הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית http://info.org.il/teeth4all Sun, 01 Mar 2015 06:42:31 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=4.5.9 דוח פני החברה 7 2014 http://info.org.il/teeth4all/?p=587 Sun, 01 Mar 2015 06:41:52 +0000 http://info.org.il/teeth4all/?p=587
  • 42% מהישראלים שנזקקו לטיפול שיניים ויתרו על הטיפולב-12 החודשים האחרונים בשל קשיים כלכליים (כ-1.4 מיליון איש). 55% בירושלים ושיעור דומה בבני ברק ויתרו על טיפול שיניים בשל קשיים כלכליים, לעומת כחמישית (21%) מתושבי תלאביב-יפו.
  • דוח פני החברה הנ ודוח שנתי של הלמ"ס

     

     

    42% מהישראלים שנזקקו לטיפול שיניים, ויתרו על הטיפול (כ-1.4 מיליון איש). 55% בירושלים ויתרו על טיפול שיניים (38% מהיהודים ו-81% מהערבים) ושיעור דומה בבני ברק. כחמישית (21%) מתושבי תלאביב-יפו ויתרו ב-12 החודשים האחרונים על טיפול שיניים בשל קשיים כלכליים.

    13% מאלה שנזקקו לטיפול רפואי, ויתרו על טיפול זה ו-11% מאלה שנזקקו לתרופות במרשם רופא ויתרו עליהן בשל קשיים כלכליים (כ-363.1 אלף איש וכ-358.9 אלף איש, בהתאמה).

    ]]>
    הודעה לעיתונות – הגיעה העת להרחיב את מסגרת שירות השיניים הציבורי לבני 12-14 http://info.org.il/teeth4all/?p=581 Sun, 28 Dec 2014 09:09:49 +0000 http://info.org.il/teeth4all/?p=581 הגיעה העת להרחיב את מסגרת שירות השיניים הציבורי לבני 12-14 – זהו צו חברתי מן המעלה הראשונה היום, יום ראשון הקרוב (28.12) אמור להתקיים דיון בועדה להרחבת סל שירותי הבריאות בנושא הרחבת הזכאות לטיפולי שיניים ציבוריים עד לגילאי 14.
    במחקרים נרחבים שנערכו בשנתיים האחרונות הוכחה המשמעות החברתית העמוקה של שירות השיניים הציבורי הפועל מאז 2010. שירות זה מצליח להגיע למאות אלפי ילדים בשנה ולהביא למעגל הטיפול והרפואה המונעת ילדים שלא היו מגיעים אלמלא שירות זה. מובן מדוע שירות זה מהווה מקור גאווה לכל מי שהיה מעורב בו בדרג הפוליטי והמקצועי (ראו הרחבה וחומרים נוספים בדף הקואליציה).
    למרות זאת, השירות לא הורחב, כפי שהובטח, לגילאים 12-14 במהלך כהונת הממשלה האחרונה. כעת יש הזדמנות לעשות זאת באמצעות "וועדת הסל". אנו, ארגונים חברתיים, אנשי אקדמיה ונשות רפואה החברים בקואליציה לבריאות שיניים ציבורית, תומכים בהכללת שירותי בריאות השן לגיל 14, כפי שתמכנו וקידמנו את השירות הציבורי מראשיתו כיוזמה ציבורית פרלמנטרית. אנו סבורים כי רפואת השן צריכה להיות שירות ציבורי לכל תושבי ישראל. בינתיים, יש לעשות צעד נוסף ולכלול קטינים עד גיל 18 וקשישים מעל גיל 65, וזאת לנוכח מימדי העוני בקרב קבוצות רגישות אלו, מצוקתם הקשה בתחום השיניים, ולאור העובדה שמדובר בכלי ראשון במעלה לסגירת פערים בין קבוצות אוכלוסייה שונות.
    מובן כי יש שירות ציבורי צריך גם לכלול שמירה על תנאי השכר והעבודה של המטפלות והמטפלים – רופאות שיניים, סייעות ושינניות. בשבועות האחרונים פורסמו שוב מימדי העוני בישראל ובהם הנתון המחריד: שליש מהילדים בישראל בסיכון לעוני ותחולת העוני של קשישים עומדת על מעל ל20%. דוח העוני של עמותת לתת מצא כי 65% מההורים נתמכי העמותה נאלצו לוותר בשנה האחרונה על רכישת תרופות או טיפול רפואי עבור ילדיהם, וכי 56% מהקשישים הנתמכים לא היו מסוגלים לשלם עבור תרופות או טיפולים תרופתיים שהיו זקוקים להם. דוח אי שוויון של משרד הבריאות מהחודש האחרון חשף כי ההוצאה של משקי הבית על שיניים מהווה 26% מכלל ההוצאה על בריאות, וכי ההוצאה עולה באופן משמעותי במעלה הסולם החברתי-כלכלי. בסקר של ברוקדייל שפורסם ב-2011 נמצא כי 28% מוותרים על טיפול שיניים בשל מחירם. 38% מבעלי הכנסה נמוכה , ו-30% בקרב הצעירים (!!!) ויתרו על טיפול שיניים בשל מחירו. יש לציין כי דו"ח וועדת אלאלוף המליץ להרחיב את השירות הציבורי עד גיל 18 ולכונן שירות לקשישים נזקקים. לילי אילן, רופאים לזכויות אדם: "יותר מדי אנשים בישראל חיים ללא שיניים או עם שיניים וחניכיים חולות וכאובות. רפואת השיניים היא הדוגמא המובהקת למצב בו לרוב האוכלוסייה לא קיימת רפואה ציבורית וכתוצאה מכך העניים וקשישים רבים נמנעים מטיפול בשיניהם ומעמד הביניים סובל מנטל כלכלי כבד". אנו מקווים כי הממשלה הבאה תפנה לטפל בנושא חשוב זה ותכליל את טיפולי השיניים הציבוריים לקטינים עד גיל 18 ולקשישים מעל גיל 65.
     
