פברואר 2006

עמוד 1 מתוך 4 לעמוד הבא

רשומהבוקר טוב!

למי שעדיין ישנים, פוקחים חצי עין ואומרים "מערכת הבחירות רדומה" וחוזרים לישון, כדאי לשים לב.

בימים האחרונים מערכת הבחירות התעוררה!

 

יאללה למהפך!

 

פורסם ב 28 בפברואר 2006 18:37 תגובות נעולות | כלים


רשומהרגע של נחת

 

לא הולך לי היום ואני זקוק לרגע של נחת או לשוקולד או לשניהם.

אמש התכנסו בסניף מפלגת העבודה בצהלה כמה עשרות מתנדבים ופתחו יוזמה חדשה בשם "מובילי דעה". מטרת היוזמה ללמד תומכים של מפלגת העבודה איך לדבר עם אנשים אחרים, לשכנע אותם להצביע עבור המפלגה או לצרף אותם להיות גם הם מובילי דעה.

את היוזמה הזאת מוביל עופר קורנפלד שהוא מועמד המפלגה במקום לא כל כך ריאלי. חבל. הוא אדם רציני וראוי.

חולקו שם דפים עם הסבר על הקונספט ועם מסרי הסברה ממוקדים שמתרכזים בשאלות ובהתנגדויות הנפוצות.

בתוך הדפים האלה מצאתי שבערך שליש או יותר מהתכנים נלקחו מאתר פוליטי שהם בחלקם נכתבו על ידי אנשי יסו"ד. כמובן שגם פורסמה הכתובת של האתר שלי.

יש לי מכר שמדי פעם פוגש אותי ומקניט אותי "נו, כמה מנדטים הביא האתר שלך למפלגת העבודה"?

מסקנת ביניים מהמצאות התכנים שכתבתי בפרסום של המפלגה היא שפעילות חוץ מפלגתית באינטרנט יכולה לתרום למפלגה לא רק מחשיפה לתכנים העצמאים אלא גם מהחשיבה, הכתיבה והזמינות שלהם.

איכות היא לא מילה גסה, אבל גם כמות זה דבר נחמד. יאללה, המליצו לחברים על אתר פוליטי!

פורסם ב 28 בפברואר 2006 16:25 תגובות נעולות | כלים


רשומהעובדים שקופים בשירות המדינה

האוניברסיטה העברית בירושלים
המרכז לחינוך משפטי קליני לזכויות אדם ולאחריות חברתית
הקליניקה לרווחה תעסוקתית

דו"ח הפרת זכויות עובדי קבלן במשרדי הממשלה בדגש על עובדי ניקיון

פברואר 2006

נועם אבחסרה | נטע בקר | זיו כהן

בהנחיית ובעריכת: עו"ד אבישי בניש


 א. מבוא

מפעם לפעם אנו נחשפים בתקשורת לסיפור על עובדי קבלן מנוצלים אשר אינם מקבלים את זכויותיהם על-פי החוק. מתכונת התגובה קבועה למדי: מי ששכר את שירותי הקבלן ("המעסיק בפועל" או "המזמין") מופתע מאוד ומבטיח כי למרות שאין עליו אחריות חוקית הוא יבדוק את העניין מול הקבלן, שהרי האחרון התחייב בפניו בחוזה כי ישלם לעובדים את כל מה שמגיע להם. הקבלן מזדרז להכות על חטא ונשבע שנפלה טעות מצערת וחד-פעמית וכי העובדים יקבלו את התשלום המגיע להם – ובא לציון גואל.

אולם, תמיד מנקרת השאלה האם אומנם מדובר בטעויות מצערות ובמקרים יוצאי-דופן או שלפנינו כשל מבני. זו השאלה שהעמדנו בפנינו בקליניקה לרווחה תעסוקתית באוניברסיטה העברית. כדי לבחון שאלה זאת החלטנו להתמקד בהעסקה באמצעות קבלנים שנעשית על-ידי המדינה, אשר ניתן לצפות ממנה – ציבורית ומשפטית - להתנהג כמעסיק הוגן גם כאשר אין היא המעסיקה הפורמאלית.

מעבר לכך, החלטנו להתמקד בעובדי ניקיון, אשר בשונה ממאבטחים, למשל, מצויים במובהק מאחורי הקלעים. נעדרי כתובת ברורה במשרד אליה יפנו, הם מגיעים בשעות המוקדמות, לפני תחילת העבודה, או בשעות שלאחר סיומה. עבודתם נעשית ברקע, היא צריכה להיות בלתי מורגשת – וכך גם הם עצמם.

