הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית

 ‏יום ראשון 20 דצמבר 2009

לכבוד

חה"כ יעקב ליצמן              ד"ר איתן חי-עם

ס.שר הבריאות                  מנכ"ל משרד הבריאות

 שלום רב,

הנדון: החלטת הממשלה למימון טיפולי שיניים לילדים והכללתם בסל השירותים- קווים ליישום התוכנית

 הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית מאגדת ארגונים חברתיים, אנשי אקדמיה ואנשי רפואה הרואים במדינה אחראית על בריאות הפה והשן של תושביה. הקואליציה פועלת על מנת לקדם שירותי בריאות שן והפה (מניעה וטיפול) במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי ובאמצעות סל שירותי הבריאות לכלל תושבי ישראל.

 בהמשך להחלטת הממשלה על מימון טיפולי שיניים לילדים והכללתם בסל שירותי הבריאות, ולאור הודעתכם כי בימים אלה יושב צוות מקצועי במשרד הבריאות שמכין תכנית למימוש טיפולי השיניים לילדים, ברצוננו להביא בפניכם מספר קווים מנחים אשר גיבשה הקואליציה, קווים המאגדים מניסיונם של אנשי אקדמיה, ממשלה, איגודי עובדים וארגונים חברתיים שאנו סבורים כי חיוני שיהיו חלק מתכנית טיפולי שיניים ציבורית עתידית: 

 1. אוכלוסיית היעד: יש לשאוף להכללת שירותי בריאות הפה והשן לכלל האוכלוסייה. אנו סבורים, כי מטעמים מעשיים בלבד, בשלב הראשון יש לפעול:

• להגדיר ולהכליל בסל השירותים שירותי מניעה לכל האוכלוסייה.
• לכלול בסל הבריאות הציבורי את שירותי בריאות השן (מניעה וטיפול) לקטינים בגילאי  0-18 וכן לקשישים בני 65 ומעלה. 

 2. תכולת הסל: על הסל לכלול טיפול מונע והסברה, טיפול משמר וטיפול במוך השן עד לרמת המבנה, ושתלים ותותבות הכרחיים לתפקוד לקשישים. הצ"ח (הרצ"ב) שניסחה הקואליציה בהתייעצות עם מומחים מהדסה וממשרד הבריאות, כוללת סל שירותים מוצע.  

 3. אספקת השירות: יש לשאוף להסכמה בין הממשלה, קופות החולים, המגזר העסקי והאיגודים המקצועיים של נותני השירות, על מתווה שיאפשר הספקת שירותים מקצועיים, מוסדרים ותחת פיקוח, על פי הקווים המנחים הבאים:

• יש לכונן הסדר אשר השוויון, האוניברסאליות והנגישות עומדים בבסיסו – ההסדר יאפשר את מימוש זכותו ונגישותו של כל קטין וקשיש לסל שירותים ציבורי ובחינם בדומה לסל השירותים ברפואה כללית, ושל כל תושב לסל מניעתי: פריסה נאותה של ספקי שירותים, כולל בפריפריה, ובקרב ישובים ערבים, הנגשת השירות בשפות שונות, נגישות פיזית למרפאות נכים ולבעלי מוגבלות, זמינות תורים סבירה ושוויונית, זמינות כלכלית – ללא מבחני הכנסה או תשלום "מהכיס", הפצת מידע מותאם תרבותית לכל האוכלוסייה;
• השירות יהיה שירות ציבורי – עליו להיות מנוהל על ידי רשות ממשלתית או זכיין שהוא מוסד ללא כוונת רווח. יש להסדיר את הפיקוח על איכות הטיפול. יש לשקול אפשרות של הפניית תלונות מבוטחים לנציבות קבילות החולים לחוק ביטוח בריאות ממלכתי;
• ההסדר לא יפגע בנותני השירות הפרטיים – יש לכונן הסדר שלא יפגע בפרנסה ובעצמאות הכלכלית של רופאי השיניים והשינניות הפרטיים (ובכללם, הרופאים והשינניות העובדים בתאגידים) וכל נותן שירות נוסף העוסק בתחום. אין לכונן הסדר שייצור תחרות בלתי הוגנת בין ספקי השירות בכלל, ובפרט, תאגידי רפואת השיניים בבעלות קופות החולים הפועלים כיום כתאגידים מסחריים לכל דבר. 

 4. מימון:

1)     מהרזבה התקציבית הגדולה שנותרה נכון לסוף שנת 2009 (רזרבה שנותרה עקב כך שתקציב המדינה אושר רק ביולי).  

2)     העלאת מס הבריאות באופן פרוגרסיבי ע"י תוספת  של 0.09% לרמת התשלום הנמוכה, שהיא  3.1% מהשכר שעד 60% מהשכר הממוצע במשק, ותוספת 0.15% לרמת התשלום השנייה שהיא 5.0% מהשכר שמעל 60% מהשכר הממוצע במשק. התחזית היא כי תקבולי מס בריאות בשנת 2009 יהיו כ-15 מיליארד ש"ח. 460 מיליון (עלות טיפול השיניים המוצע) מהווים כ- 3.06% מהסכום הזה.