    הקואליציה לבריאות שיניים ציבורית כוללת את הארגונים והאישים הבאים:
    אש"י – איגוד השיננות הישראלי עמותת רופאי השיניים הערבים
    רופאים לזכויות אדם האגודה לזכויות האזרח בישראל
    יסו"ד – ישראל סוציאל-דמוקרטית
    ד"ר אלון לבני – מומחה לרפואת שיניים קהילתית
    מר אבי גור – פעיל ארגוני הורים
    ]]>
    עוני במבט עירוני ובין-לאומי http://info.org.il/teeth4all/?p=576 Thu, 20 Nov 2014 12:01:33 +0000 http://info.org.il/teeth4all/?p=576 ויתרו על טיפולי שיניים ועל טיפול רפואי

    42% מהישראלים שנזקקו לטיפול שיניים, ויתרו על הטיפול (כ-1.4 מיליון איש). 55% בירושלים ויתרו על טיפול שיניים (38% מהיהודים ו-81% מהערבים) ושיעור דומה בבני ברק. כחמישית (21%) מתושבי תלאביב-יפו ויתרו ב-12 החודשים האחרונים על טיפול שיניים בשל קשיים כלכליים.

    13% מאלה שנזקקו לטיפול רפואי, ויתרו על טיפול זה ו-11% מאלה שנזקקו לתרופות במרשם רופא ויתרו עליהן בשל קשיים כלכליים (כ-363.1 אלף איש וכ-358.9 אלף איש, בהתאמה).

    קישור למאמר המלא

     

    ]]>
    ניתוח הגורמים המשפיעים על הביקוש לבדיקות  שיניים של ילדים *[1] http://info.org.il/teeth4all/?p=570 Mon, 04 Aug 2014 08:47:27 +0000 http://info.org.il/teeth4all/?p=570 פרופ' שוש שהרבני- החוג לכלכלה וניהול, מכללת עמק יזרעאל

     פרופ' אורי בן ציון- החוג לכלכלה , מכללת הגלילי המערבי

     פרופ' יפה מכנס- ביה"ס למנהל עסקים, אוניברסיטת בר -אילן

    1. רקע מדעי

    בדיקות שיניים שגרתיות של ילדים חשובות לשם איתור וטיפול בזמן של בעיות שיניים. סקרארגוןהבריאותהעולמי שנעשהב 188 –מדינות בקרבילדיםבני 12 לגביבריאותהשןמצביעעל כך שרמת התחלואהשלילדיישראלגבוההמהממוצעהעולמי (2009WHO ,).הביקוש לבדיקות שיניים שגרתיות לילדים קשור לגורמים שונים ובכללם גורמים סוציו- דמוגרפים, גורמים פסיכולוגים (כגון: פחדים וחששות) וכן עמדות ואמונות של ההורים בנושא.

    בישראל, עד יולי 2010, שירותיבריאותהשןלאנכללובסלהבריאותומומנווסופקו בעיקרעל ידיגורמיםפרטיים. החל מיולי 2010 (ובהדרגה עד יולי 2012 ) חל שינוי בחוק המאפשר לילדים עד גיל 12 בדיקות וטיפולי שיניים חינםבמסגרת סל שרותי הבריאות.המחקר המקיף הנוכחי בוחן את הביקוש לבדיקות שיניים לילדים וכן את השפעת השינוי בחוק על ביקוש זה.

    1. מטרות המחקר

    א.         לבדוק את מידת הביקוש לבדיקות שיניים תקופתיות לילדים עד גיל 10 הנכללים בהטבות החוק ולילדים מעל גיל 10 שאינם נכללים בהטבות החוק.

    ב.         לבדוק את הגורמים העיקריים המשפיעים על הביקוש לבדיקות שיניים תקופתיות לילדים (בהפרדה מתחת ומעל גיל 10), ובכלל זה: גורמים סוציו- דמוגרפים וכלכליים, עמדות ואמונות של אימהות בנוגע לתחלואת שיניים, המודעות שלהן לשינוי החוק מיולי 2010 והנגישות למרפאות שינים.

    ג.          לבדוק את מידת השינוי שחל בביקוש לבדיקות שיניים תקופתיות של ילדים עד גיל 10 לאחר השינוי בחוק, על פי קבוצות אוכלוסייה שונות .

