לדלג לתוכן

מאמצי השלום הכלכלי הישראלי-פלסטיני

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-10-22 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 22.10.2025).
עריכה - שיחה
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 22.10.2025).

מאמצי השלום הכלכלי הישראלי-פלסטיני מתייחסים ליוזמות שמטרתן לקדם פרויקטים כלכליים משותפים בין ישראלים לפלסטינים, במטרה לתרום לקידום תהליך השלום בין שני הצדדים. יוזמות אלו כוללות הן פרויקטים ומאמצים רשמיים שמובלים על ידי ממשלות ישראל והרשות הפלסטינית, והן יוזמות פרטיות של חברות ובעלי עסקים שמטרתן לחזק את האחדות הכלכלית ולסייע בשיתוף פעולה כלכלי בין הצדדים.

תחומי שיתוף הפעולה והמאמץ המשותף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזמת עמק השלום

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוזמת עמק השלום היא ניסיון לקדם את שיתוף הפעולה הכלכלי בין ישראל, ירדן והפלסטינים, בהתבסס על מאמצים ופרויקטים משותפים בעמק ערבה, שמקיף את החלק הדרומי של הגבול בין ישראל לירדן. היוזמה זכתה לתשומת לב ותמיכה אישית מצד שמעון פרס, נשיא ישראל. היוזמה כוללת מאמצים משותפים מתמשכים של המנהיגים האזוריים להשקת פרויקטים תעשייתיים וכלכליים חדשים במשותף, שמטרתם ליצור מקומות עבודה חדשים, לקדם צמיחה כלכלית ולחזק את שיתוף הפעולה המתמשך.

רעיון הפרויקט החל בשנת 2005, כאשר ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית פנו לבנק העולמי בבקשה לנתח את הכדאיות של היוזמה.

ההצעה הרשמית ליוזמת עמק השלום החלה בשנת 2008, עם הצעה משותפת לבניית תעלה בין ים סוף לים המלח, להתפלת מים, לייצור חשמל הידרואלקטרי, להשגת רווחים, לספק מים נקיים, ליצור מקומות עבודה ואולי לקדם שיתוף פעולה אזורי חסר תקדים. המחקר הסתיים בשנת 2013, ובאותה שנה חתמו ישראל, ירדן והרשות הפלסטינית על הסכם להמשך יישום התוכנית.

בפברואר 2015 חתמו ישראל וירדן על הסכם להחלפת מים והעברת מים מליחים מים סוף לים המלח במשותף. על פי הדיווחים, שווי ההסכם עומד על כ-800 מיליון דולר. הסכם זה היה תוצאה של מזכר הבנות שנחתם בין נציגים ישראלים, ירדנים ופלסטינים ב-9 בדצמבר 2013 בוושינגטון. בהתאם להסכם, ירדן וישראל ישתפו פעולה במים מתוקים שיופקו בתחנת ההתפלה העתידית באקבה, בעוד שמי המליח יועברו לצינור לים המלח.

בדצמבר 2015 פרסמו ישראל וירדן רשמית את התוכניות הטכניות להמשך הפרויקט.

מתוכננת הקמת תחנת התפלה חדשה בסמוך לאתר התיירות באקבה, שתמיר מים מליחים מים סוף למים מתוקים לשימוש בדרום ישראל ודרום ירדן; כל אזור יקבל בין 8 ל-13 מיליארד גלון מים בשנה. תהליך זה צפוי לייצר פתרון מליחי בכמות זהה לפסולת, אשר יוזרם למרחק של יותר מ-100 מייל במטרה לסייע בתחזוקת מי ים המלח, הידועים במליחותם הגבוהה. פרויקט זה צפוי לחזק את מעמד ים המלח כמשאב כלכלי חשוב לשני המדינות, בתחומים שונים כגון תיירות, תעשייה ועסקים, וליצור עד מיליון מקומות עבודה חדשים בישראל ובגדה המערבית.

מתקני תעשייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד מרכיבי מאמצי השלום הכלכלי הוא הקמת מתקנים תעשייתיים בעלי טכנולוגיה מתקדמת, שבהם יכולים ישראלים ופלסטינים לעבוד יחד בסביבה שיתופית. דוגמה לכך היא מתחם תעשייתי בנצרת שהקים איש העסקים סטף ורטהיימר, שנבנה במאי 2010. פירתהיימר ציין כי: "החיים המשותפים באזור התעשייה בנצרת הערבית הם דוגמה טובה לחיים משותפים. כאשר אנשים עובדים יחד, אין להם זמן לשטויות; הם עייפים מדי בערב כדי לבצע פעולות טרור. הם מרוצים, מעורבים בייצור. הם עובדים יחד, ולא נגד אחד את השני."

