גורו סומלאינג
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-06-30 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. | |
 |
ערך ללא מקורות | |
| ערך ללא מקורות | |
| לידה |
1832  |
|---|---|
  | |
גורו סומלאינג פרדדה (בשפת המקור: Guru Somalaing Pardede) נולד בשנת 1832 ופעל כמנהיג דתי, יועץ צבאי ומרפא מסורתי (Datu) של בני שבט הטובה-בטאק (Toba Batak) בסומטרה, אינדונזיה.[1] הוא ידוע בעיקר כמייסד של "תנועת פרמלים" (Parmalim) בסוף המאה ה-19, תנועה ששילבה בין אמונות בטאק מסורתיות לבין אמונות נוצריות במטרה להתנגד לשלטון הקולוניאלי ההולנדי ולמיסיון הנוצרי.[2]
רקע וראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]גורו סומלאינג פרדדה (Guru Somalaing Pardede) נולד בשנת 1832 בכפר לומבאן ג'אבי-ג'אבי (Lumban Jabi-Jabi), באזור באליגה רג'ה (Balige Raja), כיום בירת מחוז טובה סמוסיר (Toba Samosir) שבצפון סומטרה, אינדונזיה. הוא נולד למשפחה השייכת לשושלת השולטת של שבט פרדדה, והיה צאצא של ראג'ה טוגה לאוט פרדדה (Raja Toga Laut Pardede).[3]
סומלאינג גדל והתחנך על ברכי המסורת המקומית, והפך לדאטו שהוא תפקיד מרכזי בחברת הבטאק המסורתית שכלל תחומי אחריות של מרפא מסורתי, רואה נסתרות, קוסם, ולעיתים אף כוהן דת. הכשרתו כדאטו הקנתה לו ידע עצום וייחודי בטקסטים הרפואיים והקדושים של בני הבטאק וכן את היכולת לתקשר עם אלים ועם רוחות האבות.[4]
במסורת של בני שבט הטובה-בטאק, הדאטו זכה למעמד חברתי ודתי גבוה ביותר. מערכת היחסים בין הדאטו לבין הראג'ה (המנהיג הפוליטי-חברתי) הייתה תלויה זה בזה. הראג'ה נהג להתייעץ באופן תדיר עם הדאטו כדי לשמר ולהעצים את סמכותו ומנהיגותו הרוחנית והפוליטית (sahala). החברה המקומית הסתייעה בכישוריו המאגיים והדתיים של הדאטו (hadatuon) במיוחד בעיתות של משבר וסכנה, כגון מגפות, בצורת, יבולים גרועים, או לקראת יציאה למלחמה נגד כפרים ושבטים יריבים. סומלאינג ייצג דפוס משפחתי מוכר בחברת הבטאק שבו תפקידי ההנהגה מתחלקים בתוך המשפחה. בעוד שהוא בחר בנתיב הרוחני והמיסטי כדאטו, אחיו, ראג'ה סלומו (Raja Salomo), כיהן כראג'ה (המנהיג החילוני) ולימים אף מונה לראג'ה מחוזי (raja ihutan) של אזור פרדדה על ידי השלטון הקולוניאלי ההולנדי.[5]
כדאטו מוכר, משפיע ומכובד ביותר באזור טובה , סומלאינג נתפס כשומר מובהק של התרבות והמסורת המקורית של בני הטובה-בטאק. בשל סמכותו הרוחנית וחוכמתו, הוא הפך ליועצו הקרוב של המלך והכוהן, סי סינגה מנגראג'ה ה-12 (Sisingamangaraja XII) שהיה המנהיג העליון של בני הבטאק באותה עת. מתוקף מעמדו וקרבתו למלך, סומלאינג לקח על עצמו תפקיד כפול ומרכזי כשר ההסברה וכמפקד האסטרטגיה הצבאית (Panglima Strategi Perang) במלחמתו של המלך נגד החדירה של השלטון הקולוניאלי ההולנדי וההשפעה הגוברת של המיסיון הנוצרי.[6]
מלחמת בטאק וההתנגדות לקולוניאליזם