על-פי עקרונות שיטת ה- watching, יצאנו אל משרדי הממשלה בבירה ותיעדנו את תנאי ההעסקה של כ- 40 עובדי ניקיון המועסקים באמצעות קבלנים. מעבודת התיעוד עולה תמונה של הפרה נרחבת של זכויות העובדים מתחת לאפה של המדינה. בשורה התחתונה, לגבי כל העובדים שרואינו נמצאה הפרה כלשהי של חוקי העבודה. ההפרות מצטברות לכדי מאות עד אלפי שקלים לעובד בשנה. למרות שבדיקתנו לא נשאה אופי מדעי, ברור כי עצם העובדה שתחת כל אבן שהפכנו מצאנו הפרה של זכויות אומרת דרשני.

בין היתר, נמסר לנו מאת העובדים על אי-תשלום או על תשלום חלקי של זכויות על-פי חוקי העבודה ועל-פי צו ההרחבה החל על עובדי ניקיון, כגון ימי חופשה וחג, ימי מחלה, דמי הבראה, הוצאות נסיעה, שעות נוספות ותשלומי פנסיה. כמו-כן, נמסר לנו על אי מתן פירוט של תנאי העבודה, כנדרש בחוק, ועל הטלת קנסות.

מצאנו גם כי עובדים רבים אינם מודעים כלל לזכויותיהם. קיבלנו תגובות כגון: "לא אמורים לשלם לי שעות נוספות, זו לא עבודה משרדית" או "פנסיה? בחברות קבלן אין פנסיה". מעבר לכך, נתקלנו בפחד של עובדים מלהתלונן או להגיש תביעה משפטית, שמא יתנכלו להם או שמא יצא להם שם של עושי צרות. הם חששו לא רק שיפטרו אותם ממקום עבודתם הנוכחי אלא שלא יהיו מוכנים להעסיק אותם גם בשום מקום עבודה אחר.

עבור מי שעוסק בהגנה על זכויות עובדים בעיות של היעדר מודעות, פער כוחות וחשש מהמעסיק אינן בגדר הפתעה. אך דווקא מסיבות אלו ניתן היה לצפות שהמדינה – הן בכובעה כאחראית על אכיפת חוקי העבודה והן בכובעה כמעסיקה בפועל - תיקח אחריות על שמירת  זכויות העובדים המועסקים בחצריה (אשר בעבר היו מועסקים ישירות על-ידה). אך כאן מצאנו לא רק שהמדינה אינה מהווה דוגמא להעסקה הוגנת, אלא שהיא לוקה בהיעדר פיקוח עד כדי חשש כי בעצימת עיניים היא נותנת יד לפרקטיקות העסקה פוגעניות. למרות שהבדיקה אינה קשה במיוחד, כמעט כל העובדים עמם שוחחנו ציינו כי מעולם לא הייתה כל התעניינות במצבם מצד גורם רשמי כלשהו במשרד. רק במקום אחד מצאנו יוזמה מקומית של בדיקה מדגמית של תלושי שכר ועמידה על זכויות העובדים.

היעדר הפיקוח יכול להסביר חלק מהבעיה המבנית, אך ככל שדרשנו ויגענו בסוגיה התברר לנו כי שורשיה עמוקים אף יותר. חלק נוסף בבעיה המבנית הוא שלפחות בחלק מחוזי ההתקשרות בין המדינה לבין קבלנים המחירים הם מחירי הפסד או קרובים להפסד, כלומר מחירים שאינם מספיקים אפילו לכסות את עלות שעות עבודתם של העובדים, אם משלמים להם על-פי החוק. וזאת מבלי לקחת בחשבון הוצאות תקורה אחרות וכמובן מבלי לקחת בחשבון גם רווח לקבלן.

מצאנו גם כי למעשה המדינה אינה עורכת כל אבחנה בין רכישת מהדקי נייר לבין רכישת שירותי ניקיון. כולם נכנסים תחת שם הקוד של "שירותים" ולכן נרכשים בצורה של מכרז, ברוב המכריע של המקרים ממי שהציע את ההצעה הנמוכה ביותר. העובדה שמאחורי "שירותי ניקיון" עומדים בעיקר אנשים ושמחיר נמוך יכול להצביע על ניצול והפרת זכויות אינה זוכה לכל התייחסות בנהלי ההתקשרות של המדינה. כך, בהינף הגדרה, התדרדרנו חזרה לימים החשוכים של סוף המאה ה- 19 בהם העבודה נחשבה למצרך. כך, במחי נוהל, האנשים שעומדים מאחורי אותה עבודה הפכו לשקופים.

מטרתו של דו"ח זה היא להציג את ממצאי הפרויקט שערכנו תוך ניתוחם ותוך ניסיון לאתר את הבעיות המבניות המובילות להערכתנו להפרת זכויות עובדי הקבלן במשרדי הממשלה. הדו"ח כולל גם המלצות למדיניות וכן הצעה שהכנו לנוסח מפורט של נוהל להתקשרות המדינה עם קבלנים, שעשוי לטעמנו להבטיח בצורה טובה יותר את זכויותיהם של עובדי הקבלן המועסקים במשרדי הממשלה. הדו"ח כולל גם תמצית של כינוס שערכנו בנושא זה בעקבות ממצאי הפרויקט, שבו השתתפו נציגי אקדמיה, נציגי ממשלה ונציגי ארגונים העוסקים בהגנה על זכויות עובדים.

