ינואר 2006

קונטרול אפ + שרון

חיפוש בדף הראשי של אתר "הארץ" - לא מוצא "שרון".

חיפוש בדף הראשי של Ynet - לא מוצא "שרון".

חיפוש בדף הראשי של NRG - לא מוצא "שרון".

חיפוש בדף הראשי של MSN.CO.IL - לא מוצא "שרון".

חיפוש בדף הראשי של וואלה! - מוצא "שרון". גלעד ועמרי מונו כאפוטרופסים זמניים לשרון.

תזכירו לי מי זה שרון?

פורסם ב 18 בינואר 2006 14:19 תגובות נעולות | כלים

מה הטלפון שלך?

את הפוסט המדהים שלו חוק ההפך הטיפולי חותם אסי סיקורל כך:

"אז הנה אני צועק. מישהו שומע?"

אני שומע ורוצה לדבר איתך עכשיו בטלפון כי לפני שעה שמעתי משהו במסדרונות של שתי"ל שאולי יכול להתחבר למה שכתבת. אבל הדרך היחידה שלי ליצור איתך קשר היא דרך התגובות או ה"כיתבו לנו" שהוא חלק מכל אתר ברשימות.

מאז שיש לי אתר אינטרנט (ארבע חמש שנים) מופיע בו מספר הטלפון שלי. אני לא יכול לחשוב על פעם אחת שגרמה לי להצטער על כך בטווח הארוך. בטווח הקצר אולי היתה איזו הצקה קלה. בטווח הארוך תמיד שמחתי לקבל שיחות. מעיתונאים, מאנשים שבשני משפטים יכולתי לעזור להם, מאנשים שרצו לשתף איתי פעולה בעניינים שונים.

רוברט סקובל, מהבלוגרים המפורסמים בעולם, מפרסם בבלוג את המספר של הנייד שלו כל הזמן. גם הוא לא מצטער על זה אף פעם.

אז למה לא אתם? למה לא תפרסמו את מספר הטלפון שלכם ב"פרטים נוספים"? ממה אתם חוששים? מנסיוני, לא תצטערו. רק תרוויחו.

יאללה, שימו את המספר. עכשיו!

פורסם ב 17 בינואר 2006 12:55 תגובות נעולות | כלים

שאלות

מה מבפנים?

מה מבחוץ?

על מה מוותרים?

על מה מתפשרים?

על מה אסור לוותר ולהתפשר?

איזו פשרה הכי קלה?

איזו הכי כואבת?

עם מי אני מדברת על בעיות?

עם מי אני מדברת על השגים?

אילו תחומים בחיים שלי מתחברים?

אילו תחומים בחיים שלי מפריעים אחד לשני?

כמה שעות אפקטיביות יש ביממה לתחום הזה? ימים בשבוע? שבועות בשנה?

האם יש בעיות התארגנות?

האם יש אוויר? בידור? שקט? איך מאפשרים אותם?

עם מי אני מתחשבן? מי עושה איתי חשבונות?

למי אני לא סולח? למי כבר הגיע הזמן לסלוח?

עם מי אני רוצה לדבר?

מי רוצה לדבר איתי?

מה עלותו גדולה מתועלתו?

מה אני משקיע עכשיו בשביל העתיד?

אילו השקעות אני קוצר עכשיו?

מה קבוע?

מה משתנה?

לְמה אני רוצה להרגיש יותר שיוויון נפש? לְמה פחות?

האם ביקשתי עזרה ולא קיבלתי?

רציתי לשנות ולא נתנו לי?

האם מצפים ממני יותר מדי? פחות מדי?

האם אני מממשת את הפוטנציאל שלי?

האם המסלול כבר קבוע? האם ניסיתי לשנות? האם הצלחתי?

מה קרה כשניסיתי לשבור את התבנית? לצאת מן המסלול? מה היו הרווחים? מה המחירים?

למי אני רוצה להגיד מילה טובה?

על מה בכיתי בפעם האחרונה? על מה אני רוצה לבכות?