• אנו מתנגדים לגביית "תשלומי השתתפות" על שירותי פה ושן מכיסם של התושבים: זוהי עובדה ידועה ומבוססת כי תשלומי השתתפות עצמית משפיעים על צריכת שרותי בריאות של קבוצות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך וכי אנשים מקבוצות אלה נמנעים משירותי בריאות חיוניים בשל העלות הכרוכה בהם, גם אם מדובר בעלות "סמלית". הימנעות משירות חיוני עשויה להביא בטווח הארוך לצריכה של שירותים יקרים יותר ועל כן גביית תשלום השתתפות עצמית לא רק שאינו בעל היגיון רפואי ומוסרי אלא אף אינו כלכלי.
• אנו מתנגדים להבחנות בין תושבים על בסיס סוציו-אקונומי: אנו מתנגדים לכל הצעה שתכליתה הבחנה על בסיס סוציו-אקונומי (למשל, שירות רק למשפחות "מצוקה") וזאת בשל הפגיעה בעקרון האוניברסאליות. לפיכך, יש לקבוע רק הסדר אוניברסאלי.

  אנו מתכבדים להציג בהזדמנות זאת את הצעת החוק שמקדמת הקואליציה באמצעותו של ח"כ חיים אורון, עליה חתומים כ-30 ח"כים נוספים ממגוון סיעות הכנסת. הצ"ח כוללת את העקרונות שתוארו לעיל וכן, כאמור, סל שירותים מוצע.

 נשמח לספק כל מידע נוסף שעשוי לתרום לקידום מהלך היסטורי וחשוב זה.

 בברכה,

חברי ארגוני הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית.

 העתק:

יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות, הכנסת- חה"כ חיים כץ;

יו"ר שדולת הבריאות בכנסת- חה"כ חיים אורון;

מנכ"ל משרד הבריאות- ד"ר איתן חי-עם;

סמנכ"ל  משרד הבריאות וראש האגף לכלכלת בריאות- ד"ר טוביה חורב;

ראש אגף בריאות השן, משרד הבריאות- ד"ר שלמה זוסמן.

הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית: לפרטים- רמי אדוט rami@acri.org.il, שלומית אבני shlomit@phr.org.il, אבנר ישראלי avner@tamuz.org.il

לגדעון ולאשתו אין 16,000 שקלים לממן טיפול שיניים לילדים. עד שהמאבק הצודק להכללת הטיפול בסל התרופות ימומש – באה לעזרתו רשת מרפאות וולונטרית, המנסה למלא מקצת מן הוואקום שהמדינה מותירה

 מאת אורלי וילנאי, הארץ, 21 בדצמבר

 "אני מבקש להתייעץ", הוא לוחש בהיסוס בתחילת שיחת הטלפון. "הילדים שלי צריכים רופא שיניים ואני לא עומד בזה", הוא אומר ומתחיל בבת אחת לבכות, אי אפשר לעצור אותו. ארבעה ילדים יש לגדעון. אחרי תאונת הדרכים שעבר לפני 15 שנה אמרו לו הרופאים, שכנראה לא יוכל להביא ילדים לעולם. בכל פעם שהוא ורעייתו הצליחו בערה התחושה – מעבר לשמחה העצומה הרגילה – ש"הנה, ניצחתי". הרוח יכולה לנצח את הגוף החבול.

 לפני התאונה היתה לו משרה טובה ברכבת ישראל. אחריה, נאלץ לעבור עשרות ניתוחים. הוא קיבל פיצויים בזמנו, אבל מאז אף אחד לא מוכן להעסיק אותו, נקודת פתיחה של נכה בקבלה לעבודה תמיד נמוכה יותר, כשהנכה גם צריך לעבור ניתוחים פעמיים בשנה – זה קשה בהרבה.

 גם מהביטוח הלאומי לא באה הישועה, הם קבעו לגדעון 49% נכות, והמשמעות היא שהוא בעצם לא מקבל כלום. בעזרת עבודות מזדמנות, והמשכורת של אשתו, 4,200 שקל – הם מצליחים איכשהו להסתדר.

 רק שעכשיו הילדים מתבגרים, והבן והבת, בני 11 ו-13, זקוקים בדחיפות לגשר ליישור שיניים, גם מי שאינו רופא רואה שבפה שלהם מוכרחים לטפל. רופא שיניים באזור חדרה, שנחשב לזול, הגיש לו הצעת מחיר של 8,000 שקל לכל ילד. הם פנו לקופת החולים שלהם ושם הציעו להם מחיר הגבוה באלף שקל לכל ילד. המיתוס שעל פיו טיפולי השיניים ממומנים על ידי הקופות מתנפץ ברגע שאתה מגיע לשם. למעט כמה טיפולים משמרים, במקרה הטוב, ורק אם יש לכם את ה"מושלם" או ה"מוזהב" שבביטוחים – מתברר שרפואת השיניים ה"ציבורית" הזאת היא פרטית לגמרי.

