לדלג לתוכן

אמיר טל

כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-02-09 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.

חזרה לרשימת הדפים שנמחקו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 9.02.2025).
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
הדיון אורך שבוע, וניתנת בו הזדמנות להביע תמיכה מנומקת בהשארת הערך. הערך יימחק בתום שבוע ימים, אלא אם כן הובעה תמיכה שכזו בידי עורך או עורכת בעלי זכות הצבעה מלבד יוצר או יוצרת הערך. (התבנית הוצבה בתאריך 9.02.2025).
אמיר טל

אמיר טל (נולד ב־28 בנובמבר 1977, בירושלים) הוא חוקר ויזם חברתי. חבר הנהלה ומדען ראשי בבית אקשטיין מקבוצת דנאל, יו"ר הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים, דירקטור בקליר סקיי[1], קרן פילנתרופית לשיפור החוסן הנפשי של יחידים וקהילות בישראל, באמצעות פיתוח ויישום טכנולוגיות פורצות דרך ומנהל אקדמי במיזם סמואלי לבינה מלאכותית אחראית ברפואה באוניברסיטת תל אביב[2].

ביוגרפיה מוקדמת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טל נולד בירושלים, בכור להורים עולים: אביו נולד בעיר פאס שבמרוקו ואמו נולדה בתוניס, אולם העבירה את רוב ילדותה ונערותה בצרפת. בגיל צעיר עבר עם הוריו ואחיותיו לפנימיית אלוני-יצחק, שם אימו עבדה כאחות הכפר. שיחק כדורסל בליגה הלאומית לנוער בקבוצת מכבי חדרה ולאחר מכן בקבוצת הבוגרים של בית אליעזר מהליגה הארצית בכדורסל תחת שרביטו של המאמן והשחקן סטיב שלכטר ולצידו של ווילי סימס. טל השלים 12 שנות לימוד באורט השומרון בבנימינה אולם לא זכה לתעודת בגרות מלאה. במהלך שירותו בחיל האוויר בבסיס רמת-דוד החל ללמוד תואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה והשלים את התואר הראשון במדעי החברה והרוח כשנה לאחר השחרור בהצטיינות.

קריירה מקצועית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

משנת 2000 עד שנת 2005 היה מלווה שיקומי לאנשים שעברו שבץ מוחי, התנדב בהוסטל למתמודדי נפש וליווה צעיר על הרצף האוטיסטי.

בשנת 2005 עד 2011 ייסד וניהל את עמותת בחברה טובה רואים מעבר, שתכליתה לצמצם סטיגמה כלפי המתמודדים עם סימפטומים נפשיים משמעותיים. במסגרת העמותה, יזם והפעיל ביחד עם ארגון בית אקשטיין את מעסיקים רואים מעבר[3], תוכנית לאומית במימון הקרן למפעלים מיוחדים בביטוח הלאומי לצמצום סטיגמה של מעסיקים כלפי מתמודדי נפש. בין השנים 2014-2017 הקים וניהל את מחלקת המחקר והפיתוח בעמותת שכולו טוב. במסגרת עבודתו הגיש את העמותה לפרס בינ"ל בנושא קידום תעסוקת אנשים עם מוגבלות. בעקבות זאת, העמותה קיבלה פרס בבניין האו"ם בווינה מטעם "Zero Project"[4], ארגון בינלאומי מוביל שמטרתו לצמצם את הדרתם של אנשים עם מוגבלות ברחבי העולם.

בשנת 2017 מונה למדען ראשי בארגון בית אקשטיין מקבוצת דנאל. במסגרת עבודתו כתב את הגדת הסדר "את פתח לו - הגדה על הרצף" [5], ביחד עם הרב ראובן עוזיאל. הגדה זו הנה הגדת הפסח הראשונה בסימן הכלה והשתלבות של ילדים, בני נוער ובוגרים על הרצף האוטיסטי[6]. מטרת ההגדרה הנה לחבר בין עקרונות הגדת הפסח לבין עקרונות ההכלה וההשתלבות. בנוסף, הוביל בשיתוף עם אגף החדשנות במשרד הרווחה והביטחון החברתי פיילוט ראשון מסוגו להטמעת רובוט חברתי במסגרת המיועדת לאנשים עם מוגבלות[7].

בשנת 2018 היה מייסד שותף בסטארט אפ בתחום ניהול הטיפול בבריאות הנפש[8]. המיזם פועל בישראל ובארצות הברית וקיבל תמיכה כספית מרשות החדשנות, משרד הבריאות וממספר משקיעים פרטיים וכיום מובל על ידי החממה של היזם הסדרתי ד"ר שמעון אקהויז.

