יובל וילנר
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-04-19 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה | |
| על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה | |
יובל וילנר (נולד ב-1988) הוא מלחין, גיטריסט ומפיק מוזיקלי ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]וילנר נולד בשנת 1988 בתל אביב, למד בתיכון עירוני י"א ושירת בצה"ל כמוזיקאי מצטיין.[1] בשנת 2011 למד במשך שנה בבית הספר רימון,[2] ובמהלך לימודיו ליווה את הזמרת שי-לי עטרי בתחרות "שירימון".[3] לאחר מכן החל בלימודי תואר ראשון במוזיקה (B.Mus) באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים. במסגרת לימודיו, אותם סיים בהצטיינות בשנת 2016, זכה במקום השני בתחרות להרכבי ג'אז של האקדמיה,[4] וכן למד סמסטר אחד בבית הספר לג'אז ומוזיקה מודרנית (אנ') בניו יורק.[5] בהמשך השלים תואר שני במחלקה הרב-תחומית של האקדמיה.[דרוש מקור]
במהלך אפריל 2026, על רקע פרסומים ושיח שנקשרו בשמו ברשתות החברתיות, הסיר וילנר את נוכחותו הדיגיטלית, כולל אתר האינטרנט האישי שלו ופודקאסטים בהם התראיין, וסגר את חשבונותיו בפלטפורמות השונות.
קריירה מקצועית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההרכב הראשון בו ניגן וילנר היה "BearMoonTree", שהחל לפעול ב-2013. עם חברי ההרכב נמנו גם עדי-קשת כהן, אותה הכיר בתקופת לימודיהם המשותפים בבית הספר רימון, וחבר הילדות של וילנר, הבסיסט מתי גלעד, שניגן בהמשך בהרכבים ג'יין בורדו ולולה מארש.[1]
ב-2015, בזמן שהתגורר בניו יורק, עיבד והפיק מוזיקלית עם דידה פלד את אלבומה הראשון, שכלל ארבעה שירים מקוריים לצד ארבעה ביצועים מחודשים.[6]
ב-2020, במהלך מגפת הקורונה, כתב את השיר "בוסה" עבור הפרויקט המוזיקלי "הגל השני"[7] ועיבד את הביצוע המחודש של ג'יין בורדו ואיה זהבי פייגלין לשיר "ואלס להגנת הצומח" במסגרת פרויקט "צו השעה".[8] באותה שנה הופיע עם זמרת האופרה טל גנור במופע "חשמלית ושמה אהבה" ששילב ביצועים אופראיים עם גיטרה חשמלית.[9]
ב-2021 העלה וילנר את המיצב "למות בבת אחת" בבימויו של רועי יוסף. המיצב כלל שמונה פורטרטים אודיו-דוקומנטריים, שהתבססו על הקלטות של גברים ונשים בגיל הזהב, בשילוב מוזיקה שחיבר וילנר, המתייחסת לקול ולרעשים בין המילים כאל כלי נגינה בפני עצמם.[10]
בשנים 2022–2024 הלחין את המוזיקה לסרטים "סוס בלי שם"[11] ו"הכל קורא"[12] ומספר קטעי מוזיקה קצרים לסדרת הטלוויזיה "חולי אהבה",[13] וכן שיתף פעולה עם חברת פלייטיקה וסטודיו JimJum ביצירת מוזיקה למשחקים.[דרוש מקור]
הרכבים בהם היה חבר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- כוכבת-על – הרכב שהקים וילנר בשנת 2017 עם מתי גלעד.[14] וילנר כתב והלחין להרכב את השירים "החומר הכחול", "חבל שלא נולדתי חתול", "סבלנות" ו"שקיעה הפוכה". בשנת 2020 פרסמו השניים את אלבום הבכורה שלהם.[15]
- גיל בר הדס – החל מ-2018 ליווה וילנר את גיל בר הדס בהופעותיו, בגיטרה ובשירה.[16] בשנת 2021 הפיק עמו את אלבומו השני, "נסיעות ארוכות".[17]
- מלכת הבלגן – מופע ואלבום שירי ילדים בהם השתתף וילנר לצד יעל צרי, דניאל רובין, גיא לוי, שחר חזיזה, יהונתן כהן, ארד ייני ויונתן וולצ'וק.[18]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יובל וילנר (באנגלית), בארכיון האינטרנט- מילים לשירים של יובל וילנר, באתר "שירונט"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 "כוכבת על": ה"בגידה" המוזיקלית של חבר ג'יין בורדו, באתר מעריב אונליין, 20 באוקטובר 2020
- ↑ בוגרי מחזור 2011, באתר רימון בית ספר למוזיקה
- ↑
גמר שירימון 2011 - שי לי עטרי - אחרי שנסעת, סרטון בערוץ "רימון בית ספר למוזיקה", באתר יוטיוב, 12 ביוני 2011 - ↑ האקדמיה מברכת - זוכי תחרויות האקדמיה, באתר האקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, 2014
- ↑ Bio | Yuval Vilner, Yuval Vilner
- ↑ מחול - פותח קופסה: 5 זמרות יוצרות, באתר הבמה
- ↑ אמיר שוורץ, "הגל השני": הפרויקט המוזיקלי שיגרום לכם לרקוד בין ייאוש לסגר, באתר ynet, 13 בספטמבר 2020
- ↑ ג'יין בורדו | איה זהבי פייגלין, באתר צו השעה
- ↑ יעקב בר-און, "זה לא רחוק ממני": זמרת האופרה שהפכה לגיטריסטית בס חשמלית, באתר מעריב אונליין, 2 בנובמבר 2021
- ↑ למות בבת אחת, באתר איוונטר, 22 בפברואר 2022
- ↑ סוס בלי שם, באתר קרן הקולנוע הישראלי
- ↑ הכל קורא, באתר הפסטיבל הבינלאומי לסרטי סטודנטיות וסטודנטים
- ↑ Film and Television | Yuval Vilner, Yuval Vilner
- ↑
בן שלו, במוזיקה של הצמד "כוכבת על" יש גם רגש וגם תבונה מוזיקלית, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2017 - ↑ חן ליטבק, נקודתיים: "נקודת חן" מארחת את כוכבת על, באתר רדיו הקצה, 2021-02-06
- ↑ Gil Bar Hadas Live @ Ozen Bar, Secret Tel Aviv (באנגלית)
- ↑ גיל בר הדס, באתר לבונטין 7
- ↑ פסקול אישי: חמישה שירים מומלצים חדשים של אמנים ישראלים, באתר מעריב אונליין, 14 במרץ 2024