 לגדעון ולאשתו אין 16,000 שקלים לממן את הגשרים של הילדים, והמשמעות של ויתור על הטיפול הזה פירושה פגיעה בעתידם של הילדים – לשיניים בולטות באופן כל כך לא אסתטי יש השלכות על היכולת להשתלב בכל תחום, אפילו למצוא בן זוג. "אפילו חדר שינה אין לי", גדעון מספר בשקט. "אשתי ואני ישנים על הספה הנפתחת, עושים הכל בשביל הילדים, אבל את הסכום הזה אין לי איך להביא עכשיו".

 גדעון אומר שצילצל כדי לשאול אם יש טעם לחכות, אם נכון שבקרוב המדינה תסבסד את טיפולי השיניים. החלטת הממשלה מאתמול, לאשר את הצעת סגן שר הבריאות יעקב ליצמן לממן את טיפולי השיניים לילדים באמצעות סל התרופות, אכן נוטעת אופטימיות מסוימת. ואולם, מחול השדים סביב מאבקו של ליצמן עדיין לא תם. המתנגדים לרעיון צריכים לזכור, שלא התרופות המצילות או המאריכות חיים יממנו את הטיפולים האלה. 40% מהתרופות הממומנות בסל הן תרופות "משפרות חיים" – הוויאגרה למשל בפנים. זה לא אומר שהשיניים יבואו על חשבון הגבריות שלכם, אבל יש די טכנולוגיות בסל שאפשר להחליף במוצר הכל כך בסיסי של בריאות שיניים לילדים.

 יותר מ-60% מהילדים במשפחות המשתכרות פחות מ-10,000 שקלים בחודש לא רואים רופא שיניים. מצב בריאות השן של אזרחי ישראל הוא הירוד ביותר בין כל מדינות המערב. גם המימון שעליו מדבר ליצמן לא מספיק. אחד הראשונים שהבינו את המצב הבלתי נסבל הזה היה דווקא איש עסקים אמיד במיוחד. אילן בן דב קוראים לו.

 כשהמדינה מזניחה

 לפני שלוש שנים נענה אילן בן דב, היום בעל השליטה בחברת פרטנר, לבקשה לסייע בטיפול שיניים לכמה ילדים בבית שמש. כשהבין את עומק הבעיה הקים את "לוטוס", חברה פילנתרופית, המפעילה, בין היתר, רשת מרפאות שיניים המעניקה טיפולי שיניים בחינם לילדים שאין להם.

 נכון להיום פועלות 14 מרפאות כאלה בארץ, 10,000 ילדים כבר זכו בטיפול. ראש המועצה המקומית ירוחם, עמרם מצנע, מספר שהפרויקט של לוטוס שינה את חייהם של הילדים במקום. אין עוד צורך לסבול, או לקחת הלוואות כדי לטפל, או לנסוע לכפרים הערביים הסמוכים, כדי לעקור בלית ברירה שן שאפשר בקלות להציל.

שאלתי את בן דב איך הם בוחרים היכן להקים מרפאה, והוא אמר שהמקומות קוראים להם, מחלקות הרווחה, ראשי ערים. "לא יעלה על הדעת שדווקא את הפה החריגו מסל התרופות", אומר בן דב. "כל יום מגיעים עשרות ילדים למיון עם דלקות חמורות בחניכיים, ודלקות מתפשטות. בעיות בשיניים גורמות גם להפרעות אכילה. למה זה לא בסל הבריאות? במה זה שונה מכל איבר אחר בגוף?"

 את המרפאות של לוטוס אפשר למצוא בין היתר בעכו, מגדל העמק, צפת, נצרת, אשקלון, בית שמש, חדרה, יפו ועוד. בעיר, שבה גרים גדעון וילדיו אין מרפאה כזאת, אבל קובי ויזל, שמנהל את לוטוס, אמר שאין בעיה, הילדים יטופלו. בימים אלה הם מקימים גם מרפאה מיוחדת למתן טיפולי אורתודנטיה בחינם והילדים של גדעון יטופלו שם. לא היה קץ לשמחתו, כשבישרתו לו שיש תקווה.

 הרופאים של לוטוס לא מתנדבים, אי אפשר היה לאתר כאלה – הם מקבלים שכר מלא מהקרנות הפרטיות של בן דב. זה מה שלא מבינים בהסתדרות רופאי השיניים – מימון של המדינה לא רק שלא יפגע בפרנסתם – הוא יגדיל את מספר הבאים לטיפול. בלוטוס נערכים גם להגדיל את השירות לטובת אוכלוסיית הקשישים, מודעים היטב לעובדה שבכל הדברים המשמעותיים שאנחנו מניחים למדינה להזניח – מישהו יהיה חייב לטפל בסוף.

