יוסי לוי (עורך דין)
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-04-01 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה | ||
| על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה | |
| יוסי לוי (2023) |
יוסי (יוסף) לוי בונה (נולד ב-1953) הוא עורך דין ישראלי, בעלים ושותף מנהל במשרד עורכי הדין יוסי לוי ושות', שהוא משרד מוביל ובולט בישראל בתחומי מימון פרויקטים, אנרגיה, תשתיות, תחבורה, הִתְחרות והגבלים העסקיים.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בירושלים וגדל בשכונת אבו תור. אמו עליזה לבית טוריאל ואביו רבנו (רוברט) לוי, נולדו באיזמיר, טורקיה ועלו בנערותם לארץ ישראל, לפני מלחמת העצמאות. אביו התגייס לאצ"ל, ובהמשך, לאחר הקמת המדינה, כיהן כיו"ר ועד העובדים של דואר ישראל וכיו"ר פורום הוועדים הגדולים במשק, הקים את סיעת תכלת לבן בהסתדרות, היה פעיל מרכזי בסניף תנועת החרות בירושלים וקיבל את עיטור יקיר ירושלים לשנת 2003. ללוי יש אח אחד צעיר ממנו, בני-ראובן לוי, שכיהן כפרופסור בבית הספר לאדריכלות באוניברסיטת אריאל.
לוי למד בשנים 1959–1967 בבי"ס יסודי גאולים א' בשכונת בקעה, ובתיכון למד בגימנסיה העברית רחביה במגמת מזרחנות (סיים ב-1971). היה פעיל, כחניך, כמדריך וכראש גדוד בשבט מצדה - צופי ירושלים.
בשנת 1971 התגייס לסיירת חרוב, ושירת בה כלוחם וכקצין. היה מדריך בבית הספר לקצינים (בה"ד 1), השתתף במלחמת יום הכיפורים בקרבות צליחת התעלה (מבצע אבירי לב), בקרב החווה הסינית, בקרב סרפאום ובקרב על מבואות העיר איסמאעיליה. לאחר פירוקה של סיירת חרוב עבר לחטיבת גולני ושירת שם כקצין. המשיך לשרת במילואים והשתחרר בדרגת רב-סרן.
עם סיום שירותו הצבאי שימש כקצין ביטחון בשגרירות ישראל בלונדון. לאחר מכן החל ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית בירושלים. הבחירה בלימודי משפטים רווחה בשנים ההן בקרב בוגרי הגימנסיה העברית רחביה בכלל,[1] ובקרב בני מחזורו של לוי בפרט. בשנת 1981 סיים תואר ראשון ונעשה חבר בלשכת עורכי הדין בישראל.
בהמשך החל לעבוד בשגרירות ישראל בוושינגטון (1981–1983), בתחילה כאיש ביטחון ולאחר מכן כסגן הציר הכלכלי בשגרירות. לאחר כהונתו בוושינגטון החל לעבוד כעו"ד במשרד עורכי-דין האמריקאי פריד, פרנק, האריס, שריבר וג'ייקובסון (אנ') בניו-יורק (1983–1989).
בשנת 1983 סיים תואר שני במשפטים (LL.M), באוניברסיטת ג'ורג'טאון בוושינגטון. בלימודיו באוניברסיטת ג'ורג'טאון התמחה לוי בתחום ההגבלים העסקיים, רכישות ממשלתיות וסחר בין-לאומי - הסכמי גאט"ט (של ארגון הסחר העולמי).
