דב (דובה) פרמט
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-04-10 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה | |
| על דף זה נערכת הצבעת מחיקה בדף זה | |
_Farmet.jpg) | |
| טוראי דב (דובה) פרמט ז"ל | |
| לידה |
10 בפברואר 1931 כ"ג בשבט תרצ"א  חיפה, המנדט הבריטי |
|---|---|
| נהרג |
5 ביוני 1948 (בגיל 17) כ"ז באייר ה'תש"ח מלכיה |
| מקום קבורה |
 קבר אחים בבית העלמין הצבאי, מעוז חיים, ישראל |
| שירות צבאי | |
| השתייכות | |
| דרגה | טוראי |
| 1948 | |
| תפקידים בשירות | |
| |
| פעולות ומבצעים | |
| |
| הנצחה | |
| אבן זיכרון בחלקה להנצחת חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע בבית הקברות הצבאי בהר הרצל; אנדרטת חטיבת עודד; אתר "יזכור" | |
דב (דובה) פרמט (כ"ג בשבט תרצ"א, 10 בפברואר 1931 – כ"ז באייר ה'תש"ח, 5 ביוני 1948) היה לוחם בחטיבת עודד של צה"ל, שנפל בקרב על מלכיה במלחמת העצמאות, בהיותו בן 17. במשך קרוב ל-78 שנים הוגדר כחלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע, עד שב-1 באפריל 2026 הודיע דובר צה"ל כי מקום קבורתו אותר, בתום חקירה בת חמש שנים, בקבר אחים בבית העלמין הצבאי בקיבוץ מעוז חיים.
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]דב פרמט נולד ביום כ"ג בשבט תרצ"א (10 בפברואר 1931) בחיפה, בן לבלה ויצחק פרמט. לאחר שסיים בית ספר יסודי יצא לעבוד; התמחה במַסְגרוּת ועבד בבית חרושת. היה חבר בתנועת הנוער העובד ושהה זמן מסוים בקיבוץ. בשעות הפנאי עסק בספורט והשתייך לקבוצת הכדורגל של נוער "הפועל" חיפה. מנעוריו היה חבר בארגון ההגנה.[1]
שירותו הצבאי
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת העצמאות, התגייס פרמט לחטיבת עודד (חטיבה 9) ושירת כטוראי בפלוגה א' של גדוד 11. הוא נשלח עם יחידתו לחזית הצפון, והשתתף בקרבות הבלימה והשחרור בגליל העליון, ובהם קרבות שחרור צפת, הקרב על חוליות והגנת רמות נפתלי מפני התקפות הצבא הלבנוני.[2]
בחודש יוני 1948, בעוד חלק מיחידות החטיבה הועברו דרומה להשתתפות במבצע יצחק, נותרה פלוגתו של פרמט במשימת הגנה במרחב מלכיה. ב-5 ביוני 1948, במהלך מתקפה לבנונית-סורית כבדה על האזור, נפל פרמט בקרב.[3] במשך 78 שנים נחשב לחלל שמקום קבורתו לא נודע, עד שבאפריל 2026 אותר מקום קבורתו בקבר אחים בקיבוץ מעוז חיים.[4]
הקרב על מלכיה ונפילתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – קרבות מלכיה
בחודשים מאי–יוני 1948 התחוללו במרחב הכפר הלבנוני מלכיה סדרה של קרבות עזים, בשל מיקומו האסטרטגי החולש על ציר הפלישה מלבנון לאצבע הגליל. ב-1 ביוני 1948 הועברה השליטה במקום לידי פלוגה א' מגדוד 11 של חטיבת עודד, שהחליפה כוח של הפלמ"ח אשר כבש את היעד שלושה ימים קודם לכן.