    1.  שיטות המחקר

    למחקר שני חלקים:  חלק (א) שכלל סקר טלפוני אשר בוצע בקרב מדגם מייצג ארצי של 618 אימהות לילדים בני 5-18. איסוף הנתונים נעשה במהלך ינואר 2012. שאלון המחקר כלל: (1) פרטים אישיים ומידע סוציו-אקונומי, שייכות לקופת חולים, קיום ביטוח משלים וביטוח פרטי לשיניים לילדים, (2) תדירות בדיקות שיניים שגרתיות (3) מודעות לשינוי בחוק; והאם  חל שינוי בתדירות הבדיקות בעקבות החוק, סיבות לאי לקיחת הילד לבדיקה,  (4) משתני  מודל האמונות הבריאותיות, כגון: מידת החשיבות הנתפסת של בדיקות שיניים, תועלות נתפסות מהבדיקה וחסמים לבדיקה.  חלק (ב) שכלל שאלון ידני מפורט יותר למדגם של 222 אימהות לילדים בין הגילאים 5-12, בין החודשים ינואר עד מרץ 2013.

    1. הממצאים

    הממצאים מראים כי ב-2011מרבית הילדים (80.5%) נבדקו לפחות פעה בשנה ואילו 19.5% נבדקו בתדירות הנמוכה מפעם בשנה, אם בכלל. שיעור הילדים שנבדקו בתדירות של כל חצי שנה גבוה יותר באופן מובהק בקרב ילדים למשפחות יהודיות בהשוואה למשפחות שאינן יהודיות, במשפחות חילוניות בהשוואה למשפחות דתיות וחרדיות, בקרב ילדים שהכנסת משק הבית שלהם ממוצעת ומעלה בהשוואה לכאלו שהכנסת הבית מתחת לממוצע  ובקרב ילדים שאימהותיהן בעלות השכלה של 12 שנים ומעלה לעומת אימהות עם השכלה נמוכה יותר. לגבי ילדים מעל גיל 01 נמצא, בנוסף, כי שיעור הנבדקים בתדירות גבוהה גדול באופן מובהק בקרב ילדים שהיה להם ביטוח שיניים פרטי לעומת ילדים שלא היה להם ביטוח פרטי .

    תוצאות המודל האנליטי מראות כי הסיכוי של ילדים עד גיל 10 להיבדק בשנה הקרובה בתדירות גבוהה הינו גדול יותר עבור ילדים יהודים, במשפחות עם הכנסה ממוצעת ומעלה, שזמן הנסיעה למרפאה קצר יותר, וכן ככל שמידת החשיבות הנתפסת של בדיקות השיניים בעיני האם גבוהה יותר, ככל שמידת החומרה הנתפסת של בעיות שיניים גבוהה יותר וככל שמידת החסמים לבדיקה נמוכה יותר .

    הממצאים מלמדים גם  כי בשנת 2011 , 26.2% מקרב הילדים עד גיל 10 במדגם הגדילו את תדירות בדיקות השיניים לאחר החוק מ- 2010 ואילו מרבית הילדים (73.8%) לא שינו את תדירות בדיקות השיניים שלהם בעקבות הרפורמה.הגידול המשמעותי ביותר בביקוש לבדיקות השיניים לילדים היה בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות שהכנסת משק ביתם הייתה מתחת לממוצע והשייכים למשפחות חרדיות ודתיות. כמו כן חל גידול משמעותי בביקוש לאחר הרפורמה  עבור ילדים שאימהותיהם היו מודעות לשינוי בחוק, וכן עבור ילדים שבישוב בו הם גרים קיימת מרפאת שיניים בהסדר.

    1. מסקנות

    המסקנות העולות מממצאי המחקר הן כי: א. אחוז לא מבוטל מהילדים נבדקים בתדירות נמוכה מהרצוי, אם בכלל,ב. חלק לא מבוטל של אימהות אינן מודעות לרפורמה בחוק בריאות השן, ג. הביקוש לבדיקות שיניים שגרתיות בקרב ילדים בכל הגילאים גדול יותר בקרב אוכלוסיות חזקות מבחינה סוציו אקונומית, ד. לעמדות ולאמונות של האם בנוגע לבריאות השן  קיימות השפעות מובהקות על הביקוש  לבדיקות שיניים שגרתיות של ילדיה, ה. בשנה וחצי  שלאחר הרפורמה בחוק, חל גידול משמעותי בביקוש לבדיקות שיניים לילדים בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות, עובדה המעידה על צמצום פערים בקרב האוכלוסיות החלשות בחברה בנוגע לבדיקות שיניים לילדים.

    1. השלכות למדיניות והמלצות למקבל ההחלטות
    2. בעקבות הרפורמה חל גידול משמעותי בביקוש לבדיקות שיניים לילדים עד גיל 12 בעיקר בקרב אוכלוסיות חלשות. לפיכך, הרחבת הרפורמה לילדים עד גיל 18 עשויה לצמצם עוד יותר את הפערים בחברה הישראלית בנוגע לבריאות השן.
    3. חלק בלתי מבוטל מההורים עדיין אינם מודעים לרפורמה בחוק, לפיכך, פרסום הרפורמה בציבור חיוני להגדלת המשתמשים בשירותי בריאות השיניים במימון ציבורי. בפרט יש לדאוג לפרסום פרטני בערוצים ייחודיים לאוכלוסיות שאינן נחשפות באופן תדיר לאמצעי התקשורת הישראלים (מגזר ערבי וחרדים).
    4. קיום מערך הסברה שיטתי לילדים ולהוריהם עשוי להוביל להגדלת הביקוש לבדיקות.
    5. נדרשת פריסה ארצית רחבה של מרפאות שיניים בהסדר בכדי לאפשר נגישות טובה יותר למשפחות לקבלת טיפולי שיניים.
    6.  מקורות

    World Health Organization (2009). WHO Oral Health Country/Area Profile Programme. Retrieved from http://www.whocollab.od.mah.se.

