המאבק החרדי על הקברים ביהוד
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-08-05 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך
| |
| ערך זה עוסק באירוע אקטואלי או מתמשך | |
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
המאבק החרדי על הקברים ביהוד הוא עימות ציבורי, משפטי דתי וחברתי שהחל בשנת 2025 סביב פרויקט פינוי בינוי של חברת אאורה ישראל בעיר יהוד-מונוסון, בעקבות גילוי כ‑280–320 קברים עתיקים באתר.[1] העימות מעורר מתיחות בין ערכים הלכתיים, זכויות קניין ותכנון עירוני, וקיבל כיסוי נרחב באמצעי תקשורת המקומית והארצית. לצד המחלוקת המשפטית על המשך הבנייה והפסקת החפירות, נוצרה סערה ציבורית רחבה, בשל הטענה כי האתר כולל קברי יהודים קדומים שדורשים טיפול הלכתי מיוחד. מחד נטען כי מדובר בפגיעה חמורה בכבוד המת ובקדושת ישראל, ומנגד נטען שאין ודאות הלכתית בדבר. המשבר הוביל לשורת תגובות מצד רבנים, פוליטיקאים, גופי תקשורת ופעילים, ומציף את המתח שבין ערכי דת למסגרות תכנון מודרניות במדינה דמוקרטית.[2]
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחודש מאי 2025 נפתחו עבודות פינוי בינוי בשכונת אשכנזי בעיר יהוד-מונוסון. הפעילות החלה לאחר הקמת הוועדה המקומית, ותחת פיקוח חלקי של רשות העתיקות.[3] החפירות חשפו מאות קברים עתיקים מתקופת בית שני עד התקופה הביזנטית, לפי רשות העתיקות לפחות חלק מהקברים קרוב לוודאי של יהודים אך לא ניתן לקבוע בוודאות את זהות הנקברים.[4] הרשות המליצה להסיר חלק מעצמות הקבורה למקום מוגן, ורק לאחר מכן לאפשר המשך העבודות בפיקוח.
עמותת אתרא קדישא, הפועלת לשמירה על קברי יהודים, דורשת לעצור את העבודות באופן מיידי.[5] לפי עמדת הרבנים, מדובר בסופו של דבר בקבר יהודי ויש להגן עליו בכל מחיר; הם אף כינו את המקרה "חילול קברים חמור שאין כדוגמתו בדורנו".
תמיכה חרדית חוצת מגזרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]המחאה נגד עבודות הפיתוח באתר הקברים ביהוד זוכה לתמיכה נרחבת מצד רוב הזרמים החרדיים, לרבות מנהיגים מהציבור הליטאי, החסידי והספרדי.[6] כרוזים הודפסו בהתמדה בריכוזים החרדיים מטעם בד"ץ העדה החרדית בירושלים. אף הגאב"ד הרב שריאל רוזנברג מבית הדין של הרב ניסים קרליץ הצטרף למוחים. בין הבולטים שהתבטאו בפומבי בנושא היו ראשי ישיבות, דיינים ורבני ערים, אשר קראו להשהיית העבודות עד לבירור הלכתי מוסמך. הרב יעקב מאיר שכטר הצטרף בעצמו מספר פעמים לעצרות התפילה אל מול מקום החפירות.[4] הרב ישראל הגר האדמו"ר מויז'ניץ מבני ברק נשא דברים חריפים לאוזני אלפי חסידיו בשולחן הטיש.[7] הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש חתמו על עצומות וגם השתתפו בעצרת גדולה שהתקיימה בכולל חזון איש בבני ברק[8] באותה עצרת בין שאר הרבנים הנואמים, נשא דברי מחאה הרב חיים פיינשטיין.[9] הרב יצחק זילברשטיין, חבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה וחתנו של הרב יוסף שלום אלישיב, פרסם מכתב מחאה נוקב ובו דרש את עצירת העבודות, תוך הדגשה שמדובר בחובה הלכתית לשמור על קדושת קברי ישראל – וציין כי לדעת פוסקי ההלכה, אין לחפור כלל עד בירור מעמיק. מחאה קבועה נרשמה ביומונים החרדיים, כאשר המודיע, המבשר, יתד נאמן, הפלס הביעו בפרסום מספר כתבות מחאה נחרצות נגד המשך החפירות באתר הפרויקט.