בשנת 2023 מונה להיות יושב ראש הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים[9]. בעקבות שיתוף פעולה ארוך שנים, במרץ 2024 נציבות שירות המדינה החילה באופן רשמי את המדיניות לבני משפחה מטפלים[10]. עם סיום תוכנית ההרצה ועם קבלת דו"ח הבקרה שנכתב על יעילות ותרומת הנוהל לעובדי שירות המדינה, נציבות שירות המדינה בחרה לקבוע מדיניות כללית אחידה מורחבת, המתייחסת לבני המשפחה המטפלים בשירות המדינה. המהדורה החדשה מרחיבה את המושג בן משפחה מדרגה ראשונה, מסדירה ומרחיבה את תחומי האחריות של הוועדה הפנים-משרדית לסיוע לבני משפחה מטפלים ושל הוועדה העליונה להיעדרות עובד מפאת טיפול בבן משפחה, מרחיבה את סל הסייעים האפשריים לעובדים ומסדירה את תהליך הניטור והבקרה הפנים ארגוני והבין-משרדי, לצורך בחינת היעילות והתרומה שיש להנחיה זו על עובדי שירות המדינה. בעקבות פעילות העמותה הוקמה בינואר 2025[11], שדולה ייעודית בכנסת לקידום מעמדם של בני משפחה מטפלים בראשות חברת הכנסת טטיאנה מזרסקי. בפברואר, 2025, העמותה העניקה לנשיא המדינה את הספר שהעמותה הוציאה "בדרך למדיניות של הכרה ותמיכה בבני משפחה מטפלים – חיזוק אבני הראשה". הספר סוקר את תמונת המצב והמדיניות בעולם בתחום, מנתח את סיפורם ואת צורכיהם של מיליון וחצי בני משפחה מטפלים בישראל ומציע מתווה למדיניות לאומית שתעניק את ההכרה והתמיכה הראויות להם.

פעילות אקדמית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים 2007 עד 2012 סיים תואר שני ושלישי בהצטיינות בחוג לבריאות נפש קהילתית באוניברסיטת חיפה[12].

בשנת 2011 ייסד ביחד עם קולגות מרחבי העולם את כתב העת השפיט הראשון בתחום הסטיגמה בבריאות הנפש, Stigma Reseach and Action[13].

בשנת 2012 החליף את הפרופ' דוד לוי פאור בניהול רשת מדעי החברה ישראל (בהתנדבות). הרשת הוקמה במקור בפברואר 2008 על ידי הפרופסור דוד לוי-פאור, מהמחלקה למדע המדינה ובית הספר למדיניות ציבורית ע"ש פדרמן באוניברסיטה העברית. רשת מדעי החברה-ישראל נחשבת לאחת מרשימות התפוצה המקצועיות הראשונות שנוסדו בישראל ונועדה לאפשר קשר יעיל ואמיץ בין סגל אקדמי, סגל מנהלי ותלמידי מחקר במדעי החברה בארץ. היא מהווה התארגנות בלתי פורמלית לקידום תחום מדעי החברה בישראל וכוללת יותר מ-2500 אנשי סגל וחוקרים.

בשנת 2023 היה שותף להקמת מיזם סמואלי לבינה מלאכותית אחראית ברפואה באוניברסיטת תל אביב ומשמש כמנהל האקדמי של המיזם. מרצה מן החוץ בהקריה האקדמית אונו ובסמינר הקיבוצים.

פרסומים נבחרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טל פרסם במספר רב של כתבי עת שפיטים בישראל ובחו"ל. פרסומיו הבולטים כוללים גיליון מיוחד ראשון בתחום תעסוקת אנשים עם מוגבלות[14] בן יותר מ-400 עמודים אשר פורסם (2017) בכתב העת ביטחון סוציאלי (ביחד עם הפרופ' רחל גלי צינמון וד"ר נצן אלמוג). בנוסף, ערך גיליון מיוחד (2017) שצוטט רבות ביחד עם פרופסור ג'ון טורוס מאוניברסיטת הרווארד שעסק לראשונה בנושא של בריאות נפש דיגיטלית בכתב עת שפיט של איגוד הפסיכולוגיים האמריקאי[15]. בשנת 2023 ערך ביחד עם פרופ' מארק זלצר מאוניברסיטת טמפל, גיליון מיוחד שעסק בהשפעה של נגיף הקורונה וההשלכות של המדיניות בנושא על תפקוד הקהילה וההשתתפות החברתית של מבוגרים התמודדות נפשית משמעותית או הפרעות בספקטרום האוטיסטי. הגיליון פורסם בכתב-עת בינ"ל[16] וזכה לעניין רב בקרב הקהילה האקדמית. בשנת 2025 פורסם גם גיליון מיוחד בנושא של בינה מלאכותית יוצרת אחראית בבריאות הנפש ביחד עם ד"ר אורן אסמן, מנהל מיזם סמואלי לבינה מלאכותית אחראית ברפואה באוניברסיטת תל אביב, אשר פורסם בכתב-עת שפיט בינ"ל מוביל בתחום של טכנולוגיה ובריאות הנפש[17].