     

    [1] המחקר נעשה במימון המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות

    ]]>
    פלואור במים: הרשויות יוכלו להפליר בעצמן http://info.org.il/teeth4all/?p=567 Wed, 09 Jul 2014 19:58:05 +0000 http://info.org.il/teeth4all/?p=567
    בעקבות הביקורת – משרד הבריאות שוקל לאפשר לרשויות המקומיות להמשיך בהפלרת מי השתייה, לפי רצונן. ההחלטה: בניגוד להצהרות קודמות של שרת הבריאות יעל גרמן. "הפלרה היא שיטה יעילה למניעת עששת ובמינון נכון היא גם בטוחה", אמר בדיון שנערך בכנסת ראש שירותי בריאות הציבור במשרד
    אחרי אזהרות המומחים נגד ביטול הפלרת מי השתייה , משרד הבריאות מודיע כי הוא שוקל לאפשר לרשויות מקומיות להמשיך את ההפלרה אם הן מעוניינות בכך. בדיון שהתקיים היום (ג') בוועדת הבריאות של הכנסת אמר פרופ' איתמר גרוטו, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, כי יתכן שהמשרד לא יאסור לחלוטין את ההפלרה וישנה בהתאם את התקנות שאמורות להיכנס לתוקף בעוד כחודשיים. ""הפלרה היא שיטה יעילה למניעת עששת ובמינון נכון היא גם שיטה בטוחה. עם זאת קיימים שיקולים נוספים וחובת הפלרה איננה קיימת באף מדינה חוץ מאירלנד", אמר פרופ' גרוטו.

     כאמור, בקרוב אמורות להיכנס לתוקף תקנות המים החדשות עליהן חתמה שרת הבריאות יעל גרמן לפני יותר משנה, כשנכנסה לתפקידה, ולפיהן תבוטל חובת הפלרת המים בישראל. תקנות המים החדשות אמורות היו לקבוע כי לא ניתן יהיה להוסיף יותר את הפלואור למי השתייה, ובלשכת גרמן מבהירים כבר תקופה ארוכה כי השרה, שהתנגדה להפלרה גם כששימשה כראש עיריית הרצליה, חתמה עליהן כדי לא לעכב את יציאתן לדרך. בתגובת השרה, שניתנה אתמול ל-ynet, נאמר כי "התקנות המתינו חודשים ארוכים לחתימת שר, זאת לאחר שאושרו בוועדות הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. אחד מסעיפי התקנות, שאמורות להבטיח את השמירה על איכות מי השתייה בישראל, מתייחס לנושא ההפלרה ועליו נסובה אז מחלוקת. השרה קיימה התייעצות עם אנשי המקצוע במשרד ומחוצה לו, שמעה את מכלול עמדות והחליטה כי יש לחתום על תקנות המים במיידית והן אינן יכולות לשמש 'בנות ערובה' לסעיף ההפלרה".

    מחיר הפלואור, שעומד כיום על כ-20 מיליון שקל בשנה, מגולגל על הצרכנים במחירי המים. על מנת לאפשר לרשויות מקומיות שכן מעוניינות להמשיך את ההפלרה, במשרד הבריאות מגבשים כעת מנגנון שיתיר את המשך ההפלרה, אולם עדיין לא הוחלט על קריטריונים בעניין.

     החלטה לבטל את חובת ההפלרה גרמה לביקורת על השרה ולחשש שהדבר יגרום לפגיעה בבריאות השן של תושבים מהשכבות החלשות, שלא מסוגלים לרכוש טיפולי שיניים יקרים. "בעיקר ילדים מהשכבות החלשות חולים בעששת, ובכל שנה מתאשפזים למעלה מ-500 ילדים בישראל כתוצאה מסיבוכי עששת", הבהיר בוועדה יו"ר איגוד רופאי הילדים, פרופ' אלי סומך. "הפלרה היא האמצעי היעיל, הבדוק והזול ביותר במניעת עששת. באזורים לא מופלרים מתאשפזים כפול ילדים".

    ועדת הבריאות דנה בנושא בעקבות הצעה לסדר היום של הח"כים יעקב מרגי, חנא סוויד וסגן שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן,

     כבר יותר מעשור שמשרד הבריאות מחייב את ספקי המים בישראל להוסיף פלואור למים במטרה למנוע עששת. במשרד הבריאות דווקא תומכים בהמשך ההפלרה, כמו גם איגוד רופאי הילדים ומומחים לבריאות השן, אלא ששרת הבריאות החליטה לבטל זאת מחשש לנזקים בריאותיים שהפלואור עלול לגרום. קיימת מחלוקת בקרב המומחים בנוגע לנזקים האפשריים בהתחשב בכמויות שמוכנסות למים ולתקן בו הפלואור אמור לעמוד.

