמת אחד מרבני ליוורנו לספר שער יוסף שחתם כך. אחרים דחו זיהוי זה בשל כך שהצירוף סין טין ס"ט קיים[5], וכן בשל כך שחתימה זו משמשת גם כלפי אנשים אחרים (דוגמה אחת מני רבות: בהסכמת רבני סאלי לספר חפץ ה' נכתב "רבי חיים בן עטר ס"ט") ולא סביר שאדם יכנה את חברו "רפש וטיט"[6].
חתימת רבי יהושע יעקב ישראל עולייל בה הוא חותם "סליט"א" - סיפיה לימים טובים אמן.יש שטענו שפענוח הוא "סנט": יהודי ספרד נהגו בימי האינקוויזיציה לציין את אבותיהם שמתו על קידוש השם כקדושים[14], ומכאן דמיון לראשי התיבות "ST", מהמילה הלטינית "Sanct", שפירושה "קדוש". עם זאת, נעשה שימוש בחתימה זאת גם טרם גירוש ספרד (למשל: הריטב"א[15], הרא"ש[16], אבודרהם[17]).
^שלמה מ. יצחקי (שם בדוי), בעניין ראשי תיבות ס"ט, אור המערב, גיליון ה' (תש"ן) עמ' 39–56; ישראל דנדרוביץ, הדרכון הספרדי, היו דברים מעולם, חלק 2, עמ' 439–446