אוגוסט 2006

עמוד 1 מתוך 2 לעמוד הבא

רשומהרוצה להיות קיים? קח סוללת עורכי דין

מכתב שנשלח זה עתה לתפוצת שתיל. לא יודע למה זה מרגיז אותי יותר מאשר דו"ח העוני או כל סיפור על עוולה אחרת מתוך עשרות ומאות העוולות שאני נחשף אליהן בכל יום.

חיוך קטן במרירות החיים

סלאם לכולם,

משפחת חאנוני מתגוררת בלוד מלפני קום המדינה והינה משפחה מרובת ילדים וקשת יום. כל בני המשפחה מנהלים על בסיס יומי מלחמת הישרדות אכזרית ביותר עקב צווי הריסה שהופקו נגד הבתים שבהם הם מתגוררים.

אחד מביתם של משפחת חאנוני נהרס לפני מעל לשנתיים ופרויקט ערים מעורבות ליווה את המשפחה יחד עם ארגון כראמה לזכויות האדם על מנת לנסות לפתור את הבעיות הרבות שמהם סובלים כל בני המשפחה.

אחת הבעיות הללו הייתה אי רישום שני ילדים, האחד בן 3 והשני בן שנה במרשם האוכלוסין במשרד הפנים כך שבפועל שני הילדים לא היו "קיימים במערכת" ולא הוענקו להם כלל זכויות בסיסיות ושירותים אלמנטאריים כגון אלו המוענקות על ידי המוסד לביטוח הלאומי, קופות החולים, העירייה, גני ילדים וכו'. 

בשיתוף עם עו"ד דורגאם סייף ועו"ד אחמד אמארה מארגון כראמה לזכויות האדם, הצלחנו בפרויקט ערים מעורבות להביא לרישום שני הילדים במרשם האוכלוסין הבוקר.

בברכה,

נידאל עבד אלגאפר, עו"ד
יועץ משפטי בפרוייקט ערים מעורבות  - שתיל

פורסם ב 31 באוגוסט 2006 13:07 תגובות נעולות | כלים


רשומהמעשה בחמישה בלוגים

לכבוד היומבלוג, חמישה בלוגים שהתבקשתי להוסיף לוובסטר לאחר פרוץ עידן הקרח.

ספירת מלאי:


שלומית ליר - מהנדסת מחשבים, דוקטורנטית ופעילה חברתית.

"אחד מסימני התרבות העכשוויים הם "הבלוג היומני", בו הכותבת או הכותב פורקים חוויות מהווי היום בצנעה הפרטית של קהל מקוון. זהו גם המקום שבו התובנה, "האישי הוא גם הפוליטי" יכולה לקבל את מלוא הביטוי."


Sub Stance מאת משה קרון

"למצב החלול הזה, לניסיון להגיש מצגת לוליינית, להשיג ”תמונת ניצחון“, לשלוף קלף קוסם מנצח מתוך ”בנק המטרות“  אני קורא ”תסמונת גינות סחרוב”. תסמונת גינות סחרוב -  על שום מה ? על כך, שכולנו שומעים יום יום על קשיי התנועה בכניסה לירושלים, על הפקקים מסיבוב מוצא או מגינות סחרוב. סיבוב מוצא הוא עקומה ועוד איזו עקומה, אבל גינות סחרוב ? אין דבר כזה ”גינות סחרוב“ סימן קריאה. יש כיתוב חצוב באבן בעברית, אנגלית רוסית וערבית. יש שעון. יש שלט הקובע מועדי כניסה ויציאה של השבת הדיגיטאלית, פה ושם פזורות כמה טרסות, עם תאורת לילה חסרת השראה, המנסה להאיר את הריק. כולנו שומעים, מדווחי תנועה ברדיו על גינות סחרוב, אבל  גינות סחרוב הן אשלייה גירסה סלאחשבתית עדכנית להולכת שולל. ימינו הם ימים של פוזה סיליקונית, של דימוי. של כאילו, החזות היא הכל. יש חזות ואין חזון."


הגר צימרמן - השב“כ אורג

"הינה עוד התקלות לא מוצלחת עם משטרה- http://mishtara.org/blog/?p=77

יש שם ווידאו של בחור משתולל בהפגנה ותוקף אנשים. רואים אותו בבירור מכניס בוקס למצלמה. המצלמה נהרסה והצלם הגיש תלונה שמשום מה נסגרה. אני ממש לא מבינה, האיש הזה נראה כמו סכנה לציבור!!! מה קורה במדינה הזאת???"


בלנדר קומיקס

"אפרופו  - ידעתם שציירים משתמשים בדבק ארנבים? ושהשם לא מזכיר במקרה ארנבים."


