דביר רביב
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-07-22 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 | |
| לידה |
1983 (בן 43 בערך) קדומים |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
  | |
דביר רביב הוא ארכאולוג ישראלי, מרצה בכיר במחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן ומורה דרך. מחקריו עוסקים בארכאולוגיה, בגאוגרפיה היסטורית ובהיסטוריה של ארץ ישראל בתקופות הקלאסיות, ובייחוד בתקופת בית שני, התקופה הרומית ומרד בר־כוכבא. מחקריו משלבים סקרים ארכאולוגיים אזוריים, נומיסמטיקה, חקר מערות, בחינת מקורות ספרותיים וניתוח טופוגרפי, בדגש על שימוש במחקר על ענפיו השונים ככלי לשחזור והבנה של תהליכים היסטוריים ופוליטיים רחבי היקף בארץ ישראל בתקופות אלו.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד ב-1983 בקדומים לדני ורבקה רביב. למד ארכאולוגיה ולימודי ארץ ישראל באוניברסיטת בר-אילן, בשנת 2013 סיים תואר שני בהצטיינות יתרה, נושא עבודת התזה: "היישוב בפלך תמנה משלהי ימי הבית השני ועד מרד בר כוכבא".[1] בשנת 2018 השלים באותה מחלקה את לימודי הדוקטורט, אף הם בהצטיינות יתרה. נושא עבודת הדוקטורט: "היישוב בדרום השומרון בתקופות ההלניסטית והרומית לאור תוצאות סקר ארכאולוגי", בהנחיית פרופ' בועז זיסו.[2][3] לאחר מכן הצטרף לסגל המחלקה, ובהמשך מונה למרצה בכיר.
עמית במרכז יסלזון לחקר תולדות ישראל באמצעות האפיגרפיה ובמרכז רנרט ללימודי ירושלים. מלבד בר-אילן, הרצה גם במכללת ליפשיץ, מכללת תלפיות, מכללת שאנן, מכון אבשלום, יד בן צבי, מכינה קדם-צבאית בני ציון, בית ספר שדה כפר עציון, מדרשת הרי גופנא ועוד,[3] שיתף פעולה עם המרכז לחקר מערות בישראל, והדריך טיולים רבים במסגרות מגוונות, בפרט ביהודה ושומרון.[4][5] פרסם עשרות מחקרים ומאמרים בכתבי עת מדעיים.[6] בשנת תשפ"ו זכה בפרס הרקטור לחדשנות מדעית של אוניברסיטת בר-אילן.[7] בעבר התגורר בקידה, וכיום מתגורר בכפר אדומים, נשוי ואב לחמישה.[8] במלחמת חרבות ברזל שירת במילואים במרכז איתור נעדרים.[8]
תחומי מחקר
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקריו של רביב עוסקים בעיקר בתולדות היישוב היהודי בצפון יהודה ובדרום השומרון בתקופת הבית השני, בהתפשטותה של הממלכה החשמונאית, בגבולה הצפוני של יהודה, במרד בר־כוכבא ובארכאולוגיה תת־קרקעית. במחקריו הוא משלב עיון במקורות ובמחקרים קודמים עם ביצוע סקרים ארכאולוגיים חדשים וניתוח ממצאים העולים מהם. חלק ניכר ממחקריו התקיימו בשותפות עם חוקרים נוספים, ובכללם בועז זיסו, אהרן טבגר ועמוס פרומקין.
סקר דרום השומרון החדש
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – סקר דרום השומרון החדש
אחד ממפעליו המחקריים המרכזיים הוא סקר דרום השומרון החדש, שנערך בשנים 2014–2018, ובו שימש ממנהלי הסקר.[9] במסגרת הסקר תועדו באופן שיטתי אתרים ארכאולוגיים בדרום השומרון, ובהם יישובים, מערכות מסתור מתקופת מרד בר כוכבא, מקוואות, מערות קבורה, דרכים עתיקות ומתקנים חקלאיים. ממצאי הסקר שימשו בסיס לשורה של מחקרים על ההתיישבות היהודית בתקופת הבית השני ועל התרחבותה של יהודה צפונה בתקופה החשמונאית. במסגרת הסקר פורסמו בין היתר מחקרים על תל תמנה, חורבת אל־קט, חורבת אשון ואתרים נוספים, שהציעו הערכה מחודשת של גבולות יהודה ושל דפוסי ההתיישבות באזור.