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלחמת בטאק (Batakoorlog) התרחשה בשנים 1878 ל-1907, כאשר בני הטובה-בטאק ניהלו התנגדות חמושה ועזה מול הכוחות הקולוניאליים של הולנד ומול חדירת המיסיון הנוצרי-גרמני (חברת המיסיון של חבל הריין) לשטחיהם. שורשי ההתנגדות והמלחמה נעוצים ברצונם של המקומיים להגן על אמונות אבותיהם המסורתיות מפני פעילות המיסיונרים, לצד החרדה מפני השינויים הכלכליים, החברתיים והמנהליים העמוקים שהביאו עמם האירופאים למרחב. ככל שההולנדים והמיסיונרים הרחיבו את אחיזתם באזורים כמו סילנדונג וסביב אגם טובה, המבנים החברתיים והסמכותניים המסורתיים של הבטאק עמדו בפני איום ממשי.[7]
מנהיג ההתנגדות היה סי סינגה מנגראג'ה ה-12 אשר יזם התנגדות חמושה וגורו סומלאינג הצטרף למאבק זה והפך ליועצו המרכזי של המלך. בזכות חוכמתו וכריזמתו, הוא מילא תפקיד קריטי באיחוד השבטים השונים (כדוגמת בני אזור פרדדה) סביב אגם טובה, במטרה להילחם תחת דגלו של המלך נגד החדירה הקולוניאלית והנוצרית. פקידים הולנדים באותה עת אף העריכו ודיווחו כי סומלאינג היה קנאי ומתנגד חריף אף יותר לקולוניאליזם מאשר המלך סי סינגה מנגראג'ה עצמו.[8]
התבוסות הצורבות הצבאית בקרבות של 1878 ו-1883 המחישו היטב לבני הטובה-בטאק כי העוצמה הצבאית המערבית עליונה עשרת מונים על כוחו המאגי והצבאי של סי סינגה מנגראג'ה. לאחר הקרב ב-1883, נאלץ המלך להימלט מבאקרה ולסגת לאזור ההררי של דאירי (Dairi). כישלון מוחץ זה בזירת הקרב גרם לקרע עמוק ובלתי הפיך בין המלך לבין יועצו הבכיר, גורו סומלאינג.[10]
סי סינגה מנגראג'ה איבד את אמונו בכישורים המאגיים (הדאטואון - hadatuon) של סומלאינג, כיוון שאלו לא הצליחו להביא לניצחון על ההולנדים והוא חדל להישמע לעצותיו. בעקבות נתק זה נפרדו דרכיהם בעוד שהמלך סי סינגה מנגראג'ה המשיך להתנגד להולנדים באמצעות לוחמת גרילה עד שנהרג על ידם בשנת 1907, סומלאינג נסוג והשתקע באזור העליון של אסאהאן (Asahan). משבר רוחני וצבאי זה אשר בו הכוח המסורתי קרס אל מול הנשק המערבי הוביל את סומלאינג להכרה בעליונותו הבלתי-מעורערת של "הכוח הזר" ולחיפוש פתרונות רוחניים חדשים במטרה להתמודד מול האירופאים בכלים רוחניים, מה שהוליד זמן קצר לאחר מכן את ההתגלות שהביאה לייסוד תנועת הפרמלים (Parmalim).[11]
המשבר וההתגלות הדתית (1890)
[עריכת קוד מקור | עריכה]
על אף ההכרה בכוחו של המערב, הוא סירב להשלים עם הרס החברה המסורתית של בני הבטאק וההשפעות השליליות של הקולוניאליזם. הוא נותר מאוכזב עמוקות מהשיבוש של הסדר החברתי והיה עד לתהליך שבו מנהיגים שבטיים (ראג'ה) ודאטו אחרים שלחמו בעבר לצד המלך התנצרו במטרה לקבל משרות פקידותיות (כגון ראשי מחוזות או כפרים) תחת שלטון החסות ההולנדי. בעדות מאוחרת שמסר סומלאינג לשלטונות ההולנדים בשנת 1896, הוא מתח ביקורת נוקבת על הממסד הקולוניאלי וטען