חבר הכנסת חיים אורון (מר"צ) הגיש הצעת חוק להכללת טיפולי השיניים לילדים ולמבוגרים מעל גיל 65 בביטוח הבריאות הממלכתי.

הודעה לעיתונות

21 בדצמבר 09

הצעת חוק: להכניס את השיניים לביטוח הבריאות הממלכתי

מעל 25 ח"כים מכל הקשת הפוליטית חתמו על הצעה המתקנת את העוול ההיסטורי ומכניסה את ביטוחי השיניים לילדים וקשישים למסגרת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי

 מעל 25 חברי כנסת מכל קצוות הקשת הפוליטית חתמו על הצעת חוק חדשה שהונחה היום על שולחן הכנסת ומבקשת להכניס את בריאות הפה והשן למסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי. את ההצעה יזמה הקואליציה לרפואת שיניים ציבורית והיא הונחה ע"י ח"כ חיים אורון יו"ר שדולת הבריאות ממר"צ.

 תחלואת השיניים בקרב הילדים בישראל גבוהה ביחס למדינות המערב ושיעור הקשישים חסרי שיניים גבוה. ההצעה באה לתקן עוול היסטורי כאשר במסגרת חוק ביטוח בריאות ממלכתי שחוקק ב-1994 נשארו השיניים, בניגוד להמלצות ועדת החקירה הממלכתית (ועדת נתניהו מ-1990) מחוץ לסל ביטוח הבריאות.

 על פי ההצעה יכללו במסגרת סל הבריאות הממלכתי טיפול ומניעה של בריאות השן לילדים ולקשישים מגיל 65. ההצעה כוללת מפרט של סל שירותים, כולל שירותי מניעה וחינוך, שגובשה על ידי אנשי מקצוע מתחום רפואת השיניים ובהתייעצות עם אנשי המקצוע ממשרד הבריאות. מוצע לאפשר לשר הבריאות לקבוע את אופן הספקת השירות ולהביא לאישור וועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

 כיום, עלות הספקת שירותי שיניים לקשישים וקטינים מוערכת על ידי משרד הבריאות בכ-460 מיליון ש"ח בשנה. הצעת החוק מציעה להעלות את מס הבריאות באופן פרוגרסיבי ע"י תוספת של 0.09% לרמת התשלום הנמוכה, ותוספת 0.15% לרמת התשלום השנייה. תקבולי מס הבריאות מוערכים בכ-15 מיליארד ₪ בשנה.

 בניגוד לחלק מהמדינות המערביות בעולם, בישראל רוב מימון שירותי בריאות השן מוטל על האזרחים. תחלואת השן בישראל גבוהה ביחס למדינות מפותחות אחרות, הפערים בתחלואה בין בעלי הכנסה גבוהה לבעלי הכנסה נמוכה ובינונית גדולים וההוצאה הלאומית לבריאות על רפואת שיניים גבוהה.

 מגישי ההצעה מפרטים כי אישורה יביא לחסכון כלכלי משום שהשקעה מצד המדינה בטיפול ובמניעה בתקופת הילדות תחסוך הוצאות גדולות בעתיד לדוגמא, בעת השירות בצה"ל. עוד מפורט בדברי ההסבר להצעה כי מדינות רבות במערב מכלילות טיפולי שיניים לילדים בסל הציבורי.  בבריטניה, רפואת שיניים כלולה בשירות הבריאות הממלכתי. במדינות סקנדינביה, רפואת השיניים הציבורית ניתנת חינם לילדים עד גיל 18. כמו כן אמנת האו"ם לזכויות הילד ואמנת האו"ם לזכויות כלכליות וחברתיות פוסלות אפליה בבריאות ובנגישות לבריאות.

 הצעת החוק הוכנה בסיוע קואליציית הארגונים למען רפואת שיניים ציבורית הכוללת את: איגוד השננות הישראלי, ארגון ההורים הארצי, יסו"ד – ישראל סוציאל-דמוקרטית, האגודה לזכויות האזרח בישראל, האגודה לזכויות החולה, סנגור קהילתי, עמותת רופאי השיניים הערביים בישראל, רופאים לזכויות אדם ושתי"ל – הנחייה וייעוץ.

מצורפת הצעת החוק.

 לפרטים נוספים: רן גולדשטיין 054-7481500

סגן שר הבריאות מכניס רגל לדלת שהייתה נעולה עשרות שנים, בצעד היסטורי נועז. תארו לכם שבשנה הבאה יוכלו ילדים שלא קיבלו מעולם טיפול שיניים, לזכות בו
רמי אדוט, YNET, פורסם:   14.12.09, 11:43
 
החלטת הממשלה להעביר 65 מיליון שקלים למימון טיפולי שיניים לילדים, היא הכרזה היסטורית חשובה. זהו צעד ראשון בתהליך שנועד להבטיח כי טיפולים אלה ייכללו בעתיד הקרוב בביטוח הבריאות הממלכתי.
 
