ישראל הסוציאליסטית
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-08-28 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| ממשל | |
|---|---|
| משטר | ממשל צבאי וסוציאליסטי חילוני |
| ראש הרשות המבצעת | ראש ממשלת ישראל |
| שפה נפוצה | עברית וערבית |
| עיר בירה |
|
| רשות מחוקקת | הכנסת עם מפלגות לווין |
| גאוגרפיה | |
| יבשת | אסיה |
| אזור זמן | UTC +2 |
| היסטוריה | |
| הקמה | מלחמת העצמאות 1948 |
| פירוק | המהפך, עליית בגין לשלטון 1977 |
| ישות קודמת | המנדט הבריטי וגם המדינה שבדרך |
| ישות יורשת | ממשלת ישראל השמונה עשרה |
| שליטים בולטים | |
| כלכלה | |
| מטבע | לירה ישראלית |
ישראל הסוציאליסטית הוא מונח המתייחס לתקופה שבה הנהגת מפא"י ותנועת העבודה עיצבו את פניה הכלכליות החברתיות והפוליטיות של מדינת ישראל ברוח הציונות הסוציאליסטית בשלושת עשוריה הראשונים, מהכרזת עצמאותה ועד המהפך הפוליטי ב-1977.
הכרזת העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הכרזת העצמאות
הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16. בטקס, שהתקיים בהתאם להחלטת מנהלת העם כשמונה שעות לפני סיום המנדט הבריטי בהתאם להחלטת החלוקה של עצרת האו"ם מכ"ט בנובמבר 1947, הכריז יושב ראש מנהלת העם דוד בן-גוריון על הקמת מדינת ישראל ונחתמה מגילת העצמאות.
למחרת ההכרזה פלשו צבאותיהן של חמש מדינות ערב לישראל, והחל השלב השני של מלחמת העצמאות.
עם הקמת המדינה ב־14 במאי 1948, לא נקבעה במפורש בחוק או במגילת העצמאות עיר בירה. ירושלים הייתה תחת מצור, והמדינה לא יכלה להפעיל בה את מוסדות השלטון המרכזיים. לכן תל אביב שימשה בפועל כמרכז השלטון ובירתה הזמנית של ישראל: הממשלה ישבה שם, והכנסת קיימה שם את רוב ישיבותיה. ב-23 בינואר 1950 הממשלה התיישבה במערב ירושלים, אך בית הנשיא חיים ויצמן נשאר בעיר רחובות הרחוקה מירושלים ומתל אביב..
ממשלות ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תחת שלטון מפא"י:
- ממשלת ישראל הראשונה פעלה מ-10 במרץ 1949 עד 30 באוקטובר 1950, כשדוד בן-גוריון הגיש את התפטרותו לנשיא, והממשלה הפכה לממשלה זמנית במשך 16 יום, עד לכינון הממשלה השנייה.
- ממשלת ישראל השנייה בראשות דוד בן-גוריון הושבעה ב-1 בנובמבר 1950, בעת כהונתה של הכנסת הראשונה, וסיימה את כהונתה ב-8 באוקטובר 1951, לאחר הבחירות לכנסת השנייה.
- ממשלת ישראל השלישית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-8 באוקטובר 1951 עד 24 בדצמבר 1952, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.
- ממשלת ישראל הרביעית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-24 בדצמבר 1952 עד 26 בינואר 1954, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.
- ממשלת ישראל החמישית הייתה ממשלת ישראל, בראשותו של משה שרת, שפעלה מ-26 בינואר 1954 עד 29 ביוני 1955, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.
- ממשלת ישראל השישית הייתה ממשלת ישראל, בראשותו של משה שרת, שפעלה מ-29 ביוני 1955 עד 3 בנובמבר 1955, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.
- ממשלת ישראל השביעית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-3 בנובמבר 1955 עד 7 בינואר 1958, והושבעה עם היבחרה של הכנסת השלישית.
- ממשלת ישראל השמינית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-7 בינואר 1958 עד 17 בדצמבר 1959, בזמן כהונתה של הכנסת השלישית. ב-5 ביולי 1959 הגיש ראש הממשלה בן-גוריון את התפטרותו לנשיא המדינה יצחק בן-צבי והממשלה המשיכה לכהן כממשלת מעבר כ-5 חודשים.