פירתהיימר הקים ארבעה אזורי תעשייה בישראל. הרעיון של המתחמים התעשייתיים במזרח התיכון ובגבולות ישראל עם שכנותיה הוא שהמתחמים יביאו תעשייה ויספקו מקומות עבודה, מה שישאיר את האנשים עסוקים בעבודה במקום לעסוק בטרור.

אחד מהפארקים הוא פארק התעשייה תִּיפֵּן, הכולל מגוון פעילויות משירותי תחבורה ועד מתקנים תרבותיים וחינוכיים. באפריל 2013 נפתח מתחם תעשייתי חדש בנצרת. פירתהיימר הקים שבעה אזורי תעשייה – בתיפן, תל חאי, דלטון, לבון, נצרת בגליל, באומר בנגב, ואחד נוסף בטורקיה.

נתונים כלליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנימין נתניהו, שר האוצר הישראלי לשעבר וראש ממשלת ישראל הנוכחי, הביע מספר פעמים הצהרות פומביות במהלך הבחירות בישראל בשנת 2009, בהן קרא לנקוט בגישה של שלום המבוססת על שיתוף פעולה כלכלי ומאמץ משותף, במקום להתמקד במחלוקות המתמשכות סביב סוגיות פוליטיות ודיפלומטיות. רעיונות אלו הועלו במהלך דיונים עם מזכירת המדינה האמריקאית קונדוליזה רייס. נתניהו המשיך לקדם את רעיונות אלו ככל שהתקרבו הבחירות בישראל ותכנן ליישמם עם כניסתו לתפקידו.

בנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל, ציין:

"בשלב זה, שיחות השלום מבוססות על דבר אחד בלבד, ושיחות שלום בלבד. בשלב זה אין זה הגיוני לדבר על הסוגיות המורכבות ביותר. זה ירושלים או פסלונים או זכות השיבה או מעצרים, וכתוצאה מכך נכשלנו בעבר וסביר שניכשל שוב.... עלינו לארוג שלום כלכלי לצד התהליך הפוליטי. המשמעות היא שעלינו לחזק את החלקים המתונים של הכלכלה הפלסטינית באמצעות צמיחה מהירה בתחום זה, צמיחה כלכלית מהירה שמספקת תועלת לשלום לרוב הפלסטינים."

בטורו בעיתון The Jerusalem Post, במאי 2009, אמר טוני בלייר, השליח המיוחד של הקוורטט:

שאלה: … אנחנו שומעים על החלטיות לבנות מהבסיס כלפי מעלה עם הפלסטינים, כולל הבטחות שהפרויקטים הכלכליים שכשלו בעבר יתקדמו כעת…

בלייר: … אתה צריך לבנות מהתחתית כלפי מעלה וגם לנהל משא ומתן מהראש כלפי מטה … כי ברגע שאתה לוקח את שלושת הכותרות – פוליטיקה, כלכלה וביטחון … כל אחד מהם צריך להיות טוב. יתברר האם הישראלים מוכנים לבנות מהבסיס כלפי מעלה, והאם הפלסטינים מבינים שישראל תסבול רק מדינה פלסטינית שכנה יציבה ובטוחה …

… אנשים שואלים אותי, למה אני מוטרד אם יש מעט פרויקטים תעשייתיים-חקלאיים סביב יריחו. ואני אומר, זה חשוב. הפרטים בשטח באמת חשובים. רק נניח שיצרת [תנאים] באזור יריחו למימוש הפוטנציאל [התיירותי] שקיים. אתה יוצר קבוצה מלאה של בעלי עניין, שבעת הוויתורים הקשים, יאמרו: "אנחנו רוצים מדינה". ואז הם מאמינים במציאות, ולא בטקסים …

ב-8 בדצמבר 2015, כתב הנשיא ראובן ריבלין מאמר דעה בעיתון The Washington Post, בו ציין:

"ישראל חייבת לנקוט בצעדים לשיפור המצב באופן עצמאי מהדיון הגאו-פוליטי האזורי – צעדים שכל אדם שפוי יבין שמשרתים בו זמנית את האינטרסים המוסריים והמעשיים של ישראל. וללא פתרון השאלה האם יש כיום לישראל שותף פלסטיני לשלום או לא, ברור שהקמת העיר הפלסטינית החדשה, רוואבי, משרתת את אינטרס ישראל. באופן דומה, ברור כי פיתוח ערוצי תקשורת ושיתוף פעולה בין אנשי עסקים, מגדלים ודמויות תרבותיות ישראליות ופלסטיניות משפר את מצבנו."[1]

