אתיה שמחה
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2024-11-17 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 | |
| לידה |
25 במאי, 1929 קרמניץ, פולין |
|---|---|
| מדינה | ישראל |
| תאריך עלייה | 1934 |
| תקופת הפעילות | 1955–הווה (כ־69 שנים) |
| תפקידים בולטים |
יועצת לרה"מ בנושא מעמד האישה נציגת נשות ישראל באו"ם הנשיאה העולמית של ארגון המשפטנים (WAL) יו"ר האגודה למלחמה בסרטן ירושלים |
| בן זוג | אהרן שמחה |
| פרסים והוקרה |
פרס בני ברית פרס Adelaide Ristory מטעם משרד התרבות האיטלקי יקירת ירושלים |
  | |
אתיה שמחה (נולדה ב-25 במאי 1929), היא עורכת דין ויועצת משפטית ישראלית. כיהנה כיועצת לראשי הממשלה מנחם בגין ויצחק שמיר בנושא מעמד האישה,[1] כחברת הדירקטוריון העולמי של ארגון עורכי הדין Union Internationale Des Advocats שמושבו בפריז, כנציגת נשות ישראל באו"ם וכמזכירת כבוד עולמית של ארגון הנשים העולמי המאגד את מרבית ארגוני הנשים בעולם. עו"ד אתיה שמחה כיהנה כחברת ההנהלה העולמית של ארגון עורכי הדין (WJA) World Jurist Association שמושבו בוושינגטון ארצות הברית והייתה הישראלית הראשונה שכיהנה בתפקיד נשיאה עולמית של ארגון המשפטנים: World Association Of Lawyers (WAL).[2][3][4] כמו כן, כיהנה בהנהלה העולמית של הארגון הבינלאומי לעורכי דין ומשפטנים יהודים וכיו"ר האגודה למלחמה בסרטן בירושלים.[5]
עו"ד אתיה שמחה תרמה רבות להעלאת המודעות ולקידום מעמד האישה בשירות הציבורי בפרט ובחברה בכלל. קדמה את נושא העדפה מתקנת לנשים, הכנסה לתקשיר של הקצאת עובדת ממונה על מעמד האישה בכל רשות, עסקה בנושא אלימות נגד נשים, פעלה לציון יום האישה הבינלאומית ועוד.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אתיה שמחה נולדה בקרמניץ בחבל ווהלין בפולין כאתיה פרידר (לימים גילאון). אתיה היא נצר למשפחת רבנים הן מצד אביה והן מצד אמה.
בשנת 1934, כשהחששות לגורל הקהילה היהודית החלו לצוף בפולין, החליט אביה לעלות עם משפחתו לישראל מטעמי ציונות ועם עלייתם לארץ קבעו את מושבם בפתח-תקוה. אתיה חזתה כיצד אביה, שהיה איש חינוך, נאלץ לעבוד בעבודות מזדמנות וכסדרן קולנוע ואימה בעבודות בפרדס ובחרושת. הקושי הרב הניע אותה לחפש עבודה בעצמה ולסייע למשפחתה במאמץ הכלכלי. אתיה החלה להעביר שיעורים פרטיים לתלמידים מגיל 13 בתמיכת מוריה.
בגיל 17, גויסה להגנה טרם סיימה את לימודי התיכון, על ידי אביה שהיה גם הוא חבר בארגון. אתיה עבדה בלשכת הגיוס ובמטה בלילות ובימים המשיכה את לימודיה. עם סיום לימודיה, חוילה לגדוד 145, גדוד חי"ר שהגן על פתח-תקוה וכפר סירקין. הגדוד סייע בהחלפת גדודים אחרים ששמרו על דרך בורמה בשער הגיא בדרך לירושלים.