הכוונה להשתמש בחלק (פחות משישית) מהתקציב המיועד להכנסת תרופות וטכנולוגיות חדשות לסל התרופות מעוררת דעות מנוגדות. למשל, בשדולת הבריאות שדנה בנושא, תמכו בליצמן חברי הכנסת אורלי לוי-אבקסיס (ישראל ביתנו) ואברהם מיכאלי (ש"ס). אחרים, כמו ח"כ חיים אורון (מרצ) ויולי תמיר (העבודה), שיוזמת הצעת חוק לסיכול המהלך של ליצמן, מתנגדים.
 
מאחורי הקלעים עומדים לא מעט אינטרסים כלכליים ומקצועיים של מי שמעוניין לקדם תרופות חדשות ויקרות, אך ודאי ישנם גם חולים שהשתכנעו שטיפולי השיניים לילדים באים "על חשבון" טיפולים חדשים למחלתם, אולם יש בכך עיוות רב. מי שבעד תיקון המחדל ההיסטורי ומעוניין בהכנסת טיפולי השיניים לביטוח הבריאות הממלכתי, חייב לתמוך בהצעת חוק רחבה ומקיפה. זו הדרך לפתור את הוויכוח סביב שימוש בכספי סל התרופות. עם זאת מדובר בדילמה מורכבת ולהלן כמה עובדות.
 
למה בכלל צריך רפואת שיניים ציבורית? לא הסתדרנו מצוין עם רפואת שיניים פרטית? לא ולא.
שיניים הוא תחום הבריאות בו הפערים החברתיים הם הגדולים ביותר וההזנחה היא הקשה ביותר. לילד בן 12 באור עקיבא יש פי שניים יותר שיניים נגועות בעששת מילד במודיעין. מצב השיניים של קשישים בישראל הוא מהגרועים בעולם המערבי ורבים מהם לא יכולים לאכול בשל חוסר שיניים. טיפולי שיניים הם הטיפול הרפואי הראשון שישראלים מוותרים עליו בשל עלותו ולא בשל נחיצותו. רפואת השיניים נותרה מחוץ למערכת הציבורית בשל מקריות בלבד למרות שכידוע שיניים ופה הן חלק אינטגרלי מגוף האדם ומשפיעים קשות על כל מערכות הגוף.
 
האם נכון שלפי יוזמת ליצמן, טיפול שיניים לילדים יבוא "על חשבון" תרופות לחולים קשים? לא מדויק. משמעות הצעד הנוכחי היא שכבר בשנה הבאה, טיפולי שיניים לילדים יהיו חלק מהסל בדיוק כמו תכשיר לפתיחת אף סתום. אפשר באותה מידה לטעון שאותו תכשיר הוא "על חשבון" תרופות חדשות. כל מה שבסל הציבורי מתוקצב מאותו מקור. הכל חלק מתקציבי השירותים החברתיים שהולכים ונשחקים.
 
האם לא צריך היה סגן השר להותיר את החלטת התיעדוף לוועדה שמינה בעצמו?
לא במקרה זה. ליצמן היה צריך לפעול ללא קשר לוועדת התרופות החדשות. אל לנו לשכוח כי בעבר דחו ועדות הסל על הסף מספר פעמים את הבקשות להכניס את טיפולי השיניים לסל. נראה כי הוועדה רואה את תפקידה העיקרי לשקול הכנסת חידושים מקדמת הטכנולוגיה ולא הרחבת הטווח של רפואה ראשונית.
 
אז מי יכול להחליט על תיעדוף של רפואת שיניים ראשונית ובסיסית?
זהו תפקידה של הכנסת להתוות מדיניות ולהתערב באמצעות הצעת חוק. הצעה כזו מגיש ח"כ חיים אורון ביחד עם הקואליציה לבריאות שיניים ציבורית. שר מחויב ובעל כושר מנהיגות יכול להתחיל בצעד הראשון ללא קשר לתרופות החדשות וללא שום צורך לפנות לוועדות מומחים.
 
אז הצעד של הממשלה טוב או רע?
צריך לפעמים להשקיף לטווח ארוך. זהו צעד היסטורי נועז. סגן שר הבריאות מכניס רגל לדלת שהייתה נעולה עשרות שנים. תארו לכם שבשנה הבאה יוכלו ילדים שלא קיבלו מעולם טיפול בשל עלותו ללכת לרופא שיניים ציבורי. אחרי הילדים חייבים לבוא הקשישים.
 