כי ראשי השבטים החדשים, המגובים בכוח ההולנדי, מנצלים את סמכותם לרעה ומשחיתים את בתי המשפט המקומיים (הראפאט - rapat). הם מתעשרים על חשבון העניים ומוציאים פסקי דין מעוותים תמורת שוחד. בנוסף לכך, הוא התנגד נחרצות לניסיונות של המיסיון הנוצרי לכפות מוסר אירופאי ולבטל מנהגים מקומיים ומושרשים היטב, כגון נישואי ייבום (מסורת בה גבר נושא לאישה את אלמנת אחיו). לאור זאת, סומלאינג מצא עצמו בדילמה קיומית ורוחנית עמוקה של כיצד ניתן לקבל גישה לאותו מקור כוח חזק וחדש שהביא עמו המערב וזאת מבלי להיטמע בתוכו ולאבד את המוסר והזהות המסורתית של הבטאק.[13]
הפתרון לדילמה של סומלאינג התגבש בשנת 1890 באמצעות חוויה רוחנית המאפיינת באופן מסורתי את שמאני הדאטו בחברת הבטאק שהיא התגלות ישירה דרך חלומות וחזיונות. לדבריו של סומלאינג, בעודו שוהה בהתבודדות ומהרהר במצב הופיע בפניו בחזון ישו בכבודו ובעצמו. הוא טען כי בעוד גופו נשאר על הארץ, נשמתו הועלתה לשמיים על ידי ישו והובאה בפני האלוהים. האל שהתגלה בפניו לא היה האל העליון המסורתי של מיתולוגיית הבטאק (מולאג'אדי נא בולון - Mulajadi Na Bolon), אלא "יהוה" (Jehovah), אותו אל שעבדו האירופאים והמיסיונרים. בחזון זה קיבל סומלאינג פקודה ישירה מיהוה להפיץ דוקטרינה ודת חדשה בקרב בני הבטאק והאל הכריז עליו כ"אחיו של האדון" (anggini Tuhan). על פי ההתגלות, סומלאינג נצטווה לקרוא להולכים בדרכו "פרמלים" (Parmalims).[14]
ההתגלות והדוקטרינה שנולדה בעקבותיה היוו מהלך מבריק של סינקרטיזם (מיזוג אמונות) רוחני. סומלאינג לא אימץ את הנצרות המערבית באופן עיוור אלא ראה במושגיה כלי להפצה מחודשת של מנהגי הטהרה, המוסר וכיבוד האבות של הבטאק. הוא האמין ולימד כי שמירה על הטהרה המסורתית (malim) והימנעות מאיסורים מקומיים (כגון איסור אכילת בשר חזיר וכלבים) הם למעשה הדרך העליונה הנכונה והטובה ביותר לגשת לאל הנוצרי, יהוה, אף יותר מדרכם של המיסיונרים האירופאים עצמם. כך, באמצעות התגלות מיסטית הנטועה בתרבותו, הפך הדאטו המובס לנביא רוחני, אשר הציע לעמו דרך להתחבר אל "כוחו של המערב", תוך שמירה נחרצת על עצמאותם ועל גאוותם התרבותית מול הכיבוש הקולוניאלי.[15]
ייסוד תנועת פרמלים ועיקרי האמונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
מבחינה תאולוגית, תנועת פרמלים היוותה מודל ייחודי ורדיקלי של סינקרטיזם שהפגיש בין קוסמולוגיה של בני הבטאק לבין רעיונות מובהקים מהנצרות ומהאסלאם. סומלאינג לא אימץ את הנצרות המערבית כפי שהוצגה על ידי המיסיונרים, אלא ראה במושגיה "כלי" להפצה וחיזוק של אדיקות, היטהרות רוחנית וכיבוד האבות כפי שהיו נהוגים במסורת הבטאק. הוא הטיף כי דווקא דרכי הפולחן הקדם-נוצריות והמסורתיות מציעות אמצעי עליון וטוב יותר להגיע לאלוהים העליון, קרי ל"יהוה". במקביל, התנועה המשיכה לסגוד לאל העליון המסורתי של הבטאק, מולאג'אדי נא בולון (Mulajadi Na Bolon), ושילבה את רעיון "השילוש הקדוש" הנוצרי עם האמונה המסורתית ב"דבאטה נאטולו" (Debata Natolu, שלושת האלים), אשר כללה את באטארה גורו, סוריסוהאליאפאן ובלאבוהאן, ויוצגה באמצעות הצבעים שחור, לבן ואדום המאפיינים את האריג המסורתי (Ulos).[17]