תדע כל אם עבריה - למה לעלות על משכן הכנסת עם טנקים כשאפשר לכתוב בלוג

"ניתן להניח כי יותר תל אביביים הפנימו בשנים האחרונות כי צה"ל כבר אינו מגן על המולדת אלא משמש ככוח שיטור ודיכוי ולאחרונה - גם ככוח חלוץ לביצוע פשעי מלחמה בשם תאגידים אמריקאיים."


תוספת: הלמו מתרעם על הראיון המקוצץ של דבורית שרגל ואלי אשד בתכנית הבוקר של ערוץ עשר לכבוד היומבלוגים. החלק היותר מעניין נמצא בתגובות שכתבו המראיינת, לינוי בר גפן, והמרואיינת, דבורית שרגל. בשביל זה יש אינטרנט.

פורסם ב 31 באוגוסט 2006 07:52 תגובות נעולות | כלים


רשומהבלוג למען עמיר - אלי עמיר

לפני כמה זמן  פנה אלי אורי (Ori) קציר, בעל הבלוג אפלטון, סיפר לי על יוזמה שלו להציע את הסופר אלי עמיר כמועמד לנשיא המדינה ושאל אותי אם אסכים לעזור בהקמת אתר לקידום היוזמה.

אמרתי "כן" ולא קרה כלום כמה זמן.

ואז התפוצצה הפרשה של הנשיא קצב עם "אלף" ושוב התקשר אלי אורי ואמר "חייבים עכשיו".

הזמנתי דומיין, התקנתי Wordpress, אורי בחר תבנית ואני ביצעתי בה קצת שינויים. אורי כתב וערך וקישר והנה האתר: אלי עמיר - הנשיא התשיעי של מדינת ישראל.

למה עשיתי את זה?

כי אורי ביקש, בגלל שזו מטרה ראויה ובגלל הפנטזיה.

דמיינו לעצמכם - יום השבעת הנשיא בכנסת.

העיתונים מלאים בקורות חייו של אלי עמיר, הנשיא החדש. כולם שמחים על הבחירה הראויה, חוץ משמעון פרס שכהרגלו הפסיד. ובכל מקום מוזכרת העובדה שאת דרכו לנשיאות התחיל אלי עמיר בבלוג. ואז גם צריכים להסביר מה זה בלוג כי ההמון לא מכיר את המושג.

ואז שוכרים אותי להיות יועץ הנשיא לענייני אינטרנט תמורת שקל בשנה, והאתר המזעזע של נשיא מדינת ישראל עף לכל הרוחות ומחליף אותו אתר ראוי.

לא פנטזיה נחמדה? לא שווה להשקיע בשבילה כמה שעות עבודה?

אם גם אתם חושבים שזו פנטזיה ראויה, אנא בקרו באתר וחיתמו על העצומה למען בחירתו של אלי עמיר.

פורסם ב 29 באוגוסט 2006 20:16 תגובות נעולות | כלים


רשומההגלוב בן 365 - ומה הלאה?

לכבוד יום ההולדת ה-365 של הגלוב, יובל דרור שואל את עצמו, לא בפעם הראשונה, האם הגלוב לא מיצה את עצמו והגיע הזמן לסגור.

אמנם יובל חושב ש"פיצה מטר" זה סוג של אוכל, אבל הוא לא טיפש. לא סתם הוא קרא לאתר שלו "גלוב" ולא סתם הוא מתעקש לתקן את הקוראים והמגיבים ש"זה לא בלוג, זה גלוב".

סת' גודין, כתב פעם שקיימים שלושה סוגי בלוגים - "מה חדש בתחום", "האתר שלי" ו"אתר לקידום רעיון".

אחרי כמה זמן הוא נזכר ששכח סוג רביעי של בלוגים, "הבלוג של החבר'ה". הגלוב הוא אתר מהסוג הרביעי.

לא כל מה שיובל כותב הוא מעניין או חשוב, אבל יובל הצליח ליצור סביב הגלוב תחושה של חבר'ה. השיחה והאווירה מתחת לכל פוסט לפעמים חשובים יותר מאשר התוכן שלו. הפוסט הוא טריגר לתחושת ה"איזה כיף להיפגש".

פורמאט התגובות של וורדפרס מחבל באופי הפורומי של הגלוב אבל האנרגיה שיובל מפעיל מתגברת אפילו על הקושי הזה.