להורדת הדוח המלא (PDF - 36 עמודים) - עובדים שקופים בשירות המדינה

פורסם ב 27 בפברואר 2006 07:34 תגובות נעולות | כלים


רשומהמי ייפגע מפיטוריו של שר הכלום?

צחי הנגבי הוא שר.

שר המה?

שר הכלום.

ציטוט מאתר חדשות מחלקה ראשונה : "לדברי הנגבי, אין בתפקידו שום משרד ושום תקציב, אין לו סמכות לבצע מינויים, ואין לו סמכות להתקשר בהתקשרויות חוזיות או מכרזים. כל תפקידו מסתכם, לדבריו, באחריותו על ענייני ירושלים ויו"ר ועדת השרים לסוגיית הפטריארך היווני האורתודוכסי."

אז למי דואג הנגבי כשאינו מתפטר?

למשימות המשרד? לצדק? לחוק?

לא ולא.

לבוס שלו.

עכשיו בחירות. שר זה לשכה וכסף וכבוד ואפשרות לגייס קולות.

מי ראש הממשלה שאינו מפטר את הנגבי?

אותו אחד שעבורו מגייס שר הכלום קולות.

הסירחון עולה השמימה וכולם סותמים את האף.

אולי הגיע כבר הזמן להפסיק לסתום את האף?

פורסם ב 26 בפברואר 2006 23:19 תגובות נעולות | כלים


רשומהשותפות בדרך ובתוכן - התחלה של טיוטה של מניפסט

אם את בלוגרית שרוצה לשנות את המציאות, דבר ראשון הניחי בצד את זכויות היוצרים.

הבלוג שלך הוא לא עיתון. עיתונים מתחרים על מי יפרסם ראשון. בלוגרים שרוצים לשנות את המציאות לאותו כיוון הם לא מתחרים. הם שותפים. גם בתוכן.

אם את רואה  משהו שמישהי אחרת כתבה, תעתיקי אלייך ותפרסמי אצלך.

יחד עם קרדיט והפניה כמובן. והודעה.

תשני את הטקסט לפי ראות עינייך. צייני שזאת הגירסה שלך.

אם זה חשוב מאד, כדאי שזה יהיה גם אצלך.

אל תניחי שכולם קוראים את הכל אצל כולם.

חשוב גם שתדעי להיות קוקיה. אל תתביישי להשתמש בתגובות של בלוגים אחרים כשטח הכתיבה שלך.

אם יש לך משהו חשוב להגיד, חשוב שזה יהיה כתוב לא רק אצלך.

מיתר ללא תיבת תהודה נשמע חלש.

אותו מיתר מתוח על תיבת תהודה נשמע חזק.

שיכפול וקישור הם תיבת התהודה של האינטרנט.

אם יש לך משהו להגיד, תפתחי בלוג.

תעתקי אליו משהו שמישהי אחרת כתבה ותגידי עליו משהו.

"מישהי אחרת כבר אמרה את זה יותר טוב ממני" זאת לא סיבה לא לפתוח בלוג.

זאת גם לא סיבה לא לבוא להפגנות.

הפגנות הן ביטוי לכח של הרבה אנשים.

הרבה בלוגים של הרבה נשים שרוצות לשנות את המציאות הן המקבילה האינטרנטית של הפגנה.

גם הרבה תגובות.

(1. מיועד לגברים ולנשים. 2. המשך יבוא.)

פורסם ב 26 בפברואר 2006 00:03 תגובות נעולות | כלים


רשומהבלוגריות שמנסות לשנות את העולם

אשתו של אלוהים קוראת לכן לצאת לרחוב ולמחות! נניח, ביום חמישי הבא?

בואו ותוכיחו לאלוהים ואשתו שהיא טועה ויגיעו יותר מעשרים נשים.

רפונזל מבטיחה תמונת עירום שלה אם יותר מעשרים יגיעו. אז אולי גם גברים מוזמנים?

אני רואה שגם רינת ברקוביץ' שכותבת בלוג על סקס מצטטת את ההזמנה של אשתו. סקס מוֹכֵר?

ואולי גם ולווט תבוא בעילום שם, תכתוב על זה וכולן ישאלו את עצמן מי היא באמת?

ובמעבר חד. יהל זמיר (אדון, לא גברת) פתח גם הוא בלוג תמיכה במפלגת העבודה.  עבודה. מובילים בשטח. כל הכבוד ליהל!

כן יירבו. תשלחו לי קישור ואני מבטיח להקפיץ לכם את הכניסות.

פורסם ב 24 בפברואר 2006 12:56 תגובות נעולות | כלים


רשומהמי המפלגה היחידה שמתייחסת ברצינות לאנשים עם מוגבלויות?