ב-5 ביוני, בשעה 12:00, פתח כוח צבאי משולב — שכלל חי"ר של צבא לבנון בסיוע שריוניות, לצד כוחות מצבא סוריה ומצבא ההצלה — במתקפה נרחבת על המרחב משלושה כיוונים. הפלוגה הישראלית, שהייתה פרושה מהפילבוקס שממזרח למלכיה דרך בית המכס שמצפון לכפר ועד לאזור ה"קמפ" ו"גבעת העץ" שממערבו ובתוך הכפר עצמו, עמדה מול כוח עדיף. עיקר הלחימה התרכז ב"גבעת העץ". הפלוגה ספגה אבדות כבדות בהרוגים ובפצועים. בשעה 18:00 דיווח מפקד הכיתה ב"גבעת העץ" כי הלחץ עליו גובר; הוא קיבל פקודה להחזיק מעמד עד לחשכה כדי למנוע איגוף, ונפצע. לנוכח הלחץ ניתנה בשעה 18:15 פקודת נסיגה לכיוון הכפר.[5]
דב פרמט נפגע מצרור כדורי אויב על "גבעת העץ". גופתו נותרה על פסגת הגבעה, כשלושה מטרים מעמדה רדודה שהייתה במקום. הכיתה שהגנה על הגבעה נסוגה לקראת חשכה לכיוון הכפר, ורק לוחם אחד — שייקה רודוי, שהיה פצוע — הצליח לצאת ממנה. פרמט היה בן 17 בלבד בעת נפילתו.[3]
מלבד פרמט, נותרו בשטח חמישה לוחמים נוספים שגופותיהם לא אותרו מקרב זה: שמואל ברנשטיין, יעקב ליבוביץ, שמואל מולדבסקי, יצחק גליק ושלמה קרון.[6]
חקירת איתורו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך קרוב לשמונה עשורים נחשב פרמט לחלל מערכות ישראל שמקום קבורתו לא נודע. הרישומים ההיסטוריים הצביעו על כך שנפל בקרב, אך מקום קבורתו לא היה ידוע.
בשנת 2020, הקים הענף לאיתור נעדרים (אית"ן) בחטיבת הנפגעים של צה"ל צוות חקירה מיוחד (צח"ם) שתכליתו לאתר את מקום קבורתו. עבודת הצוות נמשכה למעלה מחמש שנים וכללה סריקת אלפי מסמכים מארכיוני צה"ל ומערכת הביטחון, הצלבת עדויות של לוחמים, אנשי קבורה ותושבי האזור מאותה תקופה, וכן סקרים ארכאולוגיים באזור הקרבות.[7]
פריצת הדרך בחקירה הושגה כאשר החוקרים הצליחו למפות את מסלול הפינוי של חללי צה"ל שנותרו במרחב מלכיה. הממצאים העלו כי מיד לאחר הקרב ביוני 1948 אספו כוחות האויב את הגופות שנותרו בשטח — בהן זו של פרמט — וטמנו אותן בקבר אחים ארעי ב"גבעת העץ". לאחר כיבושה הסופי של מלכיה במסגרת מבצע חירם בסוף אוקטובר 1948, נערך צה"ל לאיתור חללי הקרבות הקודמים. ב-18 בנובמבר 1948 הועברו שרידי החללים מהקבר הארעי אל קבר אחים מרכזי בבית העלמין הצבאי בקיבוץ מעוז חיים, יחד עם 16 חללי צה"ל נוספים מקרבות תש"ח במלכיה.
בשל תנאי התקופה, ריבוי הקרבות ומגבלות הזיהוי של אותם ימים, לא קושר שמו של פרמט באופן פרטני לאותו קבר אחים, והוא נותר מוגדר כנעדר אף שקבורתו הוסדרה בפועל. ב-1 באפריל 2026, עם השלמת החקירה ווידוא הממצאים, התיר דובר צה"ל לפרסם כי אותר מקום קבורתו. קצינת משאבי האנוש הראשית וראש חטיבת הנפגעים, תת-אלוף עדנה איליה, הציגה את ממצאי החקירה לבני משפחתו.[5][8]
המאמצים לאיתור נעדרי מלכיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתקופת מלחמת העצמאות לא היה בצה"ל מערך מסודר לאיתור נעדרים וחללים שלא נאספו משדות הקרב. בפועל, האחריות לכך הוטלה פעמים רבות על כתפי מפקדים ועל בני משפחות, שערכו חקירות ופעולות איסוף עצמאיות. במקרה של חללי קרבות מלכיה, קבוצה של הורי הנופלים יזמה, כעבור כחצי שנה, את איסוף גופות בניהם מהשטח והעברתן לקבר אחים בקיבוץ מעוז חיים, שם שהו חלק מהלוחמים קודם לכן במסגרת הכשרת פלמ"ח.[9]
שישה מלוחמי גדוד 11 שנפלו בקרב ב-5 ביוני 1948 הוגדרו כנעדרים. בשנת 2009 קבע ענף איתור נעדרים כי חמישה מהם נטמנו בקבר האחים במעוז חיים, אך פרמט נותר ללא קישור חד-משמעי לאותו קבר. ד"ר ירח פארן, מראשוני יחידת אית"ן ומומחה לנעדרי מלחמת העצמאות, טיפל בעבר בתיק נעדרי קרב מלכיה וערך תחקיר מקיף שתיאר כל שלב מהקרב.[10] רק בשנת 2020, עם הקמת צוות החקירה המיוחד, חודשה החקירה הממוקדת בעניינו של פרמט, שהושלמה כאמור באפריל 2026.