על מה אני רוצה לצרוח? למי אני רוצה להרביץ?

מה השאלה הכי קשה?

מה השאלה הכי קלה?

על איזו שאלה אני לא מוכנה להתחיל לחשוב?

האם כל השאלות ברורות? האם כל התשובות ברורות?

פורסם ב 14 בינואר 2006 19:41 תגובות נעולות | כלים

אדם מת נבחר

ידעתי שזכרתי משהו מהפוליטיקה האמריקאית ואז רחביה ברמן עזר לי עם השם. האסוציאציות על אחריותכם בלבד.

אני מצטט כאן את הידיעה במלואה מאתר "למטייל" - נובמבר 2000

אדם מת נבחר כנציג מדינת מיזורי לסנאט
כתבה מתוך: ארצות הברית (ארה"ב) / מיזורי

מערכת הבחירות המוזרה ביותר בתולדות ארה"ב עדיין ממשיכה מיום שלישי, כאשר שני המועמדים לנשיאות טרם יודעים מי מביניהם זכה. אך התקרית המוזרה ביותר במערכת הבחירות החריגה הזו היא ניצחונו של המועמד מל קרנהאן בבחירות לסנאט במיזורי, שנפטר לפני כשלושה שבועות.

מל קרנהאן, הנציג הדמוקרטי בבחירות, נהרג עם בנו ועוזרו בתאונת מטוס ב-16 באוקטובר, אך משום מה הוחלט לא להסיר את מועמדותו. כעת, עם ניצחונו המפתיע, הוחלט כי אלמנתו, ג`ין קרנהאן, תמשיך את דרכו ותהיה נציגת מיזורי בסנאט למרות שכלל לא התמודדה על התואר. בסנאט כבר יושבות שלוש אלמנות שהחליפו את בעליהם שנפטרו בעודם בתפקיד, אך זוהי הפעם הראשונה שמועמד שאינו בחיים מנצח בבחירות.

בנאום הניצחון אמרה הסנאטורית החדשה: "אנו יורשי המורשת והחלום של בעלי. לעולם לא ניתן לאש לכבות".

עוד על מל קרנהאן בוויקיפדיה

פורסם ב 12 בינואר 2006 12:13 תגובות נעולות | כלים

אל תשלחו לי רק תמונות או קבצי PDF

בדיחה ישנה ומצחיקה למחצה הולכת ככה:
שאלה: למה שוטרים תמיד הולכים בזוגות?
תשובה: כי אחד רק יודע לכתוב והשני רק יודע לקרוא

ארגונים שולחים באימייל הזמנות לכנסים ואירועים או פרסומים שלהם בצורת קובץ תמונה או בקובץ אקרובט (PDF). השיקול העיקרי שלהם הוא ש"זה ייראה יפה" במקרה של הזמנות או "שלא יוכלו לשחק עם הקובץ" במקרה של מסמכים ופרסומים.

מה הבעיה?

ההנחה הבסיסית של השולחים היא שהמקבלים יודעים רק לקרוא, להדפיס או לשלוח הלאה. הם לא מעלים על דעתם שאפשר לעשות עוד דברים עם הקבצים שלהם, לדוגמא, לפרסם אותם באתר או לצטט מהם במסמכים אחרים.

אי אפשר להעתיק טקסט מתמונה. כמעט בלתי אפשרי להעתיק טקסט בעברית מקבצי PDF. אם רוצים לפרט קצת את תוכן ההזמנה או לצטט חלק מפרסום, אין אלא להקליד מחדש את הטקסט.

בתור מנהל אתר אינטרנט, אני מקבל באימייל הזמנות יחד עם בקשות לפרסם באתר את האירוע. עומדות בפני שתי אפשרויות, או רק להעלות את ההזמנה לאתר ולהוסיף קישור לקובץ או לטרוח ולהקליד את מחדש את תוכנו כגון את שם האירוע וקצת על התוכן. מכיוון שלא חסרה לי עבודה, ואין לי חשק להקליד מחדש טקסט שכבר קיים, לרוב אעלה את הקובץ בלי הרבה פירוט.