היסטוריה כללית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1995, החלו המאמצים הראשונים בתחום זה כאשר נציגים פלסטינים וישראלים הגיעו להסכם להקמת שישה עד תשעה אזורי תעשייה לאורך "קו התפר" בין ישראל לרצועת עזה ולגדה המערבית. מטרת ההסכם הייתה להתמודד עם אבטלה נרחבת בקרב הפלסטינים, תוך חיזוק הביטחון הפנימי של ישראל על ידי צמצום זרימת העובדים הערבים לישראל לאורך זמן.[2]

תכנון ממשלתי 2006–2008

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2006, הודיעה יפן על תוכנית שלום בשם "מסדרון השלום והשגשוג", שהתבססה על פיתוח כלכלי משותף ומאמץ משותף, במקום התחרות המתמשכת על הקרקע.[3]

שמעון פרס העניק לתוכנית זו תשומת לב רבה במהלך השתתפותו בכנס בינלאומי בניו יורק בספטמבר 2006, שנערך ביוזמתו של נשיא ארצות הברית לשעבר ביל קלינטון.[4]

במהלך תקופה זו, הקימה טורקיה את פורום אנקרה, פגישה שמטרתה לקדם את שיתוף הפעולה בין ישראלים לפלסטינים. בכנס הרביעי של קבוצה זו, בינואר 2007, אישרה טורקיה כי תבצע פרויקט לשיקום אזור התעשייה איריז ברצועת עזה.[5]

במרץ 2007, דנה יפן בתוכניתה לשלום המבוססת על פיתוח כלכלי משותף ומאמץ משותף, בכנס בן יומיים בטוקיו שבו השתתפו נציגים מיפן, ישראל והרשות הפלסטינית. שני הצדדים הביעו את תמיכתם בתוכנית.[6]

במרץ 2007, החליטה ממשלת ישראל רשמית לאמץ את תוכנית "עמק השלום", שתכלול קידום פיתוח כלכלי פלסטיני ושיתוף פעולה בנושא.[6][7][8]

עם זאת, דיווחים מסוימים ציינו כי קיימת סבירות נמוכה להתקדמות התכנית, בשל חוסר עניין של ראש הממשלה אהוד אולמרט והממשלה הישראלית.[9]

בנאום כניסתו לתפקיד ביולי 2007, ציין שמעון פרס את המאמצים הללו והדגיש את הפוטנציאל הגבוה לשיתוף פעולה בין ישראל, הפלסטינים וירדן. הוא גם הצביע על כך שהדבר עשוי לכלול תמיכה חיובית ממדינות המפרץ הפרסי.[10]

באוגוסט 2007, נפגש פרס עם מספר אנשי עסקים ישראלים כדי לדון בדרכים לקידום התוכנית.[11]

פרס ציין שהתוכנית עשויה להביא להשלכות חיוביות רבות שיסייעו בקידום השלום.[12]

באוגוסט 2007, נפגשו שרי החוץ של ישראל, ירדן, הרשות הפלסטינית ויפן ביריחו, והסכימו רשמית לקדם את התוכנית.[13]

באותו חודש נערך טקס רשמי ביריחו לציון השקת הפרויקט. בטקס השתתפו שרת החוץ הישראלית ציפי לבני, המתווך הפלסטיני סאיב עריקאת, שר החוץ היפני טארו אסו ושר החוץ הירדני עבד אל-אילה ח'טיב.[14]

בינואר 2008, הכריז שמעון פרס שהתוכנית התקרבה לשלב היישום, עם פרסום פרטים חדשים על יישום מאמץ כלכלי משותף בארבעה אתרים בגדה המערבית. התוכנית כללה תוכניות ספציפיות לפרויקטים תעשייתיים, הקמת אוניברסיטה משותפת והשקעות ממספר מדינות, כולל יפן, טורקיה וגרמניה.

פרס דן בנושא זה עם טוני בלייר במהלך ביקורו של בלייר במזרח התיכון בפברואר 2008.[15]

פרס ציין כי המאמצים מתקדמים.[16]

סוכנות הפיתוח הבינלאומית של ארצות הברית והבנק העולמי בחנו מספר הצעות מפורטות והוציאו ביקורת על חוזקות וחולשות רבות בתוכנית.[17] במאי 2008, הכריז טוני בלייר על תוכנית שלום חדשה וזכויות פלסטיניות, שהתבססה במידה רבה על הרעיונות הקשורים לתוכנית "עמק השלום".[18]

במאי 2008, אירח שמעון פרס כנס לציון 60 שנה להקמת מדינת ישראל, תחת הכותרת "מול מחר".[19][20]

הכנס עסק במגוון נושאים הקשורים לעתיד ישראל, ובו נדונה יוזמת "עמק השלום" עם מספר מנהיגים זרים.[21]

נשיא ארצות הברית ג'ורג' בוש הביע את תמיכתו ברעיון.[22]

פרס ציין כי היוזמה עשויה להביא שלום מתמשך ולשנות את האזור. לגבי הפלסטינים, אמר:

"לא הקימו ממשלה ראויה ואין להם צבא. איננו יכולים לאחד אותם ואיננו יכולים לפצל אותם. איננו יכולים לעזור להם פוליטית. אנו יכולים לעזור להם רק כלכלית. כיום אפשר לתאם את הסיוע הכלכלי עם הירדנים והפלסטינים כאחד."