כחלק משאיפתם ל"מאלים" (טהרה), חסידי התנועה נדרשו לציית למערכת נוקשה של חוקי מוסר ודיאטה, אשר שאבו השראה הן מהמסורת המקומית והן מהשפעות אסלאמיות עקיפות (דרך אזור בארוס) ומקריאה בברית הישנה (ספר ויקרא). התורה שאותה ציווה יהוה על סומלאינג להפיץ כללה חובת כיבוד מבוגרים, איסור על שקרים, ואיסור פגיעה בטבע. מבחינה תזונתית, נאסר על מאמיני הפרמלים באופן מוחלט לאכול בשר חזיר, בשר כלבים, וחיות שמתו ממחלה, וכן נאסרה שתיית דם של בעלי חיים. על פי תפיסת הפרמלים, חיה שמתה ממחלה נפגעה מידי האל ולכן איננה "טהורה". הגבלות אלו, שהיוו קוד דתי אליטיסטי בקרב כוהנים מקומיים הוחלו כעת על כלל ציבור המאמינים וייחדו אותם משאר האוכלוסייה הנוצרית.[18]
הפרמלים מיזגו בטקסיהם סמלים ומוטיבים זרים יחד עם אמצעים שמאניים מסורתיים. יום הפולחן המרכזי נקבע ליום שבת, ובו התכנסו המאמינים לטיהור פיזי ורוחני. טקסי ההיטהרות המרכזיים כללו שימוש במיץ לימון, עלי בננה ותבלינים אחרים. בטקסיהם, המאמינים עשו שימוש נרחב במוזיקת ה"גונדאנג" המסורתית ובהבערת קטורת בניסיון להגיע למצבי טראנס ודיבוק, שאפשרו תקשורת ישירה עם האלים. באורח חסר תקדים, התפילות במהלך טקסים אלו הופנו לא רק לאלוהויות הבטאק המקומיות, אלא גם ליהוה, לישו, למרים הקדושה, למלך הקדוש סי סינגה מנגראג'ה, ואפילו ל"ראג'ה רום" ו"ראג'ה איסטנבול". מיזוג פולחני זה נועד לרתום את כל מקורות הכוח, המקומיים והחיצוניים כאחד לשם הגנה על החברה המקומית.[19]
מעצר, משפט וגלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]התעצמות תנועת הפרמלים והשפעתה האנטי-קולוניאלית הפכו את גורו סומלאינג לאיום ממשי על הרשויות ההולנדיות ועל המיסיון הנוצרי. סומלאינג עודד את חסידיו להתנגד למבנה השלטון ההולנדי, לסרב לשלם מיסים ולדחות את עבודות הכפייה. בנוסף, בשנת 1895 הוא חבר לדמות מורדת בשם "אונגקו" (Ongku) באזור הרי הבינסארן (Habinsaran). עד לאותה עת, הפקידים ההולנדים המקומיים התייחסו לסומלאינג בביטול מסוים, אך ככל שהתנועה צברה תאוצה, החלו המיסיונרים הגרמנים להזהיר את השלטונות כי התנועה מהווה סכנה חמורה לסדר הציבורי ולעבודת המיסיון. בעקבות הלחץ מצד המיסיון וההתקוממות הגוברת החליטו הפקידים ההולנדיים לנקוט באמצעים אקטיביים נגד התנועה. בסופו של דבר, נאלץ סומלאינג לסגת חזרה לבאליגה, ושם הוא נעצר בשנת 1895 על ידי השלטונות ההולנדיים בעקבות בגידה מצד מקורביו.[20]