בקרב הציבור החרדי נערכו עצרות מחאה במספר מוקדים, לרבות הפגנות מול משרדי החברות המעורבות, תפילות מחאה, וחתימות המוניות של קהילות ספרדיות, חסידיות[10] וליטאיות.[11] פשקווילים וכרוזים הופצו בריכוזים חרדיים בירושלים, בני ברק, בית שמש, אלעד ומודיעין עילית, בהם הובעה תמיכה מלאה בדרישות להפסיק את העבודות באתר הקברים.[12]
ההפגנות וטענות לשימוש בכוח בלתי סביר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מאמצע יוני 2025 מתקיימות מחאות יומיומיות באתר החפירה. אלפים השתתפו בהפגנות, חלקם הניפו כרוזים. חלק מהמפגינים ניסו לפרוץ גדרות, הציתו ציוד מכני ואף חדרו לאתר ללא אישור.[13] פורסמו דיווחים כי כוחות של מאבטחים פרטיים הופעלו על‑ידי הקבלן כדי לפזר את המוחים – כולל שימוש בגז מדמיע, אלות זרנוקי מים ושימוש בכלבי תקיפה ייעודיים שתקפו את קהל המפגינים במספר הזדמנויות. חלק מהמוחים דורשים חקירה עם נסיבות ההנחיה לשחרור הכלבים והחמרת השימוש בכוח.[14]
לפי הדיווחים אותם מאבטחים, לא זוהו עם המשטרה, ואף נטען כי במקרים מסוימים נהגו כלפי מפגינים תמימים באלימות פיזית ומילולית. ב־29 יולי 2025 נעצר חזקי קלמנוביץ', בכיר אתרא קדישא, בחשד להסתה וארגון הפגנות בלתי חוקיות. מעצרו עורר ביקורת חרדית חריפה והפגנות לשחררו התקיימו בריכוזים החרדיים בעיקר בירושלים.[15] גורמים קיצוניים באוכלוסייה החרדית איימו בפעולות מחאה נוספות אם לא ישוחרר בקרוב. קלמנוביץ' שוחרר עוד באותו הערב.
טענות לסחיטה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לפי יעקב אטרקצ’י, מנכ"ל חברת אאורה ישראל, פעילים המזוהים עם אתרא קדישא דרשו ממנו כ‑10 מיליון ש"ח[16] כדי לשחרר את המחאה ולהמשיך בפעילות הבנייה. לאחר שסירב, דווח על השלכת שקיות צואה על שער ביתו, השחתת רכוש ואף ריסוס כתובות גנאי.[17] עמותת אתרא קדישא הכחישה לחלוטין את הקשרים למעשי אלימות או לתשלומים. לטענתם, האשמות אלו הועלו כדי להסיט את הדיון מהפגיעה בקברים למחלוקת פיננסית־מעמדית. הארגון הציע פתרונות טכניים הלכתיים להמשך בנייה תוך שמירה על קדושת המקום כגון התקנת גשרים מעל הקברים או שינוי מסלול יסודות.
מעורבות כלל ביטוח
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלל ביטוח היא שותפה פיננסית בפרויקט – הן כבעלת מניות ואופציות בחברת אאורה ישראל והן כנושה ערבויות מסחרי לדיירים במסגרת חוק מכר הדירות. בעקבות כך, 13 רבנים חרדים מובילים קראו ב־2025 לחרם על כלל ביטוח ובעקבותיו גם על מנורה מבטחים, כיוון שראו בכך תמיכה בפרויקט שעלול לפגוע בקברי יהודים.[18]
בעקבות הגינויים, חברת כלל ביטוח הוציאה פרסומי הבהרה שאין לה מעורבות בקבלת החלטות ניהוליות בפרויקט, ושהיא פועלת כגורם פיננסי בלבד, תוך עמידה מחמירה בכל חוקי הרגולציה. כל זאת לצד ניסיון לגשר, החברה פנתה לגורמים רבניים והציעה שיח משותף עם אאורה ישראל וגורמים מייצגים מהציבור החרדי.