אני מדביק כאן הודעה לעיתונות שקיבלתי באימייל.

דר' אבי ביצור יצא למסע ברחבי הארץ במטרה לגייס את כל האנשים עם המוגבלויות  לקואליצייה הכוללת את ראשי מטה מאבק הנכים, ארגון נפגעי תאונות העבודה, ארגון נפגעי הגזזת, ארגון נכי צה"ל, והסתדרות הנכים. במטרה  להשיג שיוויון לאנשים עם מוגבלויות'  והכרה בהם.

במסגרת המסע כלל ארצי של דר' אבי ביצור, יו"ר מטה הנכים במפלגת העבודה להשגת שיוויון לאנשים עם מוגבלויות' בצפון הארץ, נפגש אתמול יום ד' דר ביצור עם נציגי מגזר אנשים עם מוגבלויות במפגש הוחלט על הקמת מטה משותף שיפיץ את תוכנית מפלגת העבודה להשגת שיוויון עם כבוד בקבוצים.

בישראל כיום, יותר מ-700,000 איש עם מוגבלויות, " אלה אנשים שהגיע הזמן שיקבלו את מלוא הזכויות שלהם, ישתלבו בחברה, וישמע קולם בציבור אומר דר' ביצור, שהוא אביו של גיא, ילד אוטיסט בן 13.  זה היה אחד המניעים העיקריים להקמת קואליציית הענק שלו.

פרשת ההתעללות לכאורה באיתנים היא סיבה נוספת שהוציאו אותו למסע. לא רק ההתעללות, אלא חוסר הפיקוח המוחלט במקרים כאלה. אנשים הופקרו שם לגמרי, ולאף אחד לא היה אכפת".

במסעו זה נפגש ביצור עם נכים וארגוני נכים, מבקרים בהוסטלים ובבתי ספר מיוחדים. המוגבלים מרגישים אבודים בחברה נטולת חמלה ואנושיות.

ביצור הוא מיוזמי "הגיע זמן שיוויון", תוכנית מקיפה של "העבודה" שעיקריה השוואת קצבת הנכות לשכר המינימום, הקמת רשות מאוחדת לטיפול בנכים והקמת מסגרות תעסוקתיות מיוחדות לנכים מעל גיל 21 ורעיונות נוספים בהם תוכנית מיוחדת לנכים ונפגעי נפש בקיבוצים.

ביצור הספיק כבר להיות סמח"ט בצנחנים ולהוציא דוקטורט במדעי המדינה. עכשיו, יחד עם עירית שמואלי,  יו"ר מרחב העמקים של נעמת ואמה של שמחה, ילדה הסובלת משיתוק מוחין, הוא חורש את הארץ. "מקריית שמונה עד אילת", מתאר ביצור את המסלול, "כל הזמן נוסעים ופוגשים אנשים, מסבירים להם מדוע כה חשוב לתמוך ולעבוד עם הנכים ואיך הוא מתכוון לעשות זאת.

כאב לבן אוטיסט, אני מכיר על בשרי ויודע עד כמה קשה היום לילדים חריגים ונכים ולבני משפחותיהם ואדאג לקידום זכויותיהם. נכון להיום  האטימות של המימסד בכל הנוגע לנכים וילדים חריגים פשוט מקוממת. כל הטרטורים הבירוקרטיים המיותרים הנכפים עליהם, הרי גם כך ההתמודדות בחיי היומיום היא קשה ומתישה.

האטימות של הממסד והטרטורים הבירוקרטיים המיותרים לכל מי שפתאום נזקק לעזרת המדינה, פשוט מקוממים. הגיע הזמן לשנות את החוקים, אומר ביצור.

ד"ר אבי ביצור, 49, סא"ל במיל, הוא יליד ר"ג ותושב פ"ת מזה כ- 27 שנים. בנוסף לתפקידו הקודם כמזכ"ל עם האחד ותפקידו העכשווי כסגן מזכ"ל מפלגת העבודה, הוא מרצה למדעי המדינה באונ' בר אילן. נשוי ללאה, לזוג 3 ילדים: מלי (24) מהנדסת תעשייה וניהול, חזי (21) שהשתחרר בימים אלה מצה"ל וגיא (12) ילד אוטיסט.

לפרטים שלומית ממן- יועצת תקשורת- 052-2689683


בקרו באתר פוליטי - תמיכה @קטיבית במפלגת העבודה

פורסם ב 23 בפברואר 2006 23:01 תגובות נעולות | כלים


רשומהאיך אולמרט התעשר

בתגובה לרשימה של איציק ספורטא, הצריף של אולמרט, באתר העוקץ, ציטטה חנה קים מאמר שכתבה בשנת 95. כדי לתת חשיפה גדולה יותר לאותו מאמר מלפני יותר מעשר שנים, יחד עם התוספות החשובות והמעודכנות, אני מעתיק אותו לכאן עם תיקוני הקלדה בלבד.