     מהנדס משרד הבריאות לשעבר, אהוד לשם, שהתבטא כבר בעבר נגד הפלרת המים, אמר בדיון כי "הוספת הפלואור זה כמו לחזור 60 שנה אחורה ולעשות הקרנות נגד גזזת".

     גם ח"כים ממפלגת "יש עתיד", מפלגתה של גרמן, תמכו בביטול ההפלרה. "חבל על הכסף", אמרה רות קלדרון, ורינה פרנקל הוסיפה: "ברור שחשוב לשמור על השיניים, אך אם זה גורם לנזק בשאר חלקי הגוף יש להימנע מכך".

    ]]>
    מומחים לגרמן: "ביטול הפלרת המים – בכייה לדורות" http://info.org.il/teeth4all/?p=565 Wed, 09 Jul 2014 19:56:28 +0000 http://info.org.il/teeth4all/?p=565
    כשנכנסה לתפקיד הודיעה שרת הבריאות גרמן על הפסקת הפלרת מי השתייה בכל הארץ. הסיבה, לדבריה: מחקרים שהראו כי הפלואור גורם לנזקים בריאותיים. כעת, רגע לפני שההחלטה נכנסת לתוקף, יוצאים מומחים וראשי רשויות בזעקה: "ההחלטה תוביל להרעת בריאות השיניים ותגרור מיליוני בתי אב להוצאות שאינן נדרשות כיום"

    רגע לפני שהפסקת הפלרת מי השתייה בישראל נכנסת לתוקף, קוראים מומחים לבריאות הציבור והשן וראשי רשויות לשרת הבריאות לחזור בה מההחלטה – לפני שיהיה מאוחר מדי."פרשנות מגמתית ואימוץ חלקי של ממצאי 'ועדת עדין', הפיכת החלטת שרים וח"כים קודמים במשרד הבריאות על בסיס פוליטי וסקטוריאלי, מביאים אותנו לכתיבת מכתב מחאה זה", כתבו לגרמן קבוצת פרופסורים מתחום רפואת השיניים. "התנהלותך בנושא זה עוררה בנו תחושת אי נוחות חריגה. נוכחנו לראות כי החלטותייך נלקחות על בסיס 'עובדות מדעיות', הנסמכות על מחקרים זניחים, כתחליף לקבלת החלטות על סמך עובדות מדעיות מקיפות ואיכותיות".

     

    שומר על השיניים או מזיק לבריאות? דילמת הפלואור

    משנת 2002 מחייב משרד הבריאות את כל ספקי המים במדינה, ובראשם חברת "מקורות", להוסיף פלואוריד למי השתייה המגיעים לברזים בכל יישוב המונה מעל 5,000 נפש, כלומר ברוב שטח ישראל. לטענת משרד הבריאות, החומר מונע עששת, עומד בתקן ונבדק כל העת.

    בשנת 2006 פרסמה ועדת המומחים של המועצה הלאומית למחקר בארצות הברית (ה-NRC),

    סקירה של אלף מחקרים בנושא שלפיה הגיעו למסקנה ברורה: פלואוריד המוחדר למים כדי למנוע עששת עלול לגרום לנזקים בריאותיים קשים. הוא מצטבר בעצמות ופוגע דווקא בשיניים, בעצמות השלד, המפרקים ועמוד השדרה. כמו כן, נגרמים נזקים הורמונליים שונים, ובהם ירידה בעמידות לאינסולין.

     

    בדו"ח פורטו סכנות נוספות כמו בעיות התנהגות, ירידה ברמת ה-IQ אצל ילדים וספיגה מוגברת של אלומיניום העלולה לגרום לנזקים למערכת העצבים המרכזית. הדו"ח, שכלל 500 עמודים, הוביל לשינוי המלצות איגוד רופאי השיניים האמריקני לצריכת פלואוריד בקרב תינוקות, אך במשרד הבריאות הישראלי לא התייחסו אליו. בעוד שרוב מדינות המערב החליטו עד כה שלא להפליר את מי השתייה, ישראל ואירלנד הן היחידות המחייבות הפלרה של מי השתייה, ללא כל פרסום של הסיכונים האפשריים.

     

    לפני חמש שנים המליצה ועדה שהקים משרד הבריאות, בראשותו של פרופ' אבנר עדין, לבטל את התקנות המחייבות את הרשויות המקומיות להוסיף פלואור למי השתייה. עם זאת, משרד הבריאות לא קיבל את ההמלצה. לפני כשנתיים חשף ynet כי אהוד לשם, מהנדס משרד הבריאות שפיקח במשך 30 שנה על הפלרת המים בישראל, אמר, בבג"צ שהוגש כנגד הפלרת המים, כי טעה בהחלטתו. "עשיתי כפי שרופאי השיניים המליצו ולא שאלתי שאלות. היום מחקרים מעידים על נזק לגוף – אבל בישראל מתעלמים", אמר.

     

    לפני קצת יותר משנה, זמן קצר לאחר כניסתה לתפקיד,הודיעה שרת הבריאות יעל גרמן כי חתמה על התקנות שמבטלות את חובת הפלרת המים בישראל. התקנות אמורות להיכנס לתוקף בעוד קצת יותר מחודש, ואמורות היו לשים סוף לוויכוח ארוך בנושא בין גורמי הבריאות השונים במדינת ישראל. חשוב לציין כי עוד כשהייתה ראשת עיריית הרצליה, התנגדה גרמן נחרצות להוספת פלואור למי השתיה בישראל ואף עתרה לבג"ץ נגד משרד הבריאות.