תכנון כללי וביצוע 2008–2011

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2008, נפגשו נציגי ההגנה האזרחית של ישראל והפלסטינים במפגש רשמי מלא ראשון מזה עשור, כדי לדון בתיאום נוסף של המאמצים למעקב והתקדמות הפרויקט.[23]

במאי 2008 נערך כנס כלכלי בינלאומי גדול בבית לחם, בו דנו אנשי עסקים ומנהיגים מקומיים שונים בהזדמנויות לפיתוח כלכלי. בכנס נשאו דברים מספר מנהיגים, כולל מנהל הבנק העולמי.[24]

הכנס נערך בחסות מספר חברות פרטיות בינלאומיות וכמה ארגונים ציבוריים.[25]

במהלך הכנס נידונו פרטים רבים הקשורים לפיתוח הכלכלה הפלסטינית. אחד מאנשי העסקים בתחום החקלאות ציין כי ישראל היא השוק הגדול ביותר שלו, בעוד דוברים אחרים הדגישו את הצורך בתיאום עם ישראל כדי לאפשר פיתוח נוסף.

ביולי 2008, חזרו ממשלת יפן והדיפלומטים שלה על תמיכתם בתוכנית בפגישות עם ישראלים ופלסטינים, ודחקו בשני הצדדים להמשיך בעבודה לקידום יישומה. יפן גם הצהירה על תמיכתה המיוחדת בהקמת אזור תעשייה חקלאית בקרבת יריחו, וציינה שהיא מקווה להתחיל בבנייה בשנת 2009.[26][27]

מרכז בית לחם לפרויקטים קטנים נפתח בתחילת 2008 במימון גרמניה, וסייע לחברות קטנות פלסטיניות בתחומים שונים, כגון סיוע למוסדות דפוס בשדרוג תוכנותיהם ולבעלי מלאכת עץ הזית בשיווק מוצריהם.[28]

בשנת 2008, הכלכלה בגדה המערבית השתפרה בהדרגה. קצב הצמיחה הכלכלית באזורי הכיבוש עמד על כ-4–5%, ואחוז האבטלה ירד בכ-3%. נתונים ישראליים מצביעים על עלייה בשכר בגדה המערבית ביותר מ-20% בשנת 2008 ועל עלייה בסחר בכ-35%. התיירות בבית לחם כמעט הכפילה את עצמה, וביריחו נרשמה עלייה של כ-50% בתיירות.[28]

בשנת 2009, החל שגשוג כלכלי עם צמיחה של כ-7%, שיעור גבוה יותר מזה שבישראל או במערב. מספר התיירים בבית לחם, שהכפיל את עצמו למיליון בשנת 2008, הגיע לכמעט 1.5 מיליון בשנת 2009. ייבוא הרכבים החדשים עלה בכ-44%. נפתחו מרכזים מסחריים חדשים בג'נין ובשכם. מתכננים פלסטינים החלו בבניית העיר הפלסטינית המודרנית הראשונה, רוואבי.[29]

באוקטובר 2008, חתמה הרשות הפלסטינית על הסכם עם ממשלת גרמניה, במסגרתו תרמה גרמניה 13 מיליון אירו כדי להתחיל בפיתוח אזור התעשייה בג'נין.[30] הצפוי היה שהבנייה תתחיל בשנת 2009.[31]

בסוף שנת 2008, נמשכו המאמצים והדיונים בין המנהיגים המקומיים משני צידי הגבול.[32]

ביוני 2009, לאחר פגישה עם נשיא הבנק העולמי רוברט זוליק, הודיע שר שיתוף הפעולה האזורי של ישראל, סילבן שלום, על פרויקט ניסיוני להקמת צינור "פיילוט" באורך 180 ק"מ מהים האדום אל ים המלח. הצינור יזרים 200 מיליון מטרים מעוקבים לשנה, כאשר חצי מכמות המים תותך לשימוש ירדני וחצי נוסף יוזרם אל ים המלח.

חלק מהמומחים הביעו ספק לגבי הפרויקט. פרופסור אבניר אדין מההאוניברסיטה העברית בירושלים ציין כי נדרשות עוד מחקרים על ההשפעה הסביבתית האפשרית.