איך אולמרט התעשר - מאת חנה קים


מאחר והזכרון של כולנו הוא קצר, אני מרשה לעצמי לצטט מאמר שכתבתי ב"הארץ", ב-17.9.95, שיש בו לדעתי תשובה לשאלה שהעלה איציק ספורטא. הערות חדשות רשמתי בסוגריים:

"בראיון מאלף ל'מעריב' בסוף השבוע האחרון, שיגר אהוד אולמרט אזהרה מפורשת כלפי קבוצת עיתונאים. "ברוך השם, יש חבורה של ערפדים בתקשורת הישראלית שיום יבוא ואנקוב אחד אחד בשמו, וגם אחשוף חלק מהרקע האישי של כל אחד מהם", אמר.

מאין יש לך הרקע האישי (של אותם עיתונאים-ערפדים), נשאל אולמרט. "יש", סתם ולא פרש.

אין ספק שהגלגול שעבר אולמרט הוא מרתק. הנה סיפורו של פוליטיקאי עול-ימים, הנישא על גבי העיתונות החוקרת, כשלימינו עומד יועץ משפטי מברק של הממשלה (אהרן ברק - ח.ק.), והוא נלחם במה שכונה אז פשע מאורגן ושחיתות בצמרת מפלגת השלטון. אך ברבות השנים בחר האיש להילחם דווקא בעיתונות החוקרת, ומקורביו שיגרו באחרונה אזהרות מרומזות כלפי היועץ המשפטי לממשלה. למרבה האירוניה, מי שאמור להחליט על הסרת חסינותו של אולמרט הוא חבר ועדת הכנסת, רחבעם זאבי, שאולמרט ייחס לו בעבר קשרים עם ראשי הפשע המאורגן.

צבי ישראלי, ששימש כתב 'קול ישראל' בכנסת במשך עשר שנים, פירסם בשנת 86' את הספר "אדוני היושב ראש, כנסת במשבר". פרק אחד בספר מוקדש לאולמרט וכותרתו: "ח"כ אהוד אולמרט חביב התקשורת". לאולמרט, על פי עדות ישראלי, היו קשרים עם כתבים בכירים ו"כתבי הכנסת והמפלגות השתדלו שלא להתעמת עמו והעבירו את רוב הודעותיו". ישראלי כותב כי נדהם לגלות שדווקא אולמרט, שנלחם נגד הטיוח במשטרה, נעדר מרוב ישיבות ועדת החוקה, ועדת החינוך וועדת הכספים. ישראלי היה עד לעבודת השתדלנות שעשה אולמרט למען הקבלן הירושלמי, מתתיהו ליפשיץ, שהחל לבנות את ביתו המפואר של אולמרט בירושלים זמן קצר לאחר שאולמרט פעל למענו בכנסת.

"מדי פעם, [כתב] ישראלי, הגיח אולמרט לכנסת ונראה משוחח עם עיתונאים ומשתדל למען לקוחותיו. ככל שנעדר מהמשכן, כך עלו ופרחו עסקיו, עד שבשנת 83' האשימה אותו ח"כ שולמית אלוני בגלוי כי "הגן על לקוח אשר ייבא סחורה ממדינה אסורה תחת שם כוזב של הטובין וארץ המוצא", ועשה זאת כשתדלן לפני הוועדה הבינמשרדית לייבוא. השתדלנותו של אולמרט למען לקוחותיו בכנסת היה אחד הזרזים לחקיקת החוק שאסר פעילות נוספת של חברי הכנסת.

"למרות זאת, אף שזכה לעיתונות מפרגנת, אף שיצא בלי רבב מפרשת ההלוואה שנטל מבנק צפון אמריקה, ואף שעיתונאים בכירים תמכו במועמדותו לראשות עיריית ירושלים - אולמרט מרגיש מקופח. "במקרים לא מועטים, העקרון שקבע נשיא בית המשפט העליוון ברק, עקרון בוזגלו, מופעל היום אולי בהיפוך. אם פעם אמרו שאין מפעילים על אנשי ציבור את אותן אמות מידה שמפעילים על בוזגלו, היום זה להיפך. על אנשי ציבור מפעילים אמות מידה שונות, חמורות, ולפעמים גם בלתי סבירות", אמר אולמרט ל'מעריב'.