לאחר מעצרו, סומלאינג הוחזק במעצר בטרוטונג (Tarutung), שהייתה מרכז הכוח של המתיישבים ההולנדי ששימש גם כבית משפט העליון בארץ הבטאק. ב-31 בינואר 1896 הוא הועמד למשפט בפני בית הדין הקולוניאלי, תחת ניהולו של עוזר המתיישב וולסינק (Welsink), שניצל את סמכותו לפי סעיף 48 לתקנון הממשל (Regeringsreglement) לשמש כשופט וכתוֹבֵע בעתות מלחמה. על פי הדיווח וההמלצות שהעביר וולסינק לממשל בבטאוויה, האישומים המרכזיים נגד סומלאינג התחלקו לשלושה סעיפים עיקריים: ראשית, מעורבותו ההיסטורית כיועצו של המלך סי סינגה מנגראג'ה ה-12 במרד נגד ההולנדים ב-1883 וחבירתו למורדים בהבינסארן ב-1895. שנית, ייסוד כת הפרמלים, שהוגדרה כסכנה לשלום הציבור ולסדר הטוב, ושלישית, הפצת תורות והטפות שפגעו והיוו סכנה אקטיבית לפעילות המיסיון הנוצרי באזור. בנוסף, הוא הואשם בהסתה רוחנית, כגון טענתו כי הוא "אחיו של האל" וכי "ראג'ה רום" עתיד לבוא לסייע בהדחת ההולנדים.[21]
מכיוון שהתסכול החברתי נותר בעינו, התנועה פשוט ארגנה את עצמה מחדש. מנהיגים ומנהיגים דתיים חדשים הופיעו כדי למלא את החלל שהותיר סומלאינג, כשהם מציעים פרשנויות חדשות כדי להמשיך להיאבק.[22]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ שנת הלידה מצוינת באתר BATAKKEREN במאמר "Guru Somalaing Pardede: Pemimpin Parmalim dan Panglima Perang di Era Sisingamangaraja XII". הרקע שלו כדאטו המייעץ למלך מפורט בעבודת הדוקטורט של Masashi Hirosue, Prophets and Followers in Batak Millenarian Responses to The Colonial Order, 1988, עמ' 77-78.
- ↑ Masashi Hirosue, "The Batak Millenarian Response to the Colonial Order," Journal of Southeast Asian Studies 25 (2), 1994, עמ' 331-333; וכן במאמרו של Julius Bautista, "Christianity in Southeast Asia: Colonialism, Nationalism and the Caveats to Conversion," The Oxford Handbook to Christianity in Asia, 2014, עמ' 229-230.
- ↑ האתר BATAKKEREN, מתוך המאמר: "Guru Somalaing Pardede: Pemimpin Parmalim dan Panglima Perang di Era Sisingamangaraja XII". ראו גם עבודת הדוקטורט של Masashi Hirosue, Prophets and Followers in Batak Millenarian Responses to The Colonial Order, 1988, עמ' 77 המאשרת את השתייכותו לשושלת השולטת של שבט פרדדה.
- ↑ Masashi Hirosue, Prophets and Followers in Batak Millenarian Responses to The Colonial Order, 1988, עמ' 77.
- ↑ Masashi Hirosue, Prophets and Followers in Batak Millenarian Responses to The Colonial Order, 1988, עמ' 77–78. לגבי מינוי אחיו לראג'ה מחוזי על ידי ההולנדים ראו שם, עמ' 81.
- ↑ לגבי היותו יועצו של המלך עיינו: Masashi Hirosue, Prophets and Followers in Batak Millenarian Responses to The Colonial Order, 1988, עמ' 78. לגבי תפקידיו כשר הסברה וכמפקד אסטרטגיה צבאית, ראו האתר BATAKKEREN, מתוך המאמר: "Guru Somalaing Pardede: Pemimpin Parmalim dan Panglima Perang di Era Sisingamangaraja XII".