בשנים 1981–1983 כיהן, כאמור, כסגן הציר הכלכלי בשגרירות ישראל בוושינגטון. במסגרת תפקידו, ניהל לוי משאים ומתנים משפטיים בשם המדינה עם גורמי ממשל אמריקניים וחברות אמריקניות. לוי השתתף, בין היתר, במשאים ומתנים לקראת כינון הסכם אזור הסחר החופשי ישראל-ארצות הברית (הסכם אס"ח), שנכנס לתוקף ב-1985, ולקראת הצטרפות מדינת ישראל להסכמים הבינלאומיים במסגרת גאט"ט (לרבות הסכמי הרכישות הממשלתיות, הסובסידיות וההיצף) והיה בין מנסחי מזכר ההבנה בין משרדי הביטחון הישראלי והאמריקאי, הנוגעים למכרזים ורכישות ביטחוניות. כמו כן, עסק לוי בנושאים מסחריים ומשפטיים שונים הקשורים בסיוע אמריקאי לישראל (FMS), ובכלל זה נטל חלק פעיל במשא ומתן ובהסכמים הנוגעים להפיכת הסיוע הצבאי שארצות הברית מעמידה לישראל ממלווה למענק ובעסקאות החכרת ומכירת מטוסי כפיר לצבא האמריקאי, לקולומביה ולאקוודור. במהלך תקופה זו, טיפל לוי טיפל גם בהיבטים שונים של מימון וביטוח יצוא אמריקאי לישראל במסגרת הבנק לייצוא-יבוא של ארצות הברית (אנ') (Exim Bank) ותאגיד הביטוח של ממשלת ארצות הברית (אנ') (OPIC).
בשנת 1986 חזר לישראל.
חיים מקצועיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר שובו ארצה, המשיך לוי לייצג בישראל את משרד עורכי הדין שבו עבד בניו יורק, עד שנת 1995. במהלך עבודתו בניו יורק ובישראל היה לוי שותף לצוותים שטיפלו בעסקאות מסחריות מורכבות ובעלות היבטים בינלאומיים, ובין היתר, בעסקת מיזוג Transamerica Sedgwick ובעסקאות הקשורות לתחום התחבורה ולדיני הסחר הבינלאומי. כמו כן, פעל לוי מטעם משרד עורכי הדין הניו-יורקי בגיבוש ההסכם בין ממשלות ישראל וארצות הברית בדבר השתתפותה של ישראל בפרויקט "מלחמת הכוכבים" (יוזמת ההגנה האסטרטגית - SDI - ופרויקט "החץ") והיה בין חברי הצוות שמונה על ידי הוועדה לניירות ערך ולבורסות (ארצות הברית) (S.E.C.) לחקור את עסקאות אמפל בארצות הברית בתקופת כהונתו של יעקב לוינסון וכן היה חבר בצוות עורכי הדין שעסק בפרשת פולארד ואירנגייט ובפירוק פרויקט הלביא.
בשנת 1992 הקים את משרד עורכי הדין יוסי לוי ושות', שבו הוא שותף ואותו הוא מנהל, מאז ועד היום (2026). תחומי העיסוק המרכזיים של המשרד כוללים: הגבלים עסקיים ודיני תחרות, תשתיות ואנרגיה, מימון פרויקטים, דיני מכרזים, ליטיגציה, משפט מסחרי, סחר בינלאומי ומקרקעין.
לוי ייצג גופים ציבוריים ותאגידים פרטיים בתחומי המשפט האזרחי, המשפט המנהלי והמשפט המסחרי. הוא ייצג את לקוחותיו בסכסוכים אזרחיים, הופיע פעמים רבות בפני בתי המשפט, חקר עדים וניהל הליכי בוררות מורכבים, התמחה בייצוג תאגידים מפני תובענות ייצוגיות בתחום הצרכנות, ליווה ליווי שוטף את ועדות המכרזים וייעץ בדיני מכרזים, ייצג גופים ציבוריים בהליכי ליטיגציה מנהלית, לרבות עתירות בנושא מכרזים ותובענות מנהליות. ליווה את הממשלה בפרויקטי בנה-הפעל-העבר (BOT) המשמעותיים ביותר ובכלל זה בפרויקטי התפלת מים לאורך החוף באשקלון, חדרה, פלמחים ושורק; את רשות הנמלים בהפרטה של הנמלים באשדוד וחיפה; את הממשלה בפרויקטי מנהרות הכרמל וכביש 431; את בנק לאומי לישראל ובנק הפועלים בהקמת תחנת הכוח באשלים ותחנת הכוח מישור רותם, בהארכת כביש 6 לצפון, את רשות שדות התעופה בהקמת שדה התעופה רמון ואת מקורות במכרז שדרוג וחידוש השפד"ן. פעל רבות לעגן בחקיקה, בדומה לחקיקה בארצות הברית, את עקרון העדפת תוצרת הארץ במכרזים של הממשלה ושל חברות ממשלתיות. השתתף בהליכי חקיקה רבים ובכלל זה: חוק חובת המכרזים, חוק ההגבלים העסקיים ותקנות העדפת תוצרת הארץ.