עוד בלוג שהיה "בלוג של חבר'ה" היה הבלוג של ולווט בישראבלוג. אחרי שהיא עברה לטוש, אבדה תחושת החבר'ה. כדאי לשים לב שמייד אחרי המעבר התלונה העיקרית היתה "מה עם שירשור התגובות?". בסוף נמצא פיתרון צולע שלא ממש פתר את הבעיה ולראיה אפשר להשוות את כמות התגובות בבלוג הישן מול הבלוג החדש. לא - אני לא טוען שתחושת החבר'ה אצל ולווט פחתה רק בגלל פורמאט התגובות. יש עוד גורמים.

אבל נחזור לגלוב.

מכיוון שהגלוב הוא אתר של חבר'ה, הוא כבר לא שייך רק ליובל (ולמוסיף ותמר), הוא גם שייך לחבר'ה שמבלים בו. אם יובל חיפש "הוכחת יכולת", היא באמת התממשה, ועכשיו השאלה היא האם אחרי ההוכחה, קיים צורך פנימי להמשיך לקיים את הבלוג או לסמן ווי ולהפסיק כי המאמץ כבר לא שווה.

אני חושב שליובל כבר אין ממש ברירה כי להפסקת הגלוב יש עלות שהיא גבוהה יותר מהמשכתו. הצורך בהמשכתו נמצא מחוץ ליובל.

אני חושב שאפשר ללמוד כאן משהו חשוב בקשר לפתיחת בלוגים. כמעט אף אחד לא פותח בלוג עם תכנית מסודרת לסגירתו. הבנה של סוג הבלוג יכולה גם לעזור בהבנת הפרמטרים שיקבעו את סגירתו.

ולסיום, אני רוצה להציג בפניכם חשיפה בין לאומית של הקונספירציה בין יובל דרור וחברת נוקיה.

שימו לב מה קורה כשמשתמשים בתכונת המילון (T9) בכתיבת SMS ורוצים לכתוב את המילה "בלוג".

מזל טוב ליובל ולמוסיף ותמר. ולחבר'ה.

 

פורסם ב 28 באוגוסט 2006 14:13 תגובות נעולות | כלים


רשומהמרשימת פוסטים ציבורית לקורא RSS פרטי

אמרתי לכם שהקפאת וובסטר תעשה רק טוב?

התחילה שיחה מעניינת בכל מני מקומות.

מאד מעניין אצל שוש. מתחילה להתבהר לי העובדה (שכמובן תוכלו לסתור למטה בתגובות) שוובסטר (גם) היווה פיתרון לאלה שלא יודעים/רוצים/יכולים להקים לעצמם רשימת בלוגים פרטית (או בכלל מקורות מידע שמדברים RSS).

גם לפני ההקפאה היו כאלה שביקשו בדיוק את זה - שהם יוכלו לסנן את וובסטר על פי ההעדפות האישיות שלהם. אמרתי להם "לא", אבל אולי אני אוכל להגיד עכשיו "בערך כן".

תפוז, וואלה, MyHommy וכו' - יש לכם אתגר. איך להביא אליכם משתמשים בשירות קורא ה RSS שלכם.

אתם מוזמנים לנבור בקוד של וובסטר (ולא להיות מופתעים מאיזה מתכנת מחורבן אני) ולראות איך אני יכול להוסיף בקלות כפתורים להרשמה לשירותי קריאת RSS פרטיים.

הכפתורים צריך להתגלות בתחתית הפוסט כשפותחים אותו לצפיה מוקדמת.

הפתרון צריך להיות אוניברסאלי כך שאני אוכל להוסיף בקלות כל שירות. אולי איזה קובץ include?

מה דעתכם?

פורסם ב 26 באוגוסט 2006 23:20 תגובות נעולות | כלים


רשומהאנו קוראים לכם לשוב מדרככם הרעה

אל: חברי הכנסת והשרים של מפלגת העבודה (באמצעות פאקס)

 

אנו, חברי מפלגת העבודה וחברי תנועת יסו"ד (ישראל סוציאל-דמוקרטית), פעלנו בבחירות האחרונות ללא לאות להצלחתה של מפלגת העבודה.

 

חזרנו ושכנענו כי סדר היום החברתי-כלכלי של מפלגת העבודה הוא אלטרנטיבה ראויה למדיניות הקיצוצים וההפרטה של ממשלת שרון-ביבי.

 

החלטתכם לתמוך בהצעת האוצר למימון המלחמה באמצעות קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה היא בגידה באמון בוחריכם וסטירה בפרצופם.

 

שרי העבודה צריכים היו להתנגד לתכנית הקיצוץ. הדיון בועדת הכספים הוא המשך המחדל של שרי העבודה במהלך המלחמה, אשר שתקו נוכח הפקרתם של תושבי הצפון לחסדיהם של שופרסל וגאידמק.

