אברהם ברדריאן (יקיר ירושלים)
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-07-21 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | ||
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
אברהם ברדריאן יזם ובנאי נבחר לשנת תשפ"ו לאחד מכמה שזכו לתואר יקיר ירושלים.
תולדות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשנת 1949 באיספהאן שבאיראן. הוא עלה לישראל עם הוריו בהיותו בן 11 שנים וכמו עלו עשרה אחים ואחיות והתיישבו באופקים. רק לאחר מאבקים ותלאות הגשימה המשפחה את חלומה להתגורר בירושלים ועברה למעברת האסבסטונים בשכונת קריית מנחם. בהגיעו לגיל גיוס לצה"ל בשנת 1967 התגייס לשריון והיה נַגד תחזוקה בעת מלחמת ההתשה ומלחמת יום הכיפורים.
עבודה בניה ויזמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוא התחיל את נתיב חייו בענף הבנייה החל בעבודת כפיים. בשנת 1978 ייסד עם אחיו וגיסו את חברת אחים ברדריאן, אשר התמחתה בעבודות גרנוליט, בניין ופיתוח ונעשתה במרוצת השנים לאחת החברות המובילות בתחום הקמת התשתיות העירוניות בירושלים. לצד עבודות הבנייה הגדולות הקדיש זמן ומשאבים לקהילה בירושלים והיה שותף – בהתנדבות –בבנייה ובהקמה של האנדרטה של חטיבת ברק (188) בלטרון ובהקמת גן זיכרון. בשנת 2002 הקים עם בניו את חברת אברהם ברדריאן בע"מ. בין היתר, היה שותף פעיל בחידושו של גן הפעמון, בנה חלקים נרחבים מהקו הראשון של הרכבת הקלה בעיר ועסק בשיקום חומות העיר העתיקה, בחידוש כיכר הדווידקה ובהקמת אנדרטת התאומים. כמו כן עסק בעבודות עפר ותשתית, בסלילת כבישים, בפיתוח ובגינון בדרך חברון, בדרך בית לחם, בגבעת האנטנה ובמתחם עומריה. החברה שהקים בנתה גם מחוץ לירושלים ועסקה בפיתוח פארקים וגנים לרווחת הקהל הרחב. הוא סייע רבות למשפחות נזקקות, תומך בקליטת עלייה ותורם לארגונים ולמוסדות ירושלמיים, בהם בית הצייר וחוות אמיר – חוות סוסים טיפולית לרווחתם של חיילים ופצועים.
יקיר ירושלים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת תשפ"ו 2026 לאחר התייעצות הוחלט בעיריית ירושלים בהסכמת ראש העיר משה ליאון לתת לו את תואר הכבוד יקיר ירושלים, יחד עם עוד שנבחרו לקבלת התואר הנזכר.