עם זאת, קבוצות שונות ובכירים ממשלתיים ממספר מדינות ציינו כי הצינור חיוני להצלת ים המלח, העלול להיות בסכנת ייבוש עקב גורמים סביבתיים.[33]

תחילת 2010, שיחק שמעון פרס תפקיד פעיל ואישי במאמצים לקידום יוזמות עסקיות מקומיות. פרס הוביל באופן אישי סיור למנהלים בכירים ישראלים בגדה המערבית, והציג בפניהם חברות פלסטיניות חדשות בעלות פוטנציאל צמיחה משמעותי.

אחת החברות שהדגיש פרס היא "חברת טכנולוגיה לדור החדש" (NGT), יוזמה יהודית–ערבית משותפת שהוקמה ב-2002 ומקדמת רעיונות ופרויקטים חדשים בתחום הטכנולוגיה והביוטכנולוגיה.[34]

מצב המאמצים הדיפלומטיים 2013–2015

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2013, נחתם הסכם חדש להקמת אזור תעשייה חדש ביריחו.[35]

בשנת 2014, הושג התקדמות משמעותית בבניית רוואבי, עיר חדשה בגדה המערבית. רבים ראו בבנייה זו דוגמה לשיתוף פעולה בין ישראל לפלסטינים, בשל המאמצים הישראליים לתמוך ביוזמה זו באמצעות צעדים שונים, כגון אספקת חומרי גלם.[36][37]

בנובמבר 2015, חתמו ישראל והרשות הפלסטינית על הסכם להקמת רשת סלולרית 3G בשטחי הרשות הפלסטינית, כאשר השירות צפוי להיות זמין בגדה המערבית שבשליטת ישראל במחצית השנייה של 2016 ולאחר מכן ברצועת עזה.[38]

לפני ההסכם הזה, סוגיית הרשת הסלולרית הייתה מוקד מחלוקת בין שני הצדדים.[39]

תכנון קהילתי ופרויקטים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון ארגוני ושיתוף פעולה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2009 נמשכו המאמצים לבניית המוסדות והממשלות המקומיות הפלסטיניות "מהבסיס למעלה", ורבים מהמאמצים הללו בוצעו על ידי טוני בלייר והגנרל האמריקאי קית' דייטון. כמה אנליסטים ראו בכך גישה מהותית יותר להנחת יסוד למוסדות ברי קיימא ולשלום מקומי.[40]

חדר המסחר הישראלי-פלסטיני הוקם בשנת 2009. יושב ראשו הוא איוואל גלעדה והמנכ"ל הוא אופיר גנדלמן. החדר ערך כבר את כנסו הראשון, שבו טוני בלייר היה הדובר המרכזי. הארגון מוקדש לקידום פיתוח יוזמות כלכליות וחברות משותפות.[41]

בתחילת שנת 2010, השיק קרן ההשקעות הפלסטינית את קרן ההשקעות הישירה הפלסטינית הראשונה, במטרה לגייס 50 מיליון דולר להשקעה בחברות פלסטיניות. לקרן ההשקעות הציבורית יש תיק השקעות בגובה של כ-800 מיליון דולר והיא משקיעה בפרויקטים כגון דיור ותשתיות. הקרן פועלת עם מועצת המנהלים שלה אך מדווחת לנשיא מוחמד עבאס. הקרן החדשה למניות פרטיות תנסה לגייס כספים ממשקיעים כדי לסייע לחברות קטנות ובינוניות. חברות אלו מעסיקות כ-85% מהפלסטינים ותורמות יותר מחצי מהתמ"ג בגדה המערבית ורצועת עזה, אך חסרות גישה לבנקים ולשוקי הון.[42]

מאמצים ופרויקטים משותפים, ויוזמות קהילתיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2011, יש כ-50 מפעלים באזור התעשייה בגדה המערבית, בהם עובדים יהודים ופלסטינים יחד.[43]

ארגונים מקומיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מג'די היא ארגון קהילתי פלסטיני מקומי שהקים עזיז אבו סארה, פעיל פלסטיני צעיר השואף לקדם שיתוף פעולה ומאמצי פיוס. ארגון מג'די שואף לקדם דיאלוג בין ישראלים לפלסטינים. חלק ממאמצי הארגון לשלום כולל קידום פיתוח כלכלי מקומי ועידוד עסקים קטנים פלסטיניים.[44] אבו סארה השתתף באופן קבוע בסדרת סדנאות ומאמצים בהם עודד פעולות נוספות לקידום פיוס ודיאלוג בין אנשים ישראלים ופלסטינים.[45]