"את הדברים הללו טוען היום מי שלא הועמד לדין יחד עם שני מוערבים אחרים בפרשת החשבוניות הכוזבות של גזברות הליכוד - מנחם עצמון ויונה פלד - דווקא משום שהוא איש ציבור. היועץ המשפטי לממשלה, מיכאל בן יאיר, המואשם בהתנכלות לאולמרט, כתב בדברי התשובה שלו לעתירת אמית"י לבג"ץ כי מאחר שמדובר באיש ציבור שעדיין לא ברורה מעורבותו בפרשה - יש להמתין ולראות אם ההאשמות נגד השניים האחרים יופרכו ורק אז יוחלט אם להעמיד את אולמרט לדין. רק לאחר שהשניים נמצאו אשמים ובן יאיר החליט להגיש נגדו כתב אישום - אולמרט טען שעבר עליו "עינוי דין", ותהה מדוע נזכרו רק עכשיו להגיש נגדו כתב אישום (התוצאה של אותו כתב אישום היתה שהשופט עודד מודריק הסתפק בנזיפה כי מעל אולמרט מרחפת "עננה מכוערת" ולא הרשיע אותו, אף שהכפופים לו בגזברות הליכוד הורשעו - ח.ק.).

"האיום ששיגר לעיתונות מראה עד כמה אולמרט הרחיק לכת לעבר הצד השני של המתרס. הוא שנלחם בתחילת הקריירה הפוליטית שלו בעד חשיפת המעשים הבלתי כשרים שיוחסו לשר השיכון אברהם עופר, הוצג על ידי גורמים אינטרסנטיים בצמרת מפא"י כמי שהיה אחראי להתאבדותו של עופר, משום שדרש כמה ימים לפני ההתאבדות למצות את הדין עמו וטען שיש מי שמחפה עליו. מי שנרתם לעזרתו היה אז היועץ המשפטי לממשלה, אהרן ברק שסרב לטהר את עופר לפני שהתבררו ההאשמות נגדו, גם לאחר שראש הממשלה אז, יצחק רבין, ביקש זאת ממנו. אולמרט לא המתין עד למתן פסיק דינו של עופר כדי למלא את חובתו הציבורית ולפשפש בחשדות נגדו (נגד עופר - ח.ק.)

לכן הבעיה היום איננה עקרון בוזגלו אלא עקרון אולמרט. בבוזגלו לא היו מתחשבים ולא היו ממתינים עד להכרעת הדין במשפטם של זוטרים ממנו כי הוא הרי הזוטר. בוזגלו גם לא היה זוכה להליך אח"מי של שימוע. הוא לא היה יכול להציג את עמדתו ב'מעריב' על שני עמודים בתוספת ידיעה בעמודי החדשות וספק אם פרקליטו (עו"ד יגאל ארנון - ח.ק.) היה מופיע ב'מבט' במשך שבע דקות.

שחיתות ציבורית - קבעה ועדת שימרון - חמורה לא פחות משחיתות פלילית. הבעיה היום היא שעקרון אולמרט מחניק את עקרון בוזגלו. קיימת סלחנות כלפי פוליטיקאים המואשמים כי עשו שימוש בכספי ציבור ובכספי מימון מפלגות אך "לא לקחו לכיסם". הסלחנות הזאת מראה עד כמה חלה שחיקה בעקרון בוזגלו. שהרי אולמרט מואשם היום כמי שעשה שימוש שלא כחוק בכספו של בוזגלו. לא להיפך".


עד כאן ציטוט ממאמר קדום, שנכתב לפני פרשת בראון חברון (שגילתה כי אולמרט היה בין הראשונים שביקש למנות את רוני בראון ליועץ משפטי לממשלה והעניק לו כראש עיריית ירושלים כמה עבודות מכניסות לפני שבראון מונה לתפקיד), ולפני פרשת האי היווני (אולמרט, דרך הרל"שית שלו, שולה זקן, מבקש מ[אולמרט?] כסף לפריימריס בליכוד, "המונח "כסף" מוזכר באופן מפורש בשיחה, בתמורה להשתתפותו של אולמרט במפגש מבויים עם תת שר החוץ היווני במלון קינג דיוויד בירושלים, כדי ליצור מצגת שווא כאילו הממשלה וראש העיר תומכים בפרוייקט האי היווני). למרות שבידי המשטרה היה תעוד מוקלט של עסקת קח-ותן ברורה בין אולמרט לבין דוד אפל ("מה שדודי רוצה - דודי יקבל", אמר לו אולמרט, לאחר שאפל ביקש את תמיכתו בפרוייקט האי היווני), היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז החליט שלא להעמידו לדין.

ובתשובה לשאלה שהעלה ספורטא: התעשרותו של אולמרט נמצאת בכתובים, מתועדת היטב, לאורך השנים. הוא קיבל הלוואה ללא ריבית מבנק צפון אמריקה לצורך רכישת ביתו, אחר כך עבר לבית חדש שבנה קבלן שאותו הוא ייצג כשתדלן בכנסת, והכל תוך כדי מסעות שתדלנות, כמו אחרון הלוביסטים בכנסת, למען הקליינטים שלו, בזמן ששימש כח"כ. אולמרט עשה את הונו בעבודות צדדיות כחבר כנסת. הסכום האסטרונומי שקיבל מהמיליונר אברמס שאיפשר לו להתגורר במשך שש שנים בבית שאותו מכר בסכום מוגדל ובלתי הגיוני - הוא המשך בשרשרת ארוכה של שחיתות אישית שזכתה ליחס מקל הן מצד המשטרה, הן מצד הפרקליטות והן בבתי המשפט. אולמרט נכנס לכנסת כמושבניק עני מבנימינה, נהפך לפרקליט עשיר ובעל נכסים, ויש סיכוי לא מבוטל שהוא יעבור מהכנסת ללשכת ראש הממשלה כמיליונר.

