לדלג לתוכן

דב אייזן

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-07-14 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 13.07.2026).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 13.07.2026).
דב אייזן
לידה 1942
תחנת רכבת בהרי אוראל בברית המועצות
פטירה 26 במרץ 2025 (בגיל 83 בערך)
כ"ו אדר תשפה
ירושלים, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות
תאריך עלייה אוקטובר 1948
שם לידה דב בער, בשואה כונה בוריס
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים ברית המועצות, אוזבקיסטן, מחנה העקורים "שארית הפליטה" ויילס לינץ באוסטריה, חיפה שכונת חאליסה, חיפה שכונת הדר, ירושלים מושבה יוונית, ירושלים בית וגן
פעילות בולטת מנהל הגף להכשרת מורים במשרד החינוך. מנהל האגף לקשרי חינוך ישראל תפוצות במשרד החינוך. מיסד מכון מופ"ת ומוביל האקדמיזציה של הכשרת המורים בישראל ויוזם יער הסמינרים והמכללות לחינוך
השכלה

בוגר נצח ישראל, חיפה, בוגר בית ספר יבנה, חיפה, בוגר סמינר א.ד גורדון במגמה ביולוגית, חיפה, תואר ראשון בחינוך וסוציולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים,

תואר שני בחינוך בהצטיינות יתרה מהאוניברסיטה העברית בירושלים
תקופת פעילות שנות ה-60 של המאה ה-20 – 2008 פרישה לגמלאות
עיסוק קידום טעוני טיפוח, הכשרת מורים, מדיניות חינוך, חינוך יהודי
מעסיק

המרכז לחקר טעוני טיפוח האוניברסיטה העברית, בית ספר לעובדי הוראה בכירים משרד החינוך,

מטה משרד החינוך.
השקפה דתית דתי לאומי
בת זוג נילי אייזן
מספר ילדים 5

דב אייזן (194226 במרץ 2025) היה איש חינוך ישראלי בכיר, שכיהן כמנהל אגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך. אייזן נחשב לאדריכל המרכזי של תהליך האקדמיזציה של המכללות לחינוך בישראל – מהלך היסטורי ששינה את פני הכשרת המורים והפך את הסמינרים למורים למוסדות אקדמיים המעניקים תארים המוכרים על ידי המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). במהלך שנות כהונתו יזם את הקמת מכון מופ"ת והוביל את מדיניות משרד החינוך בנושא הכשרת מורים וקשרי חינוך ישראל תפוצות במשרד החינוך.

אייזן נולד ב-1942 בעיצומה של מלחמת העולם השנייה בתחנת רכבת באזור הרי אורל שבברית המועצות, במהלך הפינוי של הפליטים הרוסיים לארצות המוסלמיות בברית המועצות. הוא גדל באוזבקיסטן בתנאים קשים כילד רוסי בשם בוריס. אמו סוניה /שרה, שברחה מברדיצ'ב, הסתירה את מוצאם היהודי כדי לשרוד עד לסיום המלחמה. הם איבדו את כל משפחתם בשואה. לאחר המלחמה במסגרת "החזרה למולדת" (הרפטריאציה) של הפליטים הם עברו לפולין לצ'שין. ומשם במסגרת ארגון הבריחה למחנה העקורים "שארית הפליטה" בלינץ באוסטריה, שם החל את לימודי כיתה א בעברית בבית הספר "גאולה". אחרי קום המדינה בשבת סוכות באוקטובר 1948 עלה לישראל באונייה "טטי", הגיע למעברת חדרה ומשם התיישב עם משפחתו בדירת חדר בעיר התחתית בחיפה בשכונת חליסה שם גדל בתנאי דלות עם עולים מאירופה וצפון אפריקה. נקודות מפנה משמעותיות בשילובו בחברה הישראלית היו המעבר מבית ספר "נצח ישראל" בעיר התחתית ל תיכון "יבנה" עם תלמידים ממשפחות מבוססות בשכונת הדר בחיפה והצטרפותו לתנועת בני עקיבא. הוא שירת בנח"ל כמרכז גרעין "חלוצים" בהיאחזות הנח"ל בארותים ובקיבוץ לביא שם ליווה קבוצות מתנדבים יהודיים מחו"ל בסיורים בארץ והיה גם רועה צאן. אייזן הוא בוגר סמינר גורדון למורים, למד בישיבת מרכז הרב והשלים תואר ראשון ושני בסוציולוגיה ובחינוך בהצטיינות יתרה באוניברסיטה העברית בירושלים. בראשית דרכו המקצועית שימש כמחנך פנימייה במדרשית נועם בפרדס חנה. בשנת 1978, לאחר ששר החינוך זבולון המר התרשם מנאומו בשם הבוגרים בטקס סיום הלימודים באוניברסיטה מונה אייזן למנהל המחלקה להכשרת מורים במשרד החינוך. תפקיד בו כיהן במשך 15 שנה והוביל בו רפורמות מבניות רבות. לאחר מכן הקים וניהל את האגף לקשרי חינוך ישראל-תפוצות במשרד החינוך. אייזן הזדהה עם אנשים וקשר קשרים חברתיים עמוקים עם אנשים מקשת חברתית רחבה ביותר[1]. אייזן היווה מודל ועידוד לאנשים רבים לאפשרות להתקדם מנקודת פתיחה נמוכה[1].