- ↑ על שורשי המלחמה וההתנגדות למיסיונרים ראו: Syaiful Anwar, "Historical Analysis of Rejection and Acceptance of Parmalim", 2024, עמ' 1–2. וכן Masashi Hirosue, Prophets and Followers in Batak Millenarian Responses to The Colonial Order, 1988, עמ' 47-52.
- ↑ לגבי איחוד השבטים תחת דגלו של המלך, ראו: Masashi Hirosue, "The Batak Millenarian Response to the Colonial Order," 1994, עמ' 337. להערכת הפקידים ההולנדיים כי סומלאינג התנגד לקולוניאליזם אף יותר מהמלך, ראו: Masashi Hirosue, Prophets and Followers in Batak Millenarian Responses to The Colonial Order, 1988, עמ' 79.
- ↑ לתיאור המפורט של הקרבות של 1878 ו-1883, שריפת תחנות המיסיון במוארה ובלינטונגניהוטה, ופציעתו של המלך מנשק חם הולנדי ב-30 ביוני, ראו: Masashi Hirosue, Prophets and Followers..., 1988, עמ' 54-57.
- ↑ על השפעת התבוסה הצבאית והנסיגה לאזור דאירי, ראו: Masashi Hirosue, Prophets and Followers..., 1988, עמ' 58–59. על הקרע בין המלך לבין סומלאינג, ראו: Masashi Hirosue, "The Batak Millenarian Response...", 1994, עמ' 338.
- ↑ לגבי אובדן אמונו של המלך ב"דאטואון" של סומלאינג ופרישת סומלאינג לאסאהאן, ראו: Masashi Hirosue, Prophets and Followers..., 1988, עמ' 79. לגבי המשבר הרוחני וההכרה בכוח הזר שהובילו אותו לייסוד הפרמלים, ראו שם, עמ' 80.
- ↑ לגבי אובדן האמון ביכולותיו של סומלאינג והפרידה בין השניים ראו: Masashi Hirosue, "The Batak Millenarian Response to the Colonial Order," 1994, עמ' 338. להרחבה נוספת על משבר כוחות הקסם מול הנשק המערבי ראו בעבודת הדוקטורט של: Masashi Hirosue, Prophets and Followers in Batak Millenarian Responses to The Colonial Order, 1988, עמ' 58–59 ו-79.
- ↑ Masashi Hirosue, "The Batak Millenarian Response...", 1994, עמ' 338. מידע זה מבוסס על עדותו האישית של סומלאינג שניתנה לפקידים ההולנדים בשנת 1896, ובה מפורטות תלונותיו על שחיתות בתי המשפט וביטול מנהגי הייבום.
- ↑ לגבי קבלת מסרים בחזיונות כדרך תקשורת מסורתית ראו: Masashi Hirosue, "The Batak Millenarian Response...", 1994, עמ' 333. לציטוט המדויק על עליית נשמתו לשמיים, פקודתו של יהוה, והכרזתו כ"אחיו של האדון", ראו שם, עמ' 338-339.
- ↑ לגבי השימוש במושגי הנצרות כ"כלי" וראיית דרך הטהרה המסורתית כדרך העליונה להתקרב לאל יהוה, ראו: Julius Bautista, "Christianity in Southeast Asia: Colonialism, Nationalism and the Caveats to Conversion", 2014, עמ' 11–12. לגבי משמעות המילה "מאלים" ואיסורי האכילה, ראו: Masashi Hirosue, "The Batak Millenarian Response...", 1994, עמ' 339.
- ↑ לגבי ייסוד התנועה ומשמעות המילה "מאלים" ("מועלים") במובן של טוהר, ראו: Masashi Hirosue, "The Batak Millenarian Response to the Colonial Order", 1994, עמ' 339. לגבי התפשטות התנועה בצפון-מזרח אזור טובה (כגון סיטוראנג ונארומונדה), ראו בעבודת הדוקטורט של: Masashi Hirosue, Prophets and Followers in Batak Millenarian Responses to The Colonial Order, 1988, עמ' 106-107.