- ממשלת ישראל התשיעית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-17 בדצמבר 1959 עד 2 בנובמבר 1961, והושבעה עם היבחרה של הכנסת הרביעית. ב-31 בינואר 1961 הגיש ראש הממשלה דוד בן-גוריון את התפטרותו לנשיא המדינה יצחק בן-צבי, והממשלה הוסיפה לכהן כממשלת מעבר במשך כ-10 חודשים.
- ממשלת ישראל העשירית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-2 בנובמבר 1961 עד 26 ביוני 1963, והושבעה עם היבחרה של הכנסת החמישית. ב-16 ביוני 1963 הגיש ראש הממשלה דוד בן-גוריון את התפטרותו לנשיא המדינה זלמן שזר.
- ממשלת ישראל האחת עשרה, בראשותו של לוי אשכול, פעלה מ-26 ביוני 1963 עד 22 בדצמבר 1964, בתקופת כהונתה של הכנסת החמישית. הממשלה התפטרה ב-15 בדצמבר 1964.
- ממשלת ישראל השתים עשרה, בראשותו של לוי אשכול, פעלה מ-22 בדצמבר 1964 עד 12 בינואר 1966, בתקופת כהונתה של הכנסת החמישית.
- ממשלת ישראל השלוש עשרה, בראשותו של לוי אשכול, פעלה מ-12 בינואר 1966 עד 17 במרץ 1969, והושבעה לאחר כינונה של הכנסת השישית.
- תחת שלטון מפלגת העבודה:
- ממשלת ישראל הארבע עשרה, בראשותה של גולדה מאיר, פעלה מ-17 במרץ 1969 ועד 15 בדצמבר 1969, בתקופת כהונתה של הכנסת השישית, לאחר פטירתו של לוי אשכול ועד לבחירות לכנסת השביעית.
- ממשלת ישראל החמש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר, הושבעה עם כינונה של הכנסת השביעית, ופעלה מ-15 בדצמבר 1969 עד ל-10 במרץ 1974. בממשלה זו התרחשה מלחמת יום הכיפורים.
- ממשלת ישראל השש עשרה, בראשותה של גולדה מאיר, פעלה מ-10 במרץ 1974 עד 3 ביוני 1974, והושבעה עם כינונה של הכנסת השמינית. ממשלה זו כיהנה את תקופת הזמן הקצרה ביותר מכל ממשלות ישראל.
- הממשלה האחרונה (17 במספר), בראשותו של יצחק רבין, פעלה מ-3 ביוני 1974 עד 20 ביוני 1977, בתקופת כהונתה של הכנסת השמינית.
המהפך הפוליטי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – הבחירות לכנסת התשיעית
הבחירות לכנסת התשיעית (מכונה גם: ה”מהפך“) התקיימו ב-17 במאי 1977, כ"ט באייר ה'תשל"ז, ותוצאות הבחירות קבעו את הרכב הסיעות בכנסת התשיעית. הבחירות הוקדמו ממועדן המקורי – 1 בנובמבר 1977, כ' בחשוון ה'תשל"ח. מערכת בחירות זו נחשבת בעיני ישראלים רבים לאחת ממערכות הבחירות החשובות והמשפיעות בתולדות מדינת ישראל, ותוצאותיה ניכרו לשנים רבות, הרבה מעבר לשנות כהונת הכנסת התשיעית. בחירות אלו, היו הפעם הראשונה שבה הצליח הליכוד לקבל לידיו את השלטון במדינה, ובכך סיים את ההגמוניה של מפלגות הפועלים, ובראשן מפא"י, אשר שלטו במוסדות היישוב, ולאחר מכן במדינה, במשך כמעט חמישים שנה, החל משנות ה-30 של המאה העשרים ועד שנת 1977. בחירות אלו סימנו בגלוי את השינוי במבנה הדמוקרטי והסוציו-אקונומי הקיים בישראל, והעביר אל המרכז, מהשוליים, את קו השבר החברתי, הכלכלי והעדתי, שפיצל את החברה הישראלית, מעתה, לשני גושים שווי כוח לערך הנאבקים ביניהם, בניגוד למצב בו הייתה לאורך כל השנים שלפני כן הגמוניה ברורה של אנשי מפלגות הפועלים ותומכיהם.