 

בקרו באתר פוליטי - תמיכה @קטיבית במפלגת העבודה ותקראו על שאר מעלליו של אהוד אולמרט

פורסם ב 23 בפברואר 2006 10:04 תגובות נעולות | כלים


רשומהססססאמו הסי.אס.אס

למי שלא מעניינים אותם ענייני עיצוב ותכנות אתרים

העלתי גירסה חדשה של אתר פוליטי - תמיכה @אקטיבית במפלגת העבודה

מקווה שתאהבו אותו יותר מאשר את הגירסה הקודמת. אם יש לכם בעיות בתצוגה, מחקו את הקבצים הזמניים (CACHE).


למי שכן מעניינים אותם ענייני עיצוב ותכנות אתרים

כשהחלטתי להקים את אתר פוליטי החלטתי גם שהפעם יהיה לי אתר מעוצב, ולא כמו שאני רגיל.

מצאתי מעצב מאד נחמד, ישבנו, סיכמנו על כסף, קיבלתי סקיצה וזה ממש לא היה מה שדמיינתי.

המעצב שאל אותי לְמה אני מתכוון, מצאתי כמה אתרים, שלחתי לו קישורים והוא אמר לי שהם ממש לא הסגנון שלו. נפרדנו כידידים.

הוא המליץ לי על מעצבת אחרת.

הפעם הייתי יותר מוכן. הכנתי את מבנה האתר במעבד תמלילים ושלחתי לה את האתרים ששלחתי לראשון. היא אמרה לי שהיא רק תעצב כי היא לא מתכנתת. אמרתי אין בעיה וסגרנו על פחות כסף.

ואז חשבתי לעצמי. אם אני יודע לאיזה אתר הוא צריך להיות דומה ומה יהיו המרכיבים שלו, למה שלא אעתיק עיצוב ותיכנות ואחסוך הרבה כסף?

שוב, נפרדתי מהמעצבת (שעדיין לא הספיקה להשקיע עבודה).

החלטתי שהאתר יהיה דומה לאתר של המפלגה הדמוקרטית האמריקאית ופשוט העתקתי את העיצוב שלהם.

האתר מבוסס על CSS למבנה הדף וכמובן גם לתכונות הויזואליות של המרכיבים שלו.

זו הפעם הראשונה שעבדתי עם CSS בצורה כל כך אינטנסיבית. קרעתי את התחת על התיכנות.

ואז האתר היה מוכן.

ואז הבנתי שהוא לא טוב. לא היה ברור מה קורה שם ולמה.

אז חשבתי שוב על מטרות האתר וארכיטקטורת המידע שלו וחילקתי את האתר לשלושה טורים. הפעם שוב נאבקתי עם ה CSS אבל בסוף נשבר לי וחלק מהאתר כבר היה מועמד עם טבלאות.

ואז הייתי מרוצה מעצמי ואז היום אחרי שיחות עם שני אנשים הבנתי שיצרתי מפלצת ושוב עיצבתי ותיכנתתי את האתר. הפעם כבר לא היתה לי סבלנות ומראש השתמשתי בטבלה אחת שמחזיקה את כל העימוד של האתר.

לשמחתי, יצרתי תשתית מידע (הטבלאות) כזאת שאיפשרה לי את הגמישות.

מהעיצוב המקורי של הדמוקרטים נשאר רק הרקע, הכותרת הכחולה וכמה צבעים.

חזרתי למה שאני יודע לעשות. אתר פשוט, ברור יותר (אני מקווה) ושימושי יותר (אני מקווה). וגם יותר גמיש מבחינת אפשרויות השינויים.

כבר אין זמן עד הבחירות לעוד גירסה. עכשיו המשימה היא לשווק את האתר בכל הכוח.

אני מקווה שתאהבו אותו ותמליצו עליו לכולם.

פורסם ב 22 בפברואר 2006 23:11 תגובות נעולות | כלים


רשומההמפלגה שתוציא אותנו מהשטחים בלי דיבורים מיותרים ומהר

"בחירות הן שיחות" מארח כותב שביקש להישאר בעילום שם.

שלום,

רציתי לפנות אליכם, בוחרי "קדימה", שעד האינתיפאדה הצבעתם למפלגת העבודה או למרצ. אז עוד האמנתם בשלום. בבחירות האחרונות כבר היה לכם קשה יותר להאמין, ואולי אפילו עברתם לשינוי, כדי לחזק את המרכז, ולשמור על האינטרסים  שלכם כחילונים.

