יעקב דרומי
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-09-01 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
יעקב דרומי (נולד ב־11 בדצמבר 1954) הוא עורך דין, מרצה, העוסק בליווי תהליכים משפטיים, ארגוניים וכלכליים בקיבוצים, יושב ראש קיבוצים ותאגידים כלכליים במגזר הקיבוצי, פובליציסט ועיתונאי. הוא בעל הטור "משפט חברים", העוסק בסוגיות משפטיות הנוגעות לחיי הקיבוץ ולמגזר ההתיישבותי, וממייסדי משרד עורכי הדין אביטל, דרומי ושות'.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]יעקב דרומי נולד ברמת גן ב־11 בדצמבר 1954 למלכה ויוסף דרומי. אביו, יוסף דרומי, שימש משנה למנכ"ל התעשייה הצבאית, מיכאל שור. את שירותו הצבאי, בחובה ובקבע, עשה בלהק מודיעין של חיל האוויר. הוא בעל תואר במשפטים מאוניברסיטת תל אביב וחבר קיבוץ מצר.
קריירה משפטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1986 ייסד דרומי, יחד עם עורך הדין גדעון אביטל -אפשטיין, את משרד עורכי הדין אביטל, דרומי ושות'. המשרד עסק במשפט מסחרי ואזרחי ובתחומים נוספים, ובהם תקשורת, מדיה, תשתיות, קרקעות, חקלאות ואגודות שיתופיות, בעיקר במגזר הקיבוצי.
בתחילת שנות ה־2000 נמנה המשרד עם המשרדים הבולטים בישראל בתחום התקשורת, ודורג בקטגוריה הראשונה בתחום זה בדירוג "Legal 500". דרומי, שהיה אחד משני השותפים הבכירים במשרד, עסק בעיקר בתחומי התשתיות והאגודות השיתופיות.[1]
המשרד היה בין החלוצים בפיתוח מודלים לתיאגוד הפעילות הכלכלית בקיבוצים ומושבים שיתופיים ובביצוע שינויים מבניים, שבמסגרתם נוצרו אחזקות בבעלות ישירה של חברי הקיבוץ והמושב השיתופי. כמו כן עסק המשרד בפיתוח מודלים של שיוך נכסים (אמצעי ייצור) ודירות לחברי קיבוצים.
משרדו פיתח התמחות זו בעיקר על רקע המצוקה הכלכלית שאליה נקלעו קיבוצים ומושבים בשנות ה־90. לצורך פעילות זו פעל סניף של המשרד באזור התעשייה גרנות, בסמוך לקיבוץ גן שמואל, בניהולו של דרומי.
לדרומי היה חלק בתהליכי השינוי שהחלו בשלהי המאה ה־20 בתנועה הקיבוצית. יחד עם המטה לביצוע הסדר הקיבוצים היה משרדו שותף ליצירתו ולגיבושו של מהלך שנועד ליצור קשר בין חבר הקיבוץ לבין נכסי הקיבוץ, שבבסיסו עמד הרצון להעצים את ביטחונו הכלכלי של החבר. בשנת 1999, בליוויו המשפטי של דרומי ומשרדו, יושם בקיבוץ כפר רופין, לראשונה בתנועה הקיבוצית, מודל ראשוני וייחודי של תיאגוד אמצעי ייצור והקצאת מניות לחברי הקיבוץ.[2] יישום המהלך בכפר רופין נתן את האות לשורה של "קיבוצים מתחדשים" ליישם מודל דומה, ובחלק מהמקרים היה דרומי מעורב גם בתהליכים אלה.
מסקנותיה של הוועדה הציבורית לעניין הקיבוצים, שהוקמה בראשות פרופ' אליעזר בן־רפאל, התייחסו למהלכי השיוך והשינויים המבניים בקיבוצים, ובהמלצותיה נדרשה הממשלה להתקין תקנות מתאימות. בפני הוועדה הובאה גם חוות דעת של משרד אביטל דרומי, שלפיה השינויים בקיבוץ אינם מהווים שינוי ב"בסיס ההסכמה" הדורש הסכמה פה אחד.[3]
בשנת 2002 פרשו דרומי ואביטל מהשותפות הפעילה במשרד. דרומי המשיך להיות קשור לפעילותו כיועץ למשרד במשך תקופה נוספת, שבמהלכה עסק בשינויים מבניים בקיבוצים,[4] ונושאים הקשורים להתארגנותם הכלכלית והמשפטית של קיבוצים, לרבות סוגיות של תיאגוד, שיוך נכסים ויחסי הגומלין בין הקיבוץ, חבריו והתאגידים הכלכליים שבבעלותו. במסגרת זו היה שותף להולכת השינוי המבני בקיבוץ מענית.