במהלך חייו התחתן עם נילי בתם של יעקב וטובה קוצ'ינסקי ונולדו לו 5 ילדים, נכדים ונינים כולם גרים בישראל.

תחומי פעילות מרכזיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הובלת תהליך האקדמיזציה ואיחוד המכללות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתפקידו כמנהל הגף להכשרת עובדי הוראה, ניהל אייזן את המעבר המבני והמהותי של המוסדות להכשרת מורים למעמד אקדמי.[2][3][4] פעילותו בתחום זה כללה:

  • הסדרת תוארי .B.Ed: הובלת המעבר מהענקת תעודת "מורה מוסמך" להענקת תארים אקדמיים, תוך עמידה בסטנדרטים של המל"ג.
  • איחוד מוסדות: הובלת תהליכי איחוד של סמינרים קטנים לכדי מכללות אקדמיות אזוריות חזקות, במטרה לשפר את איכות ההוראה ולייעל את המערכת.
  • איזון פדגוגי: אייזן נודע כמי שעמד על המשמר כדי שהאקדמיזציה לא תבוא על חשבון ה"שטח". הוא הדגיש את חשיבות ההתנסות המעשית והקשר הישיר של המורה לעתיד עם בית הספר.
  • העלאת רמת הסטודנטים לחינוך על ידי יצירת מבחני סף
  • העלאת רמת ההשכלה האקדמית של מורי המורים על ידי יצירת מסלולים ייעודים לתארים מתקדמים באוניברסיטאות

הקמת מכון מופ"ת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1983 אייזן יזם את הקמתו של מכון מופ"ת (מחקר ופיתוח תוכניות בהכשרת עובדי הוראה) מתוך חזון ליצור בית מקצועי למכשירי המורים בישראל.[2][5] הוא ראה במכון מרכז למחקר, פיתוח ותמיכה בקהילת המרצים במכללות, מתוך הבנה שהכשרת מורים היא פרופסיה הדורשת גוף ידע ייחודי ומחקר יישומי מתמיד. במסגרת זו הוקמה הוצאה לאור של פרסומי מורי המכללות וכתב העת "דפים".

תעודה לדב אייזן על שיזמת והקמת את מכון מופ"ת. על שליווית את המכון לאורך השנים תוך עידוד, תמיכה ושותפות מלאה.. על היותך חבר בחבר הנאמנים של המכון

קשרי חינוך ישראל תפוצות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת עבודתו במשרד החינוך, הקדיש אייזן חלק ניכר מפעילותו לקשר את מערכת החינוך בישראל עם מערכות החינוך היהודיות בעולם.[6] התפיסה הייתה שמערכת החינוך היא הגשר המרכזי לשימור ופיתוח הזהות היהודית בקרב הדור הצעיר בארץ ובעולם. פעילותו כללה פיתוח תוכניות לימוד בדגש על שייכות ומחויבות לעם היהודי ובניית שיתופי פעולה בין מערכות החינוך בישראל ובעולם. כדי לממש את החזון דב אייזן יזם והביא משלחות של מנהלי אגפים, מנהלי בתי ספר מחנכים ומורים לסיורים בארצות הברית וכן הביא משלחות של מנהלים ומורים לישראל ללימוד הדדי.[7]

תפיסתו החינוכית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אייזן דגל בתפיסה של המורה כ"איש חינוך" בעל השכלה רחבה ואחריות חברתית וערכית עמוקה לחברה הישראלית וליהדות התפוצות. לראות את הפוטנציאל בכל אדם ולהעצים אותו.

מדבריו וכתביו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מדבריו תועדו בפרוטוקולים של וועדות הכנסת[8][9][10][3][11] בוועדת החינוך ובוועדת העלייה והקליטה[12][13]

רבים מדבריו נמצאים בפרוטוקולים של משרד החינוך והתרבות.[14]

חלק מדבריו הוקלט ביוטיוב[15]

חינוך פעלתני כדרך לשיקומם של תלמידים טעוני טיפוח[16]

חוברת אירועים: טעויות חשיבה של תלמידים טעוני טיפוח[17]

מציאות וחזון כגורמים דינמיים בתהליכי ההתפתחות של הכשרת מורים בישראל[2].