רמי אדוט חבר בקואליציה לבריאות שיניים ציבורית מטעם האגודה לזכויות האזרח

לתוכניתו של ליצמן למימון טיפולי שיניים לילדים יש הצדקה בשטח – מחקרים ודו"חות מהשנים האחרונות מצביעים על רמה ירודה של בריאות דנטלית בקרב ילדי ישראל בהשוואה לרוב המדינות המפותחות, על הבדל במצב השיניים בין ילדים ברמות סוציו-אקונומיות שונות, ועל הוצאה גבוהה במיוחד על שיניים בסל הבריאות המשפחתי. אבל האם 65 מיליון שקלים לשנה יספיקו לשפר את המצב?

מיטל יסעור בית-אור

האם המחטף הלילי אמש של סגן שר הבריאות, במהלכו אושרו טיפול שיניים לילדים על חשבון סל התרופות , יוכיח את עצמו כמהלך בריאותי נבון בסופו של דבר? גם בארגוני החולים ובגופים המתנגדים לתוכניתו של ליצמן לקחת 65 מיליון שקלים מתקציב סל התרופות ולהשקיעם בטיפולי שיניים, מסכימים כי רפואת השיניים הוא תחום חשוב שיש לכלול בחוק ביטוח הבריאות הממלכתי. הנתונים על מצב בריאות השיניים בישראל עגומים בהשוואה למדינות העולם וההוצאה הפרטית על בריאות השן עומדת על כ-2,000 שקלים לשנה למשפחה בממוצע.

יו"ר המועצה הלאומית לשלום הילד גיבה היום (ב') את החלטתו של ליצמן ואמר "זו מהפכה של ממש שהגיע הזמן

שתיעשה. השיניים של הילדים הוזנחו בצורה פושעת. במקום להתנפל על ליצמן צריך למחוא לו כפיים. ההפרדה שעשו עד היום בחוק ביטוח בריאות ממלכתי בין רפואה לרפואת שיניים היא אבסורד".

לעומתו אמר ד"ר יצחק חן, יושב ראש הסתדרות רופאי השיניים, כי "מדובר במחטף שנעשה באישון לילה. אני לא יודע אם השרים ידעו על מה הם מצביעים. להערכתנו טיפולי שיניים מקיפים לילדים עד גיל 18 מסתכמים בעלות של 400 עד 500 מיליון שקל בשנה. בסכום של 65 מיליון שקל אפשר אולי לתת בדיקה שנתית והדרכה על היגיינת הפה למיליון ילדים. איזו סתימה אפשר לעשות בשקל או שניים? החוק הראשון ברפואה אומר 'אל תעשה נזק' והמהלך הזה לא עולה בקנה אחד עם הציווי הזה".

ד"ר חן מציין כי רופאי השינים כלל לא שותפו במהלך וכי הם יתנגדו לתוכנית אם במסגרתה הטיפול יינתן דרך קופות החולים ללא אפשרות לבחירת רופא. במשרד הבריאות לא מוסרים בשלב זה פרטים על היקף התוכנית, אופן מתן השירות או כל פרט נוסף. לפי ההערכות, תוכנית כוללת לבריאות השן עד גיל 18 תעלה 250 מיליון שקל. כמו כן בידי משרד הבריאות תקציב נוסף של כ-30 מיליון שקלים שמשמש כיום לבדיקות שינים לתלמידים שייתכן שיעשה בו שימוש במסגרת התוכנית המתגבשת.

העניים סובלים הרבה יותר

ממחקרים שונים שנערכו בפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית ובהדסה, עולה בין השאר כי מצב התחלואה הדנטלית בקרב הילדים בישראל, הוא חמור בהשוואה לרוב המדינות המערביות המפותחות.

במחקר שפורסם ב-2004 על ידי מכון ברוקדייל ומשרד הבריאות נמצא כי הפערים במצב השיניים מתאימים לפערים במצב הכלכלי. בבדיקה שנערכה אצל ילדים בני 12 באזורים בעלי רמה סוציו-אקונומית נמוכה התגלו שתיים עד ארבע שיניים פגועות, בעוד שבאזורים בעלי רמה כלכלית גבוהה יחסית אותרו שן אחת או שתיים פגועות בלבד.

עוד נמצא כי משפחות מאוכלוסיות מצוקה דיווחו כמעט פי שניים על כך שמצב השיניים פגע לרעה באיכות חייהם, בהשוואה לאוכלוסיה ממוצעת.

מדו"ח המועצה לשלום הילד בנושא מצב השיניים מ-2007 עולה כי 33% מבתי האב לילדים בישראל, לקחו את ילדיהם לרופא שיניים בגילאי 0-3. רק כמחצית מבני הנוער בישראל מבקרים אצל רופא השיניים לפחות פעם בשנה, כאשר בקרב הנוער הבדואי רק כרבע מבני הנוער ביקרו אצל רופא שיניים בשנה האחרונה. פחות מ-30% מהילדים מבצעים טיפול אצל שיננית פעמיים בשנה, וכמעט 30% מהילדים כלל לא מבקרים אצל שיננית. חמישיית מהילדים אינם נוהגים לצחצח שיניים בערב לפני השינה.