התקופה החשמונאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מחקריו של רביב על התקופה החשמונאית מתמקדים בהתפשטותה הטריטוריאלית של יהודה ובהרכב האוכלוסייה באזורי הספר שבין יהודה לשומרון. לדבריו, הממצא הארכאולוגי מסייע להנחה שהמחוזות עפרים, רמתים ולוד הועברו משומרון ליהודה, נגרעו מהאוטונומיה השומרונית וסופחו לממלכת החשמונאים.[10][11] במחקר נוסף עסק בזיהויה של רמתיים, בירת אחת הטופרכיות בתקופה החשמונאית, והציע לזהותה באזור ח'רבת א־שונה שממזרח ליישוב נעלה ומדרום לכפר דיר עמאר, על בסיס שילוב של נתונים גאוגרפיים, ארכאולוגיים וטופונימיים.[12]
מרד בר כוכבא: מטבעות ומערכות מסתור
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחום מרכזי נוסף במחקריו הוא מרד בר כוכבא. עסק בתפוצת מטבעות מרד בר כוכבא ובהשלכותיה על מיפוי אזורי השליטה של המרד. לדבריו, ממצא המטבעות מלמד שלפחות חלק מצפון הרי יהודה נכלל בתחום השליטה של בר כוכבא.[13][14] השתתף בסקרי מערות קרסטיות בשומרון ובמערב בנימין,[12][15][16] בנחל תקוע וסביבתו[17][18][19] ובאתרים נוספים.
זיהוי אתרים ושחזור קורותיהם
[עריכת קוד מקור | עריכה]עסק בזיהוי אתרים הנזכרים במקורות הקדומים ובשחזור קורותיהם בתקופה החשמונאית ובתקופת מרד בר כוכבא, על סמך מטבעות, מערות ומערכות מסתור וממצאים אחרים. בין האתרים שחקר: תמנה (חירבת תיבנה),[1][20][21] רמתיים צופים ורמתיים,[12] מבצר ארטבה שנחשף על ידו לראשונה,[22] תל חייא שנחפר על ידי משלחת בראשותו, מערות עאבוד,[23] ח'רבת טרפין, חורבת פצה, מערת הנמרים,[24] חורבת כורכוש,[25] מכמש,[26] בית זכריה,[8] ועוד.
המדריך למטייל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ערך מורחב – המדריך למטייל
המדריך למטייל הוא מיזם משותף לרביב ונתנאל אלינסון שהחל ב-2008, בעקבות נפילתם של חיילי צה"ל, דוד רובין ואחיקם עמיחי, בפיגוע בנחל תלם. המחברים, יחד עם חבריהם ישראל רוזנפלד, אהרן טבגר ודוד סעיד, החליטו לקיים טיולים קבועים ללא תשלום ברחבי יהודה ושומרון, מתוך חשש כי לאחר האירוע בו נפלו חבריהם איש לא יטייל באזורים אלו. בשנים 2011–2014 עסקו אלינסון ורביב בהוצאת שני כרכי המדריך כהמשך המיזם. למימון ההוצאה לאור התקיים מימון המונים דרך אתר הדסטארט.[27] המדריך זכה לביקורות חיוביות, בין היתר מפי יהודה זיו, אדם זרטל וזאב ספראי.[28]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- דביר רביב באתר אוניברסיטת בר־אילן, כולל קורות חיים ורשימת פרסומים
- רשימת הפרסומים של דביר רביב, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הרצאות של דביר רביב באתר יוטיוב
- רשימת פרסומים של דביר רביב באתר Academia.edu
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 דביר רביב, היישוב בפלך תמנה משלהי ימי הבית השני ועד מרד בר כוכבא, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, אוניברסיטת בר-אילן תשע"ב.
- ↑ העבודה בקטלוג ספריית אוניברסיטת בר-אילן.
- 1 2 רביב דביר | המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה, באתר lisa.biu.ac.il
- ↑ בחזרה לסרטבא-אלכסנדריון, באתר בית ספר שדה כפר עציון
- ↑ מודעה על טיול בהדרכתו אל "הרכס הנעלם" בשמורת בזק., באתר www.facebook.com
- ↑ בריאיון למקור ראשון דלהלן, תיאר את המורכבות הפוליטית שמאפיינת את פרסום מחקריו: "אתה חופר בסרטבה במזרח השומרון, לפני כן חפרת בתל תבנה במערב השומרון, ואתה גם עושה סקרים במערות ביו"ש. איך המילייה האקדמי מקבל את זה? אני מרבה לפעול שם, בין השאר כי אין ארכאולוג שעושה את זה ויש המון מה לחדש. האקדמיה בארץ וגם בבמות בינלאומיות מסתכלת על זה בתור משהו פוליטי. יש הרבה כתבי עת, בעיקר בינלאומיים, שלא מקבלים לפרסום ממצאים ראשוניים מסקרים ומחפירות ביו"ש. זה גורם לי להיות יצירתי ולקחת את הממצאים למקומות היסטוריים יותר, לא לשים את הממצאים האלה בפרונט אלא להתייחס אליהם כחלק מתמונה כללית יותר. כך אני מצליח לפרסם גם בכתבי עת בינלאומיים מהשורה הראשונה".