פעילות במגזר הקיבוצי
[עריכת קוד מקור | עריכה]לצד עיסוקו בעריכת דין מילא דרומי שורה של תפקידים ניהוליים וציבוריים בקיבוצים ובתאגידים הקשורים למגזר הקיבוצי. בין היתר כיהן כיו"ר הקיבוצים דליה וגבעת עוז, וכן כיו"ר כלכלי בקיבוצים בית אלפא, כפר מסריק ומצר, קיבוצו, שבו מילא בהמשך גם את תפקיד יו"ר ועד ההנהלה.
כמו כן כיהן כיו"ר דירקטוריוני האחזקות של הקיבוצים בית אלפא אחזקות, דליה אחזקות והאגודה הכלכלית של קיבוץ מצר, וכן כדירקטור בחברת ארד בע"מ של קיבוץ דליה.[5]
בשנת 2023 כיהן דרומי כיו"ר ועדת הבחירות למזכ"ל התנועה הקיבוצית והיה מעורב בהכנת הוראות הבחירות ובהצגתן בפני מוסדות התנועה.[6]
דרומי מכהן כיו"ר קיבוץ געש וכיו"ר "געש עסקים".
עיתונות וכתיבה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]דרומי החל את דרכו העיתונאית בשנת 2004, ככתב לענייני כלכלה ומשפט וכבעל הטור "בכמה משפטים" בעיתון "הדף הירוק" (מבית "מעריב"), שהיה מקומון שבועי של התנועה הקיבוצית. הטור עסק בסיקור היבטים שונים של הכרוניקה המשפטית בחיי הקיבוצים.
בשנת 2006 החל לכתוב טור שבועי קבוע בשם "משפט חברים" במקומון "ידיעות הקיבוץ" (מרשת "ידיעות אחרונות"), שהופץ בקיבוצי התנועה הקיבוצית, והתפרסם גם באתר האינטרנט Mynet.
בטור מציג דרומי אירועים וסיפורים משפטיים המתרחשים בקהילה הקיבוצית השיתופית והמתחדשת: בין החברים לבין עצמם, בין החבר לקיבוץ ובין הקיבוץ למדינה. הטור עוסק גם בעניינים הנוגעים לתקנוני הקיבוצים ולסוגיות מסחריות ואחרות הקשורות לקיבוצים, כפי שהן באות לידי ביטוי בפסיקת בתי המשפט.[7]
רבות מהסוגיות המשפטיות בקיבוצים המסוקרות בטורו, ובייחוד אלה הנוגעות ליחסים שבין החבר לקיבוץ, הן תולדה של השינוי באורחות החיים שהתחולל בקיבוצים רבים, שבמסגרתו עברו מקיבוץ שיתופי למודל של "קיבוץ מתחדש", שבו מקבל החבר שכר דיפרנציאלי בהתאם לכושר השתכרותו. המעבר והשינוי באורחות החיים והנהגתו של המודל החדש בקיבוצים יצרו שורה של עניינים חברתיים בעלי היבט משפטי, שהגיעו להכרעות שיפוטיות חדשות ואף תקדימיות בבתי המשפט, להחלטות של רשם האגודות השיתופיות ולבוררויות. סוגיות אלה מתוארות בטורו של דרומי.
במסגרת הטור הייתה לדרומי פינה קבועה בשם "אתם שואלים, המדור עונה", שזכתה לפניות רבות. בהתייחס למדור זה כתב אלון גן במאמרו "התחלפות 'שפות' בארגון סדר היום הקיבוצי לאורך ציר הזמן" כי מדובר באחד הביטויים הבולטים למעבר של עורך הדין המלווה ומנהל קיבוצים למעין "אדמו"ר" או "רב" בסגנון ספרות השו"ת.[8]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑
הדס מגן, אביטל ודרומי רוצים להוריד ווליום, באתר גלובס, 2 ביולי 2001 - ↑ סטלה קורין-ליבר, המהפכה מתחילה בכפר רופין, באתר גלובס, 18 בינואר 1999
- ↑ השינויים המבניים בקיבוצים – דו"ח הועדה הציבורית לענין הקיבוצים, החלטה מספר 1736 של ממשלת ישראל, משנת 2004, באתר של משרד ראש הממשלה
- ↑ אברהם פורז מצטרף למשרד עוה"ד אביטל דרומי, באתר ynet, 3 ביולי 2006
- ↑ מסמך החברה, באתר הבורסה לניירות ערך בתל אביב
- ↑ יז-באלול-תשפג-392023 פרוטוקול ישיבת מזכירות, באתר התנועה הקיבוצית, 14 בפברואר 2023
- ↑ יעקב דרומי, באתר זמן קיבוץ
- ↑ גן, אלון (2020). "התחלפות "שפות" בארגון סדר היום הקיבוצי לאורך ציר הזמן". In בן־רפאל, אליעזר; שמר, ארנה (eds.). קיבוץ 2020. רמת אפעל: יד טבנקין. pp. 385–418.