     

    "החלטה נמהרת, מסוכנת ויקרה"

    אך החלטתה של גרמן לבטל את הוספת הפלואור למים לא רק שלא הפסיקה את הוויכוח בין המומחים, אלא הפכה אותו לסוער עוד יותר. כעת, כשהם חשים שזהו הרגע האחרון בו ניתן לבטל את ההחלטה, פונים ראשי רשויות ומומחם בתחום בריאות השן לגרמן שוב, בתקווה שתבטל את ההחלטה.

    "טובת הציבור לנגד עינינו, וביטול הכללת הפלואוריד במי הברז, לראשונה מזה ארבעים שנה,

    תוך כדי יצירת דה לגיטימציה חסרת בסיס לפעולה זו, הינם בכייה לדורות", כותבים בכירי האקדמיה בתחום בריאות הציבור ורפואת השן משלל מוסדות ברחבי הארץ. בין המומחים פרופ׳ (אמריטוס) טד טולצ׳ינסקי מהאוניברסיטה העברית, פרופ' יהונתן מן מנהל המחלקה לרפואת שיניים קהילתית, ז"ר חסן פחרי יו"ר העמותה של רופאי השיניים הערביים בישראל וד"ר אריקה עמיר מבית הספר לרפואת שיניים של אוניברסיטת תל אביב.

    "העלות הזניחה של המדינה בשילוב פלואוריד במי הברז, לעומת הנזקים לשיני ילדי ישראל וההוצאות הכרוכות בכך זועקים למרחקים", מוסיפים המומחים. "השכבות הנמוכות ומעמד הביניים גם כך קורסים תחת יוקר המחייה בישראל והרעת בריאות השיניים תגרור מיליוני בתי אב להוצאות שאינן נדרשות כיום. זהו מס חדש המוטל על הציבור על ידי אותה נציגת ציבור שהבטיחה להפחית יוקר המחייה".

     

    כאמור, גם ראשי הרשויות מצטרפים למחאה, ביניהם ראש עיריית דימונה בני ביטון. "הרשויות המקומיות, בעיקר בפריפריה, קורסות כלכלית ועכשיו השרה גרמן החליטה מסיבות לא ברורות, הבאות בסתירה להמלצת כל בכירי משרדה, להפסיק את תשלומי המדינה על הפלרת מי הברז ולהפיל את ההוצאות על הרשויות", אמר. |העובדה שמדינת ישראל כבר משנות ה-70 מעודדת ומממנת את ההפלרה על מנת לשמור על בריאות שיני הילדים הופך את החלטת השרה גרמן לנמהרת, מסוכנת ויקרה. אני קורה לשרה לחשוף באופן פומבי מי השפיע על החלטתה וכיצד היא מתעלמת מדעתם של הגורמים המקצועיים במשרדה וחוקרים בכירים מכל העולם?".

    לקריאה הצטרפו גם ראשי רשויות מהמגזר הבדואי, שכתבו לגרמן כי "ההחלטה אינה

    ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "אין ספק שפלואוריד חשוב למניעת עששת, אלא שרק 2% מהמים המופלרים בארץ מיועדים לשתייה. כלומר 98% מהמים המופלרים מגיעים למי התהום, למכונות הכביסה, לשירותים, למקלחות, לחקלאות, למכוני שטיפת מכוניות למדיח הכלים, לבישול ועוד.

    צריכת פלואוריד לשם מניעת עששת, כאשר היא נעשית במינון ובשימוש יתר, עלולה לגרום לנזקים, בעיקר לקשישים, לסובלים מבעיות בבלוטת התריס, לנשים בהריון ולאחרים. צריכת הפלואוריד כיום בישראל היא במינון לא ידוע. אנו מקבלים פלואוריד באמצעות שתיית מים, אכילת ירקות ופירות המושקים בהם, אוכל מבושל, וכמובן משחות השיניים.

    חשוב להזכיר עוד כי מלבד אירלנד וישראל אין עוד מדינה בעולם המחייבת הפלרת מים.

    עם כניסתה של השרה לתפקיד, חיכו על שולחנה תקנות המים, שנוסחו על-ידי ועדה בראשות פרופ' עדין. התקנות המתינו חודשים ארוכים לחתימת שר, זאת לאחר שאושרו בועדות הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. אחד מסעיפי התקנות, שאמורות להבטיח את השמירה על איכות מי השתייה בישראל, מתייחס לנושא ההפלרה ועליו נסובה אז מחלוקת.

    השרה קיימה התייעצות עם אנשי המקצוע במשרד ומחוצה לו, שמעה את מכלול העמדות ובסופו של דבר החליטה כי בכל מקרה יש לחתום במיידית על תקנות המים והן אינן יכולות לשמש "בנות ערובה" לסעיף ההפלרה. כמו כן, השרה השתכנעה כי יש להפסיק את חובת ההפלרה בגלל הסיבות המנויות לעיל. במקביל יתקיימו תוכניות נקודתיות לחינוך לבריאות השן ומתן פלואוריד: התוכנית של חלופות להפלרה תתקיים בעיקרה באוכלוסיות הזקוקות ביותר לקידום בריאות השן ותכלול הדרכה במעונות וגנים בנוגע לשמירה על הגיינת הפה וצחצוח שיניים במשחות המכילות פלואוריד, תוכניות חינוך לבריאות השן בטיפות חלב ומריחת לק המכיל פלואוריד בטיפות חלב, במיוחד במגזרים בהם קיימת מועדות נמוכה לנושא. התוכניות נמצאות בשלב סיום פיילוט ויצאו לפועל בתחילת שנת הלימודים הבאה".