תגובות מוסדיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשות העתיקות הוציאה צו הפסקת עבודות זמני באתר החפירות ביהוד, תוך ציון כוונה להגיש תלונה פלילית נגד החברה היזמית, בגין חריגות מהוראות הפיקוח ופינוי עצמות ללא קבלת היתר כדין.[19] בעקבות הממצאים הראשוניים, פרסמו הרבנים הראשיים לישראל, הרב קלמן בר והראשון לציון הרב דוד יוסף, גילוי דעת רשמי, בו קראו להפסקת מיידית של העבודות באתר עד לקבלת חוות דעת הלכתית וארכאולוגית מוסמכת. בנוסח ההודעה נאמר כי "קיים סיכוי ממשי שמדובר בבית עלמין יהודי מתקופת בית שני".[20]
במישור הרשותי, הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בעיר יהוד הורתה על קיום בדיקה נוספת לאור חוות דעת של הרשות הארצית לעיצוב מורשת, אך נתקלה בהתנגדות קשה מצד נציגי הציבור החרדי. גופי תכנון טענו כי הבירור ייעשה תחת לוחות זמנים מצומצמים, בעוד נציגי המוחים קראו להקפאה מוחלטת.[13] במקביל, שר המורשת הרב עמיחי אליהו, הממונה על רשות העתיקות, פנה ב־8 ביוני 2025 במכתב בהול למנכ"ל הרשות בדרישה להפסקה מיידית של כל העבודות באתר.[21] במכתבו ציין כי קיימת "פגיעה חמורה במורשת ובאתרי קבורה", והורה להציב שמירה אזרחית שתמנע כל כניסה לאתר עד הכרעה הלכתית־ציבורית מוסכמת.[22] בהמשך, השתתף השר אליהו בדיוני חירום שנערכו ברבנות הראשית יחד עם שר הדתות מיכאל מלכיאלי, והביע תמיכה בהחלטת הרבנים לעכב את העבודות כל עוד לא הושלם תהליך בירור ההלכתי־ארכאולוגי המלא.
השלכות ציבוריות וביקורת ציבורית רחבה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאבק עורר דיון ציבורי סביב גבולות השפעת גופים דתיים על מדיניות ציבורית, שאלת קדושת קברים, חופש מחאה דתית ויחסי דת ומדינה בישראל.[7] בציבור החרדי תוארו האירועים כחילול מסורת ואלימות ממוסדת נגד שומרי מצוות, בעוד בציבור הכללי עלו קריאות להסדרת פעילות עמותות דתיות באתרי עתיקות והקמת ועדה ציבורית־הלכתית לאיזון. קריאה לחרם על כלל ביטוח עוררה שיח על אחריות מוסרית של גופים מוסדיים. החברה טענה שמעורבותה היא פיננסית בלבד, אך אנליסטים הזהירו מהשלכות על השקעות עתידיות בפרויקטים רגישים.[23]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- יובל ניסני, הרבנים הראשיים נגד אאורה, ומה אומרת רשות העתיקות לגבי הקברים?, באתר גלובס, 30 ביולי 2025
- שילה פריד, שלו כחלון, שברו רכוש, השליכו שקיות עם צואה: חרדים קיצונים זרעו הרס בבית מנכ"ל חברת נדל"ן, באתר ynet, 6 ביוני 2025
- נתי קאליש, "משסים כלבים במפגינים; מדובר בקברי יהודים בוודאות", באתר "אמס", 15 ביולי 2025
- בעקבות פרויקט הדיור: קריאה לחרם כנגד חברות הביטוח הגדולות, באתר אייס, 25 ביוני 2025
- עידן יוסף, משבר הקברים ביהוד: הרבנים הראשיים והשרים הורו לעצור את העבודות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 ביולי 2025
- חיים רוזנבוים, הציבור הליטאי בראשות גדולי הדור מצטרף למאבק נגד חילול הקברים ביהוד, באתר כיכר השבת, 11 ביולי 2025
