אברהם דן רובין
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2025-05-04 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך.
| |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
 | |
| לידה |
1964 (גיל: 61 בערך) |
|---|---|
| השכלה | האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תפקידים בולטים | שופט בבית המשפט המחוזי ירושלים, סגן נשיא בית משפט השלום במחוז ירושלים, יועץ משפטי של מערכת בתי המשפט |
אברהם דן (רמי) רובין (נולד ב־1964) הוא משפטן ושופט ישראלי, המכהן כשופט בבית המשפט המחוזי ירושלים. בעבר שימש כסגן נשיא בית משפט השלום במחוז ירושלים וכיועץ המשפטי של מערכת בתי המשפט.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רובין נולד בשנת 1964 בישראל. בשנת 1982 סיים את לימודיו התיכוניים בתיכון הימלפרב שבירושלים, ובין השנים 1982–1985 שירת בצה"ל.
בשנת 1989 סיים לימודי תואר ראשון במשפטים בהאוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 1989–1990 התמחה אצל השופט מנחם אלון בבית המשפט העליון ובמשרד עורכי דין. בנובמבר 1990 הוסמך כעורך דין.
בשנים 1990–1991 עבד כעורך דין שכיר. החל מדצמבר 1991 שימש בין היתר כיועץ המשפטי של מערכת בתי המשפט. בשנת 1999 השלים תואר מוסמך במשפטים באוניברסיטה העברית.
קריירה שיפוטית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בינואר 2004 מונה לכהונת שופט בבית משפט השלום במחוז ירושלים. בנובמבר 2012 מונה לסגן נשיא בתי משפט השלום במחוז.
באפריל 2017 מונה לכהונת רשם ושופט בפועל בבית המשפט המחוזי ירושלים לתקופה של שנה. בהמשך מונה לשופט קבוע בבית המשפט המחוזי.
פסיקה בולטת
[עריכת קוד מקור | עריכה]במהלך כהונתו בבית המשפט המחוזי ירושלים, עוסק השופט רובין בתיקים בתחומי המשפט המינהלי, האזרחי והפלילי, השופט רובין מומחה בתחום התכנון והבנייה, ואחיו של עו"ד וד"ר גדי רובין.
בשנת 2018 הפך את החלטת ועדת הערר לענייני ארנונה בערעור מנהלי שהגישה עיריית ירושלים נגד מוסדות תורה ויראה וחייב אותם בארנונה למרות שמדובר במוסד חינוכי, בפסק הדין כתב השופט רובין כי לא ייתכן שמי שמפעיל מוסד חינוכי ללא רישיון יקבל פטור מהמדינה וחוטא יצא נשכר.
העולה מהדברים הללו הוא, שעל אף שנושא רישוי המוסד החינוכי של המשיבה איננו קשור ישירות בסוגיית הארנונה, הרי שמטעמים של קידום שמירת החוק ושל מניעת מצבים בהם חוטא יצא נשכר, ראוי לפרש את סעיף הפטור כמעניק פטור רק למי שפועל כדין, דהיינו מפעיל מוסד חינוכי ברישיון לפי חוק הפיקוח, זאת למרות שהתנאי בדבר קיומו של רישיון איננו מופיע במפורש בסעיף הפטור.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- [1] –השופט אברהם רובין באתר הרשות השופטת