 

הטלת המשמעת הסיעתית על חברי העבודה בועדת הכספים היא הצעד השלישי במחדל. אכן, ראוי היה להטיל משמעת סיעתית בנושא זה, אבל הסיעה צריכה היתה להורות לנציגיה להתנגד בכל תוקף להצעת האוצר. הסיבה לכך היא פשוטה: זה מה שהבטחתם לבוחריכם, וזה מה שכולנו האמנו שאתם מתכוונים לעשות.

 

אנו קוראים לכם לשוב מדרככם הרעה, ולחזור ולהיות מפלגה הנושאת עמה הבטחה ותקווה חדשה.

 

בברכה,

חברי יסו"ד

-----------

באתר עבודה שחורה בצד שמאל למטה יש כתובות אימייל של חברי כנסת ממפלגת העבודה. מודגשים אלה שגם עונים. 

פורסם ב 24 באוגוסט 2006 12:27 תגובות נעולות | כלים


רשומהאיך להתגבר על "הקפאת וובסטר" - #1 (מתוך?)

אם מצאתם בלוג חדש וטוב שלא מופיע בוובסטר אבל הבלוג שלכם כן, כיתבו עליו בבלוג שלכם. תכתבו איזו מילה טובה ואולי קצת ביקורת בונה.

בטוח שתעשו שמח לכמה אנשים.

כל הזכויות לרעיון לא שייכות לשוש - שניים חדשים בבלוגספירה העברית

פורסם ב 23 באוגוסט 2006 11:31 תגובות נעולות | כלים


רשומהאני מקפיא את וובסטר

וובסטר הוא אתר ייחודי.

כל מה שאעשה בו יתקיים רק ביחס לעצמו ולא ביחס לאתרים אחרים שנותנים שירותים מקבילים או דומים.

מעצם היותו יחיד וייחודי, וובסטר מהווה מעין סמכות או תו תקן. וובסטר הפך להיות מוסד ציבורי.

הוספה של אתר לוובסטר או הסרה של אתר מוובסטר מתקבלת כסוג של הצהרה. לפעמים טובה ולפעמים לא.

לא התכוונתי להגיע לנקודה הזאת ואני לא אוהב להיות בה. אני לא מרגיש חופשי לפעול בוובסטר על פי רצוני.

אני מרגיש שוובסטר הוא עול בשבילי.

מה שחסר לוובסטר הם מתחרים בשטח של ריכוז כתיבה עצמאית. המתחרים ישתמשו בטכנולוגיות אחרות ובעיצוב אחר. המתחרים יפעילו שיקולי עריכה, מיון ודירוג שונים מאשר וובסטר. התחרות תגרום לשיחה ולאנרגיות חדשות ותאפשר לי לפעול ביתר חופשיות. מתחרים יאפשרו לי להסיר או להוסיף בלוגים לאתר בידיעה שהם יכולים לקבל חשיפה במקומות אחרים והם לא תלויים בי. מתחרים יאפשרו לי להגיד "לא טוב? אל תישארו. בכיף תלכו לשמה."

לכן, החלטתי להקפיא את וובסטר.

עד שלא תהיה לוובסטר תחרות אמיתית, אני לא אוסיף ולא אסיר אתרים. גם לא אמשיך לפתח את האתר.

אני מקווה  שההחלטה שלי תתקבל בהבנה. היא אולי אפילו תעודד את התחרות שאני כל כך מקווה לה. אני אשמח לסייע לכל אחד בפתיחת אתרים מתחרים.

תודה על השימוש, המחמאות וההצעות.

חנן

פורסם ב 22 באוגוסט 2006 22:37 תגובות נעולות | כלים


רשומהבשביל מי קיים וובסטר?

במשך השיחה המעניינת שהתפתחה ברשימה הקודמת שוקן - תקנה אותי התברר לי שיש שאלה שלא נשאלה בפירוש אבל היא נמצאת ברקע של כל השיחה: בשביל מי קיים וובסטר?

בצד ימין קבלו את... גדי שמשון: "תחשוב על הקהל, ועל הציבור."
לשיטתו של גדי, וובסטר קיים בשביל הקוראים ולכן כמה שיותר כתיבה מעניינת יותר טוב.

ובצד שמאל קבלו את... זיו פוגאטש : "להגן מפני השתלטות גופי התקשורת גם על הפינה הקטנה הזו בצד."
לשיטתו של זיו, וובסטר קיים בשביל הכותבים כדי לפרסם את הכתיבה העצמאית שלהם. כותבים שלא יכולים להתחרות בכוח של ההון.

ואם כבר "הון" אז "מחסור".