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ יובל ניסני, הרבנים הראשיים נגד אאורה, ומה אומרת רשות העתיקות לגבי הקברים?, באתר גלובס, 30 ביולי 2025
- ^ כרמלה קופר, החרדים מאיימים בחרם על חברת אאורה – פרצו למתחם פינוי בינוי והתפרעו, באתר MAGDILIM, 21 במאי 2025
- ^ אבי יעקב, המחאה עולה שלב: קיצוניים הציתו טרקטור באתר, באתר "אמס", 30 ביוני 2025
- ^ 1 2 זעקת המתים ביהוד: אלפים בעצרת המחאה נגד חילולי הקברים, באתר "ברסלב נייעס", 12 ביוני 2025
- ^ סערת הקברים ביהוד: "המפגינים מקבלים מכות ממשטרה ומאבטחים", באתר רדיו קול ברמה, 2 ביולי 2025
- ^ נתי קאליש, סאגת חילול הקברים ביהוד: האדמו"רים הגיעו למחות, באתר "אמס", 14 ביולי 2025
- ^ 1 2
האדמו"ר מויז'ניץ במחאה על חילול קברים ביהוד, סרטון בערוץ "מה שמעניין בציבור החרדי", באתר יוטיוב (אורך: 03:20)
- ^ זאב בלוי, בכולל חזון איש: עצרת מחאה על חילולי הקברים ביהוד, באתר JDN, 15 ביולי 2025
- ^ מה גרם לבריסקער רב לבכות בלילות ולהפריע לו בקריאת שמע?, סרטון בערוץ "בקודש פנימה", באתר יוטיוב (אורך: 19:22)
- ^ חיים רוזנבוים, חילול הקודש: האדמו"רים שנמנעים מלהפגין, הגיעו ל'יהוד' עם החסידים, באתר כיכר השבת, 9 ביולי 2025
- ^ חיים רוזנבוים, הציבור הליטאי בראשות גדולי הדור מצטרף למאבק נגד חילול הקברים ביהוד, באתר כיכר השבת, 11 ביולי 2025
- ^ זאב בלוי, תיעוד: עצרת מחאה נגד חילולי הקברים ביהוד, באתר JDN, 12 ביולי 2025
- ^ 1 2 אבי גדלוביץ', עימותים בפרויקט הבנייה ביהוד, הקנאים מאיימים להחריף את המחאה: "נלך עד הסוף", באתר בחדרי חרדים, 21 במאי 2025
- ^ נתי קאליש, "משסים כלבים במפגינים; מדובר בקברי יהודים בוודאות", באתר "אמס", 15 ביולי 2025
- ^ אבי גדלוביץ', בכיר ב'אתרא קדישא' נעצר, הקנאים מאיימים: "נחריף את המחאות", באתר בחדרי חרדים, 29 ביולי 2025
- ^ אריק מירובסקי, מי ירוויח מהזזת קברים: מה עומד מאחורי האלימות מול ביתו של אטרקצ'י, באתר גלובס, 8 ביוני 2025
- ^ שילה פריד, שלו כחלון, שברו רכוש, השליכו שקיות עם צואה: חרדים קיצונים זרעו הרס בבית מנכ"ל חברת נדל"ן, באתר ynet, 6 ביוני 2025
- ^ בעקבות פרויקט הדיור: קריאה לחרם כנגד חברות הביטוח הגדולות, באתר אייס, 25 ביוני 2025
- ^ עידן יוסף, משבר הקברים ביהוד: הרבנים הראשיים והשרים הורו לעצור את העבודות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 1 ביולי 2025
- ^ חיים רוזנבוים, הלם וזעזוע חברת 'אאורה' ממשיכה לחלל קברים עתיקים ביהוד | הרבנים הראשיים יוצאים במחאה, באתר כיכר השבת
- ^ זאב גור אריה, השר אליהו לרשות העתיקות: עצרו מיד את העבודות במתחם הקברים, באתר JDN, 9 ביוני 2025
- ^ טוענים שיש בו קברים יהודיים: חרדים קיצונים תוקפים ומשחיתים אתר בנייה, סרטון בערוץ "כאן | חדשות – תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 02:52)
- ^
יוסף חרש, בגלל הפרויקט של אאורה ביהוד: החרדים עברו להחרים גם חברות ביטוח, באתר TheMarker, 21 ביולי 2025
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "המאבק החרדי על הקברים ביהוד".