     

    ]]>
    תלונות בתחום רפואת השיניים http://info.org.il/teeth4all/?p=563 Wed, 09 Jul 2014 19:53:40 +0000 http://info.org.il/teeth4all/?p=563

    אודות השירות

    במסגרת שירות זה ניתן לפנות למחלקה לתלונות ופניות הציבור ברפואת שיניים במינהל איכות ושירות בנושאים הקשורים לתחום רפואת השיניים: הן בתחום הקליני – לגבי לאנשי מקצוע ברפואת השיניים: רופאי שיניים, שינניות וטכנאי שיניים; והן בכל תחום אחר הקשור לרפואת שיניים.
    התלונות נבדקות על-ידי אנשי מקצוע בעלי ידע ומומחיות בתחום. בדיקת התלונה מתייחסת להיבט המקצועי בלבד.
    בתום הבירור ולאחר גיבוש המסקנות ניתן לפונה מענה מפורט בכתב. המענה כולל המלצות שהתקבלו, ואלה מועברות גם למי שנגדו כוּונה התלונה (הנילון).
    שלבי התהליך
    • קבלת התלונה.
    • אישור קבלה למתלונן.
    • אם נדרש, בקשה לחומר רפואי אודות הטיפול שקיבל ופרטים אודות המרפאה : שם וכתובת, שם מלא של הרופא המטפל.
    • בקשה לחוות דעת של רופא שאינו הרופא כלפיו הוגשה התלונה (הנילון)
    • בדיקת תוקף הרישיון של הרופא הנילון באתר מקצועות רפואיים.
    • בקשת לתגובת הנילון בצירוף רשומה רפואית מלאה של הפונה.
    • בדיקת הרשומה הרפואית למול התלונה והסקת מסקנות.
    • סיכום ממצאי הבדיקה ומסקנותיה והעברתם לפונה  ולנילון.
    • בהתאם לממצאי הבדיקה – במקרים מסויימים  הגשת  המלצה לפתיחת הליך משמעתי בבית הדין המשמעתי.

    פרטי השירות

    מקום קבלת השירות

    ​ניתן לפנות המחלקה לתלונות ופניות הציבור ברפואת שיניים בדרכים הבאות:

    • טלפון: 5400* 08-6241010 (מוקד פניות טלפוני)
    • פקס: 02-5655962
    • דוא"לCall.habriut@moh.health.gov.il
    • דואר: פניות הציבור – רפואת שיניים, משרד הבריאות, רחוב ירמיהו 39, ירושלים, 9101002

    מסמכים הנדרשים לקבלת השירות


    על הפנייה לכלול:

    • פרטים מזהים של המתלונן והנפגע (אין הכרח שהמתלונן והנפגע יהיו אותו אדם). 
    • דרכי התקשרות לפונה (שם הפונה, כתובת דואר, טלפון- רצוי סלולרי וכתובת דוא"ל).
    • פרטים מהותיים לגבי האירוע: הפגיעה, הנפגע, השתלשלות האירועים,  שמות אנשי הצוות המעורבים וכל פרט אחר שיכול לסייע בבירור התלונה.
    • מסמכים רפואיים רלוונטיים.
    • אם הפונה איננו הנפגע עצמו  – יפוי כוח מאת הנפגע כשיש חשש לחשיפת מידע אישי או רגיש.
    לידיעתכם – כחלק מבירור התלונה מועבר שם המתלונן לגוף/ גורם עליו התלוננתם.
    אם רצונכם לשמור על אנונימיות – אנא ציינו זאת במפורש.

    משך הטיפול בבקשה

    מענה ראשוני תוך 14 יום – אישור קבלת הפנייה הסבר קצר על מועד משוער למענה.

    משך הטיפול בפנייה משתנה, בהתאם לאופי התלונה ובהתאם לדרך בדיקת התלונה.
    שירות אינו כרוך בתשלום אגרה
    ]]>
    תוכנית שיניים מחיכות בלוד http://info.org.il/teeth4all/?p=561 Wed, 09 Jul 2014 19:49:02 +0000 http://info.org.il/teeth4all/?p=561 לחיצה על קישור זה תעביר אותכם למאמר על התוכנית המופעלת בלוד. אנו שמחים לראות שדברים טובים מתקדמים. ]]> סוגרים חשבון: מכה בשיניים גם להורים http://info.org.il/teeth4all/?p=553 Sun, 13 Oct 2013 19:05:54 +0000 http://info.org.il/teeth4all/?p=553 האוצר החליט להקפיא את המשך הרחבת הרפורמה בטיפולי שיניים לגיל 14. צפו בדיון באולפן "סוגרים חשבון" בההנחיית עידן גרניבאום ובהשתתפות סטלה קורין ליבר ותמי מולד חיו ]]> "הקפאת טיפולי שיניים לילדים מוכיחה שנתניהו שבוי בידי לפיד" http://info.org.il/teeth4all/?p=551 Sun, 13 Oct 2013 19:03:15 +0000 http://info.org.il/teeth4all/?p=551

