ירחמיאל קראם
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-09-02 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
הרב ירחמיאל קראם (כ' בכסלו תש"ו, 25 בנובמבר 1945 – י"ב בניסן תשפ"א, 25 במרץ 2021) היה איש חינוך ודרשן חרדי-ליטאי, כיהן כמנהל ביה"ס 'חורב' באשדוד, וכיו"ר ארגון אחינו.[1][2]
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תולדותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים כבן בכור לאביו יעקב ליבר ולאמו חווה (לבית שטרול). בהיותו בן שנתיים פרצה בארץ מלחמת העצמאות, במהלכה התייתם מאביו ששירת בעורף ונהרג מפגיעה ישירה של פגז ירדני. לאחר תקופה נישאה אמו בשנית למנחם גולדשטיין. בעקבות כך שם המשפחה "גולדשטיין" שימש את הרב קראם עד לחתונתו.
בשנת תשי"ט (1959) התמודד במבחן הארצי לגמרא, שהתקיים באותם ימים ע"י החינוך העצמאי באולם 'אהל שם' בתל אביב, וזכה במקום הראשון.
למד בישיבות קול תורה (אצל הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב משה יהודה שלזינגר והמשגיח הרב גדליה אייזמן), פוניבז' (אצל הרב יוסף שלמה כהנמן "הרב מפוניבז'", הרב שך והמשגיח הרב יחזקאל לוינשטיין) ולאחר מכן, בהוראת רבו הרב מפוניבז', עבר יחד עם תלמידים נוספים לאשדוד, שם השתתף ביסוד ישיבת גרודנא בראשות הרב דב צבי קרלנשטיין והרב צבי דרבקין.
נישא בשנת תשכ”ט (1969) לנילי שוורץ מבני ברק. הם גרו באשדוד עד שנת תשמ”ח (1988) ואז עברו לירושלים לשכונת הר נוף שהייתה בשלבי הקמתה.
בצעירותו פעל רבות בעיקר בתחום החינוך החרדי, שכלל הקמת בתי ספר חרדיים ורישום ילדים אליהם, מאבק במיסיון והקמת גופים שונים וקרנות צדקה בתחום זה. בשנות חייו המאוחרות, בד בבד עם פעולותיו הרבות במישור המעשי, החל להתפרסם כדרשן ומגיד המשתמש ברעיונות מקוריים. הוא כתב מאמרים בנושאים שונים ביהדות, אותם פרסם בבטאונים שונים (כגון בעיתון יתד נאמן), ובמהלך השנים הוא הוציא לאור את חלקם בסדרת הספרים "ותלמודו בידו".
פעולותיו בתקופת חייו באשדוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]בגילאי העשרים והשלושים לחייו, במהלך לימודו בישיבת גרודנא כבחור וכאברך, התחיל לצאת לפעילויות דתיות בקרב הציבור המסורתי שבאזור אשדוד. הפעולות היו בין היתר: סידור ילדים במוסדות דתיים, מכירות מצרכי פסח, ארגון קייטנות וישיבות לעם ופתיחת כוללים במושבים שבאזור ובראשם ביבנה. במקביל עסק גם בפעילויות נוספות במסגרת ארגון יד לאחים, מטעמו כיהן כמנהל סניף הארגון באשדוד, כגון מאבק במיסיון, בניתוחי מתים ועוד.
באותה התקופה כיהן גם כמנהל של הסניף באשדוד של ארגון החסד "יד שרה", כמו כן כיהן כמנהל ביה"ס היסודי "חורב" לבנות באשדוד. הוא כיהן גם בתפקידים תורניים בישיבת גרודנא עצמה ובכולל "עטרת צבי" באשדוד.
בשנת תשמ”א (1981) מונה לראש ישיבה בחזון יחזקאל. בתפקיד זה כיהן עד שנת תשמ”ט (1989).
הקים בשנות ה-80, יחד עם ידידו הרב חיים פוקס, את "קרן עזרה לילדים" למימון שכר לימוד של ילדים ממשפחות מעוטי יכולת במוסדות לימוד דתיים.
פעולותיו בתקופת חייו בירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כשהרב קראם הגיע להר נוף היא היתה שכונה מעורבת, והוא פעל רבות להחדיר בה צביון יהודי. כך למשל פעל רבות למען שמירת השבת והצניעות במרחב הציבורי.
הרב קראם פתח כולל ערב בשכונה לאנשים העמלים לפרנסתם וכולל יום שישי. כמו כן ארגן 'קעמפים' לבחורי ישיבות קטנות ובוגרי כיתות ח’ שנמשך 17 שנים, והתקיים שלוש פעמים בשנה בחופשת בין הזמנים בחודשים תשרי, ניסן ואב.
בשנת תש”ן (1990) מונה כמפקח בבתי ספר ע"י הארגון "תא שמע" (המסונף ל"חינוך העצמאי"). במסגרת תפקידו הוא היה מכוון את בוגרי כיתות ח' לישיבות שונות. בתפקיד זה כיהן 7 שנים, ולאחר מכן פתח את "פרויקט טורונטו" (גלגולו הראשון של ארגון אחינו) בתמיכת ר’ אהרן צבי גסטטנר, ר’ דוד הופשטטר ור’ מוטי קרויזר. לאחר 5 שנים מסגרת ‘אחינו’ חברה לארגון ‘דרשו’ שם כיהן כמפקח בפרויקט הלימוד לפני התפילה.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יעקב קראם, ירחמיאל - פרקי חיים, הרבצת תורה, פעילות, תשפ"ג.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של ירחמיאל קראם