הרי למה בכלל עולה השאלה? בגלל תחושת המחסור. התחושה שאמנם זה ביטים ו(כמעט) לא עולה שיהיו עוד אבל אם יהיו הרבה בלוגים בוובסטר, יהיה פחות סיכוי לבלוגים "הקטנים והמסכנים" לקבל את הבולטות הראויה.

אז עכשיו נשים בצד את עניין המחסור והגישות השונות ונחזור לשאלה "למה הקמתי את וובסטר".

הקמתי את וובסטר מתוך תסכול מהיחס של העיתונות הממוסדת לכתיבה העצמאית בתקופת הבחירות. המטרה שלי היתה פוליטית - פעולה במציאות כדי לשנות גישה. אני חושב שוובסטר היה אחד הגורמים המשפיעים לשינוי ביחס הממוסד לכל הדבר הזה שנקרא בלוגים.

הקמתי את וובסטר בשביל קוראים מאד מסויימים, עיתונאים.

עכשיו כבר אין התעלמות בעיתונות מהכתיבה העצמאית ברשת. בכל יום תמצאו לפחות פעם אחת את המילה "בלוג" בכל כלי תקשורת ממוסד.

המסקנה היא שלמעשה וובסטר סיים את תפקידו בגלל שמטרתו הושגה.

לכן עולה השאלה "השגת את מטרתך. בשביל מי קיים עכשיו וובסטר"?

בצד אחד עומד גדי ואומר "בשביל הקוראים" ובצד השני עומד זיו ואומר "בשביל הכותבים".

ומה אני אומר?

אני נוטה לצד של "בשביל הכותבים העצמאיים". כמובן שזו שאלה של נטייה לצד אחד יותר מאשר לצד השני ולא הזזת הכפתור כל הדרך לצד מסויים.

ולכן גם עולה שאלת המחסור. כי אם וובסטר הוא יותר בשביל הכותבים, רצוי שכל פוסט ישאר יותר זמן בדף הכניסה, ולכן עדיף שיהיו פחות בלוגים באתר.

אז מי יירד? על פי אילו קריטריונים?

אבל לפני הקריטריונים, צריך לחשוב על כך שיותר קשה להוריד בלוג מאשר לא להוסיף בלוג. יש כבר צלקות שכתוב עליהן "וובסטר".

כמה קריטריונים אפשריים:


אשמח להמשך השיחה.

תנו דוגמאות כלליות. דיר בלאק להשמיץ כותבים מסויימים. לא יעבור בשקט.

פורסם ב 21 באוגוסט 2006 20:48 תגובות נעולות | כלים


רשומהשוקן - תקנה אותי

 

היום הצטרף לבלוגיה של הטוש עו"ד יהונתן קלינגר.

הצטרפותו מעלה אצלי כמה שאלות שהיו בזמן האחרון על אש קטנה.

כל השאלות מתנקזות לשאלה האם האתר המסויים הזה יכול להחשב כ"כתיבה עצמאית מעניינת" או לא ולכן צריך להיכנס/להישאר/לצאת מוובסטר.

בהנחה ששרגל וקלינגר כותבים תמורת שכר, האם הכתיבה שלהם יכולה להחשב "עצמאית"?

(ולמה אני צריך "להניח"? מה עם איזה גילוי נאות כדי שהדברים יהיו ברורים?)

ומה ההבדל בין הבלוגים שלהם ובין הבלוץ של פלוצקר ושאר טורים של עיתונאים בתוך אתרי חדשות ממוסדים? הפלטפורמה?

ואם את הבלוצים למיניהם לא הכנסתי לוובסטר, האם אני צריך להוציא משם את ולווט?

או שהפוך - האם להשאיר את ולווט אבל אז גם להכניס את כל הבלוצים האחרים?

ואם להוציא את הבלוג של ולווט, האם גם את אתר החדשות של הוצאות כנרת זמורה-ביתן דביר שהוא בבירור לא יכול להיות מוגדר כ"כתיבה עצמאית" אבל בהחלט "כתיבה מעניינת"?

או שבכלל "עצמאית" הוא עניין סובייקטיבי כמו "מעניינת"?

ואם להשאיר את האתר של כנרת ושו"ת, למה לא להוסיף את חדשות אתר הלול - אתר להורים שגם לו יש RSS?

או שבכלל כדאי לפתוח גטו חדש בשם paid.webster.co.il ולהכניס לשם את כל הכתיבה תמורת תשלום?

תשובות, מישהו?

 

פורסם ב 20 באוגוסט 2006 22:20 תגובות נעולות | כלים


עמוד 1 מתוך 2 לעמוד הבא

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.