לדלג לתוכן

יהודה רחנייב

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-07-15 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 15.07.2025).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 15.07.2025).
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

יהודה רחנייב (נולד בשנת 1985 בברית המועצות) הוא יזם תרבות, מגיש, יוצר תוכן,אמן ואוצר אמנות.

רחנייב למד בתוכנית אמנים במרכז שכטר, בסמינר אמנים במרכז בגין, אמנות רב תחומית ודפוס משי בדפוס הראל[1], יפו, לימודי אמנות וציור בהנחיית האמן אלכסנדר אוקון.

ראיונות - תיבת פנדורה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהודה רחנייב מגיש ויוצר את התוכנית תיבת פנדורה במסגרת הרדיו החברתי הראשון[2] מאז 2020. זוהי תוכנית שבועית המארחת דמויות מרכזיות בתחום האמנות הישראלית לצד אמנים ואוצרים צעירים וחדשים בתחום, במטרה להשמיע מגוון קולות של תרבות. במסגרת תוכנית זו מקיים רחנייב שיחות במשך שעה. הראיון נערך מהיבט המשלב אמנות ותרבות עם סוגיות חברתיות אקטואליות, ויוצר חיבורים בין תרבותיים ובין דתיים בחברה הישראלית. בתיבת פנדורה ראיין רחנייב מעל 200 אמניות ואנשי תרבות, ביניהם את אסי משולם, יניב שפירא, אורה ראובן, עידית עמיחי וגליה בר אור.

בשנת 2025 התחיל להגיש את התוכנית דוגמה אישית[3] ברדיו קסם 106FM[4] הפועל במסגרת המכון הטכנולוגי בחולון. התוכנית חושפת את הקהל הרחב לאנשים שפועלים למען החברה: רופאים, עובדי זק"א, מנהיגים חברתיים, אנשי תרבות, פעילים למען בע"ח, מדענים, נשות חינוך, יזמים, ופילנטרופים.

בשנים 2024-2025 יזם והנחה את סדרת כנסי התרבות "הרוח החדשה". בכנסים השתתפו אנשי התרבות גליה בר אור, יאיר גרבוז וטלי תמיר.

במוז"א, מוזיאון ארץ ישראל, תל אביב, התקיים כנס התרבות שדן באתגרים של התרבות הישראלית בעקבות אירועי אוקטובר 2023.

בבית בנימיני נערך בהנחיית רחנייב בשנת 2025 הכנס "קרמיקה ישראלית במציאות משתנה"[5]. הכנס[6] עסק בהיבטים שונים של קרמיקה ישראלית, במאפייניה בתקופות שונות, בהשפעות מגוונות על השדה החומרי המקומי, ביוצרות וביוצרים בולטים בתחום הקרמיקה לאורך השנים ובנושאים המעסיקים אותם. כמו כן עסק במגוון שאלות העולות מתוך יצירה חומרית במציאות עולמית ומקומית מורכבת; כיצד המציאות הישראלית הייחודית משפיעה ותשפיע על שדה הקרמיקה? מה הסיכוי ליצור כאן מסורת קרמית עם מאפיינים וסממנים מובהקים של תרבות ישראלית שניתן לבדל מהשפה הקרמית הבין-לאומית? הדיון התמקד בחיבור בין מקום, תקופה וחומר וייתן נקודות מבט מגוונות ומרובדות על תרבות חומרית במציאות משתנה.

בגלריה רקנאטי עסק הכנס[7] ביצירה בהשפעת המקורות: "יש השואלים מדוע צריך לדבר על זה, הרי הכול בישראל קשור במקורות ובהיסטוריה היהודית, וזה נוכח בכל מה שעושים ורואים מסביב. בתחום האמנות הפלסטית זה לא היה ככה תמיד. היו שנים, לא מזמן, שהנושא היה מודחק ואפילו מעבר לשיח בשדה. לכן מעניין יהיה לבחון את השינוי שחל וכיצד הוא מוצא ביטוי ומדוע".