סקר אחר, שהוזמן על-ידי משרד הבריאות וארגון הג'וינט ב-2006, מצא כי מצב העששת אצל ילדים בני שלוש ממוצא אתיופי הוא מהגרועים בעולם. בסקר, שנערך בקרב ילדים אתיופים ברחובות וברמלה, נמצא כי 80% מהילדים סבלו מעששת ואצל מחציתם היו למעלה משבע שיניים פגועות. רמת העששת אצל הילדים האתיופים היתה גבוהה פי 6 בהשוואה לילדים שאינם אתיופים באותם גני ילדים.

ההוצאה הגדולה ביותר בסל הבריאות המשפחתי

תכניתו של סגן שר הבריאות ליצמן מיועדת לטיפול בילדים,; קודמו בתפקיד, השר בן-יזרי, ניסה לקדם תוכנית לטיפולי שיניים

לקשישים, משום שגם אצלם המצב קשה: 60% מהאוכלוסיה המבוגרת (מעל גיל 65) איבדו את כל שיניהם, לעומת שיעורים של 27% עד 51% במרבית מדינות המערב האחרות.

נתונים של משרד הבריאות מצאו כי טיפולי שיניים מהווים את ההוצאה הגדולה ביותר למשפחה בסעיף הבריאות. בשנת 2006 היתה ההוצאה המשפחתית הממוצעת על טיפולי שיניים 160 שקל לחודש, קרוב ל-2,000 שקל בשנה. אזרחי ישראל מוציאים מעל 400 מיליון שקל בשנה על בריאות השן, כשרק 5% מסכום זה הוא הוצאה ממשלתית.

יש לציין שכבר עתה שכבות מסוימות באוכלוסייה זכאיות, בצורה זו או אחרת, לטיפולי שיניים לילדיהם, לאחר שהשנה הכניסו קופות החולים כללית, מכבי ומאוחדת לסל שירותי הביטוח המשלים שלהם טיפולי שיניים לילדים עד גיל 6 (כללית מושלם), 12 (לאומית ומכבי) ואפילו 18 (כללית פלטינום).

מלשכת סגן השר נמסר בתגובה: "מדובר במהלך שנועד לאפשר טיפולי שיניים לילדים אשר להוריהם אין יכולת כספית לממן טיפול בסיסי. זהו צעד שקיבל את אישור היועץ המשפטי לממשלה ונועד לתקן עיוות היסטורי שכן עד עצם היום הזה טיפולי השיניים לא מומנו על ידי קופות החולים ורק מי שיש לו אמצעים כלכליים יכול לאפשר לילדיו טיפול שינים.

"להערכת משרד הבריאות, עלות טיפולי שיניים לילדים עד גיל 18 נאמדת בכ-250 מיליון שקל. מנתונים שנאספו במשרד הבריאות עולה כי 68% מהמשפחות המרוויחות עד 4,000 שקל בחודש לא מפנות ילדים לטיפולי שיניים וכך גם 57% מהמשפחות המרוויחות עד 8,000 שקל בחודש.

"ממצאי מחקר לבחינת עמדות הציבור ביחס לטיפולי שיניים לילדים מצביעים כי כ-93% תומכים במתן טיפולי שיניים חינם לכל הילדים עד גיל 18 כחלק מסל התרופות הקיים".

במהלך שקט וחשאי אישרו אמש טלפונית שרי הממשלה העברה של 65 מיליון שקלים לתוכניתו של ליצמן למימון טיפולי שיניים לילדים. המשמעות: פחות תרופות יכנסו לסל הקרוב. יו"ר ההסתדרות הרפואית: זו הנחתה מלמעלה, התערבות ברוטלית וחסרת תקדים שלא היתה בשנים קודמות, התערבות פוליטית שאין כדוגמתה. יו"ר עמותת צרכני בריאות ישראל: החלטת הממשלה מהווה 'מסלול עוקף' לוועדת הסל

מיטל יסעור בית-אור, YNET, פורסם: 13.12.09, 22:12

 מחטף. אין מילה אחרת שיכולה לתאר את האישור החפוז והחשאי אמש (א') של שרי הממשלה לתוכניתו של סגן שר הבריאות יעקב ליצמן למתן טיפולי שיניים לילדים על חשבון סל התרופות. שבועיים לפני סיום דיוני ועדת הסל, עומדים להתבשר עכשיו חבריה שהסכום שהועמד לרשותם לרכישת תרופות, 410 מיליון שקלים, יקוצץ ב-65 מיליון שקלים, עלות התכנית של ליצמן.

המסמך הבהול שהועבר אתמול בלילה בחשאי לשרים (3 עמודים-בפוסט הבא)

 לפי המסמך שנשלח אמש לשרים, סגן השר ליצמן יעביר עד סוף מרץ 2010 תוכנית שתגובש על-ידי צוות משותף למשרדי האוצר והבריאות. המשמעות היא כי מתוך תקציב שנתי של 65 מיליון שקל ינוצלו השנה רק כ-45 מיליון שקל, משום שהתוכנית תגובש רק לאחר הרבעון הראשון של 2010.