- ↑ לגבי השימוש במושגי הנצרות כ"כלי" והתפיסה כי המוסר המסורתי הוא הדרך העליונה ליהוה, ראו: Julius Bautista, "Christianity in Southeast Asia: Colonialism, Nationalism and the Caveats to Conversion", 2014, עמ' 11–12. לגבי סגידה למולאג'אדי נא בולון ושילוב "דבאטה נאטולו" המיוצג בצבעי האולוס, ראו: Sangkot Sirait, "Spiritual being in Parmalim theology of the Batak people in North Sumatra", 2024, עמ' 4; וכן Syaiful Anwar, "Historical Analysis of Rejection and Acceptance of Parmalim", 2024, עמ' 2.
- ↑ לגבי האיסורים התזונתיים (בשר חזיר, כלבים, חיות חולות ודם) והציוויים המוסריים ממקור מסורתי, ראו: Masashi Hirosue, "The Batak Millenarian Response...", 1994, עמ' 339; וכן בעבודת הדוקטורט (1988), עמ' 86–87. להשפעת ספר ויקרא 11 על חוקי התזונה של הפרמלים, ראו: Exson Eduaman Pane & Freddy Manurung, "Religious Movement of Ugamo Malim in Batak Land-Indonesia", Jurnal Koinonia, 2022, עמ' 129. לאיסור הפגיעה בטבע, ראו: Sangkot Sirait, "Spiritual being in Parmalim theology...", 2024, עמ' 6; וכן במאמר של F.A. Nasution et al., "Accessibility of Citizens With Parmalim Beliefs...", 2023, עמ' 4.
- ↑ לגבי בחירת יום שבת כיום הפולחן המרכזי וטקסי ההיטהרות עם מיץ לימון (unte pangir) ונגינת הגונדאנג ראו: Sangkot Sirait, "Spiritual being in Parmalim theology...", 2024, עמ' 6; וכן Exson Eduaman Pane & Freddy Manurung, "Religious Movement of Ugamo Malim...", 2022, עמ' 126–127. לתיאור השימוש בקטורת (בנזואין), מצבי טראנס, והפניית התפילות ליהוה, ישו, מרים הקדושה, סי סינגה מנגראג'ה, ראג'ה רום וראג'ה איסטנבול, ראו: Masashi Hirosue, Prophets and Followers..., 1988, עמ' 122-123; וכן: Syaiful Anwar, "Historical Analysis...", 2024, עמ' 6.
- ↑ לגבי סירובו לשלם מיסים, החבירה לאונגקו (Ongku) והמעצר בעקבות בגידה, ראו באתר BATAKKEREN, במאמר: "Guru Somalaing Pardede: Pemimpin Parmalim dan Panglima Perang di Era Sisingamangaraja XII". לגבי אזהרות המיסיונרים (כדוגמת המיסיונר פוליג) לרשויות ההולנדיות על הסכנה שבתנועה, עיינו בעבודת הדוקטורט של Masashi Hirosue, Prophets and Followers in Batak Millenarian Responses to The Colonial Order, 1988, עמ' 156-157.
- ↑ על משפטו של סומלאינג בטרוטונג בניהולו של וולסינק והשימוש בסעיף 48, וכן האשמתו בכך שטען שהוא "אחיו של האל" ושמלך רום עתיד להגיע, ראו בפרסום של BATAKKEREN. פירוט שלושת סעיפי האישום המרכזיים שהגיש עוזר הרזידנט מובא במדויק אצל: Masashi Hirosue, Prophets and Followers..., 1988, עמ' 158.
- ↑ לגבי גזר הגירוש לבאניוואנגי ביאווה בשנת 1896, העובדה שהבעיה הבסיסית של חלוקת הכוח והמשאבים לא נפתרה, והמשכיות התנועה באמצעות מנהיגים דתיים חדשים, עיינו: Masashi Hirosue, Prophets and Followers..., 1988, עמ' 158–159. וכן: Masashi Hirosue, "The Batak Millenarian Response to the Colonial Order," 1994, עמ' 342.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "גורו סומלאינג".