אברהם בן דוד בן ישועה גבאי
כאן לא אתר ויקיפדיה. דף זה נשמר אוטומטית מכיוון שבתאריך 2026-10-29 התקיים דיון האם למחוק אותו. לצפייה בדף המקורי , אם לא נמחק.
 |
אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
| אנו דנים כעת בשאלה האם ערך זה עומד בקריטריונים להיכלל בוויקיפדיה. אתם מוזמנים לשפר ולהרחיב את הערך על מנת להסיר את הספקות, וכן להשתתף בדיון בדף השיחה של הערך. | |
שגיאות פרמטריות בתבנית:אישיות
פרמטרים [ צאצאים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
| עיסוק | גביר |
|---|---|
אברהם בן דוד בן ישועה גבאי היה גביר יהודי מבגדאד במאה ה-18, שכונה "נשיא" במסמכים משנות ה-70 של המאה. אחיו היה הנשיא יצחק בן דוד בן ישועה גבאי, ובתו עמאם נישאה לנשיא ששון בן צאלח.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]אברהם היה אחד מששת בניו של שיך דוד בן ישועה גבאי: אברהם, יצחק, יעקב, צאלח, מיכאל ומשה.[1] אחיו יצחק התמנה בשנת 1745 ל"צראף באשי" ולנשיא קהילת יהודי בגדאד.[1]
יצחק מת במגפה. בהספד שכתב הרב צדקה חוצין על הנספים בה, בירך שלושה מאחיו של הנשיא: "הגביר היקר כבוד שיך אברהם", משה ומיכאל.[2][1] בשטר שנכתב בבגדאד בכסלו תקל"ז (1776) נקרא אברהם "הגביר היקר המרומם נשיא ישראל".[1][3][4] באיגרת ששלחו מנשה רפאל ויעקב גורג'י מבאנה שבפרס אל הרב צאלח מצליח בבגדאד אחרי מותו של יצחק, הם בירכו את "נשיא אברהם ונשיא מיכאל ואחיהם משה".[1][4]
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתו עמאם נישאה עוד לפני שנת 1776 לששון בן צאלח, שכיהן לימים כנשיא יהודי בגדאד בשנים 1781-1817.[3][4][1] עמאם הייתה אמו של דוד ששון.[5] היא נפטרה בשנת תקפ"א (1820/1821), ובעלה הקדיש לזכרה ספר תורה, שעמד בבית הכנסת הגדול בבגדאד.[6][3][2]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 1 2 3 4 5 6 אברהם בן יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, מהדורה שנייה, ירושלים: קרית ספר, 1979.
- 1 2 אברהם בן יעקב, יהודי בבל בתקופות האחרונות, ירושלים: קרית ספר, 1980.
- 1 2 3 אברהם בן יעקב, פרקים בתולדות יהודי בבל: קורות ענף אחד ממשפחת ששון הבגדאדית, כרך א, ירושלים, תשמ"ט.
- 1 2 3 מאיר בניהו, "מקורות לתולדות יהודי בבל ולזיקה שביניהם ובין יהודי כורדיסתאן ופרס (ת"א-תקמ"א)", תדפיס מתוך מחקרים בתולדות יהודי עיראק ובתרבותם 2, אור יהודה, 1982.
- ↑ אברהם בן-יעקב, יהודי בבל בתפוצות, ירושלים: ראובן מס, תשמ"ה.
- ↑ דוד סלימאן ששון, מסע בבל: בצירוף עניינים לתולדות הקהלה היהודית בבגדאד, ערך מאיר בניהו, ירושלים, תשט"ו.