מרכזי למידה – למידה מהנה: מדריך למורה[18]

העם היהודי בימינו – שייכות ומחויבות: מידע לפעילות במוסדות חינוך בכל רמות הגיל[6]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיפור מעורר השראה על דב אייזן[19]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • S&S Shafat (2026-03-16), אזכרה לדב אייזן אדר תשפו
  • מכון מופ"ת

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. 1 2 כרמל אדורם (2026-03-09), דב אייזן במפגש חברים 15 7 2008
  2. 1 2 3 דב איזן, [בקטלוג מאוחד של סיפריות ישראל https://www.nli.org.il/he/articles/RAMBI990001252890705171/NLI מציאות וחזון כגורמים דינמיים בתהליכי ההתפתחות של הכשרת מורים בישראל.], דפים (מכון מופת) 18, תשנד, עמ' 7-21
  3. 1 2 פרוטוקול מועדת החינוך בכנסת בנושא הכשרת מורים ואקדמיזציה, באתר הכנסת, 1993
  4. כרמל אדורם (2026-03-09), מפגש ראשונים של רמא
  5. Carmeladoram (2026-03-12), English: .תעודת עמית כבוד ממכון מופ"ת (בית ספר למחקר ופיתוח תכניות בהכשרת עובדי חינוך והוראה במכללות) למר דב אייזן
  6. 1 2 דב אייזן ,ביג'ל, יוסף , ברגר, עינת , ויל, מרים , יונה, רבקה, העם היהודי בימינו – שייכות ומחויבות : מידע לפעילות במוסדות חנוך בכל רמות הגיל ישראל. משרד החנוך, התרבות והספורט. האגף לקשרי חנוך ישראל-תפוצות מלי"ץ – מכונים לחנוך יהודי-ציוני, ירושלים: משרד החינוך, התרבות והספורט. האגף לקשרי חנוך ישראל-תפוצות, מחלקת הפירסומים מלי"ץ – מכונים לחנוך יהודי-ציוני., 2003, עמ' 204. (בעברית)
  7. knesset.gov.il, פרוטוקול מס' 16 מישיבה משותפת של ועדת העליה. הקליטה והתפוצות וועדת החינוך והתרבות, הכנסת ה-16, באתר הכנסת, 23-12-2003
  8. פרוטוקול ועדת החינוך והתרבות של הכנסת, 25.12.1985 – דיון בנושא איחוד סמינרים וניהול האגף להכשרת מורים תחת דב אייזן
  9. פרוטוקול ועדת הכנסת בנושא איחוד הסמינרים למורים, באתר הכנסת, 1985
  10. פרוטוקול מוועדת החינוך בכנסת בנושא איחוד הסמינרים, באתר הכנסת, 1985
  11. [https://fs.knesset.gov.il/15/Committees/15_ptv_496618.docx פרוטוקול מספר 42 ישיבת ועדת החינוך והתרבות בכנסת שהתקיימה ביום רביעי, ד' בטבת התש"ס, 13/12/1999, בשעה 10:05 בנושא החינוך היהודי בתפוצות. דב אייזן משתתף כמנהל האגף לחינוך יהודי בתפוצות], באתר הכנסת
  12. Open Knesset, oknesset.org
  13. פרוטוקול ועדת קליטה של הכנסת בה השתתף דב אייזן כמנהל האגף לקשרי חינוך ישראל -תפוצות במשרד החינוך, באתר oknesset.org, 23.5.2001
  14. ארכיון משרד החינוך
  15. כרמל אדורם (2026-03-09), דב אייזן במפגש חברים 15 7 2008
  16. דב אייזן, חינוך פעלתני כדרך לשיקומם של תלמידים טעוני טיפוח, ירושלים: האוניברסיטה העברית בירושלים , עבודת מ.א, תשלז, עמ' 97. (בעברית)
  17. דב אייזן ומיכאל עמיר, חוברת אירועים : טעויות חשיבה של תלמידים טעוני טיפוח / נערכו והובאו לדפוס ע"י מיכאל עמיר ודב אייזן., ירושלים: המרכז לחקר חינוכם של תלמידים טעוני טיפוח – ביה"ס לחינוך – האוניברסיטה העברית בירושלים – היחידה ליעוץ ולהדרכה, בית הספר להשתלמות עובדי הוראה בכירים – קריית מוריה., תשלג, עמ' 12. (בעברית)
  18. דב איזן , אחי-מרים, לאה, כספי, מזל, רוקח, אפרים, מרכזי למידה – למידה מהנה : מדריך למורה., ירושלים: שלבים ה משרד החנוך – מרכזים פדגוגיים אוניברסיטה עברית, תשלט, עמ' 59
  19. Adeveloping story, SPARKS of MAJESTY, inspirational stories ofexalted acts &noble deeds, ,jerusalem Israel, new york: feldhiem, 2015, עמ' .143-145. (באנגלית)