בשנים 2017–2021 עבר משרדו של לוי כמה שינויים פרסונליים: תחילה, כאשר שותפתו עו"ד נעה מי-דן הצטרפה למשרד עורכי הדין תדמור-לוי ושות', לימים ארנון, תדמור-לוי.[2] בהמשך עזבו שלושה שותפים נוספים את המשרד. על רקע העזיבות, הודיע לוי כי למשרד הצטרפו עורכי דין חדשים.[3] נכון ל-2026 מונה המשרד 40 עורכי דין ושותפים.
בחודש מרץ 2025 התפרסם כי משרדו של לוי עומד להתמזג עם משרד עורכי הדין סלומון ליפשיץ ולשנות את שמו למשרד "סלומון, ליפשיץ, יוסי לוי ושות'",[4] אך בתחילת 2026 הוחלט כי המיזוג לא ייצא לפועל.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נשוי ליעל לוי לבית בונה (בנצ'קובסקי), גם היא בעלת תואר שני במשפטים העוסקת בתחום החינוך, בוגרת מכון מנדל למנהיגות, הקימה וניהלה את בית הספר הדמוקרטי בכפר סבא ושלושה מעונות יום לילדים של מהגרי עבודה בדרום תל אביב.
אב לבת ושני בנים. בתו, תמר לוי-בונה, היא סגנית (מאקרו) הממונה על התקציבים באגף תקציבים במשרד האוצר.[5] אחד מבניו, אורי, הוא שחקן קולנוע וטלוויזיה המופיע תחת שם הבמה אורי אלבי. בנו האחר, גדי, הוא עורך דין וקרוי על שם דודו (אחי אמו) שנפל במלחמה.
לוי מתגורר בתל אביב.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יוסי לוי ושות' - משרד עורכי דין, באתר יוסי לוי ושות' - משרד עורכי דין
גור מגידו, עורך הדין יוסי לוי, שחילק הוראות במייל ללשכת נתניהו, תובע 14 מיליון שקל, באתר TheMarker, 13 בפברואר 2026- משה גורלי, הגהינום של נווה תרצה: נשים מופלות לרעה בכליאה בשל עבירות כלכליות, באתר כלכליסט, 19 בפברואר 2023
יוסי לוי, הבטחות השווא של שרי האוצר והכלכלה, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2017
שוקי שדה, סוג של מונופול: כך נהפך עו"ד יוסי לוי לאחד הגורמים החזקים בתשתיות בישראל, באתר TheMarker, 5 במרץ 2016- משה גורלי, אבסורד הנחושת שכמעט חנק את מפעל הכבלים בשדרות, באתר כלכליסט, 22 ביוני 2015
עו"ד פנינה מרפיש (מראיינת), דיוקן אישי - עו"ד יוסי לוי, באתר TheMarker, 10 באפריל 2014- משה גורלי, העליון יכריע אם כבלי נחושת שהורכבו בשדרות הם מתוצרת הארץ, באתר כלכליסט, 2 בינואר 2014
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ שלומי רוזנפלד, "גימנסיה משפטית", מאה שנות - סיפורה של הגימנסיה העברית בירושלים, ירושלים: הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן-צבי, עמ' 184
- ↑
יסמין גואטה, אחרי 24 שנה, עו"ד נעה מי־דן עוזבת את שותפה, יוסי לוי - ומצטרפת למשרד תדמור לוי ושות', באתר TheMarker, 24 באפריל 2017 - ↑ ניצן שפיר, השותפים עוזבים אחד אחרי השני - מה עובר על משרד עו"ד יוסי לוי? | בלעדי, באתר גלובס, 5 בדצמבר 2021
- ↑ ניצן שפיר, משרד עורכי הדין הוותיק יוצא למיזוג מפתיע | בלעדי, באתר גלובס, 12 במרץ 2025
- ↑ שלמה טייטלבאום, פוליטיקה באגף התקציבים: עיכובים מכוונים במינויים, באתר כלכליסט, 14 בספטמבר 2025