מי שנפגע מכך הוא הארגון המזמין כי נוצרת אי בהירות לגבי האירוע. מי שכבר טרח ללחוץ על הקישור לדף על האירוע, צריך לטרוח עוד ולהקליק על הקישור להורדת ההזמנה, דבר שיכול לקחת זמן רב במקרה של קבצים גדולים. אז לא מקליקים ולא באים.

אם מגיע לידי פרסום מעניין ואני מעוניין להפנות את תשומת לב המבקרים באתר אליו, אני צריך להקליד מחדש את שם הארגון, שמות הכותבים, המבוא, או חלק ממנו. שוב, לא תמיד מתחשק לי לעשות את זה והארגון מפסיד עוד חשיפה.

לפעמים אני "מגדיל ראש" ומחפש את האתר של הארגון, ובתוכו את התכנית של האירוע או תיאור של הפרסום כדי שאוכל להעתיק משם ולהדביק אצלי באתר. לרוב גם באתרים של הארגון יימצאו רק שם האירוע וקישור לקובץ. שוב, הפסד חשיפה לארגון.

אבל אני לא לבד. יותר ויותר ארגונים מפרסמים אתרי אינטרנט, משתתפים בפורומים אינטרנטיים וכותבים בלוגים. "סגירת" הטקסט בתמונה או בקובץ PDF מהווים מכשול בפני אלה שבשמחה היו עוזרים לארגון בהפצת ההזמנה או המסמכים.

מה כדאי לעשות?

כשמפיצים הזמנה לאירוע באימייל, נוסף להצמדת הקובץ צריך גם להדביק לגוף האימייל את תוכן ההזמנה בטקסט.
כשמפיצים מסמכים או פרסומים, נוסף להצמדת הקובץ צריך גם להדביק לגוף האימייל את כל טקסט ההקדמה והתקציר של המסמך.
כשמפרסמים באתר האינטרנט של הארגון הזמנות או פרסומים , יש לעשות אותו דבר – לשים על הדף את הפרטים החשובים בטקסט.
כשמפרסמים באתר מסמכים בפורמאט PDF אפשר גם לפרסם את הפתיחה והתקציר שלהם במסמך Word שממנו אפשר להעתיק ולצטט.

פורסם במקור באתר שתיל

פורסם ב 12 בינואר 2006 11:32 תגובות נעולות | כלים

ביבי לא מפסיק לשקר

בראיון בניו יורק טיימס שהופיע ב 11 בינואר 2006 כתוב:

His objection to the Gaza pullout, he insists today, was not to leaving Gaza but to the manner in which it was done. "It's not a fundamental error to leave Gaza, and I never said that," he said. "I said it's the way you leave that counts, so that you leave and yet you take something when you go, so you don't allow Hamas to claim a victory."

(ההדגשה שלי - חנן)

חיפוש קצר העלה ראיון חגיגי שנערך עימו ביום העצמאות האחרון ובו כתוב:

ההתנתקות נוסח שרון, אומר לנו שוב ושוב נתניהו - המקפיד שלא לבטא את השם המפורש שרון - היא שמן על גלגלי הטרור. היא "תחזק את הטרור, מוסרית ומעשית, ותעורר את תאבונו לפיגועים נוספים". נתניהו פסימי, משום שהוא רואה בנסיגה החד-צדדית "פרס לטרור" ולכן תמריץ להעצמתו.

אבל למה זה חשוב?

הנה סיפור שידגים את העניין.

כשביבי נבחר להיות ראש ממשלה חולקה בעיתון התמונה שלו. אני לקחתי אחת ותליתי אותה על לוח המודעות שליד השולחן שלי בעבודה. אנשים ראו והתפלאו. הרי אתה שמאלני. נכון, אמרתי, אבל אני תולה את התמונה כדי שלא אשכח מי ראש הממשלה שלי.

חשוב לא לוותר. לא לגרום לכך שבאי העשיה שלנו של הדבר הטריוויאלי ביותר כמו להגיד "ביבי שקרן" ולהוכיח את זה בקלות, אנחנו נעזור לכך שעוד אחד ועוד אחד ועוד אחד ישקלו בכל זאת להצביע ליכוד.