בשנת 2015 יסד רחנייב קולקטיב אמנים חלוצי המאגד יוצרים משלוש הדתות.

תערוכות נבחרות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במוזיאון לאמנות רוסית ברמת גן, אצר רחנייב תערוכת צילומים לדימיטרי בריקמן[8], את התערוכה מסיבת סיום אצר בגלריה גבעתיים בשנת 2023, בגלריה החדשה בת ים של המכון לאמנות[9] הציג תערוכה שחיברה בין אמנים משלוש הדתות (יהדות, נצרות ואסלאם), התערוכה אופוריה בבית האמנים בכפר סבא[10] בשנת 2017 חקרה את הפער בין מציאות לדימוי בעידן הדיגיטלי, בגלריה מרכזית בתל אביב בשנת 2017 אצר תערוכה שבחנה את גבולות הטאבו בחברה הישראלית[11], ועוד מעל 20 תערוכות יחיד וקבוצתיות בגלריות ברחבי הארץ.

בתערוכה "רדוף רוחות", בגלריה גבי יאיר בתל אביב צייר רחנייב רוחות ברישום פחם, רוחות הנתונות בטרנס אקספרסיבי של ריקוד מחאה פולחני, גופי אור מסותתים בחושך באותה "פרימיטיביות" שעברה מבעד למסנני המודרניזם, כפי שתיאר מבקר האמנות עוזי צור במדורו בהארץ[12]

בתערוכה הקבוצתית "רדופים" ("Haunted")[13], בגלריה "גבי יאיר" הציג רחנייב עבודה בטכניקה מעורבת על נייר בשם "ידיים קשורות", המתארת דמויות עירומות בסבל — ייתכן שמדובר באסירים במחנה מוות או בנפשות חוטאות בגיהינום. העבודה היא חלק מסדרה בשם "אדם לאדם".

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Gallery Har-El Printers & Publishers I Tel Aviv, Jaffa, HARELART.COM (באנגלית)
  2. ^ https://radiohevrati.co.il/, הרדיו החברתי הראשון | הכוח חוזר לאנשים
  3. ^ רואי פרסול, מגזין סוף השבוע | גו אייטם | חדשות חולון בת ים וראשון לציון, באתר גו אייטם - go item | מקומון החדשות של חולון בת ים וראשון לציון, ‏2025-03-06
  4. ^ שדרנים | רדיו קסם, באתר academic.hit.ac.il
  5. ^ 12.5.25, 17:00-19:00, "קרמיקה ישראלית במציאות משתנה" – פאנל דוברים ודיון, באתר בית בנימיני לקרמיקה עכשווית
  6. ^ יהודה רחנייב (2025-06-01), כנס תרבות הרוח החדשה בשיתוף עם בית בנימיני, נבדק ב-2025-07-15
  7. ^ Hagai Segev (2025-02-06), "בין היהודי לישראלי: המבט האמנותי", כנס עיון בגלריה של קרן דינה רקנאטי, הרצליה.ינואר 2025, נבדק ב-2025-07-15
  8. ^ דנה גילרמן, כך נראים הצללים שמשאיר אדם אחרי מותו, באתר הארץ, ‏12 ינואר 2020
  9. ^ דבר מנהל המכון – שי פרדו, באתר www.tarbut-batyam.co.il
  10. ^ בית האומנים כפר סבא, באתר www.kfar-saba.muni.il
  11. ^ צפריר רינת, לעשות אמנות מתחבושות הגייניות, באתר הארץ
  12. ^ עוצם עין אחת | להיות רדוף רוחות, באתר Haaretz הארץ
  13. ^ Art roundup: Zen monks, Opera ghosts and Brazilian Treasures revisited | The Jerusalem Post, The Jerusalem Post | JPost.com, ‏2022-08-30 (באנגלית)