- ↑ המוח, האקלים, וביג דאטה: חוקרי בר-אילן בחזית המחקר | אוניברסיטת בר-אילן, באתר www.biu.ac.il
- 1 2 3 עפרה לקס, "מצאנו קלעים ומטבעות משדה הקרב של החשמונאים", בעיתון מקור ראשון, 17 בדצמבר 2025
- ↑ דביר רביב, D. Raviv, בנימין הר-אבן, B. Har-Even, יבגני אהרונוביץ', E. Aharonovich, אהרון טבגר, A. Tavger, סקר דרום השומרון החדש - The New Southern Samaria Survey—Selected Finds and Preliminary Conclusions: תגליות נבחרות ומסקנות ראשוניות, Qadmoniot: A Journal for the Antiquities of Eretz-Israel and Bible Lands / קדמוניות: כתב-עת לעתיקות ארץ-ישראל וארצות המקרא נ"א, 2018, עמ' 115–123
- ↑ דביר רביב, העברת שלושת המחוזות (עפרים, רמתים ולוד) משומרון ליהודה בראשית התקופה החשמונאית: שינוי דמוגרפי או אישור מצב קיים?, קתדרה 171, ניסן תשע"ט, עמ' 28-7
- ↑ רביב, מדרום השומרון לצפון יהודה: לתולדות התרחבותה של המדינה החשמונאית במאה הב' לפסה"נ, חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבותיה יג (תש"ף), עמ' 151–176
- 1 2 3 דביר רביב, זיהויה של רמתים: בירת טופארכיה מן התקופה החשמונאית, במעבה ההר ל(1), 2021, עמ' 33-5
- ↑ מרכז יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה, באתר מרכז יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה, 2020-11-05
- ↑ Raviv D. and Zissu B., 2024, “An Update on the Geographical Distribution of the Coins Minted by the Bar Kokhba Administration in Judea,” Israel Numismatic Research 19, pp. 71–88.
- ↑ מלח״ם - מערת אלקנה, השומרון, באתר malham (באנגלית)
- ↑ מלח״ם - בור קיביא, בנימין, באתר malham (באנגלית)
- ↑ רביב ואחרים, ממצאים מימי מרד בר-כוכבא במצוקי נחל תקוע (ואדי חריטון), מחקרי ארץ יהודה ה (תשפ"ב), עמ' 66-45.
- ↑ מרכז יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה, באתר מרכז יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה, 2020-03-18
- ↑ Malham Malham (2021-12-28), דביר רביב: על יהודים ומורדים במערות נחל חריטון
- ↑ דביר רביב ואחרים, שרידים מתקופת בית שני ועד מרד בר־כוכבא בתל תמנה שבדרום השומרון, במעבה ההר 7, 2017, עמ' 50-13
- ↑ ריבונות, ארבעים שנה ללא חפירה ארכיאולוגית רצינית ביו"ש, באתר ריבונות
- ↑ דסביר רביב ואהרן טבגר, "מבצר ארטבה" (נ.ג.364): חשיפתו של מבצר חשמונאי-הרודיאני בגבולה הצפוני של יהודה, במעבר ההר 11(1), 2021, עמ' 96-73
- ↑ בועז זיסו, בועז לנגפורד, רועי פורת, דביר רביב, עמוס פרומקין, מערת עבוד בימי מרידות היהודים ברומאים – תובנות חדשות לאור ממצאים חדשים וניתוח הממצא הקרמי, במעבה ההר 7, תשע"ח, עמ' 180-163
- ↑ רביב, ד', טבגר, א', הר-אבן, ב', אהרונוביץ,' י', לנגפורד, ב' ופרומקין, ע' (תשע"ו). סקר ארכאולוגי במערת הנמרים שבדרום-מזרח השומרון – מערת מפלט בתקופת בית שני ובימי מרד בר-כוכבא. מחקרי יהודה ושומרון, כה, 63–80.
- ↑ דביר רביב, הקברים המפוארים מימי הבית השני שבמערב השומרון: תובנות חדשות, במעבה ההר ג, 2014, עמ' 109–142.
- ↑ דביר רביב, חרותת מנורה בעלת שבעת קנים בכפר מח'מאס: עדות ליישוב כוהנים במכמס בימי הבית השני?, במעבה ההר 10(2), 2020, עמ' 178-159
- ↑ המדריך למטייל, באתר hamadrichlametayel.co.il
- ↑ ספרים, באתר נתנאל אלינסון