עם המשך הפיגועים והמיתון הגעתם להכרה כי אמנם אין עם מי לדבר בצד השני, אבל בכל מקרה אין לנו מה לעשות בשטחים, וחבל על בזבוז הזמן. אנחנו צריכים לצאת משם לא למען הפלסטינים אלא למען עצמנו, ומהר. לכן כל כך שמחתם כי שרון – אבי ההתנחלויות – הגיע גם הוא למסקנה שלכם, ולעומת כל הברבורים של מחנה השמאל, היה זה הוא שעשה מעשה ויצא מעזה. האיום המרומז במלחמת אזרחים לא התגשם – הפינוי היה מהיר ושקט, ושלום על ישראל. ביבי ויעלון הזהירו מאסון – וגם זה לא התגשם, ויש היום אפילו פחות קסאמים מאשר בימים בהם ישבנו בעזה.

לכן, כאשר שרון לקח את מתוני הליכוד והקים מפלגה חדשה, ופרס חבר אליו – ידעתם שיש לכם סוף-סוף בית. הנה המפלגה שתוציא אותנו מהשטחים בלי דיבורים מיותרים ומהר. שרון ואנשיו אינם טירונים, לא בפוליטיקה ולא בבטחון, וגם אם אתם לא סובלים אותם אישית, הרי הם היחידים שיוכלו לעשות התנתקויות נוספות.

רציתי להפנות את תשומת לבכם למספר שאלות, אשר משום מה לא נשאלו כמעט במהלך ההתנתקות, וגם עכשיו במערכת הבחירות, התקשורת לא מתמקדת בהן אלא בסיפורים פיקנטיים של שחיתויות ושערוריות.

  1. מהי משמעות האמירה של שאול מופז כי מפלגתו תקבע בקדנציה הקרובה את גבולות הקבע של מדינת ישראל? אתם באמת חושבים שניתן לקבוע גבולות קבע באופן חד צדדי או במו"מ עם בוש?
  2. האם מישהו במפלגה החדשה מוכן לתאר לכם בדיוק כיצד תיראה מפת גבולות הקבע (ולא על איזה גושים נשמור "לנצח נצחים")? האם מישהו מהם אומר מה בדיוק יהיה מעבר לגבול, מדינה? רשות? יהיה להם צבא?
  3. מדוע לדעתכם בזמן שממשלת שרון-אולמרט פינתה מתיישבים שומרי חוק בגוש קטיף, היא נמנעה (שלוש שנים) מלפנות את נוער הגבעות מהמאחזים הבלתי חוקיים התקועים בלב אוכלוסיה פלסטינית? ולא רק שהיא נמנעה מפינוים, היא אף השקיעה מאות מיליונים מכספי המסים שלכם לטובת כבישים, חשמל, מים ואבטחה של המאחזים?
  4. מדוע תוואי גדר ההפרדה של ממשלת שרון-אולמרט כה ארוך ומפותל? אתם הרי קוראים ומבינים כי הסיבוכים בתוואי יוצרים בעיות בטחוניות ומשפטיות, ומעכבים את בניית הגדר. לא מרתיח אתכם שלעתים קרובות העיכוב נובע לא משיקולים בטחוניים אלא מנסיון לספח עוד כמה דונמים? לא הייתם רוצים גדר שתכיל אולי קצת פחות שטח, אבל שבנייתה תסתיים כמה שיותר מהר?  
  5. האם אינכם מסכימים שיש לפחות משהו בקביעתו של ביבי, כי מדיניות ישראל (שהוא היה שותף לה) גורמת לחיזוק גורמים קיצוניים כמו חיזבאללה וחמאס? ישראל שחררה מחבלים לידי נסראללה אך לא לידי אבו מאזן. ישראל נתנה את עזה לחמאס, אך לא לדחלאן. אז בסדר, אולי כבר אי אפשר בימינו לקוות לשלום, אבל האם אתם מרגישים שהגישה הזו מחזקת את היציבות והבטחון?
  6. אמרו לכם שבגלל הדמוגרפיה צריך לצאת מעזה, והסכמתם, אך באותה נשימה דיברו איתכם על ירושלים המאוחדת לנצח נצחים. ב"ירושלים המאוחדת" מאות אלפי תושבים ערבים. לא נראה לכם שמשהו פה לא הגיוני?

אנחנו לא יודעים את התשובות לכל השאלות האלה, כי שרון וממשיכו אולמרט שומרים על עמימות. זה מה שיעצו להם היועצים ומומחי הסקרים. אני מציע לכם לברר את התשובות לשאלות, לפני שאתם מצביעים "קדימה".

פורסם ב 22 בפברואר 2006 11:52 תגובות נעולות | כלים


עמוד 1 מתוך 4 לעמוד הבא

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.