נכון להיום, נותרו חמישה חללים נוספים מקרב מלכיה שמקום קבורתם לא נודע: סגן שמואל ברנשטיין, טוראי יעקב ליבוביץ, טוראי שמואל מולדבסקי, טוראי יצחק גליק וטוראי שלמה קרון.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאורך השנים שבהן הוגדר כחלל שמקום קבורתו לא נודע, שמו של פרמט נחקק באבן זיכרון בחלקה להנצחת חללי מערכות ישראל שמקום קבורתם לא נודע בבית הקברות הצבאי בהר הרצל שבירושלים. כמו כן, שמו מונצח באנדרטת חטיבת עודד ובאתרי המורשת המוקדשים לקרבות מלכיה. בדף הנופל באתר "יזכור" של משרד הביטחון מונצח סיפור חייו ונפילתו.[1]
בעקבות איתור קברו בשנת 2026, הוחלט להוסיף כרית מצבה אישית הנושאת את שמו על קבר האחים בבית העלמין שבמעוז חיים.[11]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אותר מקום קבורת טוראי דב פרמט ז"ל, שנפל בקרב במרחב מלכיה בשנת 1948, באתר צה"ל, 1 באפריל 2026
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ירח פארן, עד שיחזור החייל האחרון: סיפורן של יחידות איתור הנעדרים בצה"ל", הוצאת כתר, 2015.
- צבי אילן, חטיבת עודד במלחמת העצמאות, הוצאת מערכות, 1991.
- נתנאל לורך, תולדות מלחמת הקוממיות, הוצאת מערכות, 1966 (הפרק העוסק בקרבות מלכיה).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 טוראי דב (דובה) פרמט, באתר "יזכור".
- ↑ דין ברנדשטטר, השאלה שהעסיקה את המדינה שנים: סיפור הקרב בו נפל דב פרנט ז"ל, באתר ישראל היום, 1 באפריל 2026
- 1 2 אלישע בן קימון, אחרי 78 שנים התגלה: החלל הנעדר דב פרמט נטמן בקבר אחים עם 16 חללי צה"ל, באתר ynet, 1 באפריל 2026
- ↑ אחרי 78 שנים: אותר מקום קבורתו של חלל צה"ל טוראי דב פרמט ז"ל מתש"ח, ערוץ 14 באתר יוטיוב, 1 באפריל 2026.
- 1 2 עופר רגב, מקום קבורתו התגלה לאחר 78 שנים: סיפור נפילתו של דב פרמט, באתר ישראל היום, 1 באפריל 2026.
- ↑ ניצן שפירא, אותר מקום קבורתו של טוראי דב פרמט ז"ל שנפל ב-1948, באתר מאקו, 1 באפריל 2026
- ↑ כרמלה מנשה איתי בלומנטל, אחרי 78 שנים: אותר מקום קבורתו של החלל דב פרמט שנפל במלחמת העצמאות, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 1 באפריל 2026
- ↑ Slain soldier considered missing since 1948 found in mass grave in north -- IDF, The Times of Israel, 1 באפריל 2026.
- ↑ ירח פארן, עד שיחזור החייל האחרון: סיפורן של יחידות איתור הנעדרים בצה"ל, הוצאת כתר, 2015
- ↑ אלי אשכנזי, מאתר הנעדרים הנחוש מצא אנדרטה חרבה. אחרי השיפוץ, גם הצבא הטורקי הצדיע לו, באתר וואלה, 19 בדצמבר 2020
- ↑ חלל צה"ל שמקום קבורתו לא נודע - אותר אחרי 78 שנים, באתר מעריב אונליין, 1 באפריל 2026