התאגדויות גלבוע וג'נין

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המאמצים לפיתוח ודיאלוג משותף השיגו גם התקדמות ברמה המקומית באזור ג'נין, דרך תקשורת מתמשכת בין מועצה אזורית גלבוע הישראלית לבין הרשויות הפלסטיניות המקומיות באזור ג'נין. צפוי שהנחת אבן הפינה לפרויקט ג'נין תתרחש בינואר 2009.[46]

לאזורי גלבוע וג'נין האזוריים יש היסטוריה ארוכה של שיתוף פעולה חוצה גבולות.[47] בדצמבר 2008, נפגשו מנהיגי הקהילה המקומית משני צדי הגבול כדי לעקוב אחר שיתוף פעולה במגוון נושאים.[48]

שיתוף הפעולה הכלכלי המשותף בין נציגי ישראל בגלבוע לבין נציגי פלסטינים בג'נין החל להניב פירות ותועלות מרכזיות. באוקטובר 2009, החל פרויקט חדש לקידום תיירות ונסיעות בין שתי האזורים. יוזמות עסקיות חדשות ואזורים תיירותיים גדולים החלו להתפתח בג'נין.[49] שתי האזורים מתכננים להקים אזור תעשייה משותף שיחצה את הגבול. הפלסטינים מייצרים עבודות יד מקומיות ומוכרים אותן דרך גלבוע לאזורים אחרים בעולם. פרויקט נוסף פוטנציאלי הוא מרכז לשפות משותף, בו הישראלים והפלסטינים ילמדו זה את זה ערבית ועברית, כמו גם היבטים מהמורשת התרבותית שלהם.[50]

יוזמות עסקיות משותפות ופרויקטים תעשייתיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

כתיבה על קירות כפעילות שלום: "ילדי השלום" על החומה הישראלית בגדה המערבית מציירים את חנזלה הפלסטינית וסרוליק הישראלית מחבקים אחד את השני.

קבוצות וחברות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זית השלום הוא פרויקט עסקי משותף ישראלי-פלסטיני למכירת שמן זית. באמצעות פרויקט זה, הישראלים והפלסטינים קיימו קורסים והדרכות משותפות וכן תכנון משותף. הפרויקט גם תרם להעשיר את ייצור השמן הפלסטיני ברכיבים ישראליים.[51] השמן נמכר תחת המותג "זית השלום".[52]