אתיה החלה לימודי משפטים וכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ונמנתה על חברי המחזור הראשון של הפקולטה למשפטים. במקביל ללימודיה בירושלים, עבדה במשרד עו"ד לויצקי ועו"ד תוסיה כהן. לאחר מכן עבדה בפרקליטות מחוז ירושלים. בתקופה זו, הכירה את מי שהפך לימים לבעלה עו"ד אהרן מ. שמחה שלאחר נישואיהם מונה לשופט בית משפט השלום בירושלים ולימים לנשיא בית משפט השלום בירושלים. את תקופת ההתמחות עשתה אתיה בבית המשפט אצל נשיא בית משפט השלום ולאחר מכן עבדה בבית משפט העליון בהגהת פסקי דין ובכתיבת התמציות (מיני-רציו) של פסקי הדין. בהמשך, זכתה במכרז לתפקיד סגן עורך ראשי של פסקי הדין של בית המשפט העליון.
לאחר הסמכתה בשנת 1955 כעו"ד, הקימה אתיה משרד פרטי והקדישה שעות רבות במאבק להגנה על זכויות נשים ובמקביל מעל 30 שנה התנדבה בארגון ויצו שהעניק סיוע משפטי חינם לנשים. כיועצת משפטית בויצ"ו, הייתה בין מקימי המחלקה המשפטית בירושלים ולימים הייתה סגנית יו"ר המועצה הארצית למעמד האשה של ויצו.
ייצוג ישראל בארגונים בינלאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1974, ערב שנת האישה הבינלאומית, נתבקשה על ידי חה"כ שולמית אלוני לכתוב עבודה לקראת כנס התאחדות הסטודנטים היהודיים העולמית. לבקשתה, כתבה אתיה את המסמך המשפטי החשוב הראשון בנושא מעמד האישה בישראל המהווה קובץ מרוכז של כלל החוקים הנוגעים לנשים בישראל שנחקקו עד לאותה תקופה.[6] המסמך הנ"ל (שהפך מאוחר יותר לחוברת) זכה להצלחה רבה ונתקבל בברכה גם על ידי ארגון הנשים האקדמאיות שביקש לתרגמו לאנגלית ולשלחו לחו"ל. אתיה תרגמה את החוברת לאנגלית ואפשרה הפצתה ללא תמורה. המסמך הגיע גם למשרד החוץ ולארגון הנשים האקדמאיות העולמי בשווייץ שברך על המסמך ובהמשך נשלח למדינות רבות אחרות. בעקבות פרסומו, הוזמנה אתיה להופיע בכנסים רבים ברחבי העולם ואף הוצע לה לרוץ לכנסת, אך אתיה העדיפה להמשיך בעשייה לקידום מעמד האישה.
בשנת 1976, נשלחה עו"ד שמחה לראשונה לכנס בינלאומי לנשים שנערך בניו-יורק בחסות המזכיר הכללי של האו"ם קורט ולדהיים.
בכנס זה הציגה עו"ד שמחה לראשונה בפורום בינלאומי את נושא מעמד האישה בישראל ולהפתעתה, נבחרה למזכירה עולמית לשם כבוד של הארגון הבינלאומי International Alliance of Women, ארגון בינלאומי שאיגד את מרבית ארגוני הנשים בעולם באותה תקופה וכיהנה בתפקיד זה מספר שנים.
במהלך השנים, פעלה עו"ד שמחה רבות גם בלשכת עורכי הדין ונבחרה כחברת ועד מחוז ירושלים. כמו כן, שימשה כיו"ר ועדת התרבות של לשכת עורכי הדין בתקופת כהונת יו"ר ועד המחוז עו"ד אליהו לנקין (1980–1981). כחלק מפעילותה, הנחתה ערב במעמד ראש הממשלה דאז מנחם בגין. ראש הממשלה התרשם מעו"ד שמחה במפגש ושבועיים לאחר מכן, הציע לה את תפקיד יועצת ראש הממשלה למעמד האישה.
במהלך תקופה זו, השתתפה אתיה במשלחות רבות לחו"ל, לרבות משלחות משפטנים בראשות כב' השופט מאיר שמגר ובהשתתפות, פרופ' עמוס שפירא, כב' השופט אהרן ברק, עו"ד ננר, השופטת מיכל רובינשטיין-שמגר ועוד.