    סגן שר הבריאות לשעבר: "לפני הבחירות נתניהו נופף בתשדירים בהישג החברתי הזה וכעת צוחק מהאזרחים; הוא מרסק את ההישג החברתי החשוב ביותר שלו"

    יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות

    יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות

    שרת הבריאות יעל גרמן עדיין לא הגיבה באופן פומבי על הגזרות הקשות בתחום הבריאות, אך קודמה בתפקיד, יעקב ליצמן (יהדות התורה) שכבר חופשי מכל כבליו הפוליטיים מגיב גם מגיב: "נתניהו לוקח מהילדים של כולנו. הוא שבוי בידי לפיד ומרסק את ההישג החברתי החשוב ביותר שלו: טיפולי השיניים חינם", אומר היום ליצמן ל- TheMarker בתגובה על הקפאת אחד ההישגים הגדולים שלו בקדנציה הקודמת – טיפולי השיניים חינם לילדים. לליצמן היה הסכם חתום עם האוצר על הרחבת הטיפולים עד גיל 14 כבר השנה (ביולי 2013) – דבר שהאוצר דורש להקפיא כעת.

    "ביבי התגאה לפני הבחירות, נופף בתשדירים בהישג החברתי הזה וכעת צוחק מהאזרחים", אומר ליצמן על נתניהו, עד לא מזמן בן ברית פוליטי ואפילו חבר אישי שלו. כעת, הוא יוצא נגדו באופן בוטה: "פגיעה ברפורמת השיניים מביאה את הממשלה לאפס חמלה", אומר ליצמן. "זה מהלך אנטי חברתי. לא מוסרי. בממשלה אחרת היו רבבות איש גודשים את כיכרות הערים נגד הפגיעה הזאת בילדים".

    מיד עם היוודע דבר ההקפאה, פנה אתמול ליצמן במכתב לנתניהו ולשרת הבריאות יעל גרמן, ולשורה ארוכה של ראשיח ועדות בכנסת וארגונים שונים, וכתב כי "הצעת השר לפיד לבטל הרחבת טיפולי השיניים לגיל 14 הינה הרסנית ומהווה פגיעה ישירה בילדי ישראל, זאת לאחר שהתכנית אושרה פה אחד בממשלה, לאחר שנחתם בהסכם כחוק בין משרדי האוצר והבריאות ואף הוכנס בבסיס התקציב של משרד הבריאות. לפי כל הסיכומים ועל דעת משרד האוצר, החל מיולי השנה אמורים להיות זכאים לטיפולי שיניים חינם, כל ילדי ישראל גם מגיל 12 עד לגיל 14. ביטול התכנית כמוה כגזלה מפיות ילדינו", אמר ליצמן.

    ליצמן הוסיף ואמר כי "למעלה מ-2 מיליון טיפולים ניתנו חינם לילדי ישראל מאז תחילת הרפורמה בבריאות השן. בהעדר המימון הממשלתי, ילדים אלה היו הולכים לישון עם כאבי שיניים, הולכים לבתי הספר עם חורים בשיניים, בהמשך שיניהם מרקיבות וזקוקות לעקירה וההמשך ידוע ומובן. כך שיש כאן היבט רווחה סוציאלי, היבט חינוכי וחברתי מלבד ההיבט הבריאותי".

    ליצמן אף עקץ את נתניהו, שהרבה להתפאר בהישג את רפורמת השיניים בזמן קמפיין הבחירות שלו: "ההחלטה להכליל טיפולי השן לילדים בסל הבריאות הממשלתי הייתה לדגל חברתי מרכזי של ממשלת ישראל בראשותך", כתב ליצמן לנתניהו. "כעת, מורמת יד הרסנית לעצירתה חלילה. מדובר בהפרה בוטה של הסכם שנחתם כחוק, במסגרתו גם האוצר הבין את העוול הנורא שנעשה לילדינו הסובלים בתחום בריאות השן".

    הקפאת טיפולי השיניים לילדים היא קטיעה של אחת הרפורמות החברתיות המצליחות והאפקטיביות ביותר במערכת הבריאות: בשנת 2012, למשל השתמשו בה 500 אלף ילדים. לשם השוואה, לפני הרפורמה העלה סקר של משרד הבריאות כי 60% מהעניים מוותרים על טיפולי שיניים לילדיהם בגלל עלותם. בניגוד להאשמה שנשמעה כלפי ליצמן בעבר מצד גורמים שונים, כאילו כל הרפורמה היא ניסיון לדאוג לטיפולי שיניים לילדי החרדים – הרי שכל הציבור, כולל העשירונים העליונים, משתמש בהטבה הזו, שימוש אינטנסיבי ויעיל. גם התועלת הכלכלית עצומה: הקופות מצליחות לספק את השירות במחירים נמוכים בעד מאות אחוזים מהשוק הפרטי, והרפואה המונעת שכל ילד מקבל מונעת הסתבכות וטיפולים יקרים יותר בעתיד.

    ]]>