חברת מחשבים חדשה המורכבת מישראלים ופלסטינים זכתה לסיקור תקשורתי נרחב במדיה המערבית, כדוגמה חיה חדשה למאמצים המשותפים בין ישראלים לפלסטינים. לחברה, G.H.O.S.T, משרדים גם במודיעין-מכבים-רעות וגם ברמאללה. הפלסטינים נהנו מכמויות גדולות של הון סיכון שהיו זמינות באמצעות קשרים ישראליים. ההשתתפות הישראלית התמקדה בתחילה בהטבות של עלויות העבודה ורמות השכר בקהילה הפלסטינית, כאשר חברות ישראליות רבות כבר העבירו עבודות מסוימות למיקור חוץ. עם הזמן הפך הפרויקט לשותפות אמיתית, הודות למספר גדול של בוגרי אוניברסיטאות פלסטינים חדשים שלמדו מדעי המידע וזקוקים להזדמנויות עבודה חדשות.[53]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ What Israel should do to lay the groundwork for peace, by Reuven Rivlin, Washington Post, December 8, 2015. (אורכב 06.05.2021 בארכיון Wayback Machine)
  2. ^ Israelis, Palestinians plan industrial parks, Elaine Ruth Fletcher, SF Examiner, April 4, 1995. (אורכב 03.11.2021 בארכיון Wayback Machine)
  3. ^ Japan's Concept for Creating the Corridor for Peace and Prosperity (Background Paper) July, 2006, Government of Japan. (אורכב 03.11.2022 בארכיון Wayback Machine)
  4. ^ Peres to meet Musharraf and kings of Jordan, Morocco, Israel Today, 9/18/06. (אורכב 03.11.2022 בארכיון Wayback Machine)
  5. ^ Turkey and the Palestinian Questionתבנית:מנותקת, Bülent Aras, World Bulletin at worldbulletin.net, January 24, 2009.
  6. ^ 1 2 Israelis, Palestinians applaud Japanese development plan Associated Press via Haaretz.com, 3/15/07 (אורכב 23.10.2021 בארכיון Wayback Machine)
  7. ^ Peres' 'Peace Valley' Project Approved, Arutz Sheva, israelnationalnews.com, Mar/11/07. (אורכב 31.05.2021 בארכיון Wayback Machine)
  8. ^ Gov't pushes Peres 'Peace Valley' plan, By Herb Keinon, jpost.com, Mar 11, 2007. (אורכב 02.04.2016 בארכיון Wayback Machine)
  9. ^ Border Control: $2.5 billion seeks government minister By Akiva Eldar, 06/11/2007. (אורכב 16.06.2020 בארכיון Wayback Machine)
  10. ^ Address to the Knesset by Shimon Peres on assuming the office of President of Israel, MFA website, 7/15/07. (אורכב 15.04.2023 בארכיון Wayback Machine)
  11. ^ President's office: Meeting with Israeli businessmen, Office of the President of Israel, 8/8/07. (אורכב 31.10.2021 בארכיון Wayback Machine)
  12. ^ Face Time with Shimon Peres, cnn.com, 12/3/07. (אורכב 29.09.2022 בארכיון Wayback Machine)
  13. ^ Israel, Jordan, PA and Japan Launch 'Valley of Peace', Israel National news, 8/15/07. (אורכב 08.05.2021 בארכיון Wayback Machine)
  14. ^ 'Peace Valley' project ceremony takes place in Jericho, YNet News, 08.15.07. (אורכב 25.09.2022 בארכיון Wayback Machine)
  15. ^ Blair: PA economy boost will advance peaceתבנית:מנותקת, By GREER FAY CASHMAN AND ITAMAR SHARON, jpost.com, Feb 6, 2008. (אורכב 10.06.2012 בארכיון Wayback Machine)
  16. ^ Israel to build Egypt border fenceתבנית:מנותקת, By Herb Keinon, Jerusalem Post, 2/6/08. (אורכב 10.06.2012 בארכיון Wayback Machine)
  17. ^ Stagnation or Revival ? Israeli Disengagement and Palestinian Economic Prospectsתבנית:מנותקת, Report by Services Group, סוכנות הפיתוח הבינלאומית של ארצות הברית and הבנק העולמי, at UNISPAL website.
  18. ^ Israel may ease grip in Tony Blair deal to revive West Bank, The Times May 14, 2008 (אורכב 16.05.2023 בארכיון Wayback Machine)
  19. ^ Conference page (אורכב 21.05.2008 בארכיון Wayback Machine), haaretz.com
  20. ^ 60th Independence guest list takes shapeתבנית:מנותקת May 1, 2008 By GREER FAY CASHMAN, jpost.com May 1, 2008. (אורכב 10.06.2012 בארכיון Wayback Machine)
  21. ^ Peres looks forward to tomorrowתבנית:מנותקת, Greer Fay Cashman and David Horovitz, The JERUSALEM Post May 6, 2008. (אורכב 10.06.2012 בארכיון Wayback Machine)
  22. ^ Bush and Peres keep up optimism about peaceתבנית:מנותקת, By Greer Fay Cashman, jpost.com, May 15, 2008. (אורכב 10.06.2012 בארכיון Wayback Machine)
  23. ^ IDF coordinators meet with PA counterparts for first time in a decadeתבנית:מנותקת, By YAAKOV KATZ Mar 18, 2008, jpost.com. (אורכב 10.06.2012 בארכיון Wayback Machine)
  24. ^ World Bank Sees Opportunities for Palestinian Investments, הבנק העולמי website. Accessed 2009-09-25. (אורכב 09.04.2016 בארכיון Wayback Machine)
  25. ^ Conference website. (אורכב 15.01.2023 בארכיון Wayback Machine)
  26. ^ Press statement: The Third Ministerial-Level Meeting of the Four-Party Consultative Unit for the "Corridor for Peace and Prosperity" Japan Min of Foreign Affairs, 2 July 2008, Tokyo. (אורכב 03.11.2022 בארכיון Wayback Machine)
  27. ^ Japanese still solid on PA industry projectתבנית:מנותקת ASSOCIATED PRESS, Jul 3, 2008, at jpost.com. (אורכב 03.11.2022 בארכיון Wayback Machine)