עו"ד שמחה ייצגה את ישראל במוסדות האו"ם במסגרת האגף למעמד האישה ונשלחה מטעמן לייצג גם באגף למניעת פשעים שהיה מורכב ברובו מפרקליטי המדינות החברות באו"ם. הזמנתה לייצג באגף זה הייתה בעיקר בשל עבודות שכתבה על אלימות במשפחה ומניעת אלימות נגד נשים בכלל. עו"ד שמחה השתתפה בכנסים אלה בשנים 1983-1984 ולאחר מכן ב-1987–1992. בדו"ח שחיבר האגף למניעת פשעים של האו"ם, שעסק בנושא עונש מוות, חיברה אתיה את חלקה במסמך מזווית הראייה הישראלית. בשנת 1990, נסעה עו"ד שמחה במשלחת משרד החוץ לעצרת הכללית של האו"ם ונשאה נאום מטעם המדינה בוועדה השלישית. השתתפותה בכנסים באו"ם המשיכה עד לפרישתה מתפקידה כיועצת ראש הממשלה בשנת 1992.
עשייתה בזירה הבינלאומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרישתה מתפקידה כיועצת ראש הממשלה למעמד האישה, פנתה עו"ד שמחה למישור הבינלאומי בהמלצת ובהדרכת כב' השופט שמגר והשתתפה בשישה משפטים בינלאומיים לדוגמה בשש מדינות ובהן : ארצות הברית, קנדה, צ'כיה, אוקראינה, קובה, איטליה. חשיבותם של המשפטים הבינלאומיים הללו הייתה כפולה, הן מבחינת התכנים והן בשל העובדה שבפאנל השופטים ישבו 9 נציגים של 9 מדינות כשכל הנציגים הם נשיאי בית משפט עליון במדינותיהם. הטוענים נבחרו בקפידה מתוך רשימה בינלאומית.
עו"ד שמחה ביקרה פעמים רבות בארצות הברית במוסדות האו"ם השונים ואף קיבלה את סיכת נשיא ארצות הברית.
ב-1992, במסגרת משלחת לקובה, נפגשה עם פידל קסטרו. עו"ד שמחה הוזמנה ונסעה לארצות רבות ברחבי תבל ובניהן: אירופה, קנדה, אסיה, אפריקה ארצות הברית ודרום אפריקה ואף הופיעה בכנס בקטאר ונשאה בו דברים ותמונתה אף פורסמה בחוברת הרשמית שהוציא נשיא קטאר.
פרסים והוקרות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- בשנת 1989, הוענק לעו"ד שמחה פרס בני ברית.
- בשנת 1990, הוענק לה פרס Adelaide Ristory, פרס מטעם משרד התרבות האיטלקי בהמלצת האו"ם, לנשים מצטיינות ברחבי העולם.
- בשנת 1991, זכתה בפרס מטעם המכון לחקר דעת הקהל בישראל, על תרומה לקידום מעמד האישה בישראל.
- בשנת 2006, הוענק לה אות יקירת ירושלים כהוקרה על מפעל חייה.
כמו כן, זכתה במספר תעודות הוקרה מטעם ויצו ירושלים וויצ"ו ישראל על התנדבות למופת ותרומה לחברה.
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ הנהלת האתר, הישג מרשים לישראל, באתר עלונדון: ישראלים בלונדון, 2011-12-22
- ^ הישג לישראל וברכות לעו"ד אתיה שמחה יו"ר האגודה למלחמה בסרטן בירושלים שנבחרה בשנית לנשיאת הארגון הבינלאומי לעורכי הדין, באתר האגודה למלחמה בסרטן
- ^ דוברות לשכת עורכי הדין, הצלחה משגשגת לנציגים ישראלים בקונגרס ה- 22 של הארגון הבינלאומי למשפטנים, באתר לשכת עורכי הדין, 12 בדצמבר, 2011
- ^ 19 November – World Jurist Association Bulletin - World Jurist Association, 2015-11-19 (בספרדית)
- ^ אירוע ההתרמה השנתי סניף ירושלים; 24/6/14, באתר האגודה למלחמה בסרטן
- ^ קראו בכותר - העדפה מתקנת והבטחת ייצוג בישראל, באתר kotar.cet.ac.il