חשוב לא להפסיק להגיד ולכתוב "ביבי לא מפסיק לשקר".

פורסם ב 11 בינואר 2006 13:26 תגובות נעולות | כלים

חוק גול (Gall's law)

עכשיו קראתי בפעם הראשונה על קיומו של החוק הכל כך נכון הזה. חיפשתי איזכור של החוק באינטרנט הישראלי ולא מצאתי. הרגשתי שאני חייב לתרגם ולצטט אותו כאן.

חוק גול Gall's law

"באופן קבוע, יימצא שמערכת מורכבת שעובדת התפתחה ממערכת פשוטה שעובדת. מערכת מורכבת שתוכננה מאפס אף פעם לא תעבוד ואי אפשר להטליא אותה כדי שתצליח לעבוד. חייבים להתחיל מהתחלה עם מערכת פשוטה שעובדת."

ובכלל, הקטע של טים בריי שבו קראתי על החוק, On XML Language Design , מלא כרימון ב"אין חכם כבעל ביזיון" של מפתחי מערכות מידע זקנים.

פורסם ב 11 בינואר 2006 08:17 תגובות נעולות | כלים

האם פוליטינט מיצה כבר את הפוטנציאל שלו?

פוליטינט נכנס אל חיינו לפני חמישה ימים, וכבר יש לי תחושה שהוא מיצה את הפוטנציאל שלו בשבילי.

בתוך ימים ספורים התרכזו אליו כל הבלוגרים המוכרים: אלה שיש להם בלוגים ברשימות, הבלוגרים הכבדים שיש להם בלוגים עצמאים ב Word Press ועוד מעטים מישראבלוג.

הכרתי מעט מאד בלוגרים חדשים דרך פוליטינט.

השאלה היא האם יש שם בעולם הגדול עוד בלוגרים שכותבים בעברית, על נושאים שמעניינים אותי (חברה, פוליטיקה) או שאם הם לא בפוליטינט הם לא קיימים?

ברשימה שלי בלוג יפה, מוזמן לשלי ניסיתי למצוא עוד בלוגים חדשים לי שיוכלו לעניין אותי אבל לא היתה לתרגיל הצלחה מרובה. כמובן ששמחתי לפגוש בלוגים חדשים, אבל לא היו הרבה מהם.

כדי לבדוק איך אני יכול לפרוץ את המעגל שאני מרגיש ששוב נסגר, ניסיתי להשתמש בתכונת התגיות החדשה של תפוז. הנה תמונת המצב הנוכחי.

מכאן אפשר לראות מה מעניין את הבלוגים בתפוז. אבל לא התייאשתי.

ניסיתי לחפש "פרץ" בשער הבלוגיה אבל קיבלתי תוצאות מעורבות. רק חיפוש בטקסט. רציתי תגיות!

לחצתי על תגית וקיבלתי את הקישור הזה

http://www.tapuz.co.il/Blog/TopTags.asp?tagname=%E0%EC%E5%E4%E9%ED

במקום הקישקוש בסוף כתבתי פרץ

http://www.tapuz.co.il/Blog/TopTags.asp?tagname=%F4%F8%F5

הופ! הנה בלוג מעניין!

פוסט בשם מדוע העשירים לא חוששים מפרץ? בבלוג של onlytrue

רקאמת, הוספתי אותך ל Gregarius שלי (ותודה לגיא ווסט על ההפניה הנפלאה. על גרג, בפעם אחרת)

עדכון: בקשה מתפוז. אנא הוסיפו ערוץ RSS לדף התגיות הכלליות של האתר.

פורסם ב 10 בינואר 2006 09:22 תגובות נעולות | כלים

"לעשות קופה" בתקופת הבחירות

האינטרנט רותח.

קיימים שלושה סוגי אתרים לקראת הבחירות.