  28. ^ 1 2 Palestinians Work to Jolt West Bank Back to Life, By Isabel Kershner and Ethan Bronner, NY Times, December 24, 2008. (אורכב 29.07.2023 בארכיון Wayback Machine)
  29. ^ Can West Bank improvements hold in 2010?, By Leslie Susser, jta.org, January 11, 2010. (אורכב 10.11.2021 בארכיון Wayback Machine)
  30. ^ Germany provides grant for Jenin industrial zone October 23, 2008 (אורכב 03.09.2022 בארכיון Wayback Machine)
  31. ^ Joint Israeli-Palestinian industrial park to be built in north, Haaretz Service 9/8/2008. (אורכב 09.11.2020 בארכיון Wayback Machine)
  32. ^ West Bank project unites former foes, Oakland Ross, the star,com Dec 04, 2008. (אורכב 04.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
  33. ^ Dead Sea needs world help to stay alive by Ahmad Khatib, Agence France presse, 11/25/09. (אורכב 22.04.2021 בארכיון Wayback Machine)
  34. ^ http://www.ngtnazareth.com/about.asp, New Generation Technology (NGT) Company Profile. (אורכב 13.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
  35. ^ Economic Cooperation Between Israel and Palestinians: While there is a great buzz about the renewed peace talks between Israel and the Palestinians, an agreement for economic cooperation was signed in Jericho. Aug 07, 2013 (אורכב 07.11.2021 בארכיון Wayback Machine)
  36. ^ In Rawabi, the brand-new Palestinian city, both sides win:Projects like this bring our peoples closer together, says Bashar Al-Masri, the entrepreneur behind an unprecedented construction project that is changing the West Bank landscape, by ELHANAN MILLER, Times of Israel, February 19, 2014. (אורכב 07.08.2022 בארכיון Wayback Machine)
  37. ^ Residents move into Rawabi, the first Palestinian town to be built in generations: After years of construction, inhabitants are beginning to move into the first Palestinian town to be built in generations, despite criticisms that it looks like a Jewish settlement and caters for the rich, Robert Tait, The Telegraph, Sep 25, 2015. (אורכב 29.10.2021 בארכיון Wayback Machine)
  38. ^ Palestinians look to 3G telecoms to add buzz to economy, December 8, 2015. (אורכב 02.02.2023 בארכיון Wayback Machine)
  39. ^ Israel finally agrees to upgrade Palestinians to 3G, boosting tech startups, Shira Rubin, Special for USA TODAY, December 8, 2015. (אורכב 03.04.2023 בארכיון Wayback Machine)
  40. ^ Building Palestine from the bottom up, by Shlomo Avineri, Welt Online, 5/18/09. (אורכב 30.10.2021 בארכיון Wayback Machine)
  41. ^ Israeli-Palestinian Chamber of Commerce (אורכב 14.12.2010 בארכיון Wayback Machine), Peres Center for Peace.
  42. ^ Selling a piece of Palestinian Main Street, by Edmund Sanders, The Los Angeles Times February 15, 2010. Original article. Posted at website of American Task Force on Palestine, Economic development news page. (אורכב 07.10.2022 בארכיון Wayback Machine)
  43. ^ Do West Bank Realities Defy Perceptions? (אורכב 07.03.2016 בארכיון Wayback Machine), by Gary Rosenblatt, Jewish Week, Tuesday, January 25, 2011.
  44. ^ Mejdi website; Our Philosophy (אורכב 05.01.2010 בארכיון Wayback Machine), accessed 12/25/09.
  45. ^ To Fatah and back, By LAUREN GELFOND FELDINGER, jpost.com, Nov 19, 2009. (אורכב 04.02.2014 בארכיון Wayback Machine)
  46. ^ Encountering Peace: Creating a new reality on the ground(הקישור אינו פעיל), מאת גершון בסקין, מנכ"ל המרכז הישראלי-פלסטיני למחקר ומידע, jpost.com, 4 באוגוסט 2008. (אורכב 10.06.2012 בארכיון Wayback Machine)
  47. ^ The Search for Regional Cooperation: ‘Cooperation North’: A Model of Cross-Border Partnership, מאת שרון רולינג, גיליון 7, מספרים 1&2, 2000, כתב העת פלסטין–ישראל. (אורכב 11.10.2022 בארכיון Wayback Machine)
  48. ^ West Bank project unites former foes, מאת אוקלנד רוס, thestar.com, 4 בדצמבר 2008. (אורכב 13.10.2012 בארכיון Wayback Machine)
  49. ^ Jenin now open to Arab-Israeli and foreign tourists, מאת רון פרידמן, jpost.com, 9 באוקטובר 2009. (אורכב 12.04.2022 בארכיון Wayback Machine)
  50. ^ Mutually assured prosperity (אורכב 16.09.2011 בארכיון Wayback Machine), מאת רון פרידמן, jpost.com, 15 באוקטובר 2009.
  51. ^ “Israel-Palestinian cooperation a decision that makes sense from the economic point of view”, Konrad-Adenauer-Stiftung (KAS) a political foundations in Germany for Mideast dialogue and cooperation, Oct. 26, 2008. (אורכב 31.05.2021 בארכיון Wayback Machine)
  52. ^ New joint Israeli-Palestinian olive oil brand launched, ynet news, Published: 03.20.07. (אורכב 28.06.2022 בארכיון Wayback Machine)
  53. ^ Israelis and Palestinians Launch Web Start-Up By DINA KRAFT, New York Times, May 29, 2008. (אורכב 25.05.2023 בארכיון Wayback Machine)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מאמצי_השלום_הכלכלי_הישראלי-פלסטיני&oldid=42048603"