יעקב אשר קאפף (הראשון)
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-01-09 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 |
ערך שניתן לשפר את מקורותיו
| |
| ערך שניתן לשפר את מקורותיו | |
.png) | |||
| לידה |
1874 ה'תרל"ד | ||
|---|---|---|---|
| פטירה |
אוקטובר 1934 (בגיל 60 בערך) כ"ו תשרי ה'תרצ"ה | ||
| מקום קבורה | הר הזיתים | ||
| רבותיו | רבי דוד צבי שלמה מלעלוב, רבי שמעון נתן נטע מלעלוב, רבי משה מרדכי מלעלוב | ||
| בת זוג | רבקה | ||
| אב | רבי יצחק קאפף | ||
| אם | יטל | ||
| |||
רבי יעקב אשר קאפף (הראשון) (ה'תרל"ד, פברואר 1874 - כ"ו תשרי ה'תרצ"ה, אוקטובר 1934) מדמויות ההוד בירושלים של מעלה ומפורסם כאישיות רבת מעלות בקרב חסידים ואנשי מעשה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת תרל"ד בערלוי לאביו רבי יצחק קאפף ראב"ד ערלויא, נפטר כ"ו תשרי תרצ"ה ונקבר במרומי הר הזיתים.
נישא פעמיים לנכדות רבי אברהם יצחק טננבוים מאיהעל תלמיד ה'ישמח משה'[1] וחתן רבי מרדכי יצחק מסטראפקוב ממשפחת 'אוהב ישראל' מאפטא[2] ורבי משה מפשעווארסק[3]. בפעם הראשונה נשא את בת רבי אלחנן טננבוים מבוני שכונת בתי אונגרין[4] משנפטרה על פניו נישא לרבקה בת דודה רבי יחזקאל הרטמן מאיהעל.
עלייתו לארץ ישראל
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תר"ן עלה לארץ ישראל עם רבי טוביה גולדברגר דומ"ץ בבית הדין בקאליש ובירושלים[5]. נקשר לאדמו"ר הירושלמי רבי דוד'ל מלעלוב[6] ולמד בישיבות שבעיר העתיקה בירושלים, את תורת הנגלה בישיבת 'תורת חיים' ואצל רבי עקיבא יוסף שלזינגר בעל לב העברי[7], ואת תורת הנסתר בישיבת 'שער השמים', ואצל רבי שמעון צבי הורוביץ[8].
רבותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגדולי המקובלים בעיר העתיקה בירושלים[9], תלמיד מובהק לרבי דוד צבי שלמה מלעלוב[10], נקדש ע"י רבי שמעון נתן נטע מלעלוב[11], ומחותנו של רבי משה מרדכי מלעלוב[12], חיבה יתירה נודעת לו מאדמור"י לעלוב, ושמו נישא בהערצה ובקדושה יתירה בחצרותיהם[13].
צאצאיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניו פארי עדת חסידי לעלוב שבזכותם נשתמרו מורשת אדמו"ריה[14]:
- רבי שמעון מבני ברק.
- רבי דוד צבי שלמה מירושלים.
- רבי שמואל עוזר חתן אדמו"ר רבי משה מרדכי בידרמן מלעלוב.
- רבי ישראל שהיה גם ממקורבי אדמו"ר בית ישראל מגור.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]עקבי אושר קובץ ט.
אור הגנוז קובץ ח'.
ספר מורשת רבני אונגריה.
עלי זכרון קובץ ב, קובץ ו, קובץ י.
ספר לקיטת יצחק בן אברהם ח"א.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הקדמת לקיטת יצחק בן אברהם.
- ^ ויתילדו מס' 45.
- ^ עקבי אושר גיליון ג.
- ^ עלי זכרון קובץ י.
- ^ לקיטת יצחק שו"ע או"ח.
- ^ אהל מועד, זכרו תורת משה.
- ^ עלי זכרון קובץ ב.
- ^ מורשת רבני הונגריה.
- ^ מורשת רבני הונגריה עמ' 21.
- ^ אור הגנוז קובץ ח.
- ^ מלכות בית דוד – ו.
- ^ ימי זיכרון – טבת.
- ^ עקבי אושר קובץ ט.
- ^ שושנת עמקים (ערך ערלוי).