לדלג לתוכן

השמים הם הגבול והדרך דרך ארץ

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-04-08 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 3.4.2026).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 3.4.2026).
שלט מחוץ לגן ילדים ברחובות עם הכיתוב ״השמים הם הגבול והדרך דרך ארץ״.

השמים הם הגבול והדרך דרך ארץ הוא מטבע לשון המשלב בין שאיפה למצוינות חסרת פשרות לבין החשיבות העליונה של התנהגות מוסרית וכבוד לזולת בדרך להשגתה.

הרכב הביטוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשפט מורכב משני חלקים המאזנים זה את זה:

  • "השמיים הם הגבול": אימוץ של הביטוי האנגלי הידוע ("The sky is the limit"), המסמל שאפתנות, הישגיות והבנה שאין גבול לפוטנציאל.
  • "והדרך – דרך ארץ": הרחבה הנשענת על המושג היהודי העתיק "דרך ארץ" (המופיע בין היתר באמרה "דרך ארץ קדמה לתורה"). מושג זה מתייחס להתנהגות ערכית, כבוד הדדי, נימוסים ואנושיות.

החיבור בין שני החלקים יוצר מסר לפיו השאיפה להישגים חייבת להיות מלווה במצפן מוסרי.

מטבע הלשון משלב בין אידיאולוגיה אינדיבידואליסטית (העצמת הפרט והצלחתו) לבין ערכים קולקטיביים ולאומיים (שייכות לקהילה ומחויבות חברתית ומסורתית)[1].

מקור הביטוי והשימוש בו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביטוי נטבע על ידי ברק בן אליעזר בשנת 2001 בהיותו מפקד תוכנית המצוינות "תלפיות" של צה״ל, ונאמר במקור בשיחת סיכום שלו עם מחזור כ׳ של התכנית[1][2][3].

ברבות השנים השתרש הביטוי, והפך שגור במגוון רחב של הקשרי חינוך, מצוינות והנצחה ברחבי ישראל[1][4]. המשפט נבחר להנצחתם של חללי צה"ל רב סרן אריאל בן משה ורב סמל ראשון אוהד שמש שחיו ופעלו לאורו[5].

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 3 שרי רימה אלפי-ניסן, "השמיים הם הגבול והדרך דרך ארץ": הטמעת ערכים ניאו-ליברליים דרך שיח של פסיכולוגיה פופולארית בחינוך הבית-ספרי בישראל, עבודת תזה (M.A.), אוניברסיטת בר אילן, 2019, עמ' 1-2. קישור באתר הספרייה הלאומית
  2. הרצאתו של ברק בן אליעזר, יום עיון באוניברסיטת תל אביב, 2012, באתר יוטיוב (ההתייחסות למקור הביטוי ולטביעתו מתחילה בדקה 02:15).
  3. אתר למנויים בלבד מיכל פלטי, ליגה משלהם, באתר הארץ, 28 בנובמבר 2001
  4. תקנון לתלמידים לשנה"ל תש"ף, בית הספר המקיף אורט "שלאון", הפותח במשפט זה כמוטו מנחה.
  5. בהפרש של תשע שנים: הקשר המרגש בין שני הלוחמים שנפלו, באתר ערוץ 7, 10 במרץ 2025