"התערבות ברוטלית חסרת תקדים"

כצפוי, צעד זה של הממשלה גורר תגובות נזעמות בעולם הרפואי. ד"ר לאוניד אידלמן, יושב ראש ההסתדרות הרפואית אומר הערב ל-ynet: "לקיחת כסף מסל התרופות לצרכים אחרים זה תקדים מסוכן מאד. הוועדה בדיונים שלה לא החליטה שיש עדיפות לטיפולי שיניים על פני תרופות אחרות. זו הנחתה מלמעלה של סגן השר. זו התערבות ברוטלית וחסרת תקדים שלא היתה בשנים קודמות, התערבות פוליטית שאין כדוגמתה". עם זאת ציין אידלמן כי ההסתדרות הרפואית תומכת במתן טיפולי שינים ללא תשלום לאוכלוסייה, אבל לא על חשבון סל התרופות.

מידד גיסין יו"ר עמותת צב"י (צרכני בריאות ישראל) אמר בעבר כי צעד כזה עלול להוות תקדים שיהפוך את סל התרופות ל"קופה קטנה" של משרד הבריאות. הערב אמר ל-ynet: "החלטת הממשלה מהווה 'מסלול עוקף' לוועדת הסל. הבנו שהנושא יובא להחלטת ועדת הסל. למעשה הפעולה היא בניגוד לכל הנהלים שהיו קיימים עד היום, משום שרפואת השיניים אמורה להינתן ממקור תקציבי אחר. האוצר היה צריך היה להקצות לכך כסף נפרד ולא לקחת מכספי הסל. מקבלים כאן החלטה שתקבע שהתקציב שעומד לרשות ועדת הסל הוא 350 מיליון שקלים ולא 415 וזה אומר שנקבל השנה סל מצומצם. את הכסף לוקחים מהסל כבר מעכשיו, כאשר התוכנית לא תיכנס לתוקף לפני אמצע השנה וכך יתבזבו כ-30 מיליון שקל מהתקציב".

 בשבועות האחרונים בניסיון למנוע מהלך שכזה הגישה ח"כ יולי תמיר הצעת חוק שקובעת כי לא ניתן יהיה להכניס טיפולי שיניים לסל התרופות.

בקרב החברים בוועדת הסל הדעות חלוקות. היו שהתנגדו להתערבות שכזו בשיקול הדעת של הוועדה ולעומתם אחרים שאפילו הציעו להגדיל בעוד כמה מיליונים את התקציב לנושא רפואת השיניים על חשבון הכסף לתרופות. 

 תקדים: שר בריאות קובע לאן יופנו משאבי הסל

עו"ד יואל ליפשיץ, סמנכ"ל לפיקוח על קופות החולים וחבר ועדת הסל הוא בין התומכים במהלך. לדבריו, "זה צעד לגיטימי וזו זכותה של הממשלה להחליט בנושא רפואת השיניים. זה לא משנה אם הכסף נלקח מכאן או מכאן, זהו צעד שנועד לתקן עיוות היסטורי ולכלול בסל את תחום רפואת השינים".

בקואליציה לרפואת שיניים ציבורית אמרו בתגובה: "אנו מברכים על החלטה אך חושבים כי ראוי היה למצוא מקור מימון אחר כדי להבטיח את הצעד ההיסטורי של הכנסת בריאות השן לביטוחי הבריאות המלכתי. בקרוב תונח הצעת חוק לעגן את הנושא בחקיקה ולהבטיח שבריאות השן, ראשית כל לילדים וקשישים, תיכלל בחוק ביטוח בריאות ממלכתי" .

 מלשכת סגן שר הבריאות נמסר בתגובה: "בפני סגן השר עמדו שתי דרכים להכליל את טיפולי השיניים בסל: באמצעות החלטה של ועדת הסל או באמצעות החלטת ממשלה. סגן השר בחר בדרך שחשב כי היא נכונה יותר בנסיבות העניין".

 צעדו זה של סגן שר הבריאות, שקובע עבור ועדת הסל לאן להפנות משאביה, מהווה תקדים. ועדת סל התרופות מתמנה במשותף על ידי שרי הבריאות והאוצר אך היא אמורה לפעול באופן עצמאי ויש לה מנדט לתעדף את רשימת התרופות שייכנסו בסכום המוגדר. שרי הבריאות אינם יכולים להתערב בהחלטות הוועדה ונמנעו מלעשות כן גם בשנים קודמות. כך למשל בשנת 2006 כאשר שבתו חולי סרטן בדרישה להכניס שתי תרופות לסל, החליט שר הבריאות דאז להקצות סכום נוסף לוועדה, אך לא יכול היה להבטיח לחולים כי התרופות שביקשו יכנסו בסכום זה.

 בהכנת הידיעה השתתף אטילה שומפלבי