התנדבות במשטרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

החל משנת 2020 מתנדב בתחנת זכרון יעקב במשטרה ובעקבות התנדבותו יזם, בשיתוף עם מנהלת מערך בריאות הנפש במשטרה וראש ענף מתנדבים במחוז חוף הקמת יחידת מתנדבים חדשה במשטרה (פיילוט) שמטרתה לתת מענה ראשוני למתנדבים שחוו אירועי קיצון, במטרה לצמצם תגובות דחק בקרב מתנדבי סיור, תנועה, כיתות כוננות ועוד[18]. בנוסף, היה שותף בהתוויית מדיניות המשטרה ובמשמר הגבול בהשתלבות אנשים עם מוגבלות ומתן מענה בטוח ומותאם לאזרחים עם מוגבלות במהלך מפגש עם כוחות הביטחון.

חייו האישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

טל גר בזכרון יעקב, נשוי ואב לשלוש בנות. טבעוני ופעיל למען זכויות בעלי-חיים.

פרסומים אקדמיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמיר טל בגוגל סקולר

מאמרים נבחרים בתקשורת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. אמיר טל. אוטיזם בגיל מבוגר: איך תדעו אם אתם צריכים ללכת לאבחון. באתר וואלה (14.7.2024).
  2. אמיר טל. איך בינה מלאכותית יכולה לעזור לאנשים על הרצף? אתר מאקו (04.04.2024).
  3. אמיר טל. בריאות נפש דיגיטלית - הבטחות ואתגרים. פסיכולוגיה עברית (09.01.2022).
  4. אמיר טל. במלחמה, אנשים עם מוגבלות חסרי אונים עוד יותר. באתר כלכליסט (25.03.22).
  5. ליאור נוביק. "פוטנציאל לשיפור הבריאות": פיתוח טכנולוגיות לאנשים עם מוגבלות נמצא במגמת עלייה. באתר מעריב (22.11.2021).
  6. אמיר טל ושרון אימברמן. בעקבות הרפורמה: מצבם של מטופלים על הספקטרום האוטיסטי החמיר. באתר מאקו (15.04.21).
  7. אמיר טל. ההדרה הלא מוצדקת של אנשים עם מוגבלויות. באתר כלכליסט (03.12.21).
  8. גילה קולקה. הצד האפל של התחליף הגנרי. אתר הארץ (18.04.2010).
  9. אמיר טל. מי ישמור על נפגעי הנפש בקהילה? אתר וויינט, (16.11.08).
  10. אמיר טל וענת קליין. אתם כולכם פסיכים! אתר וויינט (11.11.2007).
  11. אמיר טל. צלקות הקטיושות. עיתון הארץ (26.07.2006).
  12. עירית ונגר ואמיר טל. חשבון נפש. אתר ווינט, (23.05.06).
  1. ^ הקרן הפילנתרופית לחיזוק החוסן הנפשי בישראל, ‏2024-02-18
  2. ^ Responsible AI, responsible-ai.tau.ac.il (באנגלית אמריקאית)
  3. ^ פרופ' דיויד רועה ופרופ' מרק גלקופף, דוח מסכם תכנית מעסיקים רואים מעבר
  4. ^ רגב, מורן; וינה (2017-03-14). "ישראל - אומת סטארט-אפ גם בתחום החברתי". Ynet. נבדק ב-2025-02-07.
  5. ^ ״הגדה על הרצף״: המיזם היחודי שיתרום לחיבור בין אנשים שעל הרצף לסיפורי ההגדה, באתר קול ברמה
  6. ^ הגדה על הרצף - בית אקשטיין, באתר Danel
  7. ^ אמיר טל, לקראת פיילוט לשילוב רובוטים חברתיים במסגרות דיור לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ואוטיזם: פוטנציאל, אתגרים ודרכי יישום, באתר בית אקשטיין, ‏2024-12-18
  8. ^ SequelCare, www.sequel.care
  9. ^ ד"ר אמיר טל נבחר ליו"ר הוועד המנהל של הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים Caregivers Israel - וואלה כסף, באתר וואלה, ‏2023-08-08
  10. ^ עודכנה ההנחיה על סיוע לבני משפחה מטפלים
  11. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    {{{כותרת}}}, באתר m.knesset.gov.il
  12. ^ מקבלי דוקטורט, החוג לבריאות נפש קהילתית, אונ' חיפה
  13. ^ Stigma Research and Action
  14. ^ גיליון 102 - חשון תשע, באתר www.btl.gov.il
  15. ^ APA PsycNet, psycnet.apa.org (באנגלית)
  16. ^ Community Mental Health Journal | Volume 60, issue 1, SpringerLink, ‏2024 (באנגלית)
  17. ^ Theme Issue 2023 : Responsible Design, Integration, and Use of Generative AI in Mental Health, mental.jmir.org
  18. ^ ד'ר אמיר טל, [60 קול קורא למתנדבים.ות בתחום החוסן הנפשי במשטרת ישראל], באתר פסיכולוגיה עברית