אתרי המפלגות. המדהים ביותר עד עכשיו הוא האתר של מפלגת הבחירה הדמוקרטית.
מדורי הבחירות באתרי החדשות הגדולים. בהתהוות. מחכים שהמצב יתבהר, שרשימות המועמדים יגובשו וכשכבר יהיה מותר לעסוק בבחירות במקום לעסוק במצב בריאותו של שרון.
אתרים מסחריים שמנסים "לעשות קופה" מהבחירות.

הראשון הוא אתר "קדימה" שבמקום למכור את הדומיין למפלגת קדימה החליט להפוך להיות פרטאל בחירות. כתובתו היא kadima.co.il

אל kalpi.tv הגעתי דרך דואר זבל. לפעמים אני פותח כאלה. טלוויזיה באינטרנט שבה המועמדים בפריימריז מספרים על עצמם למצלמה. אני מניח שהם משלמים משהו בשביל זה. כל מועמד מחלק את דברים לקהל יעד אחר. הקטע הטוב ביותר בעיני הוא של ישראל כ"ץ על הגאים. המראיינת שואלת אותו "על הגייז אתה רוצה להגיד משהו?" והוא מעווה את פניו ואומר "לא".

אל האתר "ערוץ הבחירות המרכזי לכנסת ה 17" בכתובת knesset17.co.il (מישהו מזהה פה תבנית?) הגעתי דרך האתר הזווית השלישית שיש ביניהם שיתוף פעולה. אתר הזווית השלישית "קורא לארגונים החברתיים ליטול חלק פעיל ולהביע עמדה בנושאים חברתיים העשויים להשפיע על הבחירות בישראל". כמובן שיש כאן תחרות עם שתיל (מקום העבודה שלי).

אחרון ברשימה (בינתיים) וקצת חריג בה הוא האתר פוליטינט שמרכז תכנים פוליטיים שכותבי בלוגים מפנים אליהם בעצמם. כאן יש פחות כוונה "לעשות קופה" ויותר לקדם את תרבות האינטרנט בישראל. למטה למטה כתוב "פרסמו אצלנו" אבל אין סיכוי שמישהו יראה את זה. לעמיחי, איתמר ויריב - כל הכבוד ענק על האתר.

מכירים עוד? ספרו לי בתגובות.

עדכונים

את אתר מאמר maamar.co.il גיליתי בפרסומות בגוגל. האתר מזמין מועמדים לכתוב מאמרים עבור האתר.

עכשיו אני רואה שוואלה! העלו כבר את פורטאל הבחירות שלהם. הגעתי לשם דרך האתר של מפלגת עלה ירוק.

פורסם ב 9 בינואר 2006 09:57 תגובות נעולות | כלים

אריאל שרון: תחרות הסיפור הקצר

לא זוכר כבר איך התגלגלתי לאתר דפי רשת של עידו אמין.

בצד ימין, באמצע הטור מופיע קישור לאתר עוזניק.קום ובו הסיפור (באנגלית) שנבחר בתחרות וכן שיר וסיפורים בעברית שנשלחו לתחרות.

השיר "אריאל" מאת ערן רייס (מלים ולחן) נבואי בצורה מפחידה. יש בו התבוננות אישית על אריאל שרון שלא קראתי או שמעתי בשום מקום אחר. שימו לב, השיר הוא מיולי 2004.

וזה מתחיל ככה:

ראש הממשלה שלי איבד את הגמישות
הוא לא יכול יותר לשרוך את נעליו
אני תוהה מה עושה ראש הממשלה שלי
כשהוא רוצה לגזור את ציפורני רגליו
יושב לסעוד לפני שולחן עמוס אחוז בולמוס
אוכל ולא מצליח להפסיק
בולע עד להתפקע, יודע
שזה פוגע בו, שזה מזיק

כאן אפשר לקרוא את המשך השיר וגם לשמוע אותו.

פורסם ב 7 בינואר 2006 22:48 תגובות נעולות | כלים

לעמוד קודם עמוד 2 מתוך 3 לעמוד הבא

אפשר למצוא עוד רשימות בארכיון, או לחזור לראש העמוד.