לדלג לתוכן

יצחק ריוח

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-06-05 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 5.06.2025).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 5.06.2025).
רבי יצחק ריוח
לידה 1914
מרוקו
פטירה 5 בפברואר 1999 (בגיל 85 בערך)
י"ט בשבט ה'תשנ"ט
ירושלים, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות
מדינה ישראלישראל
מקום מגורים ירושלים
צאצאים זאב רווח

רבי יצחק ריוח (רווח)[1] (19145 בפברואר 1999) היה חזן, מחזאי, מחנך, מורה ומדקדק עברי-ציוני. כפייטן, נמנה עם תלמידיו הבולטים של רבי דוד בוזגלו, והעביר את מסורת הפיוט שלו לדור הצעיר בישראל.

קורות חיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד במרוקו לחנה ולנסים ריוח, והתגורר ברבאט. בצעירותו נמנה עם תלמידיו של רבי דוד בוזגלו. לפרנסתו עבד כמורה לעברית בתיכון של כל ישראל חברים, שם נמנה דוד לוי עם תלמידיו.

כציוני נלהב ביקר מספר פעמים בארץ ישראל לפני שעלה ארצה סופית, והעלה ארצה את תלמידיו. הוא חיבר ספרי דקדוק בשפה העברית והתעקש שבביתו במרוקו ידברו רק בשפה העברית.

בשנת 1948 עלה עם בני משפחתו לישראל והשתכן במחנה שער העלייה בחיפה. שנה לאחר מכן עבר עם משפחתו לשכונת מוסררה שבירושלים, ובשנת 1953, לאחר תקרית ירי לעבר בית הכנסת שבשכונה, עבר לשכונת קריית היובל[2].

בקריית יובל ייסד את בית הכנסת "תפארת בחורים" על שם הנופלים במלחמות ישראל, ועמד בראשו כרב, וסיפק את צורכי הקהילה כמוהל וכשוחט[2]. בנו זאב רווח העיד כי סירב לקחת תשלום על שירותיו כחזן, מוהל ושוחט (ראיון זאב רווח https://m.youtube.com/watch?v=LEyJdOIvWXU חותמת זמן 1:36). [3]כן שימש הרב ריוח כמחנך בבית הספר ישורון, והקים להקת ילדים שביצעה את פיוטיו של מורו, רבי דוד בוזגלו. הוא גם פעל להחדרת הרוח הציונית לילדיו ולתלמידיו, ועל פעולותיו בתחום החינוך קיבל את פרס יקיר ירושלים ממשרד החינוך[2].

הרב ריוח כתב מחזות תנ"כיים והמחיז את רובם, ואת חלקם האחר המחיז בנו זאב רווח[2].

הלך לעולמו בי"ט בשבט ה'תשנ"ט ונקבר בהר המנוחות בירושלים.

ריוח היה נשוי לחנה, ולהם שמונה ילדים[2]. הידועים שבהם הם זאב רווח והרב (בעברו זמר) אורי רווח[4]. מנישואיו של האחרון היה מחותן של פרופסור שניאור ליפסון.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נכתב גם כ"רווח"
  2. ^ 1 2 3 4 5 זאב רווח: "הנכדים שלי חרדים, ואני משתדל לתת להם את מלוא הכבוד", באתר הידברות, 18 בינואר 2018
  3. ^ ספראי, זאב, כלכלת אידומיאה לאור האוסטרקונים, In the Highland's Depth, 2018, עמ' 47–81 doi: 10.26351/ithd/8/4
  4. ^ הרב שמואל לב • צילום: יעקב נחומי, המערה הסודית שסוחפת מאות 'מבקשים' • בלעדי - בחדרי חרדים, באתר בחדרי חרדים, 6 ביוני 2011